ההקפות מסביה לבימה בשמחת תורה

chagold

משתמש ותיק
א' האם יש קשר בין ההקפות בסוכות (את הס"ת) להקפות בש"ת (את הבימה עליה לומדים את התורה, עם הס"ת).
ב' מה הענינן להקיף את הבימה.
(וראיתי מובא מהזוהר את מנהג ההקפות, ומשמע שאפי' לבני מערבא שסיימו בג' שנים מ"מ נהגו בש"ת הקפות).
 

בני תורה

משתמש ותיק
ודאי שיש קשר עיין בדברי הרמ"א סימן תרס"ט מקיפין כמו שמקיפין עם הלולב.
דרך אגב, יש שיטות בראשונים שאף כל השבוע מקיפין עם ספרי תורה. כך ראיתי היום בקובץ שיטות קמאי על סוכה דף מה. איני זוכר המקור בדיוק.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
chagold אמר:
א' האם יש קשר בין ההקפות בסוכות (את הס"ת) להקפות בש"ת (את הבימה עליה לומדים את התורה, עם הס"ת)
עי' בבן איש חי פרשת האזינו אות טו ופרשת וזאת הברכה אות יז ותראה שלהפך, בסוכות עיקר ההקפות הם סביב הבימה, ובשמחת תורה יש ענין להקיף את הס''ת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
chagold אמר:
א' האם יש קשר בין ההקפות בסוכות (את הס"ת) להקפות בש"ת (את הבימה עליה לומדים את התורה, עם הס"ת)
עי' בבן איש חי פרשת האזינו אות טו ופרשת וזאת הברכה אות יז ותראה שלהפך, בסוכות עיקר ההקפות הם סביב הבימה, ובשמחת תורה יש ענין להקיף את הס''ת.
לא מובן מה שכתבת. הרי בשמחת תורה מקיפים את הבימה עם הס''ת, ולא את הס''ת. אדרבה, בסוכות מקיפים את הס''ת עצמו.
 

מה אהבתי

משתמש רשום
דרומאי אמר:
גבריאל פולארד אמר:
chagold אמר:
א' האם יש קשר בין ההקפות בסוכות (את הס"ת) להקפות בש"ת (את הבימה עליה לומדים את התורה, עם הס"ת)
עי' בבן איש חי פרשת האזינו אות טו ופרשת וזאת הברכה אות יז ותראה שלהפך, בסוכות עיקר ההקפות הם סביב הבימה, ובשמחת תורה יש ענין להקיף את הס''ת.
לא מובן מה שכתבת. הרי בשמחת תורה מקיפים את הבימה עם הס''ת, ולא את הס''ת. אדרבה, בסוכות מקיפים את הס''ת עצמו.
עמד בכל זה האריזל גופיה
ובחילוק אם מקיפין את הספר או עם הספר
 

סבא

משתמש ותיק
אגב, אצל הגרי"ז לפי מה ששמעתי היה המנהג לעשות בכל "הקפה", הקפה אחת בלבד [ע"י מי שנתכבדו בה], ואז היו מניחים הס"ת על הבימה, וממשיכים לרקוד מסביב לבימה עד סוף ה"הקפה" וכן בכל שאר ההקפות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
סבא אמר:
אגב, אצל הגרי"ז לפי מה ששמעתי היה המנהג לעשות בכל "הקפה", הקפה אחת בלבד [ע"י מי שנתכבדו בה], ואז היו מניחים הס"ת על הבימה, וממשיכים לרקוד מסביב לבימה עד סוף ה"הקפה" וכן בכל שאר ההקפות.
זה מפחד ומורא על הס''ת.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
בן איש חי שנה ראשונה פרשת האזינו אמר:
ההקפות בלולב בכל ימות החג יוכל להקיף את התיבה שבבית הכנסת אף על פי שאין עליה ספר תורה, דאין הנחת ספר תורה על התיבה מעכבת בדבר ההקפות כי העיקר לפי הסוד בזה הוא התיבה, מיהו אותם בני אדם שאין הולכים לבית הכנסת מחמת אונס ומניחים כסא אחד מן הבית ומקיפים אותו אין זה כלום דאין זה נחשב "תיבה", ועם כל זה נראה לי- מי שהוא חולה ואי אפשר לו להקיף תיבה בבית הכנסת יניח כסא בביתו ויניח עליו ספר תנ"ך ויקיף כדי שלא לבטל מצות ההקפה, והשם יתברך ברחמיו לא ימנע טוב להולכים בתמים:

בן איש חי שנה ראשונה פרשת וזאת הברכה אמר:
ההקפות עושין בחו"ל בש"ע ובש"ת...
וכפי רבינו הרש"ש ז"ל צריך להניח ס"ת על התיבה ויאחזנו אדם ירא שמים כל משך הההקפות
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה רבה.

כמה שאלות:
1. מנהגם היה להקיף גם בש"ע וגם בש"ת?
2. היכן ניתן לקבל קצת יותר מושגים על מקורי טעמי המנהגים הללו?
 
חלק עליון תַחתִית