ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?


פותח הנושא
דוד חיים
הודעות: 291
הצטרף: 30 מרץ 2021, 01:18
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי דוד חיים » 15 אוגוסט 2021, 14:25

הנה הקונה כלים חדשים וכדומה מברך שהחיינו בלשון רבים, ולכאו' היה צריך לברך שהחייני דאי"ז שמחה כללית וכשהחיינו דהמועדים, וצ"ע.


לביא
הודעות: 3072
הצטרף: 13 אוגוסט 2021, 18:23
מיקום: ירושלים עיה״ק
נתן תודה: 1098 פעמים
קיבל תודה: 1232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי לביא » 15 אוגוסט 2021, 14:34


סמל אישי של משתמש

נחמן הקטן
הודעות: 297
הצטרף: 08 אוגוסט 2021, 23:01
נתן תודה: 278 פעמים
קיבל תודה: 265 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי נחמן הקטן » 15 אוגוסט 2021, 14:48

שאלה יפה
[והשאלה קשה יותר, מדוע בשמועות טובות לרבים מברך הטוב והמטיב כי הוא לשון הטבה לרבים, והלא שהחיינו הוא גם לשון רבים].

ואולי י"ל שמקור הברכה נתקנה למועדים, ולזה ודאי א"ש לשון רבים.
ולאחמ"כ הרחיבוה חז"ל לכל שמועות טובות [ליחיד, ולרבים הטוב והמטיב].

סמל אישי של משתמש

הכהן
הודעות: 2979
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 648 פעמים
קיבל תודה: 1305 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי הכהן » 15 אוגוסט 2021, 16:40

נחמן הקטן כתב:
15 אוגוסט 2021, 14:48
ואולי י"ל שמקור הברכה נתקנה למועדים, ולזה ודאי א"ש לשון רבים.
ולאחמ"כ הרחיבוה חז"ל לכל שמועות טובות [ליחיד, ולרבים הטוב והמטיב].
כך לכאורה
ובזה ניחא גם הזכרת הזמן בכל הנאה (מה הקשר בין הבגד החדש לזמן?)


יושב אוהלים
הודעות: 13047
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 1343 פעמים
קיבל תודה: 4077 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי יושב אוהלים » 15 אוגוסט 2021, 18:33

לביא כתב:
15 אוגוסט 2021, 14:34
כבודו ימצא נחת פה
https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAn ... aid=160577
בעניותי לא זכיתי למצוא שם נחת.
דזה לשונו של הגרב"צ מוצפי שם -  א. שהחיינו הוא עליך ועל בני משפחתך ומכריך.

ואינו מובן, שהרי השואל שם בעצמו שאל בתחילה " 
לכבוד הרה"ג הי"ו, ברכת שהחיינו: מדוע בלשון רבים גם עבור היחיד ?....בשו"ע או"ח רכב א : עבור רבים: " אם טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמיטיב " ?

הרי אם יש בזה הטבה גם לבני משפחתו מברך הטוב והמטיב. ולא שהחיינו, וא"כ מה השיב לו שמברך שהחיינו בלשון רבים ד-"שהחיינו הוא עליך ועל בני משפחתך ומכריך" - אתמהה.


 


מענה לשון
הודעות: 600
הצטרף: 28 דצמבר 2020, 15:27
נתן תודה: 240 פעמים
קיבל תודה: 804 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי מענה לשון » 15 אוגוסט 2021, 18:36

דוד חיים כתב:
15 אוגוסט 2021, 14:25
הנה הקונה כלים חדשים וכדומה מברך שהחיינו בלשון רבים, ולכאו' היה צריך לברך שהחייני דאי"ז שמחה כללית וכשהחיינו דהמועדים, וצ"ע.
לא חילקו במטבע הברכות


יושב אוהלים
הודעות: 13047
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 1343 פעמים
קיבל תודה: 4077 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי יושב אוהלים » 15 אוגוסט 2021, 18:45

מענה לשון כתב:
15 אוגוסט 2021, 18:36
דוד חיים כתב:
15 אוגוסט 2021, 14:25
הנה הקונה כלים חדשים וכדומה מברך שהחיינו בלשון רבים, ולכאו' היה צריך לברך שהחייני דאי"ז שמחה כללית וכשהחיינו דהמועדים, וצ"ע.
לא חילקו במטבע הברכות

לכאורה זה שייך כשיחיד מברך אותה ברכה שרבים מברכים אז אין היחיד משנה ללשון יחיד, אלא אומר בלשון רבים כיון שלא חילקו במטבע הברכות לשנותם ללשון יחיד.
משא"כ בניד"ד שבקונה כלים חדשים, אם יש בהם הטבה לרבים אינו מברך ברכת שהחיינו כלל, אלא מברך הטוב והמטיב, א"כ נמצא שכל ברכת שהחיינו בקונה כלים חדשים לא שייך אלא ביחיד, וא"כ הדק"ל למה מברך בלשון רבים.

ואולי זה תלוי במה שדנו הפוסקים אם מי שמברך שהחיינו על פרי חדש יכול להוציא בן יו"ט שני בברכת שהחיינו על החג, כיון דשני ענייני שהחיינו הם, או דכל ענייני שהחיינו חד הוא.
ואם כולהו חד הוא, א"כ י"ל כמו שביאר 
נחמן הקטן כתב:
15 אוגוסט 2021, 14:48
י"ל שמקור הברכה נתקנה למועדים, ולזה ודאי א"ש לשון רבים.
ועל זה יש להוסיף דבריך 
מענה לשון כתב:
15 אוגוסט 2021, 18:36
לא חילקו במטבע הברכות


פותח הנושא
דוד חיים
הודעות: 291
הצטרף: 30 מרץ 2021, 01:18
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי דוד חיים » 16 אוגוסט 2021, 00:03

לכל החכמים שטרחו והשיבו יישר כח!


שראלטשיק
הודעות: 1188
הצטרף: 13 ינואר 2021, 06:58
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 391 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי שראלטשיק » 24 אוגוסט 2021, 08:40

הערה נפלאה מאוד
לדידי זה חידוש עצום לאמר שנתקנה לכתחילה על יו"ט מהיכא תיתי לאמר כן

יש להעיר ששונה ברכת שהחיינו משאר כל הברכות שהברכה הוא על עצמינו, דהיינו בדרך כלל הברכות הוא על הקב"ה שהוא הטוב והמטיב, שהוא ברא פרי מתוק זה, שהוא פוקח עוורים, אבל בברכת שהחיינו הוא מבטא ההנאה שהוא אישית קיבל מהקב"ה, וזה דומה לברכת המצות שמזכירים ג"כ עצמינו ש"צונו" ושם ג"כ לשון רבים.
ולכן נראה שהתירוץ להשאלה הוא שכשאנו מזכירים עצמינו אין נאה להזכיר עצמינו בלשון נוכח אלא בתוך כלל ישראל, או משום ברוב עם הדרת מלך, או משום מי אנכי שאזכה להתפלל, ולכן מזכירים את הרבים כעין שאמרו חז"ל בחולה שיזכר השם בתוך חולי עמו ישראל.


שראלטשיק
הודעות: 1188
הצטרף: 13 ינואר 2021, 06:58
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 391 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי שראלטשיק » 24 אוגוסט 2021, 09:01

כעת ראיתי מקור הסברא שנתקן לכתחילה על זמן מגמ' עירובין מ:


קדמא ואזלא
הודעות: 1861
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 1240 פעמים
קיבל תודה: 1143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 24 אוגוסט 2021, 09:43

ספר חסידים (מרגליות) סימן תתלט
כל התפלות והברכות תקנו בלשון רבים שאילו נתקנו בלשון יחיד נראים כאילו לשוא, כי איך יתכן שהעבד יאמר אשר בחר בי מכל העמים ורוממני מכל לשון וקדשני במצותיו, ולכך כשהברכה מתוקנת בלשון רבים אז אין קשה. וכן אם היו מברכים שהחייתנו וקיימתנו לזמן הזה איך יתכן למרי נפש שמת לו מת בו ביום לברך כן, ואיוב אמר (איוב ג' כ') למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש, ואיך יאמר מי שהוא מר נפש ברוך שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה אבל כשיאמר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה לא בשבילו לבד אומר אלא בשביל אחרים.

[וע''ע חשוקי חמד פסחים קכא]

מור וקציעה סימן ריט
ואינו מוכרח לפרש חייבים דווקא על המברך שנעשה לו נס, אפילו שהוא מהחייבים, כי הגע בעצמך שהוא צדיק גמור ואעפ"כ מברך כך, ועם שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכל מקום הא אמרינן [ברכות יט, א] לא יפתח אדם פיו לשטן כו' ואיך יתקנו חז"ל כלשון זה במטבע ברכה.
אלא ודאי מטבע ברכה כך הוא, שכללו בתוך הודאה זו באגב להודות לו ית' על כל הטובות שעושה תמיד בין לראוים בין שאינן ראויין, שאפילו להחייבים עושה להם טובות (אמנם העוה"ז רובו אינו אלא לחייבים, וכתוב [משלי כו, י] רב מחולל כל [ו]שוכר כסיל וגו') ועוד שהעולם נדון אחר רובו כו', וה"ט שמתודים גם הצדיקים אשמנו כמ"ש במקומו בס"ד1. וכן כל לשון הברכות נתקן בלשון רבים מטעם זה כמו שהחיינו, ולא תקנו לומר שהחייני וקימני, ועל מה שנוהג ברוב הוא מברך (כענין שאמרו לענין ברכות השחר2), וא"כ ודאי שיש לקטן לברך אותה. 


שראלטשיק
הודעות: 1188
הצטרף: 13 ינואר 2021, 06:58
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 391 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ברכת שהחיינו בלשון רבים- מה הביאור?

שליחה על ידי שראלטשיק » 24 אוגוסט 2021, 10:03

קדמא ואזלא כתב:
24 אוגוסט 2021, 09:43
ספר חסידים (מרגליות) סימן תתלט
כל התפלות והברכות תקנו בלשון רבים שאילו נתקנו בלשון יחיד נראים כאילו לשוא, כי איך יתכן שהעבד יאמר אשר בחר בי מכל העמים ורוממני מכל לשון וקדשני במצותיו, ולכך כשהברכה מתוקנת בלשון רבים אז אין קשה. וכן אם היו מברכים שהחייתנו וקיימתנו לזמן הזה איך יתכן למרי נפש שמת לו מת בו ביום לברך כן, ואיוב אמר (איוב ג' כ') למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש, ואיך יאמר מי שהוא מר נפש ברוך שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה אבל כשיאמר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה לא בשבילו לבד אומר אלא בשביל אחרים.

[וע''ע חשוקי חמד פסחים קכא]

מור וקציעה סימן ריט
ואינו מוכרח לפרש חייבים דווקא על המברך שנעשה לו נס, אפילו שהוא מהחייבים, כי הגע בעצמך שהוא צדיק גמור ואעפ"כ מברך כך, ועם שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכל מקום הא אמרינן [ברכות יט, א] לא יפתח אדם פיו לשטן כו' ואיך יתקנו חז"ל כלשון זה במטבע ברכה.
אלא ודאי מטבע ברכה כך הוא, שכללו בתוך הודאה זו באגב להודות לו ית' על כל הטובות שעושה תמיד בין לראוים בין שאינן ראויין, שאפילו להחייבים עושה להם טובות (אמנם העוה"ז רובו אינו אלא לחייבים, וכתוב [משלי כו, י] רב מחולל כל [ו]שוכר כסיל וגו') ועוד שהעולם נדון אחר רובו כו', וה"ט שמתודים גם הצדיקים אשמנו כמ"ש במקומו בס"ד1. וכן כל לשון הברכות נתקן בלשון רבים מטעם זה כמו שהחיינו, ולא תקנו לומר שהחייני וקימני, ועל מה שנוהג ברוב הוא מברך (כענין שאמרו לענין ברכות השחר2), וא"כ ודאי שיש לקטן לברך אותה. 

תודה רבה
ועדיין צריכין למה שכתבתי שכ"ז בנוגע כשמדברים על עצמינו ולא על דבר אחר (ובאמת לכאו' זה פשוט, כי לא שייך לבקש שחז"ל היה להם לשנות הבטבע ולתקן הטוב ומטיב לכולנו, אך ישל"ע)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים