על נושא זה שדברי תורה מעדנין את לומדיהן.
אני מעלה שיחה אותה מסר האדמו"ר מסלונים שליט"א בפני תלמידי ישיבת אמרי משה, בראשות מקורבו הרב יהושע מישקובסקי.
אגב יש לציין שזה דבר נדיר שמוסר שיחות שלא בפני חסידיו. הוא כבר 18 מנהיג את עדתו, ורק 3 פעמים דיבר בפני קהלים שונים וזו אחת מהם.
יום חמישי ד' טבת תשע"ח
יש כאן נושא אחד שכולנו יחד, יש לנו דרך אחת, הנושא של מידות ואהבת תורה, התמדה, אמונה בכוח התורה. אני שמח להימצא כאן במסיבת תלמידי חכמים, גאונים. בשבילי זה שמחה גדולה, הנאה גדולה. הנכנס לחנותו של 'בשם' שמוכר בשמים – כתוב במדרש – יש ממנו ריח טוב, אע"פ שהוא... עצם הדבר שהוא נמצא במציאות בחנות כזו נותן לבנ"א ריח טוב.
ראיתי בספרא, משה רבנו לפני פטירתו אמר פרשת האזינו, האזינו השמים ואדברה, זה כאילו דברי פרידה של משה רבנו, הוא כאן מייקר את התורה, וכך אומר: כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב. מה הכוונה ? אומר הספרא (וכעי"ז במדרש): מה שעירים זה טיפות גשם היורדים על עשבים הם מעלים ומגדלים את השדות, כך דברי תורה מעלין ומגדלין לומדיהם. אנחנו יודעים שיש אנשים גדולים ויש אנשים שהם קטנים, ומי שקטן הוא נשאר קטן. אך כאן רואים שדברי תורה מגדלים ומעלים. יש מדרש שאומר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה", נשוי מלשון רם ונישא, אשרי אלו שהם יותר גבוהים מהחטאים שלהם, החטאים שלהם לא מגיעים עד היכן שהם נמצאים, נשוי פשע כסוי חטאה. ומפרשים את זה עפ"י האר"י שאומר עה"פ בנביא: "עוונותיכם היו מבדילים וחטאתכם הסתירו פנים ממנו" - כשאדם חוטא יש מבדילים בינו לבין הקב"ה, יש לו מסתירים, הוא לא רואה הוא מובדל, וזה כתוצאה מעוונות וחטאים, אך יש מי שהוא יותר גבוה מעל החטאים שלו, החטא לא מגיע אליו הוא יותר גדול, אשרי נשוא פשע כסוי חטאה - הוא יותר גבוה מהפשע והחטאה. אותו דבר "מגדלים" קשה להסביר מה זה אדם גדול, אדם גדול זה כאילו יצירה אחרת, אדם גדול זה דבר אחר, יצירה אחרת, מח אחר, לב אחר וזה יהודי אחר. כל זה אומר הספרא, דברי תורה מעלים ומגדלים לומדיהם.
מה זה "כרביבים עלי עשב" ? מסביר הספרא כמו שנאמר: "סלסלה ותרוממך", אתה לומד זה מרומם אותך. "כרביבים עלי עשב" – מה גשמים יורדין על עשבים ומעדנין אותן ומפנקין אותן, זה ביטוי לא רגיל לדבר בלשון זו על עשבים כאילו זה מפנק אותם כאילו איסטניס, אף דברי תורה מעדנין את לומדיהן ומפנקין אותן. זה כאילו זמירות חדשות - עדינות הנפש, מה יכול לעשות אדם שאינו עדין הנפש ובטבעו הוא לא עדין הנפש, כדי שייהפך להיות עדין הנפש, לא רק שידבר בעדינות זה ג"כ מאוד קשה, אבל מה יעשה שהנפש שלו תהיה עדינה, עדינות הנפש ומפנקים אותה, מי שמפונק יש לו איזה דרישות מיוחדות שלעדין הנפש רגיל אין אותם, כי הוא איסטניס, הוא מרגיש בדברים שאף אחד לא מרגיש, שזה ... שזה כ"כ לא עדין וזה לא טוב.
לכאורה זה נראה דבר שאדם נולד עם זה, אם הוא נולד עם זה. אבל לא, בא הספרא ואומר: דברי תורה עושים את זה. כמו שהגשמים יורדים על עשבים ומעדנים ומפנקים אותם, כך גם דברי תורה מעדנין את לומדיהן. הספרא מביא על כך גם את הפסוק שנאמר "כי לווית חן הם לראשך" מה שנקרא עפ"י תורה 'חן' זה נקרא חן, עדינות הנפש זה החן של הבן אדם. ויותר מזה נפש מפונקת, מפריע לה כל דבר שהוא לא מתאים, עם עדינות הנפש בדרגה הגבוהה ביותר.
צריך להבין באיזה מעמד אומר את זה משה, מתי מדבר משה על הנושא הזה, לא מוצאים בכל התורה. כי זה למעשה המעמד של לפני עזיבת העולם, כאן הוא ממצה, מה אנחנו רוצים מהתורה, בשביל מה אנחנו לומדים את התורה. לעדינות הנפש, דברי התורה מעלין ומגדלין, אדם גדול, מה יוצא מכל הדברים האלה, זה עושה לנו חשק - תלמד תורה, "סלסלה ותרוממך", זה החן שנמצא בבן אדם. קשה לומר, אם אדם יתחיל לחשוב כמה אנשים אני מכיר עדיני נפש, ויותר מזה מפונקים.
יש דבר שלא מצאתי את זה כ"כ במקומות אחרים. יש צדיקים שייסדו את היישוב החסידי בארץ ישראל, הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטעבסק זי"ע והרה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע שאנחנו מאוד קשורים אליהם, כי אנחנו צאצאים לאותה אווירה. הוא אמר (ר"א מקאליסק) אפילו מחלוקת שהיא לשם שמים לא נאמרה בו 'כי טוב'. הכוונה שלו, ביום השני כשהבדילו בין המים העליונים למים התחתונים לא כתוב כי טוב, שונה מכל ימי הבראשית שבכל יום כתוב "וירא אלוקים כי טוב", כאן לא כתוב 'כי טוב', אז הוא מפרש את זה: לא נאמר בו "כי טוב" למרות שבימים אחרים כן נאמר כך, כדי שתראו שמחלוקת לש"ש זה מצווה גדולה וזה חשוב מאוד, אבל לא נאמר בהם כי טוב, אל תיקחו כאלה מצוות.
מחלוקת לשם שמים, כשמסתכלים מרחוק, כל המחלוקות לשם שמים שאני מכיר, אני לא יודע מה הרווח שיצא מכל זה אולי כשנגיע לעולם העליון נראה שיצא מזה משהו, זה נראה כשנגיע, אבל כאן מה יצא. יש את ה'היפרדות' שלפעמים צריך להיפרד מהשני, במקרה שהוא לא נוהג על פי התורה. אבל המחלוקת עצמה לא נאמר בה כי טוב, בכל אופן דבר אחד נלמד מכך - גם כשנדמה לך שאתה עוסק במחלוקת לש"ש, תחשוב פעמיים, לפעמים טוב לחשוב דווקא בזמן שאדם קרוב לאלוקים והוא מרגיש שהלב שלו נפתח, אז יותר טוב יותר קל לו לחשב - לאיזה דברים טובים זה מוביל אותי ?!
גם בבעל מידות היו כאלה שעבדו על סוג הדברים מה שאנחנו מדברים, זה נותן תמונה אחרת, אל תעבוד על מידות שלא משנות את כל האדם שלך, את כל האופי שלך את כל היהודי שבך. זה דברים כאלו שלפי דעת משה רבנו הם הדברים הרצויים מה שהתורה רוצה מבן אדם.