יישר כח גדול!סבא אמר:הנה לשונו-דרומאי אמר:אין פנ''י תח''י, אשמח אם תעתיק דבריו הקדושים. שמא סובר דחל קדושה על הדפנות?יוסי יעבץ אמר:תראה פני יהושע סוכה י: כתב שבכה"ג שתלויים תחת דופן עקומה מתקדש ונאסר. הביאו בהליכות שלמה סוכה של הגרש"ז אבל כתב שדבריו מחודשים והאריך בזה. מכל מקום אינו דומה דופן עקומה למקרה שהצגת.
ושים לב גם לחידוש הנוסף שכתב בפנ"י, שאם תלה הנוי לפני שהייתה הסוכה מסוככת לא הוקצה.בגמרא דלמא מן הצד. ונראה דהא דקאמר מעיקרא לימא מסייע ליה ולא משמע ליה לאוקמי בדפנות, היינו משום דא"כ אמאי קתני סיככה כהלכתה כיון דלא איירי בסכך אלא סוכה שעיטרה בקרמין הו"ל למתני. מיהו למאי דדחי וקאמר דלמא מן הצד היינו דלעולם בדפנות איירי, והא דקתני סיככה כהלכתה היינו לאשמעינן, דדוקא היכא שהסוכה כבר היתה מסוככת כהלכתה ואח"כ עיטרה לדפנות בקרמין המצויירין, וכה"ג אסור להסתפק דהוקצו למצותן, משא"כ [highlight=yellow]אם עיטר הדפנות קודם שסיכך הסכך אז לא חייל על נוי הדפנות שם איסור מוקצה[/highlight], כן נראה לי ולדינא צ"ע: עוד היה נראה לי לפרש בדרך אחר דהא דקאמר דלמא מן הצד לאו בדפנות איירי אלא [highlight=yellow]מצידי הסכך סמוך לדפנות תוך ארבע אמות דבכה"ג הסוכה כשירה משום דופן עקומה, ובההוא קאמר דאסור להסתפק[/highlight], אלא דסתמא דלישנא דתלמודא לא משמע הכי לכך מפרש רש"י בפשיטות בדפנות איירי, וקל להבין:
ועכ''פ נלע''ד דאליבא דהפנ''י אין שום חילוק אם הנוי כלפי פנים הסוכה או כלפי חוץ, דעיקר הטעם דהוי מוקצה הוא משום דחל קדושה על הדפנות, וכדעת הרמ''א בסימן תרל''ח, דאף המג''א מודה לו כה''ג דאין כאן נוי לסכך.
(וביותר, שבכך אפשר ליישב קושיית המג''א על הרמ''א דכולהו נוי דסכך נינהו ולמה תלה להו הרמ''א באם יש קדושה בדפנות, די''ל דמיירי כה''ג דהנוי אינו תחת הסכך ואז הוי נוי דדפנות ולא נוי דסכך, ולכן תלוי אם חל קדושה בדפנות)
שוב נמצא סייעתא לדידי מהביכורי יעקב סימן תרל''ט ס''ק י', וברוך שכוונתי.