דרשו ה' בהמצאו

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
משה בן חנינא
מאמרים: 0
הודעות: 100
הצטרף: 26 מרץ 2017, 18:23
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי משה בן חנינא » 12 ספטמבר 2018, 22:39

משה רבינו אמר:
כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו
לדעת חז''ל, כוונתו שה' מוכן לשמוע תפילותיו של ישראל בכל עת ובכל שעה. כנגד זאת, ישעיהו בן אמוץ אמר:
דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב
כלומר, רק בזמנים מסוימים ה' שומע לקוראיו. חז''ל (ביבמות מט ב) פתרו את הסתירה כך:
הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים
לכאורה, חז''ל אומרים כאן שאין הבדל בין יחיד וציבור בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אם זה נכון, אז למרות שבימי השנה מוותרים על פסוקי דזמרה כדי להתפלל בעשרה, בעשרת ימי תשובה אסור לדלג מכיוון שאין מעלה לתפילת הציבור על תפילת היחיד. אינני פוסק, ולכן אני משאיר את דבריי בסימן שאלה.

ערכים:


מוחל וסולח
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 245
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 52 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי מוחל וסולח » 12 ספטמבר 2018, 22:43

האם לא ניתן לומר שאף בי' ימי תשובה, עדיין יש הבדל בין ציבור ליחיד? שהרי החילוק בין יחיד לציבור כל השנה, הינה בגדר הקורבה של הקב"ה לקבל את התפילה.
אך עדיין יתכן שיש מעלת ציבור, מחמת כבוד שמים. ובזה, הדרגה גבוהה יותר. לדוגמא, בזימון.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 12 ספטמבר 2018, 22:44

חז"ל לא אמרו שאין הבדל באיכות התפילה, מה שחז"ל אמרו שגם תפילת יחיד נענית בימים אלו וההבדל עדיין קיים.
ובגוף הדין של דילוג על פסוקי דזמרה, לא פשוט ראה מ"ב סי' נב סק"א פלוגתא בזה.


ענבשהל
מאמרים: 0
הודעות: 71
הצטרף: 06 אפריל 2017, 17:05
נתן תודה: 21 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי ענבשהל » 12 ספטמבר 2018, 22:56

החידושי אגדות שם מביא חילוק יפה בין תפילת יחיד לציבור:
משה רבך אמר מי כה' אלהינו בכל קראנו וגו' משמע ליה ב' בכל היינו בכל זמן קראינו דאל"כ הל"ל לכל קראנו כמו קרוב ה' לכל קוראיו ומסיק הא ביחיד הא בצבור ובפרק מצות חליצה ובפ"ק דר"ה מסיק דבצבור אפי' נחתם גזר דין מתקרע מה שאין כן ביחיד והא דלא מוקי כולהו ביחיד והא בלא נחתם גזר דין והא בנחתם גזר דין דלא מתקרע משום דהאי קרא בכל קראנו אליו כולה ענינא בלשון רבים איירי אבל האי קרא דרשו ה' וגו' מסיים ביה בלשון יחיד יעזוב רשע דרכו וגו' והכי משמע דרשו כל א' מכם את ה' וגו' ומסים ויחיד אימת כו' אלו עשרה ימים שבין ר"ה כו' והטעם דבין ר"ה לי"ה עדיין לא נחתם גזר דין עד י"ה שבו החתימה לכל גזר דין וע"כ אפולו יחיד יכול אז לבטל דינו שעדיין לא נחתם והרמז בזה ב"ה מצאו שבשני וחמישי הן עיקר ימו רחמים שבהן עלה משה וירד מן ההר לקרוע גזר דינם של ישראל במעשה העגל ועד,ז י"ל קרא כי שם ה' אקרא וגו' ר"ל בזמן דאף היחיד קורא ה' דהיינו בעשרה הימים אז אתם הבו גודל לאלהינו שלא תקראו אותו אל שהוא שם משותף בשמכם אלא לגודלו תקראו אותו מלך כי הוא אז מלך על כל הארץ לדונם אז ובעי אפושי רחמים ולא כמבקש משותפו ועד"ז יש לכוון קרא ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש וגו' וק"ל:
ויש עוד לומר שאפילו שמתקבלת תפילת יחיד עדיין רצויה יותר תפילת רבים והרי זה דומה למלך ב"ו שבמהלך השנה מקשיב ליועציו, ובתחילת כל שנה נותן לכל העם זמן מסויים שיכולים לגשת ולבקש ממנו רחמים, אך עדיין יקשיב המלך יותר ליועציו מאשר לשאר העם. וכן יש להביא: "רבי אחא ברבי חנינא אמר, מהכא: (איוב ל"ו) הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: (תהלים נ"ה) פדה בשלום נפשי מקרב - לי כי ברבים היו עמדי. תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב - לי וגו´". (ברכות ח.) וביבמות לא מובטח שהקב"ה ישמע לתפילות יחיד, אלא רק שזוהי תקופה שאפילו תפילת יחיד יכולה להתקבל (אך לא מוכרח)


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי דרומאי » 13 ספטמבר 2018, 01:29

משה בן חנינא כתב:משה רבינו אמר:
כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו
לדעת חז''ל, כוונתו שה' מוכן לשמוע תפילותיו של ישראל בכל עת ובכל שעה. כנגד זאת, ישעיהו בן אמוץ אמר:
דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב
כלומר, רק בזמנים מסוימים ה' שומע לקוראיו. חז''ל (ביבמות מט ב) פתרו את הסתירה כך:
הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים
לכאורה, חז''ל אומרים כאן שאין הבדל בין יחיד וציבור בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אם זה נכון, אז למרות שבימי השנה מוותרים על פסוקי דזמרה כדי להתפלל בעשרה, בעשרת ימי תשובה אסור לדלג מכיוון שאין מעלה לתפילת הציבור על תפילת היחיד. אינני פוסק, ולכן אני משאיר את דבריי בסימן שאלה.
לכאורה י''ל דהמעלה של תפילה בציבור שבגינה דולגים בפסוקי דזמרה אינה דוקא משום שבציבור היא מתקבלת, אלא הוא מצד החיוב להתפלל בציבור. וחיוב זה הוא גם בעשי''ת.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:25

משה בן חנינא כתב:משה רבינו אמר:
כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו
לדעת חז''ל, כוונתו שה' מוכן לשמוע תפילותיו של ישראל בכל עת ובכל שעה. כנגד זאת, ישעיהו בן אמוץ אמר:
דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב
כלומר, רק בזמנים מסוימים ה' שומע לקוראיו. חז''ל (ביבמות מט ב) פתרו את הסתירה כך:
הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים
לכאורה, חז''ל אומרים כאן שאין הבדל בין יחיד וציבור בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אם זה נכון, אז למרות שבימי השנה מוותרים על פסוקי דזמרה כדי להתפלל בעשרה, בעשרת ימי תשובה אסור לדלג מכיוון שאין מעלה לתפילת הציבור על תפילת היחיד. אינני פוסק, ולכן אני משאיר את דבריי בסימן שאלה.
לדבריך למה שלא יוותר על תפילה בציבור? שיתפלל יחיד בביתו? ועל כרחך כמו שכתבו כאן החברים כל אחד בנוסחתו, וכך גם בענין הנ"ל.


פותח הנושא
משה בן חנינא
מאמרים: 0
הודעות: 100
הצטרף: 26 מרץ 2017, 18:23
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי משה בן חנינא » 14 ספטמבר 2018, 00:32

הפקדתי שומרים כתב: לדבריך למה שלא יוותר על תפילה בציבור? שיתפלל יחיד בביתו? ועל כרחך כמו שכתבו כאן החברים כל אחד בנוסחתו, וכך גם בענין הנ"ל.
כן, לדבריי אין סיבה להתפלל בעשרה בין ראש השנה ויום כיפור. תפילה בבית כנסת הוא עניין בפני עצמו, על כן אפילו בין ראש השנה ויום כיפור עדיף להתפלל בבית כנסת ולא בבית.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סענדער » 14 ספטמבר 2018, 00:34

לולי דמסתפינא הייתי אומר שבאמת בעשרת ימי תשובה אפשר להתפלל ביחידות, מכח הגמרא הנ"ל.
אבל כאמור, מסתפינא אני מחברי.


שואל ומשיב
מאמרים: 0
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:36

מה עם י''ג מידות האם תאמר אף ביחיד?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 00:36

משה בן חנינא כתב:
הפקדתי שומרים כתב: לדבריך למה שלא יוותר על תפילה בציבור? שיתפלל יחיד בביתו? ועל כרחך כמו שכתבו כאן החברים כל אחד בנוסחתו, וכך גם בענין הנ"ל.
כן, לדבריי אין סיבה להתפלל בעשרה בין ראש השנה ויום כיפור. תפילה בבית כנסת הוא עניין בפני עצמו, על כן אפילו בין ראש השנה ויום כיפור עדיף להתפלל בבית כנסת ולא בבית.
לדידך יכול להתפלל בעשי"ת בבית כנסת שלא במנין.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סענדער » 14 ספטמבר 2018, 00:39

מצד תפילת שחרית מנחה וערבית לכשעצמם, הייתי אומר שאין חיוב להתפלל בציבור.


שואל ומשיב
מאמרים: 0
הודעות: 192
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:34
נתן תודה: 90 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי שואל ומשיב » 14 ספטמבר 2018, 00:40

הר''מ הל' תשובה פרק ב משמע שמדבר על תשובה וקריעת גז''ד ולא על התפילות הרגילות.
וכן במהרש''א שם.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סענדער » 14 ספטמבר 2018, 00:45

חיליה דידי הוא מדברי הנו"כ בשו"ע סי' צ ס"ט שכל החיוב להתפלל בציבור זה לא מכח דין אלא מכח מעלת התפילה בציבור.
ולכן לשון המחבר שם הוא: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור. כי זה אינו דין אלא מעלה.
ואם כן, בעשי"ת שיש מעלה גם בתפילת יחיד, באמת אין צריך להתפלל בציבור מצד עצם התפילה
לולי כל המצוות הנלוות לתפילה כמו עניית דברים שבקדושה וכיו"ב.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 02:14

סענדער כתב:חיליה דידי הוא מדברי הנו"כ בשו"ע סי' צ ס"ט שכל החיוב להתפלל בציבור זה לא מכח דין אלא מכח מעלת התפילה בציבור.
ולכן לשון המחבר שם הוא: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור. כי זה אינו דין אלא מעלה.
שו"ע אורח חיים - סימן צ סעיף ט: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים, סמ"ג). וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפלל הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בב"ה:
כבר כתבו האחרונים "האגרות משה או"ח ח"ב סי' כ"ז ושם ח"ג סי' ז והגריש"א והמנחת יצחק ח"ו סי' ו שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה, וכך גם משמע מד' המ"ב שם ס"ק כ"ז וז"ל: להתפלל בבהכ"נ - ואפילו אם יש לו עשרה בביתו ישתדל בבהכ"נ".
וראה למשל מש"כ האגרו"מ, כי "להתפלל בעשרה הוא חיוב מצוה על האדם, ולא רק הידור ומעלה בעלמא", כיון "שחזינן שצריך לטרוח הרבה [דהיינו ללכת למרחק ארבעה מילין או מיל אחד כדי להתפלל בציבור], מוכרחים לומר שהוא חיוב מצוה על האדם להתפלל בעשרה". האגרות משה חיזק את שיטתו מההלכה שהמתפלל ומצא צואה, כיון שחטא בתפילתו שהיא תועבה, עליו לחזור ולהתפלל "ואם כן שמעינן מזה, דבתפילה שברור שלא תקובל, לא יוצא. משום דתפילה להשי"ת לא שייך להחשיב אלא לתפילה כזו שאפשר שתתקבל. ותפילה כשליכא אפשרויות שתתקבל אינה תפילה כלל. ולכן כיון שבציבור נשמעת תמיד, ותפילת יחיד אף של אדם גדול וצדיק אינו ברור שתתקבל, יש חיוב על כל אדם שיתפלל בציבור". ועל פי זה שלל האגרות משה מכל וכל, את האפשרות ללמוד עד מאוחר ועל ידי כך להתבטל למחרת מתפילה בציבור.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סענדער » 14 ספטמבר 2018, 13:40

הרב @הפקדתי שומרים, לא הבנתי,
אתה חולק עלי, או מביא ראיה לדברי?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 14 ספטמבר 2018, 15:31

הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי דרומאי » 15 ספטמבר 2018, 21:11

הפקדתי שומרים כתב:הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.
אתה מערבב שני עניינים, ענין בית הכנסת וענין תפילה בציבור. אמנם האגרות משה שהבאת אכן מיירי בענין תפילה בציבור.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 821 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 ספטמבר 2018, 21:34

דרומאי כתב:
הפקדתי שומרים כתב:הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.
אתה מערבב שני עניינים, ענין בית הכנסת וענין תפילה בציבור. אמנם האגרות משה שהבאת אכן מיירי בענין תפילה בציבור.
הפקדתי שומרים כתב:
סענדער כתב:חיליה דידי הוא מדברי הנו"כ בשו"ע סי' צ ס"ט שכל החיוב להתפלל בציבור זה לא מכח דין אלא מכח מעלת התפילה בציבור.
ולכן לשון המחבר שם הוא: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור. כי זה אינו דין אלא מעלה.
ואם כן, בעשי"ת שיש מעלה גם בתפילת יחיד, באמת אין צריך להתפלל בציבור מצד עצם התפילה
לולי כל המצוות הנלוות לתפילה כמו עניית דברים שבקדושה וכיו"ב.
שו"ע אורח חיים - סימן צ סעיף ט: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים, סמ"ג). וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפלל הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בב"ה:
כבר כתבו האחרונים "האגרות משה או"ח ח"ב סי' כ"ז ושם ח"ג סי' ז והגריש"א והמנחת יצחק ח"ו סי' ו שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה, וכך גם משמע מד' המ"ב שם ס"ק כ"ז וז"ל: להתפלל בבהכ"נ - ואפילו אם יש לו עשרה בביתו ישתדל בבהכ"נ".
וראה למשל מש"כ האגרו"מ, כי "להתפלל בעשרה הוא חיוב מצוה על האדם, ולא רק הידור ומעלה בעלמא", כיון "שחזינן שצריך לטרוח הרבה [דהיינו ללכת למרחק ארבעה מילין או מיל אחד כדי להתפלל בציבור], מוכרחים לומר שהוא חיוב מצוה על האדם להתפלל בעשרה". האגרות משה חיזק את שיטתו מההלכה שהמתפלל ומצא צואה, כיון שחטא בתפילתו שהיא תועבה, עליו לחזור ולהתפלל "ואם כן שמעינן מזה, דבתפילה שברור שלא תקובל, לא יוצא. משום דתפילה להשי"ת לא שייך להחשיב אלא לתפילה כזו שאפשר שתתקבל. ותפילה כשליכא אפשרויות שתתקבל אינה תפילה כלל. ולכן כיון שבציבור נשמעת תמיד, ותפילת יחיד אף של אדם גדול וצדיק אינו ברור שתתקבל, יש חיוב על כל אדם שיתפלל בציבור". ועל פי זה שלל האגרות משה מכל וכל, את האפשרות ללמוד עד מאוחר ועל ידי כך להתבטל למחרת מתפילה בציבור.
נ.ב צר לי על תגובות מעין אלה, קשה להתמודד עם משתמשים (בודדים אולי שניים) שבלי לקרוא ולהבין רק בכדי להכפיש ולזלזל כותבים את שכותבים. צר לי שאצטרך לעת עתה בגלל שכאלה לפרוש מן הפורום. מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה. מעריך את כלל החברים.


טעם זקנים
מאמרים: 0
הודעות: 5
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 22:02
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי טעם זקנים » 15 ספטמבר 2018, 21:48

הרב @הפקדתי שומרים היקר! מה קרה?
נכון שהוא לא הבין אותך טוב, בשביל זה לא צריך לפרוש.
חבל לנו עליך.
עכ"פ עדין דברי @סענדער במקומם עומדים שהרי ודאי דין תפילה במנין נובעת מהמעלה שיש בה וא"כ בעשי"ת שיש את אותה מעלה גם ביחיד יתכן יש מקום לומר אין דין תפילה במנין.
וחבל להסיט את הנושא לעניין אחר (האם תפילה במנין הוא מעלה או חיוב)


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי דרומאי » 15 ספטמבר 2018, 21:48

הפקדתי שומרים כתב:
דרומאי כתב:
הפקדתי שומרים כתב:הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.
אתה מערבב שני עניינים, ענין בית הכנסת וענין תפילה בציבור. אמנם האגרות משה שהבאת אכן מיירי בענין תפילה בציבור.
הפקדתי שומרים כתב:
סענדער כתב:חיליה דידי הוא מדברי הנו"כ בשו"ע סי' צ ס"ט שכל החיוב להתפלל בציבור זה לא מכח דין אלא מכח מעלת התפילה בציבור.
ולכן לשון המחבר שם הוא: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור. כי זה אינו דין אלא מעלה.
ואם כן, בעשי"ת שיש מעלה גם בתפילת יחיד, באמת אין צריך להתפלל בציבור מצד עצם התפילה
לולי כל המצוות הנלוות לתפילה כמו עניית דברים שבקדושה וכיו"ב.
שו"ע אורח חיים - סימן צ סעיף ט: ישתדל אדם להתפלל בב"ה עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים, סמ"ג). וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפלל הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בב"ה:
כבר כתבו האחרונים "האגרות משה או"ח ח"ב סי' כ"ז ושם ח"ג סי' ז והגריש"א והמנחת יצחק ח"ו סי' ו שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה, וכך גם משמע מד' המ"ב שם ס"ק כ"ז וז"ל: להתפלל בבהכ"נ - ואפילו אם יש לו עשרה בביתו ישתדל בבהכ"נ".
וראה למשל מש"כ האגרו"מ, כי "להתפלל בעשרה הוא חיוב מצוה על האדם, ולא רק הידור ומעלה בעלמא", כיון "שחזינן שצריך לטרוח הרבה [דהיינו ללכת למרחק ארבעה מילין או מיל אחד כדי להתפלל בציבור], מוכרחים לומר שהוא חיוב מצוה על האדם להתפלל בעשרה". האגרות משה חיזק את שיטתו מההלכה שהמתפלל ומצא צואה, כיון שחטא בתפילתו שהיא תועבה, עליו לחזור ולהתפלל "ואם כן שמעינן מזה, דבתפילה שברור שלא תקובל, לא יוצא. משום דתפילה להשי"ת לא שייך להחשיב אלא לתפילה כזו שאפשר שתתקבל. ותפילה כשליכא אפשרויות שתתקבל אינה תפילה כלל. ולכן כיון שבציבור נשמעת תמיד, ותפילת יחיד אף של אדם גדול וצדיק אינו ברור שתתקבל, יש חיוב על כל אדם שיתפלל בציבור". ועל פי זה שלל האגרות משה מכל וכל, את האפשרות ללמוד עד מאוחר ועל ידי כך להתבטל למחרת מתפילה בציבור.
נ.ב צר לי על תגובות מעין אלה, קשה להתמודד עם משתמשים (בודדים אולי שניים) שבלי לקרוא ולהבין רק בכדי להכפיש ולזלזל כותבים את שכותבים. צר לי שאצטרך לעת עתה בגלל שכאלה לפרוש מן הפורום. מאחל לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה. מעריך את כלל החברים.
שוב, אני חוזר ומבהיר: האגרות משה אכן מיירי בתפילה בציבור, אך המ''ב שהבאת מדבר על מעלת בית הכנסת על פני ביתו בעשרה, דהיינו ששניהם בציבור ומ''מ עדיף בבית הכנסת.
ח''ו לא כתבתי כדי להכפיש ולזלזל!


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי דרומאי » 15 ספטמבר 2018, 22:25

כעת הבנתי שאולי התכוון @הפקדתי שומרים לומר שהא דנקט השו''ע 'ישתדל' לא קאי אעשרה דזהו חיוב גמור, אלא אמעלת ביהכ''נ. אם לכך התכוונת אכן זוהי דחיה נאה לראיית @סענדער, אך לא כתבת מספיק ברור לקוצר עניות דעתי.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סבא » 15 ספטמבר 2018, 22:32

דרומאי כתב:כעת הבנתי שאולי התכוון @הפקדתי שומרים לומר שהא דנקט השו''ע 'ישתדל' לא קאי אעשרה דזהו חיוב גמור, אלא אמעלת ביהכ''נ. אם לכך התכוונת אכן זוהי דחיה נאה לראיית @סענדער, אך לא כתבת מספיק ברור לקוצר עניות דעתי.
אני מתמלא בכבוד כלפיך, על נכונותך להודות בטעות.
ומכאן ואילך, הבה נזכור, כולנו טועים מפעם לפעם, הבה ונהיה יותר סובלניים, נקרא היטב דברים לפני שנגיב עליהם, או לפחות נציין שלא עיינו מספיק ונכתוב- אם אני מבין נכון נכון את כוונתך רצית לומר כך וכך, ועל זה קשה לי וכו'.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי סענדער » 16 ספטמבר 2018, 00:32

הפקדתי שומרים כתב:הרב @סענדער על מה שכתבו לפרש את לשון השו"ע "ישתדל וכו'" שזהו מעלה ולא דין. הבאתי את דברי האחרונים שלשון ישתדל היינו להתפלל דוקא בבית הכנסת בציבור ולא בביתו בעשרה. וזהו חיוב מצוה ולא מעלה גרידא וכמו שכותב האגרו"מ ועוד.
אכן מלשון 'ישתדל' אין ראיה, אבל עצם הסברא אכתי קיימא.


כלפי ליא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1332
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 114 פעמים
קיבל תודה: 394 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי כלפי ליא » 16 ספטמבר 2018, 00:55

היו באחרונים שסברו שתפילה בציבור אינה בגדר חיוב כלל. וכך סבר הגרי"ז מבריסק גם בהנהגה למעשה, וכל בניו אחריו, וכן פירש בשו"ע וברמב"ם.
אבל עמא דבר כמו גדולי האחרונים שסברו שזה חיוב גמור.

אמנם לעיקר הנידון, אדרבה, ומה אם בכל השנה מעלת תפילה בציבור גדולה כ"כ, בעשי"ת שאף ביחיד קרוב, כ"ש וכ"ש שבציבור אלימא טפי מעלת התפילה.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דרשו ה' בהמצאו

שליחה על ידי דרומאי » 16 ספטמבר 2018, 02:06

דרומאי כתב:כעת הבנתי שאולי התכוון @הפקדתי שומרים לומר שהא דנקט השו''ע 'ישתדל' לא קאי אעשרה דזהו חיוב גמור, אלא אמעלת ביהכ''נ. אם לכך התכוונת אכן זוהי דחיה נאה לראיית @סענדער, אך לא כתבת מספיק ברור לקוצר עניות דעתי.
שו''ר לשון האגרות משה שצטט @הפקדתי שומרים, והוא דוחה באופן אחר הראיה מלשון השו''ע, ז''ל ואין לדייק מלשון ישתדל אדם להתפלל בביהכ"נ עם הצבור שבסעיף ט' (סימן צ') לומר שהוא רק מעלה בעלמא, דגם על חיוב שייך לשון זה, דהוא מכיון שטירחא מרובה כהליכה יותר ממיל פטור, הרי יש לדמות גם שאר טירחות שמזדמן לאדם לומר שהוא כטירחא דיותר ממיל, אבל כיון דיצטרך בעצמו לדון זה שיש דבר שהוא טירחא לזה ולא לזה, לכן אמר לשון ישתדל אדם דהכוונה הוא שלא יקל לדמות כל טירחא לטירחא דיותר ממיל אלא יחמיר בהרבה פעמים שלא יהיה לו ברור שהוא טירחא גדולה דצריך שידון בכובד ראש על זה עכ''ל.
וצ''ע מה שהביא @הפקדתי שומרים ראיה מדבריו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ראש השנה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים