הידור מצוה במצות חינוך


פותח הנושא
מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 518
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 166 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי מלמד להועיל » 25 ספטמבר 2018, 18:09

האם יש מושג של הידור מצוה גם במה שאינו "מצוה" אלא רק חינוך למצוה.
כלומר, האם כשקונים אתרוג לילד קטן, בשביל חינוך, ראוי שהאתרוג יהיה מהודר כמה שיותר, או שאין קפידא בזה.
גם היה לי עוד שאלה דומה לזה, אם יש מושג של הידור מצוה במצוה קיומית או רק במצוה חיובית, כי אמנם ראינו לגבי ציצית שיש ענין, ציצית נאה, אבל ציצית זה גדר מסויים של מצוה קיומית, שיכול לא ללבוש בגד כלל, אבל משלבש הרי הוא חייב בציצית, ולכן אולי שייך זה קלי ואנוהו. אבל במצוה שכל ענינה זה קיומי בלבד, יש בזה מושג של הידור מצוה? - יש ראיה בזה?

ערכים:


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי סבא » 25 ספטמבר 2018, 21:13

מלמד להועיל כתב:גם היה לי עוד שאלה דומה לזה, אם יש מושג של הידור מצוה במצוה קיומית או רק במצוה חיובית, כי אמנם ראינו לגבי ציצית שיש ענין, ציצית נאה, אבל ציצית זה גדר מסויים של מצוה קיומית, שיכול לא ללבוש בגד כלל, אבל משלבש הרי הוא חייב בציצית, ולכן אולי שייך זה קלי ואנוהו. אבל במצוה שכל ענינה זה קיומי בלבד, יש בזה מושג של הידור מצוה? - יש ראיה בזה?
ראה תשובות והנהגות ה קל"ח שהסתפק בזה וז"ל
ומלשון הרמ"א מדויק שרק בלילה ראשונה נהגו שלא להטבילם במלח אבל בכל שבעה מטבילו במלח וכ"ה להדיא ב"חק יעקב" כאן, מיהו לכאו' לדידן דס"ל שמקיימין מצות מצוה כל שבעה, א"כ לכולהו הנך טעמי דאין מטבילין בליל פסח ה"ה דאין להטביל כל שבעה. (דאף למש"כ במ"ב דהטעם משום דכך נראה טפי כלחם עוני, הא כבר הבאנו במק"א שגם בכל שבעה מצותה בלחם עוני דוקא, וכדכתיב בקרא שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני).
מיהו י"ל דהרמ"א ג"כ ס"ל דמקיימין מצות מצה כל שבעה, אלא דס"ל דלא מהדרים כ"כ במצוה קיומית שיהא ממש אכילת מצה בלא שום טעם אחר ושיהא טפי נראה לחם עוני,


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי סבא » 25 ספטמבר 2018, 21:41

מלמד להועיל כתב:האם יש מושג של הידור מצוה גם במה שאינו "מצוה" אלא רק חינוך למצוה.
כלומר, האם כשקונים אתרוג לילד קטן, בשביל חינוך, ראוי שהאתרוג יהיה מהודר כמה שיותר, או שאין קפידא בזה.
עיין מחצית השקל אורח חיים סימן תרע"ז שכתב וז"ל
ואפשר דאפילו לדידן כו' קטנים פטורים. דנהי דמחויב לחנכו, היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין, אבל בזה דגם בגדול ליכא כי אם משום הידור מצוה, אינו מחויב לחנך בו הקטן., ואף על גב שכתב רמ"א סוף סימן תרע"ה וז"ל, ולדידן דכל אחד מבני בית מדליק בפני עצמו, קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק גם כן, עכ"ל. משמע שגם בדבר שאין בו כי אם משום הידור מצוה צריך לחנכו. צריך לומר דסבירא ליה למ"א דרמ"א כתב כן לדעת יש מי שאומר שכתב הרב ב"י שם, דקטן שהגיע לחינוך מוציא אפילו גדול, כיון שגם גדול אין עליו כי אם חיוב דרבנן, אם כן קטן וגדול שוה. אם כן הוא הדין לפי זה דיש על הקטן חיוב המהדרין כמו על הגדול. אבל להפוסקים החולקים וסבירא להו דאין קטן יכול להוציא את הגדול, וכן פסק הרב ב"י סימן תרפ"ט [סעיף ב], ועיין שם במ"א ס"ק ד' (ועיין פרי חדש סוף סימן תרעה; סימן תרפט אות ב), אם כן גרע מגדול (דקטן איכא תרתי דרבנן, ובגדול ליכא כי אם חד דרבנן), לדידהו נסתפק מ"א, דלפי זה אין חיוב מהדרין על הקטן כמו על גדול, וסבירא ליה למ"א דדעה זו דאינו יכול להוציא גדול, עיקר. וכן נראה מדברי ב"י סימן תרע"ה [שו"ע שם] שהביא דעת האומרים שקטן מוציא גדול בשם יש מי שאומר:
והובאו דבריו בביאור הלכה סימן תרע"ה וז"ל שם
ולדידן דכל אחד וכו' - עיין במ"ב ועיין לקמן בסימן תרע"ז במ"א סק"ח דהביא מש"ג דס"ל דאפילו לדידן שמדליקין נר לכאו"א קטנים פטורין [דנהי דמחוייב לחנכו היינו בדבר שיש בו חיוב על הגדול מצד הדין אבל בזה דגם בגדול ליכא כ"א משום הידור מצוה אינו מחוייב לחנך בו הקטן] ואח"כ מצאתי במאירי שגם הוא כתב כן וז"ל המהדרין במצות נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים עכ"ל.


פותח הנושא
מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 518
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 252 פעמים
קיבל תודה: 166 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי מלמד להועיל » 26 ספטמבר 2018, 00:26

@סבא תודה רבה על כל המקורות
גם היום הסתפקתי עוד ספק, אולי קצת מוזר, ידוע שנוי סוכה זה דבר חשוב, ולכן שמים הרבה קישוטים, וזה כבר מוזכר בגמרא שהיו עושים סדינים המצוירים וכדומה
בפשטות הטעם לזה זה מדין נוי מצוה והידור מצוה, וכמו שיש ענין בציצית נאה אז גם סוכה נאה
השאלה היא למה והאם הנוי סוכה מתייחס רק לחלק הפנימי של הסוכה, או שגם את הקרשים יש מקום לעשות יפים ונאים מבחוץ, או אולי רק בפנים ששם מתקיימת המצוה. ולא ראינו כל כך שהדרו בנוי מבחוץ
והאמת שזכור לי שראיתי פעם נידון לגבי נוי בתפילין אם זה הולך על הפרשיות שבפנים או על הבתים שמבחוץ, ויש לעיין


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 26 ספטמבר 2018, 00:32

מלמד להועיל כתב:@סבא תודה רבה על כל המקורות
גם היום הסתפקתי עוד ספק, אולי קצת מוזר, ידוע שנוי סוכה זה דבר חשוב, ולכן שמים הרבה קישוטים, וזה כבר מוזכר בגמרא שהיו עושים סדינים המצוירים וכדומה
בפשטות הטעם לזה זה מדין נוי מצוה והידור מצוה, וכמו שיש ענין בציצית נאה אז גם סוכה נאה
השאלה היא למה והאם הנוי סוכה מתייחס רק לחלק הפנימי של הסוכה, או שגם את הקרשים יש מקום לעשות יפים ונאים מבחוץ, או אולי רק בפנים ששם מתקיימת המצוה. ולא ראינו כל כך שהדרו בנוי מבחוץ
והאמת שזכור לי שראיתי פעם נידון לגבי נוי בתפילין אם זה הולך על הפרשיות שבפנים או על הבתים שמבחוץ, ויש לעיין
גדר הדבר הנחשב כנוי סוכה הוא דבר שרגילים לתלותו במקום הדיור כדי לנאותו ומתקיים על ידו מצות תשבו כעין תדורו. כל זה על פניו שייך דווקא במקום הדיור ממש. אבל באורחות רבינו הביא שגם נוי סוכה שתלוי על דלת הסוכה מבחוץ נחשב כנוי סוכה שתלוי שם כדי לנאות את הסוכה.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 1028
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 179 פעמים
קיבל תודה: 294 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 26 ספטמבר 2018, 00:43

מלמד להועיל כתב:@סבא תודה רבה על כל המקורות
גם היום הסתפקתי עוד ספק, אולי קצת מוזר, ידוע שנוי סוכה זה דבר חשוב, ולכן שמים הרבה קישוטים, וזה כבר מוזכר בגמרא שהיו עושים סדינים המצוירים וכדומה
בפשטות הטעם לזה זה מדין נוי מצוה והידור מצוה, וכמו שיש ענין בציצית נאה אז גם סוכה נאה
השאלה היא למה והאם הנוי סוכה מתייחס רק לחלק הפנימי של הסוכה, או שגם את הקרשים יש מקום לעשות יפים ונאים מבחוץ, או אולי רק בפנים ששם מתקיימת המצוה. ולא ראינו כל כך שהדרו בנוי מבחוץ
והאמת שזכור לי שראיתי פעם נידון לגבי נוי בתפילין אם זה הולך על הפרשיות שבפנים או על הבתים שמבחוץ, ויש לעיין
כעת חיה באשכול הסמוך דנים בשאלתך


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 26 ספטמבר 2018, 00:47

יוסי יעבץ כתב:גדר הדבר הנחשב כנוי סוכה הוא דבר שרגילים לתלותו במקום הדיור כדי לנאותו ומתקיים על ידו מצות תשבו כעין תדורו. כל זה על פניו שייך דווקא במקום הדיור ממש. אבל באורחות רבינו הביא שגם נוי סוכה שתלוי על דלת הסוכה מבחוץ נחשב כנוי סוכה שתלוי שם כדי לנאות את הסוכה.
בפשוטו נוי סוכה אינו ענין לתשבו כעין תדורו, ואדרבה כל כלים שמביא לסוכה לא משום נוי אלא לדור בהם אינם נעשים מוקצים למצוותם, כשלחן מיטה כרים וכסתות. אלא יש דין מיוחד של נוי סוכה שהוא מצד זה קלי ואנוהו לעשות סוכה נאה.
ולכאורה דברי ארחות רבנו שהבאת אתיין כשיטת הרמב''ם דחל קדושה על דפנות הסוכה ודלא כהגר''ח.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 26 ספטמבר 2018, 00:49

דרומאי כתב:
יוסי יעבץ כתב:גדר הדבר הנחשב כנוי סוכה הוא דבר שרגילים לתלותו במקום הדיור כדי לנאותו ומתקיים על ידו מצות תשבו כעין תדורו. כל זה על פניו שייך דווקא במקום הדיור ממש. אבל באורחות רבינו הביא שגם נוי סוכה שתלוי על דלת הסוכה מבחוץ נחשב כנוי סוכה שתלוי שם כדי לנאות את הסוכה.
בפשוטו נוי סוכה אינו ענין לתשבו כעין תדורו, ואדרבה כל כלים שמביא לסוכה לא משום נוי אלא לדור בהם אינם נעשים מוקצים למצוותם, כשלחן מיטה כרים וכסתות. אלא יש דין מיוחד של נוי סוכה שהוא מצד זה קלי ואנוהו לעשות סוכה נאה.
ולכאורה דברי ארחות רבנו שהבאת אתיין כשיטת הרמב''ם דחל קדושה על דפנות הסוכה ודלא כהגר''ח.
תגיד לי רב יהודי. שמת לב את הלא קשר שעשית בין כלים ובין נוי?


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 26 ספטמבר 2018, 01:01

יוסי יעבץ כתב:
דרומאי כתב:
יוסי יעבץ כתב:גדר הדבר הנחשב כנוי סוכה הוא דבר שרגילים לתלותו במקום הדיור כדי לנאותו ומתקיים על ידו מצות תשבו כעין תדורו. כל זה על פניו שייך דווקא במקום הדיור ממש. אבל באורחות רבינו הביא שגם נוי סוכה שתלוי על דלת הסוכה מבחוץ נחשב כנוי סוכה שתלוי שם כדי לנאות את הסוכה.
בפשוטו נוי סוכה אינו ענין לתשבו כעין תדורו, ואדרבה כל כלים שמביא לסוכה לא משום נוי אלא לדור בהם אינם נעשים מוקצים למצוותם, כשלחן מיטה כרים וכסתות. אלא יש דין מיוחד של נוי סוכה שהוא מצד זה קלי ואנוהו לעשות סוכה נאה.
ולכאורה דברי ארחות רבנו שהבאת אתיין כשיטת הרמב''ם דחל קדושה על דפנות הסוכה ודלא כהגר''ח.
תגיד לי רב יהודי. שמת לב את הלא קשר שעשית בין כלים ובין נוי?
שמתי לב לקשר שעשיתי, ולא ללא קשר. באתי להראות שאפילו כלי הישיבה בעצמה אינם מוקצים, וכ''ש בנוי לדבריך דנוי הוא דין במצות תשבו כעין תדורו שלא יחול עליו קדושה, ולכן ע''כ דנוי הוא נוי הסוכה בעצמה.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 26 ספטמבר 2018, 01:25

דרומאי כתב:
יוסי יעבץ כתב:
יוסי יעבץ כתב:גדר הדבר הנחשב כנוי סוכה הוא דבר שרגילים לתלותו במקום הדיור כדי לנאותו ומתקיים על ידו מצות תשבו כעין תדורו. כל זה על פניו שייך דווקא במקום הדיור ממש. אבל באורחות רבינו הביא שגם נוי סוכה שתלוי על דלת הסוכה מבחוץ נחשב כנוי סוכה שתלוי שם כדי לנאות את הסוכה.
תגיד לי רב יהודי. שמת לב את הלא קשר שעשית בין כלים ובין נוי?
שמתי לב לקשר שעשיתי, ולא ללא קשר. באתי להראות שאפילו כלי הישיבה בעצמה אינם מוקצים, וכ''ש בנוי לדבריך דנוי הוא דין במצות תשבו כעין תדורו שלא יחול עליו קדושה, ולכן ע''כ דנוי הוא נוי הסוכה בעצמה.[/quote]
תתבונן שוב בלא קשר שעשית. בתשובו כעין תדורו מורכב מכל מיני ענינים של צרכי הבית.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 26 ספטמבר 2018, 01:47

אני טוען שנוי סוכה אינו קשור ל'תשבו כעין תדורו', כי אם כן גם כלי הדירה עצמם כ''ש שהיו צריכים להיאסר מצד שהם משמשים ל'תשבו כעין תדורו', אלא נוי סוכה הוא נוי הסוכה עצמה מדין זה קלי ואנוהו.
חוץ מזה טענתי שכדי לאסור נויין התלויים מחוץ לתחת הסכך- זהו דוקא להשיטות דדפנות עצמן חל בהן קדושה, ומודה בזה המג''א לרמ''א, דלא שייך לומר בזה נויי סכך הן כיון שאינם תחת הסכך.
ועוד הוספתי שכ''ז הוא דלא כהגר''ח בדעת הרמב''ם, שנקט דאף להרמב''ם לא חל קדושה על הדפנות ודוק.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 26 ספטמבר 2018, 02:24

אין חילוק בין אם הדפנות הם חפצא או רק לקיום המצוה.
וזה כמו שכתב המג"א שהנוי של הדפנות הרי הוא כנוי של הסכך ממש. ולכך הסברא היא להיפך.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 26 ספטמבר 2018, 02:25

יוסי יעבץ כתב: אין חילוק בין אם הדפנות הם חפצא או רק לקיום המצוה.
וזה כמו שכתב המג"א שהנוי של הדפנות הרי הוא כנוי של הסכך ממש. ולכך הסברא היא להיפך.
שוב נמצא סייעתא לדברי מהבכורי יעקב סימן תרל''ט סק''י, וברוך שכוונתי.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 26 ספטמבר 2018, 02:50

הנה כוונת @יוסי יעבץ כפי הנראה למג''א שחולק על הרמ''א ונוקט שכל נוי הוא נויי הסכך ואין שייך בנוי לחלק בין דפנות לסכך. אולם הסברא שכתב הנ''ל דנוי הוי נוי דירה ומצד תשבו כעין תדורו לא נמצא במגן אברהם, אלא היא סברתו הפרטית. ועל זה טענתי שני דברים:
א' דאין נראה כלל דנוי הוא מצד תשבו כעין תדורו, שהרי ק''ו הדברים, ומה כלי הדירה עצמן אין נעשין מוקצין למצוותן, כ''ש נוי דדירה. אלא הנוי הוא נוי הסוכה עצמה.
ב' הארחות רבנו שהביא הנ''ל שסובר דחל נוי סוכה גם במה שתלוי על הדופן מחוץ לסוכה, והרי התם לכאורה לא שייך לומר דהוא נוי סכך, דמה נוי הוא לסכך במה שתלוי מחוצה לו, אלא אתי כהשיטות דחל קדושה על הדפנות, ובזה מודה המג''א להרמ''א דאינו נוי סכך אלא נוי דפנות.
וכ''ז פשוט.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 27 ספטמבר 2018, 19:35

דרומאי כתב:הנה כוונת @יוסי יעבץ כפי הנראה למג''א שחולק על הרמ''א ונוקט שכל נוי הוא נויי הסכך ואין שייך בנוי לחלק בין דפנות לסכך. אולם הסברא שכתב הנ''ל דנוי הוי נוי דירה ומצד תשבו כעין תדורו לא נמצא במגן אברהם, אלא היא סברתו הפרטית. ועל זה טענתי שני דברים:
א' דאין נראה כלל דנוי הוא מצד תשבו כעין תדורו, שהרי ק''ו הדברים, ומה כלי הדירה עצמן אין נעשין מוקצין למצוותן, כ''ש נוי דדירה. אלא הנוי הוא נוי הסוכה עצמה.
ב' הארחות רבנו שהביא הנ''ל שסובר דחל נוי סוכה גם במה שתלוי על הדופן מחוץ לסוכה, והרי התם לכאורה לא שייך לומר דהוא נוי סכך, דמה נוי הוא לסכך במה שתלוי מחוצה לו, אלא אתי כהשיטות דחל קדושה על הדפנות, ובזה מודה המג''א להרמ''א דאינו נוי סכך אלא נוי דפנות.
וכ''ז פשוט.
כל אדם ולו הפשוט ביותר יבין לבד שדברי המג"א והרמ"א שציינתי לך ללמוד. הם קשורים לנידון של נוי סוכה בחוץ.

בנוגע לנוי סוכה. יש שני חלקים. א. דין זה קלי ואנוהו וזה גמרא מפורשת שבת קלג ב. מה הגדר של נוי סוכה. האם כל דבר שמפאר את הסוכה נחשב לנוי סוכה. ובזה כתבנו סברא שאחרי החיפוש מצינו שעמד בזה האגרות משה בהרחבה כדברינו. או"ח ח"ה כרך ח סימן מ אות ד. ושם סימן לט אות ו ולדוגמא מכח הסברא הזו גם כתב שם שקישוטים המצויים בזמנינו שרגילים לנאות בהם הסוכה כיון שאין תולים אותם בבית לנוי אינם נחשבים נוי סוכה אלא רק נוי מצוה ויתכן שמותר להינות מהם בסוכות.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=179
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=180
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=175

הרשב"א בתשובה סימן נה. ועוד שהנוי של הסוכה עשוי להנעים עליו את ישיבתו בסוכה שתהיה עריבה עליו.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 02 אוקטובר 2018, 23:15

דרומאי כתב:אני טוען שנוי סוכה אינו קשור ל'תשבו כעין תדורו', כי אם כן גם כלי הדירה עצמם כ''ש שהיו צריכים להיאסר מצד שהם משמשים ל'תשבו כעין תדורו', אלא נוי סוכה הוא נוי הסוכה עצמה מדין זה קלי ואנוהו.
חוץ מזה טענתי שכדי לאסור נויין התלויים מחוץ לתחת הסכך- זהו דוקא להשיטות דדפנות עצמן חל בהן קדושה, ומודה בזה המג''א לרמ''א, דלא שייך לומר בזה נויי סכך הן כיון שאינם תחת הסכך.
ועוד הוספתי שכ''ז הוא דלא כהגר''ח בדעת הרמב''ם, שנקט דאף להרמב''ם לא חל קדושה על הדפנות ודוק.
דרומאי כתב:ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 03 אוקטובר 2018, 00:03

יוסי יעבץ כתב:
דרומאי כתב:אני טוען שנוי סוכה אינו קשור ל'תשבו כעין תדורו', כי אם כן גם כלי הדירה עצמם כ''ש שהיו צריכים להיאסר מצד שהם משמשים ל'תשבו כעין תדורו', אלא נוי סוכה הוא נוי הסוכה עצמה מדין זה קלי ואנוהו.
חוץ מזה טענתי שכדי לאסור נויין התלויים מחוץ לתחת הסכך- זהו דוקא להשיטות דדפנות עצמן חל בהן קדושה, ומודה בזה המג''א לרמ''א, דלא שייך לומר בזה נויי סכך הן כיון שאינם תחת הסכך.
ועוד הוספתי שכ''ז הוא דלא כהגר''ח בדעת הרמב''ם, שנקט דאף להרמב''ם לא חל קדושה על הדפנות ודוק.
דרומאי כתב:ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.
נשמט מה שרצית להעיר על דברי.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 03 אוקטובר 2018, 00:05

דרומאי כתב:
יוסי יעבץ כתב:
דרומאי כתב:אני טוען שנוי סוכה אינו קשור ל'תשבו כעין תדורו', כי אם כן גם כלי הדירה עצמם כ''ש שהיו צריכים להיאסר מצד שהם משמשים ל'תשבו כעין תדורו', אלא נוי סוכה הוא נוי הסוכה עצמה מדין זה קלי ואנוהו.
חוץ מזה טענתי שכדי לאסור נויין התלויים מחוץ לתחת הסכך- זהו דוקא להשיטות דדפנות עצמן חל בהן קדושה, ומודה בזה המג''א לרמ''א, דלא שייך לומר בזה נויי סכך הן כיון שאינם תחת הסכך.
ועוד הוספתי שכ''ז הוא דלא כהגר''ח בדעת הרמב''ם, שנקט דאף להרמב''ם לא חל קדושה על הדפנות ודוק.
דרומאי כתב:ובענין מה שרצו לבאר כאן דדין נוי סוכה הוא משום תשבו כעין תדורו, עי' בחידושי מהר''י ענגיל סוכה דף י' שתמה על מהר''י ווייל שכן משמע ממנו, וכתב דפשיטא דעיקר הטעם משום זה קלי ואנוהו כמו שאר מצוות.
וכוונת מהרי''ו יש לפרש באופן אחר עי''ש סי' קצ''א.
נשמט מה שרצית להעיר על דברי.
מה שלא נשמט שמה שכתבו כאן בהחלטיות בלי שמץ של ענוה
שאין סברא כזו וכו'. בלי לדעת מימין ומשמאל
את דברי האחרונים.
או שמעירים בלי לדעת תוס מפורש
או בלי לדעת מג"א וגר"א ובמקום זה
מתפלפלים בלי להבין את הגר"ח
לא זו דרך ההוראה.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1344
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 369 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי דרומאי » 03 אוקטובר 2018, 00:10

יוסי יעבץ כתב:
דרומאי כתב: נשמט מה שרצית להעיר על דברי.
מה שלא נשמט שמה שכתבו כאן בהחלטיות בלי שמץ של ענוה
שאין סברא כזו וכו'. בלי לדעת מימין ומשמאל
את דברי האחרונים.
או שמעירים בלי לדעת תוס מפורש
או בלי לדעת מג"א וגר"א ובמקום זה
מתפלפלים בלי להבין את הגר"ח
לא זו דרך ההוראה.
אכן צדקתי שנשמט ממך מה שרצית להעיר על דברי. רק חבל שאתה מעיר בארסיות ובשנאה.
לגופן של דברים, יש הרבה מאד דברים שאינני יודע, אולם כל מה שכתבתי בסוגיא זו היה מתוך ידיעה על בורים של הסוגיא והראשונים והטור שו''ע ונו''כ בענין זה. עם כל זה יתכן ושגיתי, ואם שגיתי איתי תלין משוגתי.


סתם איש
הודעות: 95
הצטרף: 05 מרץ 2016, 21:56
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הידור מצוה במצות חינוך

שליחה על ידי סתם איש » 08 אוקטובר 2018, 10:21

מלמד להועיל כתב:האם יש מושג של הידור מצוה גם במה שאינו "מצוה" אלא רק חינוך למצוה.
כלומר, האם כשקונים אתרוג לילד קטן, בשביל חינוך, ראוי שהאתרוג יהיה מהודר כמה שיותר, או שאין קפידא בזה.
לכאורה יש לחלק בין שני סוגי הידור, יש ענין של יופי או תוספת על המצוה [וכמו שהביאו מהמחה"ש על נרות חנוכה]. אבל יש ענין של הידור מתוך חומרא ולחוש לדעות נוספות, [בלי להיכנס אם מצינו בחז"ל לשון של הידור ע"ז אבל כך זה מכונה בפי העולם]. ובזה לכאורה כל שרוצה לחוש לדעות של יוצאים באתרוג וכדו' יד"ח הרי גם לא קיים מצות חינוך. [אא"כ חושש רק לדאורייתא ולא לדרבנן וכדו'].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח