על מצוות לולב


פותח הנושא
יהודי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 3118
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 462 פעמים
קיבל תודה: 636 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

על מצוות לולב

שליחה על ידי יהודי » 27 ספטמבר 2018, 14:07

א' שאל שבירך על 'מצוות לולב' במקום 'על נטילת לולב', האם צריך לברך שוב?
לענ"ד אי"ז שינוי מספיק שיחשב שלא י"דח, מה דעת הת"ח?

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 15:09

אם בירך כך ולא נענע והוא מסתפק אם לברך שוב אכן יל"ע.

אך אם שאל את @יהודי כנראה שכבר נענע. ואם כן קיים המצווה ואין לברך שוב. גם אם לא בירך תחילה כלל.


תלמיד צעיר
מאמרים: 0
הודעות: 157
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 27 ספטמבר 2018, 15:19

אם לא בירך עדין מברך על נענועים של הלל


פותח הנושא
יהודי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 3118
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 462 פעמים
קיבל תודה: 636 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי יהודי » 27 ספטמבר 2018, 18:51

אכתי לא נענע, והספק הוא אם יצא בנוסח זה.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי דרומאי » 27 ספטמבר 2018, 19:10

יהודי כתב:א' שאל שבירך על 'מצוות לולב' במקום 'על נטילת לולב', האם צריך לברך שוב?
לענ"ד אי"ז שינוי מספיק שיחשב שלא י"דח, מה דעת הת"ח?
מצינו שמברכים 'על מצוות תפילין' על תש''ר, אך שם זכורני שמפרשים משום דהמצוה נאמרה בלשון הויה- 'והיו לטוטפות', ולכן עצם התפילין הם המצוה. אך בלולב שנאמר לקיחה- 'ולקחתם לכם', שמא אין הברכה מתייחסת כלל להמעשה אם לא הזכיר נטילה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 19:13

מעניין שבמדרש רבה נשא פרשה י"ד, ד' כתב בזה"ל
ר' יוחנן מברך יום הראשון של חג ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות לולב ושאר כל הימים על מצות הזקנים
האם אין זה בדווקא?

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1192
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 197 פעמים
קיבל תודה: 340 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 27 ספטמבר 2018, 19:29

תלמיד צעיר כתב:אם לא בירך עדין מברך על נענועים של הלל
בפשטות כיון שקיים את המצוה על מה יברך?

ואמנם מצינו כמה ברכות שיש הנוהגים שמברכים אחר המעשה עצמו. ואחרי הברכה מוסיפים בעשיה. כגון טבילה ונט"י והדלקת נרות. ועוד. אך שם יש טעם לכל אחד וסיבה בפנ"ע. וברוב המצוות לא עושים כך. אז מדוע שכאן יהיה שונה?

אלא שאין הדבר מוחלט אצלי. כי במצווה שהיא נמשכת כציצית וכד' ודאי יכול לברך כי ויהיה עובר לעשיה של אחר כך.
ובארבע מינים יש לדון אם יש מצווה בכל אחיזה ואחיזה. ואז גם יש עניין להחזיק אותם כמה שיותר.
או שזה מצוה רק פעם אחת. שאינה נמשכת. ואם קיים מצוותו שוב אין טעם להאריך במצווה.

ואולי תלוי גם בנידון על מי שיש לו ב' אתרוגים. אחר אינו מהודר. והשני ספק מורכב.

ולע"ע די בזה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי סבא » 27 ספטמבר 2018, 19:48

מכל מלמדי השכלתי כתב:
תלמיד צעיר כתב:אם לא בירך עדין מברך על נענועים של הלל
בפשטות כיון שקיים את המצוה על מה יברך?.
כוונתו למה שמבואר בפוסקים שבמצוות ד' מינים אפשר לברך כל זמן שלא נענע, ומקורו מדברי התוס' והראשונים, וכמו שהבאתי כאן באשכול סמוך דברי תוס' בסוכה ל"ט ע"א
ומיהו אמת הוא דלבתר דנפק ביה מברך כדמוכח פ"ק דפסחים (דף ז: ושם) דפליגי בעל ביעור חמץ דמר סבר לשעבר משמע טפי ומר סבר להבא נמי משמע ופריך מהעושה לולב לעצמו דקתני נטלו לצאת בו אומר על נטילת לולב וקשיא למאן דמברך לבער ומשני שאני התם דבעידנא דאגבהינהו נפק ביה ופריך אי הכי לצאת יצא בו מיבעי לי' ומשני משום דקבעי למיתני סיפא לישב בה תנא רישא לצאת בו וצריך לומר על כרחך הואיל והמצוה לא נגמר עדיין לגמרי דבעי ניענוע מברך ועוד כדאמרי' בסוף פירקין (דף מא:) מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מתוך ביתו ולולבו בידו נכנס לבית הכנסת ולולבו בידו קורא ק"ש ולולבו בידו אף על פי שכל אלו הדברים אין מעכבין מ"מ הואיל ויש בדבר מצוה מן המובחר חשיב כעובר לעשייתן ובהדיא אמר בירושלמי דברכות פרק הרואה גבי ציצית העושה ציצית לעצמו אומר בא"י אמ"ה אקב"ו לעשות ציצית נתעטף בה אומר אקב"ו להתעטף בציצית והיינו טעמא לפי שהמצוה מושכת כל זמן שהוא מעוטף ועומד ומ"מ לא לגמרי דמי ללולב דהתם מברך על נטילת לולב ומשנטל עברה כבר עיקר מצוה והתם בירו' פליגי מצות מאימתי מברך עליהן רבי יוחנן אמר עובר לעשייתן רב הונא אמר בשעת עשייתן.


דרומאי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי דרומאי » 27 ספטמבר 2018, 21:03

סבא כתב:מעניין שבמדרש רבה נשא פרשה י"ד, ד' כתב בזה"ל
ר' יוחנן מברך יום הראשון של חג ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות לולב ושאר כל הימים על מצות הזקנים
האם אין זה בדווקא?
לכאורה הוא כן בדוקא, אולם לא קי''ל הכי וצ''ע.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 207
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 85 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 28 ספטמבר 2018, 00:09

דרומאי כתב:
יהודי כתב:א' שאל שבירך על 'מצוות לולב' במקום 'על נטילת לולב', האם צריך לברך שוב?
לענ"ד אי"ז שינוי מספיק שיחשב שלא י"דח, מה דעת הת"ח?
מצינו שמברכים 'על מצוות תפילין' על תש''ר, אך שם זכורני שמפרשים משום דהמצוה נאמרה בלשון הויה- 'והיו לטוטפות', ולכן עצם התפילין הם המצוה. אך בלולב שנאמר לקיחה- 'ולקחתם לכם', שמא אין הברכה מתייחסת כלל להמעשה אם לא הזכיר נטילה.
דבריך תמוהים מאד. למה לא מתיחסת כל זמן שהזכיר מצוה?
אילו אמר על לולב אולי היה מקום לדברים.
לא כאן שאמר על מצות לולב המורה על
מצות של לולב שהיא הלקיחה. יש מי שסובר
שהמצוה היא 'אכילת לולב'?


פותח הנושא
יהודי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 3118
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 462 פעמים
קיבל תודה: 636 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: על מצוות לולב

שליחה על ידי יהודי » 28 ספטמבר 2018, 09:50

במדרש רבה שציין הרב סבא@ מובאים כמה חולקים וא' מהם הוא ר"י הסובר 'על נטילת לולב' כמנהגנו, השאלה כאן היא בתרתי האם זה שיש שיטה הגורסת נוסח זה היא סיבה שלא יהיה כאן שינוי ממטבע יען יש שיטה כזו. ועוד האם זה שהמשמעות אינה כ"כ שונה הוא סיבה שלא יהיה משנה ממטבע.
עכ"פ יש"כ לסבא@ על המדרש רבה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים