ביאור דברי המג"א דתקיעות דמעומד הם העיקר


פותח הנושא
chagold
מאמרים: 0
הודעות: 83
הצטרף: 01 יולי 2017, 22:28
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ביאור דברי המג"א דתקיעות דמעומד הם העיקר

שליחה על ידי chagold » 27 ספטמבר 2018, 18:46

במג"א סי' קצ סקי"ב הזכיר שתקיעות דמעומד עיקר. אשמח לדעת מקורו וגדרו.
ויסוד השאלה היא, אם כוונתו לגבי סדר התפילה שכך תקנום - על סדר מלכויות זכרונות ושופרות, או לגבי עיקר המצוה דתקנו דיקיימה למצוה דאורייתא במעומד (ותקיעות דמיושב נחשבים מדרבנן, ושמכוין שלא לצאת בהם את המצוה דאורייתא).
ומה שצ"ב לי, שאם אכן תקנו שמצוה דאורייתא יתקיים בתקיעות דמעומד, הלא צ"ב דאף דלהלכה קים לן דמצוות צריכות כוונה (שו"ע סי' ס') עכ"פ למ"ד דאינן צריכות כוונה מקיימם נמי בתקיעות דמיושב. ויש כמה מהראשונים הסוברים שלמ"ד מצוות אינן צריכות כוונה הרי אפי' אם מכוין לא לצאת מ"מ יוצא במצוה (הרא"ה והרשב"א, הובאו בב"י סי' תקפ"ט), וא"כ לדבריהם צ"ב אם אכן תקיעות דמעומד אינן עיקר.

תודה


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 693 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור דברי המג"א דתקיעות דמעומד הם העיקר

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 18:53

chagold כתב:במג"א סי' קצ סקי"ב הזכיר שתקיעות דמעומד עיקר. אשמח לדעת מקורו וגדרו.
ויסוד השאלה היא, אם כוונתו לגבי סדר התפילה שכך תקנום - על סדר מלכויות זכרונות ושופרות, או לגבי עיקר המצוה דתקנו דיקיימה למצוה דאורייתא במעומד (ותקיעות דמיושב נחשבים מדרבנן, ושמכוין שלא לצאת בהם את המצוה דאורייתא).
ומה שצ"ב לי, שאם אכן תקנו שמצוה דאורייתא יתקיים בתקיעות דמעומד, הלא צ"ב דאף דלהלכה קים לן דמצוות צריכות כוונה (שו"ע סי' ס') עכ"פ למ"ד דאינן צריכות כוונה מקיימם נמי בתקיעות דמיושב. ויש כמה מהראשונים הסוברים שלמ"ד מצוות אינן צריכות כוונה הרי אפי' אם מכוין לא לצאת מ"מ יוצא במצוה (הרא"ה והרשב"א, הובאו בב"י סי' תקפ"ט), וא"כ לדבריהם צ"ב אם אכן תקיעות דמעומד אינן עיקר.
תודה
נראה מדבריך, כאילו אנו מכוונים שלא לצאת בתקיעות דמיושב, אבל לכאו' וודאי מכוונים כולם לצאת וכמו שמכריזים בכל בית כנסת, והשאלה היא לכו"ע, כיוון שכיוון לצאת, מה שייך לומר שעיקר התקיעות היא דמעומד, הרי כבר יצא, והדברים מפורסמים לדון בזה על דברי התוס' בכמה מקומות וכגון בפסחים קט"ו ע"א שכתב וז"ל ומברך לרב חסדא בטיבול ראשון על אכילת מרור אף על גב דעיקר מצות מרור לא נפיק אלא בטיבול שני אחר מצה מועלת הברכה שבירך בטיבול ראשון לטיבול שני מאחר שאכל ממנו מעט בטיבול ראשון מידי דהוה אברכת שופר דמברך אתקיעות דישיבה ומועלת ברכה לתקיעות שבעמידה שהם עיקר ונעשית על סדר ברכות עכ"ל. [וכן הוא לקמן בדף ק"כ ד"ה באחרונה לגבי אפיקומן וז"ל ואפילו אם עיקר מצוה באחרונה אין זה תימה אם אנו מברכין על הראשונה כדי לפטור המצה של אחרונה שהרי אין לברך על האחרונה משום שלאחר שמילא כריסו הוא אבל יכול הוא לברך על הראשונה ותיפטר האחרונה שהיא עיקר המצוה כדפרישית לעיל לרב חסדא גבי תרי טיבולי דמרור עכ"ל], ראה במפרשים שם.
ולשון ההערות להגרי"ש שם הוא- וקשה דבברכת שופר ודאי יוצא ידי תקיעת שופר בתקיעות דמיושב דתקיעות על סדר הברכות אינו אלא מעלה אבל כאן הרי כתבו התוס' שאינו מקיים מצות מרור עד אחר אכילת פסח ולא באכילה שאוכל אחר הברכה עכ"ל.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הכהן, הערשל, יהושע, עמנואל | 3 אורחים