א' האם יש קשר בין ההקפות בסוכות (את הס"ת) להקפות בש"ת (את הבימה עליה לומדים את התורה, עם הס"ת).
ב' מה הענינן להקיף את הבימה.
(וראיתי מובא מהזוהר את מנהג ההקפות, ומשמע שאפי' לבני מערבא שסיימו בג' שנים מ"מ נהגו בש"ת הקפות).
ודאי שיש קשר עיין בדברי הרמ"א סימן תרס"ט מקיפין כמו שמקיפין עם הלולב.
דרך אגב, יש שיטות בראשונים שאף כל השבוע מקיפין עם ספרי תורה. כך ראיתי היום בקובץ שיטות קמאי על סוכה דף מה. איני זוכר המקור בדיוק.
אגב, אצל הגרי"ז לפי מה ששמעתי היה המנהג לעשות בכל "הקפה", הקפה אחת בלבד [ע"י מי שנתכבדו בה], ואז היו מניחים הס"ת על הבימה, וממשיכים לרקוד מסביב לבימה עד סוף ה"הקפה" וכן בכל שאר ההקפות.
אגב, אצל הגרי"ז לפי מה ששמעתי היה המנהג לעשות בכל "הקפה", הקפה אחת בלבד [ע"י מי שנתכבדו בה], ואז היו מניחים הס"ת על הבימה, וממשיכים לרקוד מסביב לבימה עד סוף ה"הקפה" וכן בכל שאר ההקפות.
ההקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אף על פי שאין עליה ספר תורה, דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה, מיהו אותם בני אדם שאין הולכים לבית הכנסת מחמת אונס ומניחים כסא אחד מן הבית ומקיפים אותו אין זה כלום דאין זה נחשב "תיבה", ועם כל זה נראה לי- מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת יניח כסא בביתו ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה, והשם יתברך ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים: