כמה שאלות על הערבות של הושענא רבה

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחסוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?
 

סענדער

משתמש ותיק
א. לא. משום מעלין בקודש ולא מורידין.
ב. נהגו לקשור.
ד. יש לשון בפוסקים חובט על קרקע או על כלי.
 

shchiche.com

משתמש רגיל
מכל מלמדי השכלתי אמר:
א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?

א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
amsgula.net אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?

א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.
יישר כח. מי כעמך ישראל - עם סגולה!
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פותח הנושא
amsgula.net אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
א. האם מותר לקחת את הערבות שבלולב לחבוט אותם בהו"ר?
ב. האם צריך לקשור אותם לפני שחובטים?
ג. האם צריך לנהוג בהם כבוד אחרי החבטה?
ד. האם צריך לחבוט דווקא בקרקע. והאם מועיל ברצפת אבנים?
ה. האם יש עניין שיתלשו עלים וילכלכו?

א. מבואר בשו"ע שלא [סי' תרסד ס"ב], והמקור לזה מגמ' סוכה מד ע"א וכי תימא וכו', ובדיעבד כתב המשנ"ב [סי' תרסד סקכ"א] דפשיטא שיוצא אם הגביה שוב הערבות שבלולב לבדם. ואולם עיין או"ז ח"ב סי' שטו אות א [וראה עוד בדברי המשביח שהובא בספר דף על הדף שם].
ב. עיין בפמ"ג [משבצות זהב סימן תרסה] שכ' והושענא לערבה בהושענא רבה לט"ז, אף דאין צריך כלל אגד, עיין מ"א [סימן] תרס"ד אות ח', מכל מקום יש לומר הואיל ונוהגין לאגדן לא מתסר לכולי עלמא, וצ"ע כעת ע"כ, וראיתי בילקוט "אור שבעת הימים" אות מ' שליקט איזה הנהגות בזה.
ג. כשאר ארבע מינים שמן הדין מותר בזריקה אבל אין נוהגין בהם מנהג בזיון. ועיין בשו"ע שם יש מי שאומר שהושענא שבלולב אף על פי שנזרקת אין לפסוע עליה [שו"ע סי' תרסד ס"ח], וכתב שם המשנ"ב סכ"ח, וה"ה ערבה של הושענא אין לזלזל בה [ברכ"י בשם סדר היום], ופרטי הדין בזה עי' מה שציין הרמ"א שם על דיני ציצית. וע"ע כה"ח סקנ"ט.
ד. עיין בבא"ח [שנה א' וזאת הברכה אות ז'] דדוקא קרקע עולם ולא קרקע מרוצפת באבנים, והוסיף הכה"ח סי' תרסד סקל"ו שכ"כ בזוהר.
ה. במשנ"ב סקי"ט כ' וטוב לחבוט תחילה על הקרקע ה' חבטות ואח"כ על הכלים להסיר העלין, והוסיף בשעה"צ מהבכורי יעקב, שאם יסיר תחילה העלין יכולה הערבה להפסל קודם שיקיים בה מצוות החבטה, והוסיף עוד המשנ"ב שם שא"צ להסיר כל העלין, ומקורו מהחיי"א כמ"ש בשעה"צ שם, ובחיי אדם נוסף עוד שמה שנוהגים להסיר הכל הוא מנהג של תינוקות משום שמחה.
יישר כח. מי כעמך ישראל - עם סגולה!
 
חלק עליון תַחתִית