תלה נוי סוכה על דפנות הסוכה מבחוץ, אם נאסר מדין נוי סוכה?

דרומאי

משתמש ותיק
סבא אמר:
דרומאי אמר:
יוסי יעבץ אמר:
תראה פני יהושע סוכה י: כתב שבכה"ג שתלויים תחת דופן עקומה מתקדש ונאסר. הביאו בהליכות שלמה סוכה של הגרש"ז אבל כתב שדבריו מחודשים והאריך בזה. מכל מקום אינו דומה דופן עקומה למקרה שהצגת.
אין פנ''י תח''י, אשמח אם תעתיק דבריו הקדושים. שמא סובר דחל קדושה על הדפנות?
הנה לשונו-
בגמרא דלמא מן הצד. ונראה דהא דקאמר מעיקרא לימא מסייע ליה ולא משמע ליה לאוקמי בדפנות, היינו משום דא"כ אמאי קתני סיככה כהלכתה כיון דלא איירי בסכך אלא סוכה שעיטרה בקרמין הו"ל למתני. מיהו למאי דדחי וקאמר דלמא מן הצד היינו דלעולם בדפנות איירי, והא דקתני סיככה כהלכתה היינו לאשמעינן, דדוקא היכא שהסוכה כבר היתה מסוככת כהלכתה ואח"כ עיטרה לדפנות בקרמין המצויירין, וכה"ג אסור להסתפק דהוקצו למצותן, משא"כ [highlight=yellow]אם עיטר הדפנות קודם שסיכך הסכך אז לא חייל על נוי הדפנות שם איסור מוקצה[/highlight], כן נראה לי ולדינא צ"ע: עוד היה נראה לי לפרש בדרך אחר דהא דקאמר דלמא מן הצד לאו בדפנות איירי אלא [highlight=yellow]מצידי הסכך סמוך לדפנות תוך ארבע אמות דבכה"ג הסוכה כשירה משום דופן עקומה, ובההוא קאמר דאסור להסתפק[/highlight], אלא דסתמא דלישנא דתלמודא לא משמע הכי לכך מפרש רש"י בפשיטות בדפנות איירי, וקל להבין:
ושים לב גם לחידוש הנוסף שכתב בפנ"י, שאם תלה הנוי לפני שהייתה הסוכה מסוככת לא הוקצה.
יישר כח גדול!
ועכ''פ נלע''ד דאליבא דהפנ''י אין שום חילוק אם הנוי כלפי פנים הסוכה או כלפי חוץ, דעיקר הטעם דהוי מוקצה הוא משום דחל קדושה על הדפנות, וכדעת הרמ''א בסימן תרל''ח, דאף המג''א מודה לו כה''ג דאין כאן נוי לסכך.
(וביותר, שבכך אפשר ליישב קושיית המג''א על הרמ''א דכולהו נוי דסכך נינהו ולמה תלה להו הרמ''א באם יש קדושה בדפנות, די''ל דמיירי כה''ג דהנוי אינו תחת הסכך ואז הוי נוי דדפנות ולא נוי דסכך, ולכן תלוי אם חל קדושה בדפנות)
שוב נמצא סייעתא לדידי מהביכורי יעקב סימן תרל''ט ס''ק י', וברוך שכוונתי.
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
דעת הגר"י קנייבסקי שנוי הנמצא על דופן הסוכה מבחוץ שנחשב כנוי סוכה (אורחות רבינו ח"ב עמק רכ )כיון שתלוים שם כדי לנאות את הסוכה מאידך הגר"ח קנייבסקי כתב (ארכעת המינים כהלכתם עמ׳ קסו)שאינו נחשב כנוי סוכה.
ולענין נוי סוכה שבולט מהסוכה דעת הגר"מ פיינשטיין שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי׳ קע אות כב שאף החלק הבולט החוצה נחשב כנוי סוכה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
דעת הגר"י קנייבסקי שנוי הנמצא על דופן הסוכה מבחוץ שנחשב כנוי סוכה (אורחות רבינו ח"ב עמק רכ )כיון שתלוים שם כדי לנאות את הסוכה מאידך הגר"ח קנייבסקי כתב (ארכעת המינים כהלכתם עמ׳ קסו)שאינו נחשב כנוי סוכה.
ולענין נוי סוכה שבולט מהסוכה דעת הגר"מ פיינשטיין שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי׳ קע אות כב שאף החלק הבולט החוצה נחשב כנוי סוכה.
צ''ע לכאורה דברי הגרח''ק מדברי הרמ''א סימן תרל''ח.
 

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
עיין מה שהביא המשנ"ב לעיין שם ותבין.
בתמצות שם הנושא הוא סתירת אוהל ואם אם הם רחוקים אינם מתבטלים גבי הבנין סוכה. ומשום מוקצה אומר גם שאינם נאסרים כיון שדעתעייהו עליהו מאתמול אם יצטרך להם.
אבל נוי אין עינינו כלל עצם הבנין. כך לענ"ד.
 

דרומאי

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
עיין מה שהביא המשנ"ב לעיין שם ותבין.
בתמצות שם הנושא הוא סתירת אוהל ואם אם הם רחוקים אינם מתבטלים גבי הבנין סוכה. ומשום מוקצה אומר גם שאינם נאסרים כיון שדעתעייהו עליהו מאתמול אם יצטרך להם.
אבל נוי אין עינינו כלל עצם הבנין. כך לענ"ד.
לא הבנתי איזו קושיא כוונתך לתרץ.
אני התכוונתי להקשות מדברי הרמ''א שכתב גבי נוי התלוי בדפנות שיש מקילין בו משום די''א שכלל אין קדושה בדפנות, ועי' מג''א שחולק וסובר שכל נוי אפילו אם תלוי בדפנות הוא נוי הסכך, ועכ''פ דעת הרמ''א שנוי התלוי בדפנות הוא נוי הדופן, ועם כל זה יש לו תורת נוי להשיטות דחל קדושה בדפנות, הרי דנוי דדופן לבד חל בו שם מוקצה.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
החסיד אמר:
סבא אמר:
ושים לב גם לחידוש הנוסף שכתב בפנ"י, שאם תלה הנוי לפני שהייתה הסוכה מסוככת לא הוקצה.
ראה גם בליקוטי יהודה שהביא כן מהאמרי אמת
חוששני שאין זה כוונתו של מרן האמרי אמת, ואין כוונתו אלא לומר דבעינן סוכה כשירה עכ"פ בתחילתה אבל אם אין הסוכה כשירה לא נעשה מוקצה למצוותו. אבל אין כוונתו כלל להחידוש הנשגב של הפנ"י. דרך אגב, אתה המכונה 'החסיד' כפי הנראה חסיד גור. רק לאחרונה זכיתי לקנות את הספר ליקוטי יהודה לאחר שחיפשתיו הרבה זמן, ספר נפלא ביותר.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
תלמיד צעיר אמר:
עיין מה שהביא המשנ"ב לעיין שם ותבין.
בתמצות שם הנושא הוא סתירת אוהל ואם אם הם רחוקים אינם מתבטלים גבי הבנין סוכה. ומשום מוקצה אומר גם שאינם נאסרים כיון שדעתעייהו עליהו מאתמול אם יצטרך להם.
אבל נוי אין עינינו כלל עצם הבנין. כך לענ"ד.
לא הבנתי איזו קושיא כוונתך לתרץ.
אני התכוונתי להקשות מדברי הרמ''א שכתב גבי נוי התלוי בדפנות שיש מקילין בו משום די''א שכלל אין קדושה בדפנות, ועי' מג''א שחולק וסובר שכל נוי אפילו אם תלוי בדפנות הוא נוי הסכך, ועכ''פ דעת הרמ''א שנוי התלוי בדפנות הוא נוי הדופן, ועם כל זה יש לו תורת נוי להשיטות דחל קדושה בדפנות, הרי דנוי דדופן לבד חל בו שם מוקצה.
לא הבנתי מה זה קשור לנידון דידן בנוי שתלוי על הדופן מבחוץ.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
תלמיד צעיר אמר:
עיין מה שהביא המשנ"ב לעיין שם ותבין.
בתמצות שם הנושא הוא סתירת אוהל ואם אם הם רחוקים אינם מתבטלים גבי הבנין סוכה. ומשום מוקצה אומר גם שאינם נאסרים כיון שדעתעייהו עליהו מאתמול אם יצטרך להם.
אבל נוי אין עינינו כלל עצם הבנין. כך לענ"ד.
לא הבנתי איזו קושיא כוונתך לתרץ.
אני התכוונתי להקשות מדברי הרמ''א שכתב גבי נוי התלוי בדפנות שיש מקילין בו משום די''א שכלל אין קדושה בדפנות, ועי' מג''א שחולק וסובר שכל נוי אפילו אם תלוי בדפנות הוא נוי הסכך, ועכ''פ דעת הרמ''א שנוי התלוי בדפנות הוא נוי הדופן, ועם כל זה יש לו תורת נוי להשיטות דחל קדושה בדפנות, הרי דנוי דדופן לבד חל בו שם מוקצה.
לא הבנתי מה זה קשור לנידון דידן בנוי שתלוי על הדופן מבחוץ.
הטענה שלי היא שאם דנים על נוי דדופן אין שום חילוק בין פנים לחוץ, סוף סוף יש כאן נוי של דופן, ועיקר החילוק בין פנים לחוץ הוא שבפנים איכא סכך ובחוץ ליכא סכך.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יש לחקור מה נחשב בכלל נוי סוכה, זהו ודאי מסתבר שאין צריך שהנוי יהא דווקא בתוך הסוכה עצמה, וכגון חדר שרק חציו משמש לסוכה ותולה במקום שאינו סוכה נוי סוכה על מנת שיהא נוי לסוכה גם כן נעשה בכלל נוי סוכה ונאסר.
אבל מכל מקום מסתבר שיש גבול לדבר, ועל כן יש להסתפק באופן שקישט את דפנות הסוכה מבחוץ ויש לומר שזה אינו בכלל הסוכה כלל, דהסוכה היא בתוך הדפנות ולא בצד החיצוני שלהם וצ"ע.
מאי דפשיטא ליה למר מספקא לי מאד, ועניות דעתי נוטה דאינו נוי סוכה כל שאינו בתוך הסוכה עצמה, דאין הנוי דין בישיבת הסוכה, אלא בגוף הסוכה, וכל שאין הנוי מנאה את גוף הסוכה אינו נוי. ומינה דאם מנאה את הסוכה מבחוץ, לדעת הרמב''ם ודעימיה דדפנות הסוכה בכלל קדושת הסוכה, אף שאינו מנאה את הסכך לכאורה הוי נוי. אולם למאי דביאר הגר''ח מבריסק את דעת הרמב''ם יש לדחות, דודאי מודה הרמב''ם דאין גוף הדפנות בכלל הקדושה, אלא משום דסו''ס על ידם מתקיימא המצוה, ולפי''ז נוי הדפנות אינו בכלל נוי כל שאינו מנאה את גוף הסוכה ודוק.
אין לזה קשר אם הדפנות הם חפצא של מצוה או רק לקיום המצוה. ולא מערבבים בהלכות גדרים ויסודות של לומדות כשיש דברים מפורשים יותר.
להבין את הענין לאשורו עיין במג"א סימן תרל"ח ס"ק ט ובמחצית השקל. דהסכך הוא עיקר הסוכה ועל שמו נקראים הוניים ולכן כ"ע מודים דנוי דפנות אסורים ראה שם בהרחבה.
א. מלבד הערתנו על מה שתפסת את ד' הגר"ח בלי קשר. ונתעלמת ממחלוקת ראשונים מפורשת הובאה בביאור הלכה ריש סימן תרלח אם בעצי דפנות סוכה איכא קדושה או דליכא קדושה.
ב. זאת ועוד הגר"ח בא בדבריו ליישב את קושית הראש שדין הדפנות אינם כדין הסכך ועל זה השיב הגר"ח שאכן יש חילוק בין סכך לדפנות אבל הדפנות מצד עצמם הם קדושות וכמו שכותב שם הגר"ח מפורש להסביר מה דעצי סוכה 'נאסרין דילפינן מקרא דחג הסוכות' הוא משום דין משום קיום המצוה. הרי להדיא לא כמו שכתבת בטעות וערבבת בין דברי הגר"ח.
ג. הרמ"א והגר"א והמגן אברהם שלהי הסימן נחלקו אם נוי הדפנות אסורים או לאו. הרמ"א שם כתב שנוי הדפנות נוהגים לטלטלם 'משום דיש אומרים דאין אסור אפילו בדפנות עצמן'. מדברי הרמ"א מפורש להדיא ממה שתלה ההיתר משום השיטות הטוענות שדופן סוכה ליכא קדושה [דברי הראש והטור] ואילו לדבריכם בפשט הגר"ח גם לדברי הרמב"ם שאיכא קדושה בעצי סוכה הדין נותן שנוי דפנות יהיה מותר ועל כרחך שבדברי הרמב"ם אין חילוק אם עצי סוכה קדושתם משום דין הסכך או משום 'דין הנאמר על מצות סוכה' מכל מקום עצי סוכה גופא נוהגת בהם דין קדושה.
ועל כן אם יש חילוק לגבי הנוי היה אפשר לתלות לשיטת הראש שעצי סוכה כלל ליכא בהם קדושה. אלא שבזה מצינו את דברי הגר"א והמג"א שנוי סוכה אינו משום הדפנות אלא משום הסכך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
יוסי יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
מאי דפשיטא ליה למר מספקא לי מאד, ועניות דעתי נוטה דאינו נוי סוכה כל שאינו בתוך הסוכה עצמה, דאין הנוי דין בישיבת הסוכה, אלא בגוף הסוכה, וכל שאין הנוי מנאה את גוף הסוכה אינו נוי. ומינה דאם מנאה את הסוכה מבחוץ, לדעת הרמב''ם ודעימיה דדפנות הסוכה בכלל קדושת הסוכה, אף שאינו מנאה את הסכך לכאורה הוי נוי. אולם למאי דביאר הגר''ח מבריסק את דעת הרמב''ם יש לדחות, דודאי מודה הרמב''ם דאין גוף הדפנות בכלל הקדושה, אלא משום דסו''ס על ידם מתקיימא המצוה, ולפי''ז נוי הדפנות אינו בכלל נוי כל שאינו מנאה את גוף הסוכה ודוק.
אין לזה קשר אם הדפנות הם חפצא של מצוה או רק לקיום המצוה. ולא מערבבים בהלכות גדרים ויסודות של לומדות כשיש דברים מפורשים יותר.
להבין את הענין לאשורו עיין במג"א סימן תרל"ח ס"ק ט ובמחצית השקל. דהסכך הוא עיקר הסוכה ועל שמו נקראים הוניים ולכן כ"ע מודים דנוי דפנות אסורים ראה שם בהרחבה.
א. מלבד הערתנו על מה שתפסת את ד' הגר"ח בלי קשר. ונתעלמת ממחלוקת ראשונים מפורשת הובאה בביאור הלכה ריש סימן תרלח אם בעצי דפנות סוכה איכא קדושה או דליכא קדושה.
ב. זאת ועוד הגר"ח בא בדבריו ליישב את קושית הראש שדין הדפנות אינם כדין הסכך ועל זה השיב הגר"ח שאכן יש חילוק בין סכך לדפנות אבל הדפנות מצד עצמם הם קדושות וכמו שכותב שם הגר"ח מפורש להסביר מה דעצי סוכה 'נאסרין דילפינן מקרא דחג הסוכות' הוא משום דין משום קיום המצוה. הרי להדיא לא כמו שכתבת בטעות וערבבת בין דברי הגר"ח.
ג. הרמ"א והגר"א והמגן אברהם שלהי הסימן נחלקו אם נוי הדפנות אסורים או לאו. הרמ"א שם כתב שנוי הדפנות נוהגים לטלטלם 'משום דיש אומרים דאין אסור אפילו בדפנות עצמן'. מדברי הרמ"א מפורש להדיא ממה שתלה ההיתר משום השיטות הטוענות שדופן סוכה ליכא קדושה [דברי הראש והטור] ואילו לדבריכם בפשט הגר"ח גם לדברי הרמב"ם שאיכא קדושה בעצי סוכה הדין נותן שנוי דפנות יהיה מותר ועל כרחך שבדברי הרמב"ם אין חילוק אם עצי סוכה קדושתם משום דין הסכך או משום 'דין הנאמר על מצות סוכה' מכל מקום עצי סוכה גופא נוהגת בהם דין קדושה.
ועל כן אם יש חילוק לגבי הנוי היה אפשר לתלות לשיטת הראש שעצי סוכה כלל ליכא בהם קדושה. אלא שבזה מצינו את דברי הגר"א והמג"א שנוי סוכה אינו משום הדפנות אלא משום הסכך.
(המחלוקת עתיקה ביותר, והובא ברא''ש ובטור)
הוא אשר דברתי. המג''א חולק על הרמ''א משום שסובר שכל נוי אפשר לאסרו מדין נוי דסכך. אך לו יצוייר נוי דדופן שאינו נוי דסכך, גם המג''א יודה להרמ''א שהדבר תלוי אם יש קדושה בדפנות או לא. ולכן בנוי על הדופן מבחוץ שאינו נוי דסכך רק נוי דדופן, יודו המג''א והרמ''א שהדבר תלוי בקדושת הדופן.
וכמובן דברי הרמ''א לכאורה הם דלא כהגר''ח, דלביאור הגר''ח גם המחמירים בדפנות הסוכה טעמם לא משום דחל בהו קדושה, וע''כ נוי דדפנות לא יאסר. ועוד יש ביאורים אחרים בדעת הרמב''ם.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
(המחלוקת עתיקה ביותר, והובא ברא''ש ובטור)
הוא אשר דברתי. המג''א חולק על הרמ''א משום שסובר שכל נוי אפשר לאסרו מדין נוי דסכך. אך לו יצוייר נוי דדופן שאינו נוי דסכך, גם המג''א יודה להרמ''א שהדבר תלוי אם יש קדושה בדפנות או לא. ולכן בנוי על הדופן מבחוץ שאינו נוי דסכך רק נוי דדופן, יודו המג''א והרמ''א שהדבר תלוי בקדושת הדופן.
וכמובן דברי הרמ''א לכאורה הם דלא כהגר''ח, דלביאור הגר''ח גם המחמירים בדפנות הסוכה טעמם לא משום דחל בהו קדושה, וע''כ נוי דדפנות לא יאסר. ועוד יש ביאורים אחרים בדעת הרמב''ם.
המחלוקת עתיקה עד שהשתמשת בטעות בדברי הגר"ח מבריסק [וגם בזה נפלה בחלקך טעות בהבנת דברי הגרח לאשורם] ובמקום לתלות את החילוק בין מחלוקת הראשונים הלא הם הרא"ש והר"ן.
אתה לא מתיחס לטעות החמורה ששמת בפי הגר"ח מבריסק.
כמו שהערתי כמה פעמים גם הגר"ח בדברי הרמב"ם סובר שלענין קדושתן בזה אין חילוק.

לא דברת בכל דבריך על סמך המג"א והרמ"א רק על סמך הגר"ח.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
תלמיד צעיר אמר:
עיין מה שהביא המשנ"ב לעיין שם ותבין.
בתמצות שם הנושא הוא סתירת אוהל ואם אם הם רחוקים אינם מתבטלים גבי הבנין סוכה. ומשום מוקצה אומר גם שאינם נאסרים כיון שדעתעייהו עליהו מאתמול אם יצטרך להם.
אבל נוי אין עינינו כלל עצם הבנין. כך לענ"ד.
לא הבנתי איזו קושיא כוונתך לתרץ.
אני התכוונתי להקשות מדברי הרמ''א שכתב גבי נוי התלוי בדפנות שיש מקילין בו משום די''א שכלל אין קדושה בדפנות, ועי' מג''א שחולק וסובר שכל נוי אפילו אם תלוי בדפנות הוא נוי הסכך, ועכ''פ דעת הרמ''א שנוי התלוי בדפנות הוא נוי הדופן, ועם כל זה יש לו תורת נוי להשיטות דחל קדושה בדפנות, הרי דנוי דדופן לבד חל בו שם מוקצה.
פשוט מאד מי שראה את המ"ב שנקט כדברי הגר"א והמג"א מבין שאין קושיה על הגר"ח קניבסקי מד' הרמ"א.
דרך אגב לשיטתך הגרח"ק למד כדברי הגר"ח מבריסק...
ומה כל הפלפול הזה בדברי הרמ"א לתפוס את החבל משני צדדיו. הרי הרמ"א שם מסתמך על הראשונים שאין כלל קדושה בדופן. ואם באת לסמוך בזה על דברי הרמ"א אין כלל נידון אם מותר נוי סוכה מבחוץ או לא ודוק ותידוק.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
הטענה שלי היא שאם דנים על נוי דדופן אין שום חילוק בין פנים לחוץ, סוף סוף יש כאן נוי של דופן, ועיקר החילוק בין פנים לחוץ הוא שבפנים איכא סכך ובחוץ ליכא סכך.[/quote]
מה הקשר? הסוכה היא בתוכה ולא מחוצה לה. הדפנות רק לתוכן הן סוכה מה שאין כן מחוצה לה. ופשוט וברור. וכי העלית על דעתך שהסתפקו על נוי של דפנות מתוך הסוכה, והרי מפורש הוא בסוכה דף י: דנוי סוכה מן הצד אף הוא נאסר בהנאה, כל הנידון הוא רק בחוץ לדפנות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
הטענה שלי היא שאם דנים על נוי דדופן אין שום חילוק בין פנים לחוץ, סוף סוף יש כאן נוי של דופן, ועיקר החילוק בין פנים לחוץ הוא שבפנים איכא סכך ובחוץ ליכא סכך.
מה הקשר? הסוכה היא בתוכה ולא מחוצה לה. הדפנות רק לתוכן הן סוכה מה שאין כן מחוצה לה. ופשוט וברור. וכי העלית על דעתך שהסתפקו על נוי של דפנות מתוך הסוכה, והרי מפורש הוא בסוכה דף י: דנוי סוכה מן הצד אף הוא נאסר בהנאה, כל הנידון הוא רק בחוץ לדפנות.[/quote]
אם יש קדושה בדפנות עצמן אין חילוק בין בתוכן לחוצה להן, כמו שלענין איסור הנאה לא נחלק בין מתוכן לחוצה להן ה''ה בנוי, אם אכן הנדון בנוי משום נוי דדופן.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
באיסור הנאה אין היכ"ת דהרי בלאו הכי כתבו הפוסקים דהאיסור הוא רק אם ההנאה סותרת את השימוש של הסוכה. אבל לענין נוי סוכה פשיטא שהנוי מבחוץ אינו שייך כלל להסוכה.
 

יצחק

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
החסיד אמר:
ראה גם בליקוטי יהודה שהביא כן מהאמרי אמת
חוששני שאין זה כוונתו של מרן האמרי אמת, ואין כוונתו אלא לומר דבעינן סוכה כשירה עכ"פ בתחילתה אבל אם אין הסוכה כשירה לא נעשה מוקצה למצוותו. אבל אין כוונתו כלל להחידוש הנשגב של הפנ"י. דרך אגב, אתה המכונה 'החסיד' כפי הנראה חסיד גור. רק לאחרונה זכיתי לקנות את הספר ליקוטי יהודה לאחר שחיפשתיו הרבה זמן, ספר נפלא ביותר.
לכאורה ע"כ @החסיד צודק, דאלת"ה קשה מה החידוש של האמרי אמת הרי פשוט שאם הסוכה פסולה מתחילה ועד סוף אין כאן נוי סוכה,
ולא מסתבר לומר שהחידוש של האמרי אמת היה שאם רק רגע אחד הסוכה היתה כשרה אז אפילו אם נפסלה ואח"כ עיטרה בקרמים וכו' זה נעשה נוי סוכה. זה חידוש מוזר מאד וגם לא משתמע מהדיוק שלו "סככה כהלכתה". ולכן בהכרח שהוא בא לומר את החידוש של הפנ"י.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין הכי נמי, גם לי זה הוקשה. ועם כל זה עדיין אני בשלי שהוא לא מתכוון לזה. דרך אגב אני רואה שהחסיד כבר מחק את ההודעה שלו [וממילא אני מבין שגם אתה לא ראית את זה בפנים], כנראה שהוא גם כן מסכים איתי.
 

החסיד

משתמש רגיל
בני תורה אמר:
אין הכי נמי, גם לי זה הוקשה. ועם כל זה עדיין אני בשלי שהוא לא מתכוון לזה. דרך אגב אני רואה שהחסיד כבר מחק את ההודעה שלו [וממילא אני מבין שגם אתה לא ראית את זה בפנים], כנראה שהוא גם כן מסכים איתי.
לא מחקתי [אלא שהרבה הודעות כבר נכתו אחרי הודעה זו והיא בעמוד הקודם], ואיני מרגיש עצמי ראוי להתווכח ולהביע דעה בויכוח בין תלמידי חכמים.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
החסיד אמר:
בני תורה אמר:
אין הכי נמי, גם לי זה הוקשה. ועם כל זה עדיין אני בשלי שהוא לא מתכוון לזה. דרך אגב אני רואה שהחסיד כבר מחק את ההודעה שלו [וממילא אני מבין שגם אתה לא ראית את זה בפנים], כנראה שהוא גם כן מסכים איתי.
לא מחקתי [אלא שהרבה הודעות כבר נכתו אחרי הודעה זו והיא בעמוד הקודם], ואיני מרגיש עצמי ראוי להתווכח ולהביע דעה בויכוח בין תלמידי חכמים.
סליחה. מתנצל.
 

דרומאי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
הטענה שלי היא שאם דנים על נוי דדופן אין שום חילוק בין פנים לחוץ, סוף סוף יש כאן נוי של דופן, ועיקר החילוק בין פנים לחוץ הוא שבפנים איכא סכך ובחוץ ליכא סכך.
מה הקשר? הסוכה היא בתוכה ולא מחוצה לה. הדפנות רק לתוכן הן סוכה מה שאין כן מחוצה לה. ופשוט וברור. וכי העלית על דעתך שהסתפקו על נוי של דפנות מתוך הסוכה, והרי מפורש הוא בסוכה דף י: דנוי סוכה מן הצד אף הוא נאסר בהנאה, כל הנידון הוא רק בחוץ לדפנות.
אם יש קדושה בדפנות עצמן אין חילוק בין בתוכן לחוצה להן, כמו שלענין איסור הנאה לא נחלק בין מתוכן לחוצה להן ה''ה בנוי, אם אכן הנדון בנוי משום נוי דדופן.[/quote]
שוב הייתי אתמול אצל ר' עזריאל, ושאלתי אותו על נוי שהיה תלוי על סוכתו מבחוץ, 'האם יש בזה דין נוי סוכה?', וענה לי כלאחר יד- 'הלא זה תלוי במחלוקת הראשונים אם יש קדושה בדופן', ושמחתי שכוונתי לדעתו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בקונטרס אליבא דשמואל שיצא לאור ממשנתו של רבינו מרן ראש הישיבה רבי שמואל אויערבאך זצ"ל מובא שהיה מספר מהגאון רבי דוד בהרן זצ"ל שהרהיט הכי מכובד בביתו היה 'קאמוד' שידת מגירות כבידה והיה טורח להכניסו לסוכה משום תשבו כעין תדורו. וכן היהי נוהג מרן הגר"ש לשים בסוכה כמה שיותר רהיטים מכובדים וכבדים.
ונתעוררתי לפי המדובר פה האם יחול על אותם כלים דין של מוקצה דוגמת נוי סוכה.
וכן יש לחקור לגבי שולחן המיוחד לסוכה אם חל בזה איסור של מוקצה כמו נוי סוכה, ויהא אסור להוציאו מהסוכה להשתמש בזה לדברים אחרים וצ"ע.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.
א. על מה נסוב הודעתכם? מי פירש שנוי סוכה הוא מדין תשבו כעין תדורו?
ב. מה זה חידושי הר"י ענגיל על סוכה? גליוני הש"ס?
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
בקונטרס אליבא דשמואל שיצא לאור ממשנתו של רבינו מרן ראש הישיבה רבי שמואל אויערבאך זצ"ל מובא שהיה מספר מהגאון רבי דוד בהרן זצ"ל שהרהיט הכי מכובד בביתו היה 'קאמוד' שידת מגירות כבידה והיה טורח להכניסו לסוכה משום תשבו כעין תדורו. וכן היהי נוהג מרן הגר"ש לשים בסוכה כמה שיותר רהיטים מכובדים וכבדים.
ונתעוררתי לפי המדובר פה האם יחול על אותם כלים דין של מוקצה דוגמת נוי סוכה.
וכן יש לחקור לגבי שולחן המיוחד לסוכה אם חל בזה איסור של מוקצה כמו נוי סוכה, ויהא אסור להוציאו מהסוכה להשתמש בזה לדברים אחרים וצ"ע.
הנלע''ד בזה כבר כתבתי לעיל, דכל שהוא משמש לישיבת הסוכה מצד תשבו כעין תדורו אינו נעשה מוקצה למצוותו, ומוקצה הוא רק היכא דמשמש הסוכה עצמה והוי נוי המצוה עצמה, דבזה הוקצה למצוותו.
הכלים הכבדים ששמים בסוכה לכאורה הוא מדין 'תשבו כעין תדורו', דכלי תשמישו עמו, ואינו מדין נוי, לכן לכאורה יהיה מותר להשתמש בהם, דומיא דכרים וכסתות.

מלבד זאת עולה בדעתי עכשיו שיתכן שנוי שאינו תלוי לא על הדפנות ולא על הסכך אין בו שם נוי כלל, ושמא תלוי זאת במחלוקת הרמ''א והמג''א שהוזכרה לעיל וצ''ע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.
א. על מה נסוב הודעתכם? מי פירש שנוי סוכה הוא מדין תשבו כעין תדורו?
ב. מה זה חידושי הר"י ענגיל על סוכה? גליוני הש"ס?
א. @יוסי יעבץ.
ב. כן.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
בקונטרס אליבא דשמואל שיצא לאור ממשנתו של רבינו מרן ראש הישיבה רבי שמואל אויערבאך זצ"ל מובא שהיה מספר מהגאון רבי דוד בהרן זצ"ל שהרהיט הכי מכובד בביתו היה 'קאמוד' שידת מגירות כבידה והיה טורח להכניסו לסוכה משום תשבו כעין תדורו. וכן היהי נוהג מרן הגר"ש לשים בסוכה כמה שיותר רהיטים מכובדים וכבדים.
ונתעוררתי לפי המדובר פה האם יחול על אותם כלים דין של מוקצה דוגמת נוי סוכה.
וכן יש לחקור לגבי שולחן המיוחד לסוכה אם חל בזה איסור של מוקצה כמו נוי סוכה, ויהא אסור להוציאו מהסוכה להשתמש בזה לדברים אחרים וצ"ע.
הנלע''ד בזה כבר כתבתי לעיל, דכל שהוא משמש לישיבת הסוכה מצד תשבו כעין תדורו אינו נעשה מוקצה למצוותו, ומוקצה הוא רק היכא דמשמש הסוכה עצמה והוי נוי המצוה עצמה, דבזה הוקצה למצוותו.
הכלים הכבדים ששמים בסוכה לכאורה הוא מדין 'תשבו כעין תדורו', דכלי תשמישו עמו, ואינו מדין נוי, לכן לכאורה יהיה מותר להשתמש בהם, דומיא דכרים וכסתות.

מלבד זאת עולה בדעתי עכשיו שיתכן שנוי שאינו תלוי לא על הדפנות ולא על הסכך אין בו שם נוי כלל, ושמא תלוי זאת במחלוקת הרמ''א והמג''א שהוזכרה לעיל וצ''ע.
גם אני חושב כך. נוי סוכה מצינו רק בדבר שמתחבר ומתבטל לגוף הסוכה. אבל שוב לא הבנתי את סוף דבריכם מחלוקת הרמ"א ומג"א לענין נוי של דפנות. הם מדברים על נוי שתלוי ומחובר בדופן.
אבל בעיקר ענין נוי סוכה, אכן אף פעם לא נתעוררתי לענין, מה הענין המיוחד בנוי סוכה? ולא משמע שהוא רק משום מצוות הידור הרגילה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
בקונטרס אליבא דשמואל שיצא לאור ממשנתו של רבינו מרן ראש הישיבה רבי שמואל אויערבאך זצ"ל מובא שהיה מספר מהגאון רבי דוד בהרן זצ"ל שהרהיט הכי מכובד בביתו היה 'קאמוד' שידת מגירות כבידה והיה טורח להכניסו לסוכה משום תשבו כעין תדורו. וכן היהי נוהג מרן הגר"ש לשים בסוכה כמה שיותר רהיטים מכובדים וכבדים.
ונתעוררתי לפי המדובר פה האם יחול על אותם כלים דין של מוקצה דוגמת נוי סוכה.
וכן יש לחקור לגבי שולחן המיוחד לסוכה אם חל בזה איסור של מוקצה כמו נוי סוכה, ויהא אסור להוציאו מהסוכה להשתמש בזה לדברים אחרים וצ"ע.
הנלע''ד בזה כבר כתבתי לעיל, דכל שהוא משמש לישיבת הסוכה מצד תשבו כעין תדורו אינו נעשה מוקצה למצוותו, ומוקצה הוא רק היכא דמשמש הסוכה עצמה והוי נוי המצוה עצמה, דבזה הוקצה למצוותו.
הכלים הכבדים ששמים בסוכה לכאורה הוא מדין 'תשבו כעין תדורו', דכלי תשמישו עמו, ואינו מדין נוי, לכן לכאורה יהיה מותר להשתמש בהם, דומיא דכרים וכסתות.

מלבד זאת עולה בדעתי עכשיו שיתכן שנוי שאינו תלוי לא על הדפנות ולא על הסכך אין בו שם נוי כלל, ושמא תלוי זאת במחלוקת הרמ''א והמג''א שהוזכרה לעיל וצ''ע.
גם אני חושב כך. נוי סוכה מצינו רק בדבר שמתחבר ומתבטל לגוף הסוכה. אבל שוב לא הבנתי את סוף דבריכם מחלוקת הרמ"א ומג"א לענין נוי של דפנות. הם מדברים על נוי שתלוי ומחובר בדופן.
סליחה שלא ביארתי דברי היטב מפני דוחק השעה, וכוונתי שהרי המג''א סובר דכל נוי אפילו תלוי על הדופן הוי נוי דסכך מפני שהוא מנאה את הסוכה עצמה, ולדידיה י''ל דכל נוי שהוא בתוך הסוכה אפילו אינו תלוי לא על הסכך ולא על הדפנות הוי נוי דסכך, אולם לדעת הרמ''א שאם הוא תלוי על הדפנות אינו נוי דסכך יתכן שאם אינו תלוי לא על הדפנות ולא על הסכך אינו נוי כלל ודוק.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסי יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
בני תורה אמר:
יש לחקור מה נחשב בכלל נוי סוכה, זהו ודאי מסתבר שאין צריך שהנוי יהא דווקא בתוך הסוכה עצמה, וכגון חדר שרק חציו משמש לסוכה ותולה במקום שאינו סוכה נוי סוכה על מנת שיהא נוי לסוכה גם כן נעשה בכלל נוי סוכה ונאסר.
אבל מכל מקום מסתבר שיש גבול לדבר, ועל כן יש להסתפק באופן שקישט את דפנות הסוכה מבחוץ ויש לומר שזה אינו בכלל הסוכה כלל, דהסוכה היא בתוך הדפנות ולא בצד החיצוני שלהם וצ"ע.
מאי דפשיטא ליה למר מספקא לי מאד, ועניות דעתי נוטה דאינו נוי סוכה כל שאינו בתוך הסוכה עצמה, דאין הנוי דין בישיבת הסוכה, אלא בגוף הסוכה, וכל שאין הנוי מנאה את גוף הסוכה אינו נוי. ומינה דאם מנאה את הסוכה מבחוץ, לדעת הרמב''ם ודעימיה דדפנות הסוכה בכלל קדושת הסוכה, אף שאינו מנאה את הסכך לכאורה הוי נוי. אולם למאי דביאר הגר''ח מבריסק את דעת הרמב''ם יש לדחות, דודאי מודה הרמב''ם דאין גוף הדפנות בכלל הקדושה, אלא משום דסו''ס על ידם מתקיימא המצוה, ולפי''ז נוי הדפנות אינו בכלל נוי כל שאינו מנאה את גוף הסוכה ודוק.
אין לזה קשר אם הדפנות הם חפצא של מצוה או רק לקיום המצוה. ולא מערבבים בהלכות גדרים ויסודות של לומדות כשיש דברים מפורשים יותר.
להבין את הענין לאשורו עיין במג"א סימן תרל"ח ס"ק ט ובמחצית השקל. דהסכך הוא עיקר הסוכה ועל שמו נקראים הוניים ולכן כ"ע מודים דנוי דפנות אסורים ראה שם בהרחבה.
איך באמת אפשר להבין שהדפנות עצמם יהיו מותרות והנוי שעליהם - למשל עיטר את הדופן בקרמים וכו' - יהא אסור?
 

דרומאי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
יוסי יעבץ אמר:
דרומאי אמר:
מאי דפשיטא ליה למר מספקא לי מאד, ועניות דעתי נוטה דאינו נוי סוכה כל שאינו בתוך הסוכה עצמה, דאין הנוי דין בישיבת הסוכה, אלא בגוף הסוכה, וכל שאין הנוי מנאה את גוף הסוכה אינו נוי. ומינה דאם מנאה את הסוכה מבחוץ, לדעת הרמב''ם ודעימיה דדפנות הסוכה בכלל קדושת הסוכה, אף שאינו מנאה את הסכך לכאורה הוי נוי. אולם למאי דביאר הגר''ח מבריסק את דעת הרמב''ם יש לדחות, דודאי מודה הרמב''ם דאין גוף הדפנות בכלל הקדושה, אלא משום דסו''ס על ידם מתקיימא המצוה, ולפי''ז נוי הדפנות אינו בכלל נוי כל שאינו מנאה את גוף הסוכה ודוק.
אין לזה קשר אם הדפנות הם חפצא של מצוה או רק לקיום המצוה. ולא מערבבים בהלכות גדרים ויסודות של לומדות כשיש דברים מפורשים יותר.
להבין את הענין לאשורו עיין במג"א סימן תרל"ח ס"ק ט ובמחצית השקל. דהסכך הוא עיקר הסוכה ועל שמו נקראים הוניים ולכן כ"ע מודים דנוי דפנות אסורים ראה שם בהרחבה.
איך באמת אפשר להבין שהדפנות עצמם יהיו מותרות והנוי שעליהם יהא אסור?
משום שהנוי הוא נוי דסכך, עי' מג''א.
 
חלק עליון תַחתִית