ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1040
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 330 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 15:07

משמעות הלשון ואני אראה בשונאי הכוונה שאראה בנפילתם, ולכאורה היה צריך להתמקד בהצלת עצמו ולא בשמחה על הנפילה של האויב כדכתיב בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
ובאמת כל ספר תהילים מלא מזה
ונראה לומר עפ"י הגמ' במגילה דף טז. שכאשר מרדכי עלה על הסוס "גחין וסליק כי סליק בעט ביה אמר ליה לא כתיב לכו בנפל אויבך אל תשמח אמר ליה הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב ואתה על במותימו תדרוך" עכ"ל הגמ'.
ביאור הדברים נראה פשוט שכאשר שני אנשים רבים אחד עם השני הקב"ה הוא לא צד במריבה הזו ולכן כאשר האויב של אחד נופל השני אסור לו לשמוח פן יראה ה' ורע בעיניו וכו', אבל כאשר מישהו רב איתי משום שהוא רוצה לריב עם הקב"ה אז ודאי שראוי לי לשמוח כאשר הוא נופל,
ולפ"ז מתפרש הפסוק "ה' לי בעוזרי" כי האויב נלחם בי בגלל שאני נושא את שם ה', וממילא נכון וראוי שיהיה "ואני אראה בשונאי".


תלמיד צעיר
Articles: 0
הודעות: 157
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 27 ספטמבר 2018, 15:25

אם כל מה שנאמר זהו על מריבה שיש לשני אנשים והיא לא קשורה לקב"ה מדוע צריך לכתוב שאסור לשמוח הרי אסור אפי׳ לשנוא את חבירו ואם רואה חמור שנאו צריך אפי׳ לעזור לו וכן צריך להצטער בצער חבירו פשיטא א"כ שאסור לשמוח בנפילת חבירו.
ולענ"ד נראה לי שההבדל שאמר מרדכי. הוא גויים ויהודים שאם הוא יהודי והוא נגד הקב"ה אסור לשמוח.


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1040
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 330 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 15:44

תלמיד צעיר כתב:אם כל מה שנאמר זהו על מריבה שיש לשני אנשים והיא לא קשורה לקב"ה מדוע צריך לכתוב שאסור לשמוח הרי אסור אפי׳ לשנוא את חבירו ואם רואה חמור שנאו צריך אפי׳ לעזור לו וכן צריך להצטער בצער חבירו פשיטא א"כ שאסור לשמוח בנפילת חבירו.
ולענ"ד נראה לי שההבדל שאמר מרדכי. הוא גויים ויהודים שאם הוא יהודי והוא נגד הקב"ה אסור לשמוח.
לפי הרמב"ם האיסור של "לא תשנא" הוא רק "בלבבך" אבל אם הוא מראה את השנאה אינו עובר, ולפ"ז ניחא.
"ואהבת לרעך כמוך" המצוה היא לעשות לחבירו פעולות של הטבה ולא "לאהוב". כ"כ הרמב"ן עה"ת.

אך בלא"ה: האם אין בכתבי הקדש אזהרות על ענינים שהם איסור? אין זירוז על ענינים שהם מצוות גמורות?


תלמיד צעיר
Articles: 0
הודעות: 157
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 27 ספטמבר 2018, 16:49

א. כל הסיבה שלדעת הרמ׳ זה רק בלבבו כיון שכך הוא יתרצה לא לשנאו כיון שלא יהיה לו.נעים להגיד לו ששנאו ולכך וודאי שאינו אופן שהתורה התירה אלא כיון שכך לא ישנא אותו. ועוד שהרי השמחה היא בלב.
וכן אם תעיין בפסוק שהביא מרדכי הוא פסוק שנאמר על מלחמות ישראל עם המלכים שעשה יהשוע ואלו הם גוים וכן נראה בפסוק עצמו "אשריך ישראל עם נושה בה׳ מגן עזרך ואשר חרב גאוותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך" מדברי הפסוק נראה להדיא שמדובר על ישראל שנלחמים בגויים אבל אינו התר לישראל שנלחמים א׳ עם השני וא׳ מהם כופר וכדומה.
וכן עיין במשלי שני פסוקים לפני אל תארוב רשע לנווה צדיק אל תשדד רבצו כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה בנפול אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו.ועיין במוסר חכמה שמבאר כיון שיראה ה׳ את מידת נקמנותך ואת אכזרותך ולא יבדיל ביניכם.
נראה מדבריו שמדובר על רשע שהוא נגד הקב"ה והוא נגד הצדיק והענישו הקב"ה אל תשמח ותאמר שמגיע לו כי זהוי מידת אכזריות כי אם תשמח זה יגיע אליך.
ואם מדובר על שני אנשים סתם שרבים והשני הוא לא רשע בחפצא שלו כלפי הקב"ה זה שהקב"ה יעביר את עונשו עלי בגלל שאני כמוהו זה לא קשור כיון שלדעתך מדובר בסתם אדם שאני שונאו גם בלא שהתאכזר אלי.


החסיד
Articles: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי החסיד » 27 ספטמבר 2018, 18:46

אם יורשה לי, אוסיף כאן ביאור בפסוק זה עפ"י דרך החסידות,
וזה לשון המאור עיניים בליקוטים-
מה יעשה לי אדם ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי (תהלים קיח, ז). כי באמת אין האדם יכול לעשות מאומה חוץ מדעתו של הקדוש ברוך הוא, ואם אחד שונא לרעהו וארב לו וקם עליו, לא יוכל להרע מצד עצמו מאומה, כי מה הוא ומה יכלתו, רק מפני שהקב"ה מזמינו, שהדינים השורים על האדם הנרדף ויש עליו קטרוגים, הקדוש ברוך הוא מלביש הדינים באיש אחד שיקים עליו, וזה חסד גדול בכדי שיתעורר האדם ההוא ויראה היד השלוחה ורצועה דבעי לאלקי יתי', וישוב אל ה' ויתבטלו הדינים מעליו, ואלו לא היה עושה על ידי האדם באתגלייא היה נשאר הקטרוג למעלה, ולא היה ידע האדם להתבונן ולשוב מדרכיו, נמצא זהו חסד שהקב"ה עושה, וזהו- מה יעשה לי אדם, מעצמי אין בי יכולת, אלא ה' לי בעוזרי, שזה עשה הקדוש ב"ה בשביל לעזור לי, דהיינו שגילה הדינים על ידי האדם ההוא- אני רואה באתגלייא לשוב מקלקולי, וזהו: ואני אראה בשונאי, על ידם אני רואה, אבל אם לא היה כן, היה באתכסייא, ולא יראה לשוב מדרכיו לבטל הדינים מעליו והבן.
ולפי זה אראה בשונאי היינו אראה את מצבי בשמיים ע"י שונאי, ואתן ליבי לשוב בתשובה.


פותח הנושא
יצחק
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 1040
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 327 פעמים
קיבל תודה: 330 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי - בנפול אויבך אל תשמח

שליחה על ידי יצחק » 27 ספטמבר 2018, 22:05

החסיד כתב:אם יורשה לי, אוסיף כאן ביאור בפסוק זה עפ"י דרך החסידות,
וזה לשון המאור עיניים בליקוטים-
מה יעשה לי אדם ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי (תהלים קיח, ז). כי באמת אין האדם יכול לעשות מאומה חוץ מדעתו של הקדוש ברוך הוא, ואם אחד שונא לרעהו וארב לו וקם עליו, לא יוכל להרע מצד עצמו מאומה, כי מה הוא ומה יכלתו, רק מפני שהקב"ה מזמינו, שהדינים השורים על האדם הנרדף ויש עליו קטרוגים, הקדוש ברוך הוא מלביש הדינים באיש אחד שיקים עליו, וזה חסד גדול בכדי שיתעורר האדם ההוא ויראה היד השלוחה ורצועה דבעי לאלקי יתי', וישוב אל ה' ויתבטלו הדינים מעליו, ואלו לא היה עושה על ידי האדם באתגלייא היה נשאר הקטרוג למעלה, ולא היה ידע האדם להתבונן ולשוב מדרכיו, נמצא זהו חסד שהקב"ה עושה, וזהו- מה יעשה לי אדם, מעצמי אין בי יכולת, אלא ה' לי בעוזרי, שזה עשה הקדוש ב"ה בשביל לעזור לי, דהיינו שגילה הדינים על ידי האדם ההוא- אני רואה באתגלייא לשוב מקלקולי, וזהו: ואני אראה בשונאי, על ידם אני רואה, אבל אם לא היה כן, היה באתכסייא, ולא יראה לשוב מדרכיו לבטל הדינים מעליו והבן.
ולפי זה אראה בשונאי היינו אראה את מצבי בשמיים ע"י שונאי, ואתן ליבי לשוב בתשובה.
צריך לשים לב שהמאור עיניים הופך את המשמעות של הפסוק כי לפי פשוטו המשורר בא לומר שהקב"ה עוזר לו נגד האויבים ואילו לפי הרעיון של המאור עיניים כעת הוא נמצא במצב שהשונא מתגבר עליו. (אם כי לפי המאור עיניים עיקר הענין הוא לא אם אני מצליח או השונא מצליח, אבל מ"מ קצת נדיר שאומרים "דרוש" להיפך ממש מן הפשט).

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ארבעה דברים הקב"ה שונאן ואני איני אוהבן
    על ידי מלמד להועיל » 13 פברואר 2019, 00:37 » ב בית המדרש
    3 תגובות
    263 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי well
    13 פברואר 2019, 22:43

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח