בגדר מצוות שמחה ביו"ט

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי סענדער » 23 ספטמבר 2018, 11:58

ידוע בשם הגרי"ז מבריסק ז"ל, בביאור מצות שמחת יו"ט. שעיקר המצוה הוא השמחה בלב לה', ואולם החיוב של בשר ויין הוא רק הפעולות המביאות את האדם לזה, אבל לא עיקר המצוה. ועפי"ז לכאו' מי שאכל בשר ושתה יין ולא הגיע לידי שמחה, לא קיים מצות שמחה. ויש גם מביאים בשם הגר"א שמצות השמחה ביו"ט היא המצוה הכי קשה לקיים.

אבל אני כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע, ראיתי להעיר שאין יסוד מספיק לדברים הללו, שהרי מפשטות לשון הרמב"ם והפוסקים בנדון זה משמע להיפך, דהמצוה הוא עצם הבשר ויין, והנשים שאין זה עיקר שמחתם המצוה הוא בבגדים ותכשיטים, והתינוקות בקליות ובאגוזים. אבל לא מצאנו בדבריהם, שעיקר מצות השמחה היא בלב. ואין להוציא הדברים מפשטם.

ומה שהביאו לזה ראיה מן המדרש [שהש"ר פ"א]: זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו אמר רבי אבין אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה, בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך בהקב"ה. וביארו תלמידי רבינו יונה [ברכות דף כא ע"ב מדפי הרי"ף]: כלומר אף על פי שזה היום הוא יום טוב, ונעשה לנו בו נסים ונפלאות, ואנו שמחים בהם. אפילו הכי עיקר השמחה אינה בעבור יום טוב, אלא בעבור ה' לפרסם את כל הגדולות ואת כל הנוראות שהוא עושה עמנו. עכ"ל. הנה אין ראיה מזה אלא, שהמטרה שלשמה אנו מחוייבין בעשיית פעולות של שמחה ביו"ט, היא כדי להגיע לשמחה בה' יתברך. אבל לא נתבאר כלל ששמחה בה' ביו"ט היא עצם המצוה. אלא זהו התכלית והמטרה שבמצוה. וכמו שנתינת צדקה פשוט שעיקר המצוה הוא הנתינה, ורק המטרה היא שיהיה לעני לחם לאכול ובגד ללבוש. ולא יעלה על הדעת שעיקר המצוה הוא הלחם והמלבוש שיש לעני. כמו כן הכא עיקר המצוה הוא עשיית פעולות המביאות לשמחה. וכל זה במטרה ועל מנת שנגיע לידי שמחה בה' יתברך.

ובכלל, קשה לומר שעיקר המצוה היא השמחה בלב. כי היאך אפשר לצוות על דברים שבלב. אלא ודאי שהמצוה היא על הפעולות המביאות לידי השמחה. וכולי האי ואולי ישמח בה'. ואילו השמחה היא רק המטרה.

הגם שבמצות אהבת ה' וכדו' מצינו שציותה לנו התורה על דברים שבלב, אין לנו להקיש מדעתנו ולומר שגם במצות שמחת יו"ט עיקר המצוה הוא בלב, דהבו דלא נוסיף עלה. ואכן מצינו לראשונים שנתקשו במצות האהבה כיצד אפשר לצוות על דבר התלוי בלב, ואמרו שבכלל המצוה הוא גם הדברים המביאים לאהבת ה'. ואמנם שם מבואר מדבריהם שעיקר המצוה היא אהבת ה', וכמפורש בתורה ואהבת את ה' אלקיך. ואילו הדברים המביאים לזה הם מענפי המצוה. אבל לאידך גיסא במצות השמחה במועדים הגם שבתורה כתוב ושמחת בחגך וכדומה, מכל מקום פירשוהו חז"ל "אין שמחה אלא בבשר" כלומר שכאן אין המצוה אלא בפעולות המביאים לידי שמחה. ואילו השמחה בה' עצמה היא רק המטרה.
והנה כמו שאנו מצווים לעשות פעולות המביאות לידי שמחה, כך אנו מצווים גם להימנע מפעולות המפריעות אותנו מלשמוח בה'. וכמ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' יו"ט הכ"ד: אסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום, כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב, ולבו דואג וכואב מזכרון הצער. אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה. עכ"ל. והיינו שיש חיוב גם להסיר המונע משמחה. אבל אין ללמוד מדבריו שיש חיוב על הלב לשמוח בה'. דזה לא נתבאר בדבריו כלל. אלא כשם שמחויבים אנו לפעולות המביאות לשמחה בה', כך מחויבים אנו גם להימנע מפעולות המפריעות לשמחה בה'.

ולפי המתבאר אין מקום כלל לומר שמי שאכל בשר ויין ולבסוף לא הגיע לידי שמחה בה', שלא קיים המצוה. שהרי על האדם אין מוטל אלא לעשות כל מה שבכוחו לעשות כדי להגיע לידי שמחה בה'. אבל עיקר השמחה אם תגיע או לא, הרי זה בידי שמים, ואינו מוטל על האדם כלל. אמנם אם עשה דברים המפריעים לשמחה ולא נמנע מהם, הרי שאז בודאי ביטל מצות השמחה. כי על הפעולות האדם מצווה, לעשות פעולות המביאות לשמחה, ולהימנע מפעולות המפריעות לשמחה.

ולפי דברינו מצות השמחה אינה קשה לקיים כלל ועיקר, כיון שהמוטל עלינו הוא לעשות פעולות המבוארים בפוסקים שהם מביאים לידי שמחה בה'. [וכמו כן גם פעולות אחרות שאינם מבוארות בפוסקים]. ולהימנע מלעשות פעולות שיפריעו אותנו מלשמוח בה'. אבל אם נשמח לבסוף או לא נשמח, אין זה בידינו כלל ועיקר. ואם יכנס אליו רוח עצבון ודאגה ללא שעשה לזה פעולה כלשהו, וללא שיכול היה להימנע ממנו, לא ביטל כלל מצות השמחה, לפי שאין זה בידו.

ערכים:


בני תורה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי בני תורה » 23 ספטמבר 2018, 12:26

כמדומה שהמובא בשם הגר"א שזוהי המצווה הכי קשה, הוא משום שהמצווה היא בכל עת ובכל שעה וא"כ אין זה שייך לדבריכם.


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 999
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 409 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי אלימלך » 23 ספטמבר 2018, 14:03

סענדער כתב:ובכלל, קשה לומר שעיקר המצוה היא השמחה בלב. כי היאך אפשר לצוות על דברים שבלב.
מה התמיהה הלוא ליבו של אדם ברשותו הוא ועל כל אשר יחפוץ יטנו, וכפי שהבאת שכמה מצוות על הלב ואהבת את ה' לא תשנא את אחיך בלבבך וכו' ומנאן החרדים וכן והסר כעס מלבך דאגה בלב יסיחנה מדעתו וכו'.


אלימלך
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 999
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 409 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי אלימלך » 23 ספטמבר 2018, 14:13

לשון הרמב"ם במצות עשה נד'
והמצוה הנ"ד היא שצונו לשמוח ברגלים... וכולל באמרו ושמחת בחגך מה שאמרו ג"כ שמח בכל מיני שמחה. ומזה לאכול בשר בימים טובים ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים. ולשחוק בכלי ניגון ולרקוד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה (סוכה נ - נג ב). זה כולו נכנס תחת אמרו ושמחת בחגך. ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד כי הוא יותר מיוחד בשמחה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי סבא » 23 ספטמבר 2018, 17:43

סבורני שכדאי לראות כל דברי העמק ברכה בפנים [שממנו מקור דברי הגרי"ז] ויתבארו הדברים-
עמק ברכה ג.jpg
עמק ברכה_עמוד_1.jpg
עמק ברכה_עמוד_2.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי סענדער » 25 ספטמבר 2018, 17:32

אלימלך כתב:לשון הרמב"ם במצות עשה נד'
והמצוה הנ"ד היא שצונו לשמוח ברגלים... וכולל באמרו ושמחת בחגך מה שאמרו ג"כ שמח בכל מיני שמחה. ומזה לאכול בשר בימים טובים ולשתות יין וללבוש בגדים חדשים ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ולנשים. ולשחוק בכלי ניגון ולרקוד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה (סוכה נ - נג ב). זה כולו נכנס תחת אמרו ושמחת בחגך. ומה שיתחייב מהם יותר שתיית היין לבד כי הוא יותר מיוחד בשמחה.
ראיה נפלאה לדברי, וליסוד שהעליתי.
ולא ידעתי כיצד למד מזה הגרי"ז שעיקר מצוות השמחה היא בלב, דאדרבה כאן כתוב שעיקר המצווה הם הפעולות שעושה בעבור השמחה.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי סענדער » 25 ספטמבר 2018, 17:37

בני תורה כתב:כמדומה שהמובא בשם הגר"א שזוהי המצווה הכי קשה, הוא משום שהמצווה היא בכל עת ובכל שעה וא"כ אין זה שייך לדבריכם.
לא קראת את דברי, שהרי אני כבר הבאתי את דברי הגר"א, וא"כ איפוא מה הוספתם אתם???

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי סענדער » 25 ספטמבר 2018, 17:47

אלימלך כתב:
סענדער כתב:ובכלל, קשה לומר שעיקר המצוה היא השמחה בלב. כי היאך אפשר לצוות על דברים שבלב.
מה התמיהה הלוא ליבו של אדם ברשותו הוא ועל כל אשר יחפוץ יטנו, וכפי שהבאת שכמה מצוות על הלב ואהבת את ה' לא תשנא את אחיך בלבבך וכו' ומנאן החרדים וכן והסר כעס מלבך דאגה בלב יסיחנה מדעתו וכו'.
אבל זה חידוש. ודי לנו באותם מצוות שהדבר נתחדש בהם בפירוש.
אבל מנלן לחדש כך גם במצוות שמחה ולהוציא דברי הפוסקים מפשטן.


בני תורה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי בני תורה » 25 ספטמבר 2018, 21:37

סענדער כתב:
בני תורה כתב:כמדומה שהמובא בשם הגר"א שזוהי המצווה הכי קשה, הוא משום שהמצווה היא בכל עת ובכל שעה וא"כ אין זה שייך לדבריכם.
לא קראת את דברי, שהרי אני כבר הבאתי את דברי הגר"א, וא"כ איפוא מה הוספתם אתם???
קראתי את דבריכם ואפרש כוונתי, הגר"א שהבאתם שמצוות שמחה היא מצווה קשה אין כוונתו כמו שפירשתם אתם משום שהעיקר הוא הלב ולא האכילה עצמה, דמשום זה שפיר יש לומר כמו שהסברתם. אבל הגרא סובר שהמצווה היא בכל רגע, והרי אינו אוכל כל הזמן, ובהכרח שמצוות השמחה שנוהגת כל היום היא כפשוטו לשמוח כל הזמן בלי עצבות כלל וכלל, ועל זה אמר הגר"א שזוהי המצווה הכי קשה.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 207
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר מצוות שמחה ביו"ט

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 25 ספטמבר 2018, 23:54

כדאי לראות את הדברים במקורם. בחידושי ר' יושע בער נדפס בחידושי הגרי"ז סוף מסכת סוטה סימן יא.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים