יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין

מבשן אשיב

משתמש ותיק
בְּגִין כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט, וְאִיהוּ בָעֵי דְּעָלְמָא יִתְקְיַם בְּדִינָא וּלְמִנְדַּע דְּאִית דִּין וְאִית דַּיָן
ומה בצע שרשב''י יבטל את הדין מכהע''כ?
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבהל להשיב אמר:
ומה בצע שרשב''י יבטל את הדין מכהע''כ?
זה התירוץ הפשוט שעלה גם במחשבתי, אך קצת לא נראה כן שמה בצע לו להשתבח בדבר שאין בו שום תועלת וצורך ואינו רצון ד', קצת לא נראה שהיה משתבח במעלה כגון דא
 

HaimL

משתמש ותיק
ייתכן שהשתבח בכך שאם יעלה ברצונו יתברך להביא כליה על העולם (כעין ששנינו וְשֶׁלֹּא לִטֹּל אֶת הַחַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּאָה. או כיו"ב), אז הוא כן יפטור את העולם מן הדין.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
מה בצע לו להשתבח בדבר שאין בו שום תועלת
HaimL אמר:
ייתכן שהשתבח בכך שאם יעלה ברצונו יתברך להביא כליה על העולם, אז הוא כן יפטור את העולם מן הדין.
ברבינו חננאל שם:
והיה יודע בעצמו שהוא חסיד גדול והיה אומר יכול אני לפטור העולם כגון זה האמור בסדום אם אמצא שם כך וכך צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם מיום (שנברא העולם) [שנבראתי] עד עכשיו כלומר בזכותי יתקיים העולם. ולא יחרב ולא ישחית אלהים העולם בעבורי. ואפי' אם אין שם צדיק ואם יהיה אלעזר בני עמי משנברא העולם ועד עכשיו. כלומר שלא תהא כליה כגון המבול שהיה בכל העולם כענין שפרשנו למעלה. ואילמלי יותם כו', ולמה יותם לפי שנתברר לו כי לא קבל מזכיותיו בעוה"ז כלום, שכל צדיקים קבלו בעוה"ז מעין השמור להן לעוה"ב, ור' שמעון ובנו ויותם לא קבלו בעוה"ז לפיכך היתה להם זכות גדולה משאר הצדיקים. עכ"ל.
 

0548415779

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
אבוקה כנגדו אמר:
מה בצע לו להשתבח בדבר שאין בו שום תועלת
HaimL אמר:
ייתכן שהשתבח בכך שאם יעלה ברצונו יתברך להביא כליה על העולם, אז הוא כן יפטור את העולם מן הדין.
ברבינו חננאל שם:
והיה יודע בעצמו שהוא חסיד גדול והיה אומר יכול אני לפטור העולם כגון זה האמור בסדום אם אמצא שם כך וכך צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם מיום (שנברא העולם) [שנבראתי] עד עכשיו כלומר בזכותי יתקיים העולם. ולא יחרב ולא ישחית אלהים העולם בעבורי. ואפי' אם אין שם צדיק ואם יהיה אלעזר בני עמי משנברא העולם ועד עכשיו. כלומר שלא תהא כליה כגון המבול שהיה בכל העולם כענין שפרשנו למעלה. ואילמלי יותם כו', ולמה יותם לפי שנתברר לו כי לא קבל מזכיותיו בעוה"ז כלום, שכל צדיקים קבלו בעוה"ז מעין השמור להן לעוה"ב, ור' שמעון ובנו ויותם לא קבלו בעוה"ז לפיכך היתה להם זכות גדולה משאר הצדיקים. עכ"ל.
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם לוי אמר:
ור' שמעון ובנו ויותם לא קבלו בעוה"ז לפיכך היתה להם זכות גדולה משאר הצדיקים
חלק זה של רבינו חננאל דוקא זכרתי, ומסופקני אם כוונתו שלא נהנו מהעוה"ז [שהיו בצער מערה, וגם ליותם הו צרות עם בניו כו'], שהרי היו עוד תנאים שלא נהנו מעוה"ז [כרחב"ד ורבי ועוד], או הכוונה הא גופא שלא זיכו כלל ישראל בזכותם כעין יכול לפטור כו' [אבל רחב"ד כל העולם ניזון בשביל חנינא, ויל"ע מלא נראה הקשת בימיו]?
0548415779 אמר:
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
למה? דוקא מקומו כאן להאריך ולפרש
 

0548415779

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
אברהם לוי אמר:
ור' שמעון ובנו ויותם לא קבלו בעוה"ז לפיכך היתה להם זכות גדולה משאר הצדיקים
חלק זה של רבינו חננאל דוקא זכרתי, ומסופקני אם כוונתו שלא נהנו מהעוה"ז [שהיו בצער מערה, וגם ליותם הו צרות עם בניו כו'], שהרי היו עוד תנאים שלא נהנו מעוה"ז [כרחב"ד ורבי ועוד], או הכוונה הא גופא שלא זיכו כלל ישראל בזכותם כעין יכול לפטור כו' [אבל רחב"ד כל העולם ניזון בשביל חנינא, ויל"ע מלא נראה הקשת בימיו]?
0548415779 אמר:
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
למה? דוקא מקומו כאן להאריך ולפרש
זכות האבות הועילה לגשמים פרנסה בריאות וכל הנצרך לכלל ואולי גם לכלל, משא"כ זכות רשב"י היא להציל מכליה מוחלטת כמו בסדום והמבול ולכן בזמן רשב"י לא נראתה הקשת בענן, וזכות זאת לא תמה גם משל אבות. ואכמ"ל.
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
0548415779 אמר:
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
איני רואה קושיא, כי זכות אבות הועילה משך למעלה מאלף שנה, ואז כלתה. משא"כ רשב"י לא אמר שתועיל זכותו יותר מפעם אחת שתהא מדת הדין מתוחה, ואת"ל שכן, וודאי לא כתוב כאן שתועיל זכותו אלף שנה. הרי זכות האבות גדולה.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
ערוך לנר מסכת סוכה דף מה עמוד ב
בגמרא יכול אני לפטור את כל העולם.
ומה שבאמת לא פטר הוא ואלעזר בנו
1) י"ל דהקב"ה לא הסכים עמהם שלא רצה שיגרע זכותם בשביל חטאי העולם וכמו שמצאנו גם בר' ישמעאל שאמר בנדרים (סו א עי"ש) ונגעים (פ"ב מ"א) בני ישראל אני כפרתן שרצה לכפר על ישראל ועם כל זה לא מצאנו שבימיו נצולו ישראל מן הדין והיינו ג"כ מפני שהקב"ה לא הסכים עמו.
2) אכן המפרש בדברי הימים (ב' כ"ז) הביא מאמר דהכא בלשון אחר וז"ל וזהו שאמר רשב"י במסכת סוכה אלמלא יהי' אברהם אבינו מקבל עליו כל עונות הדורות עד לו אני הייתי מקבל עלי חטאי הדורות מאברהם עד לי ואם הי' יותם בן עזיהו עמי היינו מקבלין עלינו מאברהם ועד סוף הדורות עכ"ל וע"פ גרסא זו א"ש שלא הי' יכול לפטור אם לא שאברהם הי' פוטר תחלה וא"כ אין זה הי' תלוי בו
3) אמנם בזוהר פרשת ויחי בפסוק ושכבתי עם אבותי נראה דר"ש באמת פטר בימיו את העולם מן הדין דהכי ר"ש אמר שם אבל דא מהניא להו דאנא שכיח בעלמא ואנא סימנא וסמכא בעלמא דהא בחיי לא יתיב עלמא בצערא ולא אתדן בדינא דלעילא עכ"ל הרי שפטר העולם מדין של עה"ז ומדין של מעלה:
 
 

0548415779

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
0548415779 אמר:
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
איני רואה קושיא, כי זכות אבות הועילה משך למעלה מאלף שנה, ואז כלתה. משא"כ רשב"י לא אמר שתועיל זכותו יותר מפעם אחת שתהא מדת הדין מתוחה, ואת"ל שכן, וודאי לא כתוב כאן שתועיל זכותו אלף שנה. הרי זכות האבות גדולה.
אם קראת לא שנית, הוא אומר מתחילת העולם ועד סופו.
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
מי אמר שלא פטר באמת את העולם, [ואולי ר"ל דיש עוד סיבות לפטור את העולם], וזה תי' אחר מד' הערול"נ הנ"ל ?
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אילימא משום דאמר "יכול אני", דילמא אגב סיפא נקט לה בהא לישנא - דבסיפא קאמר אלמלי יותם בו עוזיהו עמנו.
וזה מלבד משנ"ת כבר, דאפשר לפרש לשונו "יכול אני" כלומר דאולי משום כן העולם עומד [וכמשנ"ת לעיל דלפטור מן הדין ר"ל להעמיד העולם], א"נ שיש עוד סיבות לפטור העולם אך באמת אני לבדי יכול לפטור את העולם.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
0548415779 אמר:
אברהם לוי אמר:
0548415779 אמר:
וע"פ דברי הר"ח מיושב מה שקשה וכי רשב"י גדול מהאבות דקימ"ל דזכות אבות תמה [שבת נה, א] ואכמ"ל.
איני רואה קושיא, כי זכות אבות הועילה משך למעלה מאלף שנה, ואז כלתה. משא"כ רשב"י לא אמר שתועיל זכותו יותר מפעם אחת שתהא מדת הדין מתוחה, ואת"ל שכן, וודאי לא כתוב כאן שתועיל זכותו אלף שנה. הרי זכות האבות גדולה.
אם קראת לא שנית, הוא אומר מתחילת העולם ועד סופו.
ואם שנית לא פירשו לך.
עיין ר"ח הנ"ל דגריס בתרוייהו משנברא העולם עד עכשיו, ומשמע בדבריו דבזכותא דיליה לא פורענות כחורבן סדום, ובזכותיה דבריה אתוסף דלא הוה עקא רבא כטופנא. וטפי מהא אפילו לתרוייהו לא שמעינן ודוק.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
ולמה לא פטר?
עיין זוהר חדש ריש פרשת וירא, דודאי פטר עלמא:
יומא חד נפק ר' שמעון וחזא עלמא דחשיך ואפיל ואסתתם נהוריה. א"ל רבי אלעזר תא ונחזי מה בעא קב"ה. אזלו ואשכחו חד מלאכא דדמי לטורא רברבא ואפיק תלתין שלהיבין דנורא מפומיה. א"ל רבי שמעון מה את בעי למיעבד א"ל בעינא למחרביה לעלמא בגין דלא שכיחי תלתין זכאין בדרא דהכי גזר קב"ה על אברהם ואברהם היה יהיה יהיה בגי' תלתין הוו. א"ל רבי שמעון במטו מינך זיל קמי קב"ה ואימא ליה בר יוחאי שכיח בעלמא אזל ההוא מלאכא קמי קב"ה א"ל מארי עלמא גלי קמך מה דאמר לי בר יוחאי א"ל קב"ה זיל אחרביה לעלמא ולא תשגח ביה בבר יוחאי כד אתא חזייה רבי שמעון למלאכא א"ל אי לא תיזיל גזרנא עלך דלא תיעול לשמייא ותהוי באתר דעזא ועזאל. וכד תיעול קמי קב"ה אימא ליה ואי לית תלתין זכאין בעלמא ליהוון עשרים דהכי כתיב לא אעשה בעבור העשרים ואי לית עשרים להוו עשרה ואח"כ כתיב לא אשחית בעבור העשרה אי לית עשרה להוון תרין דאינון אנא וברי דהכי כתיב על פי שנים עדים יקום דבר ואין דבר אלא עולם דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וכו' [תלים לג] ואי לית תרין הא אית חד ואנא הוא דכתיב וצדיק יסוד עולם [משלי י'] ביה שעתא נפק קלא מן שמיא ואמר זכאה חולקך רבי שמעון דקב"ה גזר למעלה ואת מבטל לתתא בודאי עלך כתיב רצון יראיו יעשה.
 

צודע זאך

משתמש רגיל
פרפרת בעלמא המאמר הזה הוא בדף "מה" בפרק "לולב וערבה" לולב וערבה בגימטריא ל"ג בעומר
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
צודע זאך אמר:
פרפרת בעלמא המאמר הזה הוא בדף "מה" בפרק "לולב וערבה" לולב וערבה בגימטריא ל"ג בעומר
גם ההתחלה והסוף של לולב וערבה, לבו"ה בגי' מ"ג, עם שני המילים זה בגי' מ"ה. 
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
לעצמו נברא אמר:
משמע שאחר שהבנת את כל העניין הוק' לך מדוע לא פטר.
אז כדאי שתבאר לנו את העניין.
במחילה מכבודו, תגובה מיותרת ומתריסה
במחילה אין הדברים מכוונים באופן אישי.
א"א להתחיל לדון בעניין שכולו מוקשה מסופו.
ודמי למה ששמעתי פעם מהגר"מ שפירא זצ"ל לחלק בין "כסיל לא יבין זאת"  "לאיש בער לא ידע"
שהאיש בער מודה שאינו מבין כלום, והכסיל שואל שאלה על איזה פרט, ומנה משתמע שאינו מבין את העניין כולו.
 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
לשאלת פותח האשכול:
עיין ב׳בן יהוידע׳ שמסביר שטענת רשב״י לפטור היתה לפי שיטתו ששנים שעשוהו פטורים גם כשלא יכלו כל אחד לבד (ומביא המשל בסומא וחיגר ממס׳ סנהדרין) ועיין שם כל המשך המאמר - צירוף בנו וכו׳ - מתוק מדבש ולפי״ז מסביר דלא רצה באמת לפטור עם טענה זו כדי שלא יטענו גם על המצוות שעשו וימעטו בשכר המצוות ולכן אמר רק יכול אני לפטור ולא פטר.
יעו״ש באריכות.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
לחלק בין "כסיל"  "לאיש בער"

ועוד היה אומר הרב הקדוש הגר"מ
כשהיו שואלים שאלה מעין השאלה הזאת
שא"א להקיפה ולתרצה על רגל אחת

"זו לא שאלה זו סוגיא"
 

0548415779

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
0548415779 אמר:
אברהם לוי אמר:
איני רואה קושיא, כי זכות אבות הועילה משך למעלה מאלף שנה, ואז כלתה. משא"כ רשב"י לא אמר שתועיל זכותו יותר מפעם אחת שתהא מדת הדין מתוחה, ואת"ל שכן, וודאי לא כתוב כאן שתועיל זכותו אלף שנה. הרי זכות האבות גדולה.
אם קראת לא שנית, הוא אומר מתחילת העולם ועד סופו.
ואם שנית לא פירשו לך.
עיין ר"ח הנ"ל דגריס בתרוייהו משנברא העולם עד עכשיו, ומשמע בדבריו דבזכותא דיליה לא פורענות כחורבן סדום, ובזכותיה דבריה אתוסף דלא הוה עקא רבא כטופנא. וטפי מהא אפילו לתרוייהו לא שמעינן ודוק.
אינך צודק!
 
 

שחל

משתמש ותיק
ואגב, מדוע יותם בן עוזיהו היה יכול לפטור העולם מן הדין עד סוף העולם?

רש"י פירש,
יותם בן עוזיהו - צדיק היה, ועניו יותר משאר מלכים, וזכה בכיבוד אביו, ועליו נאמר בן יכבד אב (מלאכי א), שכל הימים שהיה אביו מצורע והוא היה שופט עם הארץ, כדכתיב (מלכים ב טו), ויותם (בנו) +מסורת הש"ס: [בן המלך על הבית]+ שופט וגו' לא נטל עליו כתר מלכות בחייו, וכל דינין שהיה דן - אומרן בשם אביו.

ולכאורה מדוע אמר הדינים בשם אביו - וכי היה שקרן? אלא שאביו נטע בו את הכוחות וכל תורתו מכח אביו.
אם כן זוהי סיבה הגונה לפטור את כל העולם מן הדין, שכל הכוחות מקורם באביו, ורק מחמת הכוחות שקיבל מאביו בא לידי חטא. ואביו יכול לתלות באביו, ואביו באביו וכו' עד אדם הראשון.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
ולמה לא פטר?

בלי לעבור על תגובות החברים מפאת קוצר הזמן.
על פניו, אפשר לבאר בפשיטות, שפירוש הדבר לפטור בדין, אין משמעותו לבטל כלא היה את עצם החטאים.
וממילא מה יועיל אם יפטור כעת את עמ"י מדין קשה, כשלאחריו שתתמלא הסאה יקבלו עונש חמור כפליים עד כדי כלייה, לא כן אם קבלו עונשם על חטא העבר, הרי כלפי חטא העתיד יהיה העונש מפוחת, ולא חמור עד כדי כליה ויש לעיין.
 
חלק עליון תַחתִית