התורה מתקנת את המידות הרעות או מגדילתם?

בנציון

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
יישר כח שהארת את עיני. @סבא
שאלתי כעת, האם גם כאשר מציאות זו יוצרת את המצב של "מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו"? מסכת יומא פו

הרי למדנו, שתורה שלא לשמה מגדלת את החיה שבאדם.
מסתמא אדם כזה הוא לומד על מנת לקנטר, שעל זה נאמר מוטב לו שנהפכה שלייתו על פניו, כל הציטוטים שהביא ר' @סבא על מעלת הלימוד אף שלא לשמה, לא מדבר על מי שלומד על מנת לקנטר.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
סבא אמר:
מוחל וסולח אמר:
יישר כח שהארת את עיני. @סבא
שאלתי כעת, ...

הרי למדנו, שתורה שלא לשמה מגדלת את החיה שבאדם.
זו הרי בדיוק שאלתי באשכול זה.
התכוונתי לשאול, מה הגדר בדברי נפש החיים. שהרי לא מדובר בלא לשמה שהבריות אומרות אוי לו לזה שלמד תורה. אלא על הלא לשמה השני.
אני מבין שאינך מקבל את האפשרות ליישוב שהעליתי.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מוחל וסולח אמר:
יישר כח שהארת את עיני. @סבא
שאלתי כעת, האם גם כאשר מציאות זו יוצרת את המצב של "מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו"? מסכת יומא פו

הרי למדנו, שתורה שלא לשמה מגדלת את החיה שבאדם.
מסתמא אדם כזה הוא לומד על מנת לקנטר, שעל זה נאמר מוטב לו שנהפכה שלייתו על פניו, כל הציטוטים שהביא ר' @סבא על מעלת הלימוד אף שלא לשמה, לא מדבר על מי שלומד על מנת לקנטר.

עיין בגמרא שם, לא מדובר על מנת לקנטר.
אך התירוץ שלך מתאים. שגם ב'לא לשמה' יש שני סוגים. למעלה ניסיתי ליישב.
 

דרומאי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
כתבתי קודם שמגוף הגמ' ליכא הוכחה שאיירי בלומד שלא לשמה, ועוד מדנקט לישנא שאינו הגון, ועכ"פ במהרש"א שם משמע שאיירי בשלא לשמה, ויעויין שם בדבריו שכתב הפי' שאינו הגון על המשך הגמ' שם ש"אותו תכרות" קאי על ת"ח שאינו הגון.
אבל הלא הגמרא בתענית מעמידה את אותו פסוק עצמו בלומד שלא לשמה!
 

נבשר

משתמש ותיק
לפניי בגמ' שתי מימרות אחת בשם רבא ואחת בשם ר' בנאה, לדבריך יהא מימרה אחת, ועוד אצל רבא נקט עורפהו כמטר, ואצל ר' בנאה נעשית סם המות, וזה רבא לא נקט, וכן המשיכה הגמ' ואין עריפה אלא הריגה מעגלה ערופה, ואצל רבא לא הוזכר, עיין שם במהרש"א שהקשה לרש"י שערפהו הרגהו א"כ בעי לגמ' להביא אין עריפה אלא הריגה. ולכאו' שתי דרשות על אותו פסוק ואיכא הרבה ככה, ועיין שם בתוס' שהקשה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, ודו"ק שלא הקשה רק על מימריה דר' בנאה ולא על מימריה דרבא. עיי"ש
 

דרומאי

משתמש ותיק
נבשר אמר:
לפניי בגמ' שתי מימרות אחת בשם רבא ואחת בשם ר' בנאה, לדבריך יהא מימרה אחת, ועוד אצל רבא נקט עורפהו כמטר, ואצל ר' בנאה נעשית סם המות, וזה רבא לא נקט, וכן המשיכה הגמ' ואין עריפה אלא הריגה מעגלה ערופה, ואצל רבא לא הוזכר, עיין שם במהרש"א שהקשה לרש"י שערפהו הרגהו א"כ בעי לגמ' להביא אין עריפה אלא הריגה. ולכאו' שתי דרשות על אותו פסוק ואיכא הרבה ככה, ועיין שם בתוס' שהקשה שמתוך שלא לשמה באל לשמה, ודו"ק שלא הקשה רק על מימריה דר' בנאה ולא על מימריה דרבא. עיי"ש
אך עכ''פ 'נעשה לו סם המות' מיירי דוקא בלומד שלא לשמה, הלא כן?
 

נבשר

משתמש ותיק
איני חולק על מה שכתוב, רק הפס' של אם ת"ח הגון תזל כטל, ואם אינו הגון עורפהו כמטר, אינו קשור לשלא לשמה בפשטות הגמ', א"כ זה שאל ר' סבא וכי שאינו הגון כבר עורפהו כמטר.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש להוסיף ולשאול על תרוציכם,
הלא הירושלמי [חגיגה ע"ו בדפוס ונציה] כתב בזה"ל
מצאנו שויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל מאסם בתורה לא וויתר מה טעמא ויאמר יי' על אשר עשו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתיב כאן אלא ויאמר יי' על עזבם את תורתי אמר רבי חייה בר בא אותי עזבו אוותרה שמא את תורתי שמרו, שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו, השאור שבה [א"ה ויש גורסין המאור] היה מקרבן אצלי. רב חונה אמר [highlight=yellow]למד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה את בא לשמה[/highlight]
הרי מבואר מסמיכות המאמרים שתורה שלא לשמה יש בה מאור ומחזירה למוטב, [ובאמת גם לולי סמיכות המאמרים, מסתבר שמי שעובד ע"ז ושופך דמים ומגלה עריות אינו בדרגה של ללמוד לשמה],
ודברי הירושלמי הובאו גם בכמה מדרשים, וכן הרי גם כתב המס"י בפרק ה' בזה"ל
כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה, ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת. [highlight=yellow]אך אם הוא עוסק בתורה בראותו דרכיה, ציוויה ואזהרותיה, הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב[/highlight]. והוא מה שאמרו ז"ל : הלואי, אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירו למוטב.
והשתא שוב קשיא מאוד איך אפשר לומר שתורה כזו עוד מגדלת את המידות הרעות [והדגיש הגר"א שדווקא את הרעות מגדלת יותר כמו הגשם שמגדל דווקא יותר את עשבי הבר והעשבים השוטים].
 

דרומאי

משתמש ותיק
סבא אמר:
יש להוסיף ולשאול על תרוציכם,
הלא הירושלמי [חגיגה ע"ו בדפוס ונציה] כתב בזה"ל
מצאנו שויתר הקדוש ברוך הוא לישראל על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל מאסם בתורה לא וויתר מה טעמא ויאמר יי' על אשר עשו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אין כתיב כאן אלא ויאמר יי' על עזבם את תורתי אמר רבי חייה בר בא אותי עזבו אוותרה שמא את תורתי שמרו, שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו, השאור שבה [א"ה ויש גורסין המאור] היה מקרבן אצלי. רב חונה אמר [highlight=yellow]למד תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה את בא לשמה[/highlight]
הרי מבואר מסמיכות המאמרים שתורה שלא לשמה יש בה מאור ומחזירה למוטב, [ובאמת גם לולי סמיכות המאמרים, מסתבר שמי שעובד ע"ז ושופך דמים ומגלה עריות אינו בדרגה של ללמוד לשמה],
ודברי הירושלמי הובאו גם בכמה מדרשים, וכן הרי גם כתב המס"י בפרק ה' בזה"ל
כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה, ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת. [highlight=yellow]אך אם הוא עוסק בתורה בראותו דרכיה, ציוויה ואזהרותיה, הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב[/highlight]. והוא מה שאמרו ז"ל : הלואי, אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירו למוטב.
והשתא שוב קשיא מאוד איך אפשר לומר שתורה כזו עוד מגדלת את המידות הרעות [והדגיש הגר"א שדווקא את הרעת מגדלת יותר כמו הגשם שמגדל דווקא יותר את עשבי הבר והעשבים השוטים].
אם התכוונת אלי, כבר הבהרתי שכוונתי בלומד ע''מ לקנטר וכדאיתא ברא''ש בפסחים.
 

ינון קליין

משתמש רגיל
שלום לכולם
שאלתו של הרב סבא נענתה בביאור הגר"א למשלי בכמה מקומות. ובשרשור זה זכו חלק מהחברים לכוון לדבריו. אשריכם.
- (פרק יט פסוק ט) "וכן הוא בתורה הבאה מן השמים, עושה פעולתו שתצמיח מה שבלבו, אם לבו טוב, תגדיל יראתו, ואם ח"ו בלבו פורה שורש ראש ולענה, יכשל עוד בהגותו בה ויגדיל הטינא אשר בלבו עד אשר מעלה שרטון".
- (פרק כד פסוק לא) מבאר בזה- זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו': "כי התורה לנפש כמו ענין המטר אל הארץ, שהיא מצמיחה סמי חיים וסמי מות, כן בתורה צריך אחר לימוד לבער הפסולת ממנו ביראת חטא ומעשים טובים". וע"ע (פרק כה פס' ד): "וכן בתורה צריך האדם מתחילה להוציא הסיגים מלבו, והיינו לסור מרע, ומחמת זה יצא 'אמרת ה' צרופה'".
- (פרק כו פסוק א) "הלומד תורה לכסיל, שהתורה בעצמה הוא טוב מאד, אך לא במקום הזה ולא בזמן הזה, כן הכסיל לא יבין את זאת, ויוליד ויצמיח מן התורה אשר למד דבר שאין צורך בו, ולא די שלא ישביח אותה, אלא אדרבא ילמד פירוש אשר לא היה מעולם".

וכבר האריך בזה תלמידו, הגר"ח, בנפש החיים שער ד פרקים ד - ו [ולשונו הנפלאה בפרק ה: "ולפי ערף אוצר היראה אשר הכין לו האדם, כן על זה הערך יוכל ליכנס ולהשתמר ולהתקיים בתוכו תבואות התורה כפי אשר יחזיק אוצרו".]

גמר חתימה טובה
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ינון קליין אמר:
שלום לכולם
שאלתו של הרב סבא נענתה בביאור הגר"א למשלי בכמה מקומות. ובשרשור זה זכו חלק מהחברים לכוון לדבריו. אשריכם.
- (פרק יט פסוק ט) "וכן הוא בתורה הבאה מן השמים, עושה פעולתו שתצמיח מה שבלבו, אם לבו טוב, תגדיל יראתו, ואם ח"ו בלבו פורה שורש ראש ולענה, יכשל עוד בהגותו בה ויגדיל הטינא אשר בלבו עד אשר מעלה שרטון".
- (פרק כד פסוק לא) מבאר בזה- זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו': "כי התורה לנפש כמו ענין המטר אל הארץ, שהיא מצמיחה סמי חיים וסמי מות, כן בתורה צריך אחר לימוד לבער הפסולת ממנו ביראת חטא ומעשים טובים". וע"ע (פרק כה פס' ד): "וכן בתורה [highlight=yellow]צריך האדם מתחילה להוציא הסיגים מלבו, והיינו לסור מרע[/highlight], ומחמת זה יצא 'אמרת ה' צרופה'".
- (פרק כו פסוק א) "הלומד תורה לכסיל, שהתורה בעצמה הוא טוב מאד, אך לא במקום הזה ולא בזמן הזה, כן הכסיל לא יבין את זאת, ויוליד ויצמיח מן התורה אשר למד דבר שאין צורך בו, ולא די שלא ישביח אותה, אלא אדרבא ילמד פירוש אשר לא היה מעולם".
גמר חתימה טובה
יישר כוח עצום על הבאת דברי אלוקים חיים מביאור הגר"א,
ולא הבנתי לאיזה תירוץ כוונתך שנמצא בביאור הגר"א, [כי הלא הקושיה הייתה שהתורה היא עצמה המטהרת מהרע], גם לא הבנת במה שכתבת שלזה כיוונו חלק מהחברים,
ואדרבה, מדברים אלו קשה מאוד הירושלמי הנ"ל שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע ושפ"ד, ולא ויתר על ביטול תורה, והלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, ואיך ייתכן הדבר הרי אם לא פועל בסור מרע, יצמיח בעצמו סמי מות.
 

ינון קליין

משתמש רגיל
סליחה
כבודו צודק- לא עיינתי כדבעי בשאלתו, ועל השרשור רפרפתי- למדתי מכאן שצריך להיות זהיר ברוחי ולא לקפוץ.
עכ"פ הרווחנו כמה מאמרים מהגאון זצ"ל.
 
מוחל וסולח אמר:
סבא אמר:
דרומאי אמר:
המשגיח אצלנו היה אומר [highlight=yellow]שאם אדם ניגש ללימוד עם כל המידות הרעות התורה רק מגדילה אותם[/highlight], אך אם עכ''פ בשעה שלומד הוא חותר לאמת הרי סוף התורה לתקן את מידותיו..
חידוש, אני מעולם לא שמעתי נוסח כזה.

אני שמעתי:
התורה היא כמו טל, היא מצמיחה את מה שזורעים......
זה בעצם מה ש@סבא, הביא בהודעה הפותחת.
הפסוק ודרושיו, כפי שהביא @דוד ריזל (העיתונאי) בתגובה לעיל.

כך כתוב במפורש בספר של הגר"א, אבן שלמה, נראה לי בפרק א
 

אלימלך

משתמש ותיק
ינון קליין אמר:
- (פרק כד פסוק לא) מבאר בזה- זכה נעשית לו סם חיים לא זכה וכו': "כי התורה לנפש כמו ענין המטר אל הארץ, שהיא מצמיחה סמי חיים וסמי מות, כן בתורה צריך אחר לימוד לבער הפסולת ממנו ביראת חטא ומעשים טובים". וע"ע (פרק כה פס' ד): "וכן בתורה צריך האדם מתחילה להוציא הסיגים מלבו, והיינו לסור מרע, ומחמת זה יצא 'אמרת ה' צרופה'".
וא"כ מוכח שמדבר על "לא זכה נעשית לו סם המות".
 

יצחק

משתמש ותיק
בר"מ בפיה"מ (על המשנה שמביאה את המשל על האילן שיש לו הרבה ענפים) הוא שולח למה שכבר פירש במשנה לעיל שכתוב כל שמעשיו מרובין מחכמתו וכו',
ועיקרן של דברים שם שכאשר אדם עוסק בחכמה ומבין מה שלומד יש לו סיבה חזקה לקיים מה שלומד, ומבחינה זו החכמה מביאה אותו לידי מעשה וכך הוא הופך להיות אדם טוב יותר, אבל אם ירבה חכמה בלי מעשים אז בסופו של דבר ריבוי החכמה יגרום לו לעזוב את החכמה משום שלא יהיה לו כח לסבול את המצב הזה שהוא לומד ויודע ומבין ולא מקיים, ולכן צריך להשקיע בריבוי מעשים בשביל להתאים את עצמו לחכמה שהוא לומד,
אפשר לראות כמה המשל מתאים לנמשל, החכמה נמשלה לענפים של העץ והמעשים נמשלו לשרשים, וכאשר הרוח באה ונושבת על הענפים של העץ אז ריבוי הענפים גורם לעקירת העץ, כלומר ריבוי החכמה גורם לעיקר החכמה.
נמצא שמאותה סיבה שהחכמה גורמת לאדם לעשות מעשים טובים היא גם יכולה לגרום לו לעזוב את החכמה כי החכמה והמעשים קשורים זה בזה,
כאשר אומרים שהתורה (שהיא החכמה כידוע אצל הר"מ) מגדלת את האדם זה דורש תיאום עם המעשים שלא יהיה מנותק מהמעשים.
יש הרבה מה להתבונן במשל הזה ולראות את התיאום הנפלא שלו עם הנמשל.
 

סבא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אליהו בורטמאן אמר:
אני שמעתי:
התורה היא כמו טל, היא מצמיחה את מה שזורעים......
זה בעצם מה ש@סבא, הביא בהודעה הפותחת.
הפסוק ודרושיו, כפי שהביא @דוד ריזל (העיתונאי) בתגובה לעיל.-
כך כתוב במפורש [highlight=yellow]בספר של הגר"א, אבן שלמה,[/highlight] נראה לי בפרק א
ספר אבן שלמה אינו של הגר"א, אלא של הר"ש מאלצן שהביא תמצית דברי הגר"א לפי הבנתו, מקור הדברים הוא מאחי הגר"א, ומביאור הגר"א שהביא @ינון קליין
אצרף ספר אבן שלמה עם מקורות מהרב יעקב זלושינסקי שאתמחי גברא מאוד בתורת הגר"א, ואגב בהערות שם מדבר קצת על עניין זה של מתנגדי המוסר שנתלו בתורת הגר"א.
אבן שלמה_עמוד_1.jpg אבן שלמה_עמוד_2.jpg
 
חלק עליון תַחתִית