תפילה בבית כנסת בסוכות

[תלמיד צעיר]

האם יש מצווה לאדם שהתפלל בסוכתו ביחיד כיון שרוצה לקיים מצווה בישיבתו בסוכה ולכך לא הלך לבית כנסת או שמא כיון שכל הדין הוא תשבו כעין תדורו והמגורים של האדם זה לא להתפלל שם כשם שלא מתפלל בביתו כל יום.

[סבא]

האם יש מצווה לאדם שהתפלל בסוכתו ביחיד כיון שרוצה לקיים מצווה בישיבתו בסוכה ולכך לא הלך לבית כנסת או שמא כיון שכל הדין הוא תשבו כעין תדורו והמגורים של האדם זה לא להתפלל שם כשם שלא מתפלל בביתו כל יום.

כתב האשל אברהם מבוטשאטש בסימן תרל"ט ז"ל

בשעת קיבוץ לתפלה פטורים מסוכה גם ממדת חסידות, מצד תשבו כעין תדורו,

[סבא]

כעת מצאתי שבנפש דוד לאדר"ת [עמוד מ"ז] כתב להיפך וז"ל

ומטעם זה לדעתי אין חשש לילך להתפלל לבית המדרש או לאסוף מנין בבית כיון שכן הנהוג בכל השנה, ואם כי אם ירצה להתפלל בסוכה ודאי יקיים מצות עשה של תורה, ועדיף טפי לכאורה מתפלה בציבור ובבהמ"ד שהוא רק סניף למצוה ואינו מן התורה, ואם גם נאמר שאין מצות סוכה גדולה מתפלה מצוה של רבים וכבברכות מ"ז אבל על כל פנים לא גריעא ממנה, ולכן כתב הרמב"ם ז"ל רצה מתפלל בסוכה וכו', ואני מצידי כל פעם דאבה לבי על הליכתי לבית המדרש להתפלל, ומצות סוכה חביבה לי טובא, ורק כדי שלא יבואו העם לזלזל בתפילה בצבור אשר גם בלעדי זה הורגלו להקל הרבה בזה.

[שואל ומשיב]

עיין שו''ע סי' תרלח ד ובמשנ''ב.
(נדמה לי שמקורו בר''מ)

[מכל מלמדי השכלתי]

כמדומני שהאבני נזר כותב על עצמו שמחביבות הסוכה כמעט שלא יצא ממנה עד שחשש שאין זה כעין תדורו.

[סבא]

כמדומני שהאבני נזר כותב על עצמו שמחביבות הסוכה כמעט שלא יצא ממנה עד שחשש שאין זה כעין תדורו.

מסתמא כוונתך להאדרת, ובאמת הרי היסוד ושורש העבודה נוקט שאף אסור לעזוב את הסוכה, ועובר במצוו"ע בכל רגע שעוזבה.
וז"ל האדרת

מצות סוכה היתה חביבה עלי עד מאוד כל קור וכל חום לא הרפוני ולא גרשוני מן הסוכה אשר היתה לי עונג רב לא יתואר בשבתי בה תמיד לילה ויום בלי הרף וכמסמר נטוע הייתי בה עד כי כל פעם עלה במחשבה לפני אולי גם כן אינו על פי הדין דהא תשבו כעין תדורו כתיב וחלילה לדירת כל השנה שתהיה כל כך בהכרח שלא לזוז ממנה כלל

[מכל מלמדי השכלתי]

כמדומני שהאבני נזר כותב על עצמו שמחביבות הסוכה כמעט שלא יצא ממנה עד שחשש שאין זה כעין תדורו.

מסתמא כוונתך להאדרת, ובאמת הרי היסוד ושורש העבודה נוקט שאף אסור לעזוב את הסוכה, ועובר במצוו"ע בכל רגע שעוזבה.
וז"ל האדרת

מצות סוכה היתה חביבה עלי עד מאוד כל קור וכל חום לא הרפוני ולא גרשוני מן הסוכה אשר היתה לי עונג רב לא יתואר בשבתי בה תמיד לילה ויום בלי הרף וכמסמר נטוע הייתי בה עד כי כל פעם עלה במחשבה לפני אולי גם כן אינו על פי הדין דהא תשבו כעין תדורו כתיב וחלילה לדירת כל השנה שתהיה כל כך בהכרח שלא לזוז ממנה כלל

אכן. שמעתי את זה בדרשה ולא זכרתי במדוייק. יישר כח.

[אלימלך]

כעת מצאתי שבנפש דוד לאדר"ת [עמוד מ"ז] כתב להיפך וז"ל

ומטעם זה לדעתי אין חשש לילך להתפלל לבית המדרש או לאסוף מנין בבית כיון שכן הנהוג בכל השנה, ואם כי אם ירצה להתפלל בסוכה ודאי יקיים מצות עשה של תורה, ועדיף טפי לכאורה מתפלה בציבור ובבהמ"ד שהוא רק סניף למצוה ואינו מן התורה, ואם גם נאמר שאין מצות סוכה גדולה מתפלה מצוה של רבים וכבברכות מ"ז אבל על כל פנים לא גריעא ממנה, ולכן כתב הרמב"ם ז"ל רצה מתפלל בסוכה וכו', ואני מצידי כל פעם דאבה לבי על הליכתי לבית המדרש להתפלל, ומצות סוכה חביבה לי טובא, ורק כדי שלא יבואו העם לזלזל בתפילה בצבור אשר גם בלעדי זה הורגלו להקל הרבה בזה.

יתכן שגם לדעת האדר"ת היינו דוקא במי שאינו יוצא מהסוכה אבל כגון אנו שיוצאין לדברים שבמה בכך... [לפי פשטות הגמ' בשבת]

[אלימלך]

עיין שו''ע סי' תרלח ד ובמשנ''ב.
(נדמה לי שמקורו בר''מ)

צ"ל תרל"ט
ומבואר שם במג"א ומ"ב שיש להתפלל בביהכנ"ס ולא בסוכה.