מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי סבא » 20 ספטמבר 2018, 10:05

כתב היערות דבש [דרוש י'] וז"ל
ובד' ימים שבין יום הכפור לסוכות אין לו [לשטן] אחיזה, וגם יום ראשון של סוכות, כי בו אתרוג ולולב מנצחים לס"א כמבואר במדרש [ויק"ר ל' ב']:
ובזה תבין מ"ש חז"ל [יומא כ ע"א] השטן בגימטריא שס"ד, ויום אחד יום הכפור אין לו רשות, ויש להבין הא ה' דמלת השטן הוא רק משמש לפעולת ה' הידיעה, אבל עיקר שמו שטן, וכי שמו השטן, וא"כ עדיין חסרו ה' ימים, אבל זה הוא אלו ה' ימים, ד' ימים בין יום הכפור לסוכות, ויום ראשון [דסוכות] דלולב ואתרוג מגין ואין לו רשות כנ"ל, ולכך אין לו רק שנ"ט ימים, וזו היא כוונת המדרש [ויק"ר ל' ז'] ולקחתם לכם ביום הראשון, וכי ראשון הוא, אלא ראשון לחשבון עונות, בשלמא אם הוא ראשון בחודש הוא ידוע, ראשון לבריאת עולם ולכמה דברים מסגולת ראשון בתשרי, אבל ראשון לחג מה הראשון, ומשני ראשון לחשבון עונות וכו', ובו ביום נלקח לולב שהוא גם כן כופה לסטרא אחרא, ולכך נרמז ה' בלולב ולא בסוכה ולהורות כי ה' ימים שאין לו אחיזה,
ומזה תבין מ"ש איש אלהים קדוש מהרמ"ע כי נאמר [בראשית ג' טו] ואיב"ה [אשית], רמז לו ימים המסוגלים לתשובה, א' דראש השנה, יו"ד ימי תשובה, ב' דראש השנה, וה' דחק עצמו מהרמ"ע בעל כרחו לפרשו, אבל הוא הדבר שכתבנו, שכוון לה' ימים שאין לשטן בהם שליטה


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי סבא » 20 ספטמבר 2018, 10:13

ודבר נורא כתב הגר"א בביאור הגר"א סימן תרכ"ד על מש"כ הרמ"א וז"ל אין אומרים תחנות ולא צו"ץ [צדקתך וצידוק הדין] מיום כפור עד סוכות עכ"ל.
וז"ל הגר"א
א"א תחינות כו'. משום דהוי' יו"ט כמו יה"כ במקצת, כמ"ש במדרש על פסוק ולקחתם לכם ביום הראשון כו', מכאן ואילך כו', והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת:
כלומר דמבאר המדרש דראשון לחשבון עבירות שבימים אלו יש כפרה קצת כמו ביוהכ"פ, [שמעתי מהרב דניאל גלדשטיין]

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי סענדער » 20 ספטמבר 2018, 14:12

ע"פ קבלה גדלו מאוד מעלת ימים אלו
כי יש ד' בחינות של 'ימינו תחבקני'.
שלשה מהם נכנסים בימי חג הסוכות, כל יום בחינה אחת מאלו השלשה.
והבחינה הרביעית של 'ימינו תחבקני'
נכנסת במהלך שבעה ימים עד יו"ט ראשון של סוכות ועד בכלל.
אלא שאינו יו"ט כי זה רק בחינה אחת.
ואילו בסוכות נכנסים כל יום שלשה בחינות (לבד יו"ט ראשון שנכנס ארבעה).
נמצא שזה כמעט יו"ט. והבן.


חכם באשי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 509
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 233 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי חכם באשי » 20 ספטמבר 2018, 19:29

לדוד ה' אורי וישעי וכו' ומדרשו בחז"ל ידוע, ונדרש אף לימים אלו עד הושע"ר (שכך נהוג עכ"פ לאומרו)


עמוס חדד
מאמרים: 0
הודעות: 119
הצטרף: 20 ספטמבר 2018, 11:26
מיקום: טבריה, ישראל.
נתן תודה: 46 פעמים
קיבל תודה: 39 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי עמוס חדד » 21 ספטמבר 2018, 13:38

ויש להוסיף מנהג כמה חסידויות (ברסלב ועוד) לקרוא ליום מחרת יוה"כ [י"א בתשרי] גאט'ס נאמן [= שם ה'].
ע"ש שביום זה שבים לומר בתפלה 'הקל הקדוש' [במקום 'המלך'].
על יום זה במכלול.

ומסופר על יהודי שהתאונן לפני ר' נתן תלמידיה דר' נחמן מברסלב, שלא כיוון ביוה"כ, אמר לו אדרבא, עכשיו תוכל לכוון בשם ה'.

ואולי מן הראוי לפתוח אשכול מיוחד בענין זה.


בני תורה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי בני תורה » 22 ספטמבר 2018, 20:24

סבא כתב:ודבר נורא כתב הגר"א בביאור הגר"א סימן תרכ"ד על מש"כ הרמ"א וז"ל אין אומרים תחנות ולא צו"ץ [צדקתך וצידוק הדין] מיום כפור עד סוכות עכ"ל.
וז"ל הגר"א
א"א תחינות כו'. משום דהוי' יו"ט כמו יה"כ במקצת, כמ"ש במדרש על פסוק ולקחתם לכם ביום הראשון כו', מכאן ואילך כו', והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת:
כלומר דמבאר המדרש דראשון לחשבון עבירות שבימים אלו יש כפרה קצת כמו ביוהכ"פ, [שמעתי מהרב דניאל גלדשטיין]
שמעתי להעיר על דברי הגר"א, שבמדרש שם מבואר שבימים אלו זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו וכו' וא"כ משמע שהוא משום שטרודים במצוות ואין זמן לחטוא, ואף שכמובן צ"ב וכי אי אפשר לחטוא תוך כדי זה, אבל עכ"פ כך מבואר שם, וא"כ מהיכן מקור להגר"א לפרש שזה עדיין זמן כפרה?


פותח הנושא
סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי סבא » 22 ספטמבר 2018, 20:41

ר' בנימין סורוצקין טוען שמקורו של הגר"א הוא לשיטתו שענני הכבוד חזרו בט"ו, נמצא שגמר הריצוי היה רק בט"ו, אמנם עדיין קשה מלשון המדרש כמו שהבאת.
ואצרף דבריו-
נחלת בנימין סורוצקין_עמוד_1.jpg
נחלת בנימין סורוצקין_עמוד_2.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


תלמיד צעיר
מאמרים: 0
הודעות: 157
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מעלת הימים בין יוהכ"פ לסוכות

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 23 ספטמבר 2018, 03:56

בני תורה כתב:
סבא כתב:ודבר נורא כתב הגר"א בביאור הגר"א סימן תרכ"ד על מש"כ הרמ"א וז"ל אין אומרים תחנות ולא צו"ץ [צדקתך וצידוק הדין] מיום כפור עד סוכות עכ"ל.
וז"ל הגר"א
א"א תחינות כו'. משום דהוי' יו"ט כמו יה"כ במקצת, כמ"ש במדרש על פסוק ולקחתם לכם ביום הראשון כו', מכאן ואילך כו', והם ימי חנוכת הבית וע' בפ"ק דמ"ק ובפ"ב דשבת:
כלומר דמבאר המדרש דראשון לחשבון עבירות שבימים אלו יש כפרה קצת כמו ביוהכ"פ, [שמעתי מהרב דניאל גלדשטיין]
שמעתי להעיר על דברי הגר"א, שבמדרש שם מבואר שבימים אלו זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו וכו' וא"כ משמע שהוא משום שטרודים במצוות ואין זמן לחטוא, ואף שכמובן צ"ב וכי אי אפשר לחטוא תוך כדי זה, אבל עכ"פ כך מבואר שם, וא"כ מהיכן מקור להגר"א לפרש שזה עדיין זמן כפרה?
שמעתי מאבי מורי שביאר זאת על פי גר"א במקום אחר שביאר מה הפירוש שאתה עתיד ליתן דין וחשבון מה ההבדל ביניהם וביאר רבחנו הגר"א שדיו זהו על כך שעשה עבירה וחשבון זה על כך שבזמו הזה יכל לעשות מצווה.
וכן עוד ידועים דברי חז"ל שבתשובה מאהבה זדונות נעשות להם כזכויות עיין ביאור בכך ובתשובה מיראה נעשות כשגגות.
ולפי זה רצה לבאר שבין הימים האלה אנו עושים תשובה מאהבה כיון שאנו טרודים במצוות ולכך זהו המשך של יו"כ והוסיף בזה אבי שזהו שנאמר ראשון "לחשבון"עוונות, מדוע לא כתוב לדין. אלא כיון שעשה ביו"כ תשובה מיראה לכך נעשו לא הזדונות כשגגות ממילא דין על העוונות אין אבל עדין יש את החשבון חזה מגיע התשובה מאהבה שבין יו"כ לסוכות ועונה על ה"חשבון"כיון שבזמן שעשה את הזדונות ממתי שעשה תשובה מאהבה נעשו לו כזכיות וממילא הוא עונה על החשבון.
וי"הר מלפני אבינו שבשמים שנעשה תשובה מאהבה ויעשו לנו זדונותינו כזכויות.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים