המושג טיול בדברי חז"ל.

ענייני שבת חג ומועד, ושאר ענינים הבאים מזמן לזמן

פותח הנושא
חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 112 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי חכם באשי » 01 ינואר 2018, 14:46

יש לעיין מהו ענין "טיול" שמצינו בזה"ז, האם יש לזה מקור בדברי חז"ל?
ואני מעתיק ממ"ש במק"א
טיול. רבינו הרמח"ל בספר תורה דיליה, ספר מסילת ישרים (פרק יג) כתב בזה"ל: הטיול והדיבור, אם אינו בדבר אסור, ודאי דין תורה מותר הוא. אמנם כמה בטול תורה נמשך ממנו, כמה מן הלשון הרע, כמה מן השקרים, כמה מן הליצנות, ואומר ברוב דברים לא יחדל פשע (משלי י יט). ע"כ.
ומכבר הרגשתי כי במקומות שהוזכר "טיול" בדברי חז"ל, מצינו שבאו לידי מכשול.
א. בתענית (כ סע"א), מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר וכו'. ע"ש כל המעשה. [ואע"ג דקאמר טעמא דהייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה, מכל מקום חזינן שהמכשול בא על ידי טיול].
ב. בסנהדרין (קו.) איתא, בשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין "ויוצאין לטייל בשוק" וכו'. ועל ידי זה נכשלו בשיטים, וכל המכשלה באה על ידי שהיו יוצאים לטייל בשוק. [וזו לשון הגאון מהר"ח בן עטר בס' אור החיים הקדוש (סוף פרשת בלק, כה א): וישב ישראל בשטים וגו', צריך לדעת מה צורך בהודעת מאמר זה וכו'. ונראה לפרש שהכתוב יעיד סיבת הזנות, שהייתה לפי שיצאו העם לטייל חוץ למחנה ישראל, ושם נמצאו בנות מואב, והוא אומרו וישב ישראל בשטים, פירוש במקום שהיו מטיילים בו חוץ למחניהם, ושטים הוא לשון טיולים כדרך אומרו (יא ח) שטו העם ופירש"י שם וז"ל, אין שייט אלא לשון טיול. וזה סיבת ויחל העם לזנות. ע"כ].
ג. בירושלמי פ"ג דהוריות (ה"ב), מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לטייל עם המלך ערב יום הכיפורים עם חשיכה, ונתזה צינורת של רוק מפיו על בגדו וטימאתו, ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו אותו היום, ראתה אימן שני בנים כהנים גדולים. ע"ש. הרי שאף כאן הטיול הביא לידי תקלה.
ד. בירושלמי (פ"ו דשבת סוף ה"א), רבן גמליאל ברבי ירד לטייל בתוך חצירו בשבת ומפתח של זהב בידו וגערו בו חביריו משום תכשיט. ע"ש.
ומצאתי לריה"ח בספר החסידים (סימן י) שכתב, כל דבר חסידות לנהוג בו בכל יום, דברים שיצרו קשה עליו כגון רכילות ויצר הרע, דברים בטלים, שלא לדבר שקר, ושלא לראות בנשים, ולדבר דברים חידושים מדברי העולם, ללכת לטייל, שעל הכל יש יצר. עכ"ל. ודו"ק.
ובירושלמי פ"ק דפאה (ה"א) ובירושלמי קידושין (פ"א הלכה ז), אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. (וע' קידושין לא:). ולכאורה זה דוקא באשה דלא שייך בה ביטול תורה. או דעל כל פנים שאני כיון שהיה לצורך.
והנה אין ספק כי פעמים שביטולה של תורה זהו ייסודה, כההיא דמנחות (צט רע"ב), ופרש"י שם, שביטולה של תורה, כגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה זהו יסודה, כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה, שנאמר אשר שברת, ולא אמר ליה בלשון כעס, שמע מינה הסכימה עמו דעת השכינה כשביטל תורה ושיברן, כיון דנתכוין לטובה. ע"ש. וכתיב קוי ה' יחליפו כח. וזכר לדבר מהא דברכות (נז:) שלשה משיבין דעתו של אדם, ואלו הן קול ומראה וריח. ע"ש. [וע' שבת (קנא:). וע' ס' דברי תורה ח"ד (סי' עו). ובס' מועדים וזמנים ח"ה (סי' שמו עמוד רג בהערה). ע"ש].
והרמ"א בהגה או"ח (ס"ס רמח) לגבי איסור נסיעה מערב שבת שיבוא עי"ז לחילול שבת, כתב בשם י"א, שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה. ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל. ע"ש. וע' מג"א (סי' תקלא סק"ז). ע"ש. ובשו"ת שבט הלוי ח"ה (סי' קעג אות א), שבטיול על פי סברא לא נקרא צורך, לגבי יציאה מא"י. ע"ש. אולם בשו"ת תרומת הדשן (סי' עז) כתב לגבי עירובי תחומים דא"א לדבר מצוה, אם רוצה לעשות כן בכדי שיכול לטייל ביו"ט, וכתב, יראה דשרי לערב כהאי גוונא, דהולך ביום טוב לטייל חשיב לדבר מצוה. ע"כ. והביאו הרמ"א בהגה (סי' תטו ס"א). ע"ש. וע"ע בתוס' ביצה (יב.) גבי משחק כדור ביו"ט. וע' יש"ש שם. ובהכרח צ"ל דהכל תלוי בגדר הצורך, והוי מחשב וכו'. ודו"ק.


אם יש למישהו מקור למושג טיול - יזכנו בו!
**

טיול, "הים נברא בעבור העמלים בתורה, ומועיל מאד לחיזוק המח" - המשגיח הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל בספר לעבדך באמת ח"ב (עמוד שז) בשם מרנא החזו"א זצ"ל. ע"ש.


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 467
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 161 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יוסף יצחק » 01 ינואר 2018, 15:19

ע"ע באור החיים במדבר כה, א.
ובמהרש"א שבת קיט, ב.
אלא שלפעמים בחז"ל הוא לשון הליכה
במה שהבאת מרש"י מנחות יש להרחיב ואכתוב בקצרה.
רש"י יומא ודברת בם ולא בדברים אחרים עיי"ש ובמה שהעיר שם השפת אמת.
ויש ליישב דכבר כתב הרמב"ם בפיהמ"ש לאבות דאיכא דיבור המותר עיי"ש
אכן המהר"ל נחלק עליו מכח הגמ' ביומא.
ויש לומר דגם לרמב"ם הא דשרי הוא היכא דהוי לתועלת, וכמש"כ התפאר"י על מיעוט שיחה ועל המשנה באבות פ"ג מ"י, עיי"ש.
וכן כתב הח"ח בחובת השמירה ריש פ"ג.
וטעם ההיתר כמבואר באור ישראל פכ"ז מדין ושננתם, עיי"ש.


פותח הנושא
חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 418
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 112 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי חכם באשי » 01 ינואר 2018, 15:26

דברי האוה"ח הובאו לעיל.

מהרש"א תנא דמסייע לן. והדברים עתיקים.

ודאי שיש דיבור המותר, עכ"פ לעצם המושג "טיול" "נופש" ע"ז כוונתי.

מש"כ בסו"ד, מדברי האור ישראל - אם תוכל לפרט קצת יותר. כעת אינו תח"י.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 360 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי אלימלך » 01 ינואר 2018, 16:05

בבא בתרא צא:
"ואמר רבי יוחנן: נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן"


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 368
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי כרם » 01 ינואר 2018, 20:24

"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 326 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יצחק » 01 ינואר 2018, 20:42

בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן.
לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר לומר הבליינים כל יום אבלה עמכם בגן עדן.
בנוגע לשאלה אם טיול הוא דבר חיובי? ודאי שלפעמים צריך לבלות אבל כשזה לא נצרך זה מביא הרבה בעיות.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 698 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי סבא » 01 ינואר 2018, 23:21

כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 698 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי סבא » 01 ינואר 2018, 23:27

מעניין לעניין באותו עניין-
כתב האורחות צדיקים בשער האהבה וז"ל ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא - אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתיה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים.
ותמוה מאוד איך כינס לפונדק אחד זנות וטיולים, שהזנות איסור חמור, והטיול הוא לכל היותר מביא לידי איסורים כמו שכתבתם למעלה.
אודה לכם על תשובותיכם.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 326 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יצחק » 01 ינואר 2018, 23:39

סבא כתב:מעניין לעניין באותו עניין-
כתב האורחות צדיקים בשער האהבה וז"ל ועוד יש אהבה שביעית, שהיא רעה על כל האהבות, והיא - אהבת תענוגים ותפנוקים, כגון אכילה ושתיה ושאר הנאות, כגון זנות וטיולים.
ותמוה מאוד איך כינס לפונדק אחד זנות וטיולים, שהזנות איסור חמור, והטיול הוא לכל היותר מביא לידי איסורים כמו שכתבתם למעלה.
אודה לכם על תשובותיכם.
המשנה באבות אומרת יפה ת"ת עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, ועוון הכוונה ליצרא דעריות, כך נראה מסברא וכן משמע בפירוש רבינו יונה שם (ובסיפא של המשנה שם יש עוד "עוון" ושם הכוונה הוא מלסטם את הבריות), ובתוס' ביומא כתבו בשם רבינו תם שדרך ארץ עיקר לגבי תורה (כלומר בתפקיד המיוחד הזה של "משכחת עוון" דרך ארץ עיקר)
א"כ ברור שהטיילין שהם אנשים שלא עוסקים במלאכה כמו שכתוב בגמ' בכתובות אז בטח שהם חוטאים בעריות. וראה בהודעה של @אלימלך מה שהביא מגמ' בבא בתרא


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 467
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 161 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יוסף יצחק » 02 ינואר 2018, 00:57

חכם באשי כתב:מש"כ בסו"ד, מדברי האור ישראל - אם תוכל לפרט קצת יותר. כעת אינו תח"י.
הגרי"ס זצ"ל מבאר דההתר לבלות זמן למנוחה ושינה וכד' אין לו מקום אם נדון מצד חיוב לימוד התורה, דנצטווינו והגית בו יומם ולילה, אלא דכיון דכתיב "ושננתם" שיהו ד"ת מחודדין בפיך, כלומר יש כאן גדר במצוות ת"ת שהוא ידיעת התורה, ולשם זה אפשר לנוח כי בלא מנוחה לא יוכל לדעת את התורה, עיי"ש כמה נפק"מ שיוצאות מהא דאיתא במצוות ת"ת גדר דידיעת התורה.
אגב אציין דהגרי"ז זצ"ל כתב דאיתא במשנה "אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" והק' הגרי"ז הלא כל יום יש חיוב מצוות ת"ת ולמה שיוכל ליפנות היום ממצוות ת"ת וילמד מחר, ותי' ע"כ דאיירי באופן דליכא ביטול תורה וכגון שנח לצורך שיהיה לו כח ללמוד למחרת ואפ"ה כתב תנא דמתניתין שלא יעשה כן "שמא לא תפנה".
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


כרם
משתמש ותיק
הודעות: 368
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי כרם » 02 ינואר 2018, 08:12

סבא כתב:
כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 467
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 161 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יוסף יצחק » 02 ינואר 2018, 11:24

כרם כתב:
סבא כתב:
כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1029
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 326 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יצחק » 02 ינואר 2018, 14:51

לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).[/quote]
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.[/quote]
אני חושב שזה לא שיבוש, הכוונה לבלות את הזמן, הזמן הוא זה שמתבלה! אני מתכוון ברצינות וכך נראה קצת מהמילון.


הבוחן
משתמש ותיק
הודעות: 355
הצטרף: 30 יולי 2017, 23:27
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 86 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי הבוחן » 02 ינואר 2018, 14:58

יצחק כתב:לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
אגב, גם המילה "בילוי" היא שיבוש עברית, בלשון הקודש זה מלשון בזבוז כמו "בלאי" ובעברית הוא מלשון טיול וכד'.[/quote]
אני חושב שזה לא שיבוש, הכוונה לבלות את הזמן, הזמן הוא זה שמתבלה! אני מתכוון ברצינות וכך נראה קצת מהמילון.[/quote]
יש במקורותינו "מבלי עולם', לא?


יוסף יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 467
הצטרף: 21 אוגוסט 2017, 02:00
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 141 פעמים
קיבל תודה: 161 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי יוסף יצחק » 02 ינואר 2018, 15:04

הבוחן כתב:יש במקורותינו "מבלי עולם', לא?
שפירושו מבזבזים את זמנם, בעברית המושג הוא חיובי כלומר ניצול הזמן על ידי טיול, הבנתי שלא הובנתי.


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 402
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי רמתים צופים » 24 ספטמבר 2018, 23:35

כרם כתב:
סבא כתב:
כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
לפי מה שנתבאר ש"טיול" הכונה כמו "בילוי" בעברית בת זמננו, אין צורך בחידוש זה. (רק מי שנשתבש מהעברית בת זמננו, שטיול הוא יציאה מהבית למרחקים, נאלץ לחפש הסבר איך מטיילים בסוכה).
יצחק כתב:בספר התשבי לרבי אליהו בחור (ערך טייל) כותב שיש למילה הזו שני פירושים, אחד בטלן, והמקור הוא ממה שאמרו בכתובות הטיילין כל יום, כלומר בני אדם שבטלים ממלאכה, והשני מלשון שעשוע כמו והתהלכתי בתוככם שרש"י מפרש אטייל עמכם בגן עדן.
לדעתי אין כאן שני שרשים, טיול הוא מושג מקביל למה שאנחנו קוראים "בילוי", אפשר לומר הבליינים כל יום אבלה עמכם בגן עדן.
בנוגע לשאלה אם טיול הוא דבר חיובי? ודאי שלפעמים צריך לבלות אבל כשזה לא נצרך זה מביא הרבה בעיות.
הקפצה לכבוד חג!


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי בני תורה » 25 ספטמבר 2018, 00:09

טיול בלשון חז"ל הוא מלשון טלטול. ומלשון הטלה כמו 'שאוני והטילוני אל הים' להטיל הוא כמו לטלטל, ומכאן לשון טיול שמטלטל את עצמו ממקום למקום.


בני תורה
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 102 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי בני תורה » 25 ספטמבר 2018, 00:12

סבא כתב:
כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.
ודרך אגב שורשו הוא בלשון הקודש [ככל המילים בלשון ארמי ששורשן הוא בלשון הקודש] עיין נחמיה ג' הוא יבננו ויטללנו [ראיתי בספר השרשים לרד"ק]


רמתים צופים
משתמש ותיק
הודעות: 402
הצטרף: 31 דצמבר 2017, 18:29
נתן תודה: 32 פעמים
קיבל תודה: 64 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: המושג טיול בדברי חז"ל.

שליחה על ידי רמתים צופים » 25 ספטמבר 2018, 01:26

בני תורה כתב:
סבא כתב:
כרם כתב:"אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח ע"ב).
שמעתי פעם לבאר ד"מטייל" בסוכה היינו מלשון "טולא" בארמית שהוא צל והיינו שיושב ונהנה מצילה, וההכרח לזה, כי סתם סוכה אין בה בכדי לטייל.
אכן, זה נראה הביאור האמיתי בענין טיול בסוכה.
ודרך אגב שורשו הוא בלשון הקודש [ככל המילים בלשון ארמי ששורשן הוא בלשון הקודש] עיין נחמיה ג' הוא יבננו ויטללנו [ראיתי בספר השרשים לרד"ק]
לכאורה משמע מהגמ' מגילה (כח ב) שאינו כן, וטיול וישיבה לשם צל שני דברים שונים הם:
"בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש, אין אוכלין בהן ואין שותין בהן ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם* ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים".
ואולי היא מלשון חוכה וטלולא.
בין כך, לכאורה המשמעות המעשי היא כמ"ש הרמ"א בדרכי משה בשם מהר"י ווייל: "הרוצה לשחק בקוביאות וכדומה - ישׂחוק בסוכה", וכמו"כ כל בילוי ושעשועים.
-----------------
* רבי אברהם מן ההר בפירושו שם: "אין מטיילין. לשון טיול שעומדים שם לשמח ולעונג. אלא צריך לעמוד שם באימה". רבנו יהונתן שם פירש: "לשחק בתוכן או ליכנס לתוכן להרחיב הלב בבנין הנאה". וכ"פ בנימוק"י.
וכן בב"ב דף צא ב בגמ' "ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה, ולא הוו חטאן", מפרש שם רשב"ם: "מטיילין - משחקין".

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • מאיפה בא המושג "כולל"
    על ידי מלמד להועיל » 22 נובמבר 2018, 23:47 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    254 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מלמד להועיל
    24 נובמבר 2018, 22:28
  • ביצה דף ב. מילתא דתמיהא בדברי רבינו פרץ
    על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 ינואר 2019, 12:01 » ב ש"ס ודף היומי
    4 תגובות
    215 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נבשר
    20 ינואר 2019, 02:31
  • תמיהה בדברי התוס' חולין דף ק''ז ד''ה אריתא דדלאי
    על ידי דרומאי » 22 ינואר 2019, 00:33 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    221 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי כלפי ליא
    22 ינואר 2019, 09:54
  • בבא קמא דף ג. עזרה בדברי הרשב"א
    על ידי אשר ברא » 30 ינואר 2019, 06:20 » ב בית המדרש
    5 תגובות
    247 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אשר ברא
    31 ינואר 2019, 17:21
  • בדברי הרעק"א בדיני ע"א
    על ידי תלמיד חבר » 16 יוני 2019, 23:04 » ב ש"ס ודף היומי
    2 תגובות
    167 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי תלמיד חבר
    16 יוני 2019, 23:34

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים