היכן המקור? | אשכול מרכזי לבקשת מקורות

בלויא

משתמש ותיק
יישר כח לרב @תלמיד נאמן ולרב @נדיב לב
אבל עדיין חסר לי מקור [המקור ממנו ציטטתי לא נראה לי שכוונתו ליסוד הקלמאי]
שזה שמותר ללמוד שלא לשמה זה באופן שכוונתו להגיע ללשמה.
תודה מראש גם למגיבים נוספים
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
בלויא אמר:
יישר כח לרב @תלמיד נאמן ולרב @נדיב לב
אבל עדיין חסר לי מקור [המקור ממנו ציטטתי לא נראה לי שכוונתו ליסוד הקלמאי]
שזה שמותר ללמוד שלא לשמה זה באופן שכוונתו להגיע ללשמה.
תודה מראש גם למגיבים נוספים
מה פירוש חסר לי מקור ? קלם לא נחשב מקור ? או שכב' מחפש מקור מסוג אחר ?
 

בלויא

משתמש ותיק
ודאי שקלם נחשב מקור.
אני צריך מקור במסגרת עבודתי, והספר הספציפי שאני מנסה לנחש למה כוונתו [הוא מביא הציטוט הנ"ל בשם 'קדמונים'], לא נראה לי שהוא מתכוון לקלם.
מדובר על ספר פרפראות לחכמה, של מי שהיה רב בעיירה טשעהרין באוקראינה.
לא מסתדר לי גיאוגרפית פשוט..
גם צ"ע מבחינת תאריכים, הוא חי בין השנים תקפ"ה עד תרנ"ד.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
היכן כתוב ש'מתוך שלא לשמה בא לשמה' פירושו 'שגם כוונתו יהיה שמתוך שלא לשמה יזכה לבוא ללימוד לשמה נמצא ממילא שגם פנימיות כוונות זה הלימוד הוא גם כן בחינת לשמה כנ"ל, ועל כן בא על ידי זה באמת לבחינת לשמה'.
[איני צריך דייקא זה הציטוט, אלא המכוון].
יישר כח !

מוכר לי בשם מרן הנפש החיים שבכל לימוד שלא לשמה ישנה נקודה של לשמה.

וראה עוד כאן
נפש החיים שער ג פרק ג
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%92*/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%92
וגם כי באמת כמעט בלתי אפשר לבא תיכף בתחיל' קביעת לימודו למדרגת לשמה כראוי. כי העסק בתורה שלא לשמה הוא למדרגה שמתוך כך יוכל לבא למדרגת לשמה ולכן גם הוא אהוב לפניו יתב' כמו שבלתי אפשר לעלות מהארץ לעליה אם לא דרך מדרגות הסלם ולזה אמרו (פסחים נ' ע"ב) לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה אמרם לעולם ר"ל בקביעות היינו שבתחלת למודו אינו מחויב רק שילמוד בקביעות תמיד יומם ולילה ואף אם לפעמים ודאי יפול במחשבתו איזה פניה לגרמי' לשום גיאות וכבוד וכיוצא עכ"ז אל ישים לב לפרוש או להתרפות ממנה בעבור זה ח"ו אלא אדרבה יתחזק מאד בעסק התורה ויהא נכון לבו בטוח שודאי יבא מתוך כך למדרגת לשמה וכן הוא ג"כ בענין המצות עד"ז ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו:
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
בלויא אמר:
יישר כח לרבנים @נוריאל עזרא @נדיב לב @ תלמיד נאמן

מעניין הסטורית אם הנפש החיים התפרסם כ"כ עד שבאוקראינה יביאו אותו כ'קדמונים'. איני בטוח.
אינני יודע לענות על זה, אך הא דביקשת מקור להמכוון של הדברים נמצא. 
גם זכיתי לסייע לרב @נדיב לב שכתב שזוכר כעין זה בנפש החיים למצוא לו אבדתו.
והנה כעת אתה אומר שהוזכר דבר זה בשם הקדמונים א"כ נשמע שיש מקור קדום יותר אם לא שנאמר שדווקא חוסר ההיכרות של הכותב עם נפש החיים הטעתו שהמדובר בספר קדמון.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דחוף - איפה נמצא במקור מה שכתב רעק"א שמתעסק נקרא מעשה איסור, ויש ע"ז איסור דרבנן? (שהגר"ח מבריסק חלק עליו )
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דחוף - איפה נמצא במקור מה שכתב רעק"א שמתעסק נקרא מעשה איסור, ויש ע"ז איסור דרבנן? (שהגר"ח מבריסק חלק עליו )

שו"ת רע"א מה"ק ס' ח, היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?
 

מחכים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
דחוף - איפה נמצא במקור מה שכתב רעק"א שמתעסק נקרא מעשה איסור, ויש ע"ז איסור דרבנן? (שהגר"ח מבריסק חלק עליו )

שו"ת רע"א מה"ק ס' ח, היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?

המקור חיים מליסא חלק עליו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד בן הגרי"ז זצוק"ל שהגר"ח אמר שכל דברי רעק"א הם אמת לאמיתו של תורה, מלבד מה שאמר שבמסעסק בשבת נחשב כמעשה איסור. (יתכן שזה מודפס גם בספרים ואינני יודע מקומו.)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
דחוף - איפה נמצא במקור מה שכתב רעק"א שמתעסק נקרא מעשה איסור, ויש ע"ז איסור דרבנן? (שהגר"ח מבריסק חלק עליו )

שו"ת רע"א מה"ק ס' ח, היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?

המקור חיים מליסא חלק עליו

מקור חיים להנתיבות?
האם המקו"ח חולק רק לענין מתעסק בשבת, או גם למתעסק בכל איסורים?
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ויש ע"ז איסור דרבנן
עיין היטב שם - שיש מקרים שזה מתעסק ויש איסור מדאוריתא ופטור מחטאת. ויש מקרים שזה רק איסור דרבנן.
 

מחכים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
חימקו אמר:
שו"ת רע"א מה"ק ס' ח, היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?

המקור חיים מליסא חלק עליו

מקור חיים להנתיבות?
האם המקו"ח חולק רק לענין מתעסק בשבת, או גם למתעסק בכל איסורים?

גם בשאר איסורים
הרעק"א לא מביא את המקו"ח?
 

מחכים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
ויש ע"ז איסור דרבנן
עיין היטב שם - שיש מקרים שזה מתעסק ויש איסור מדאוריתא ופטור מחטאת. ויש מקרים שזה רק איסור דרבנן.

בשבת אי"ז מלאכת מחשבת ופטור מדאורייתא
בכה"ת כולה הוא פטור מקרבן
 

חימקו

משתמש ותיק
מחכים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
ויש ע"ז איסור דרבנן
עיין היטב שם - שיש מקרים שזה מתעסק ויש איסור מדאוריתא ופטור מחטאת. ויש מקרים שזה רק איסור דרבנן.

בשבת אי"ז מלאכת מחשבת ופטור מדאורייתא
בכה"ת כולה הוא פטור מקרבן
במקרה של מתעסק שנעשית מחשבתו, לפי רע"א יש איסור דאוריתא כי זה מלאכת מחשבת,  ופטור מחטאת, מהמיעוט 'אשר חטא בה'.
במקרה של מתעסק שלא נעשית מחשבתו יש פטור של שזה אינו מלאכת מחשבת, ואסור רק מדרבנן.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
מתעסק שנעשית מחשבתו,
בעניותי לא הבנתי איך יתכן "מתעסק שנעשית מחשבתו" - הרי מתעסק פירושו שלא היה לו מחשבה שדבר זה נעשית כלל.

אדם נתכוין להגביה ירק שלדעתו תלוש והגביה וראה שהוא מחובר, זה נקרא נתקיימה מחשבתו, שהרים את אותו ירק שרצה להרים, רק ראה בדיעבד שתלש, במקרה זה אין פטור של 'מלאכת מחשבת, כי נתקיימה מחשבתו. כאן הפטור כמו כל התורה, מ'אשר חטא בה' פרט למתעסק.

אדם נתכוין להרים ירק מוחבר (וכ"ש תלוש) זה והלכה ידו לירק מחובר אחר, רק בשבת פטור, כי לא נעשית מחשבתו ויש פטור של 'מלאכת מחשבת' ויש רק איסור דרבנן.
כל זה ע"פ רע"א סימן ח.
 

מחכים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מחכים אמר:
חימקו אמר:
עיין היטב שם - שיש מקרים שזה מתעסק ויש איסור מדאוריתא ופטור מחטאת. ויש מקרים שזה רק איסור דרבנן.

בשבת אי"ז מלאכת מחשבת ופטור מדאורייתא
בכה"ת כולה הוא פטור מקרבן
במקרה של מתעסק שנעשית מחשבתו, לפי רע"א יש איסור דאוריתא כי זה מלאכת מחשבת,  ופטור מחטאת, מהמיעוט 'אשר חטא בה'.
במקרה של מתעסק שלא נעשית מחשבתו יש פטור של שזה אינו מלאכת מחשבת, ואסור רק מדרבנן.
 

זהו תלוי במח' ראשונים ולדעת התוס' אכן רק בכה"ג הוי חסרון מלא"מ
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מחכים אמר:
חימקו אמר:
מחכים אמר:
בשבת אי"ז מלאכת מחשבת ופטור מדאורייתא
בכה"ת כולה הוא פטור מקרבן
במקרה של מתעסק שנעשית מחשבתו, לפי רע"א יש איסור דאוריתא כי זה מלאכת מחשבת,  ופטור מחטאת, מהמיעוט 'אשר חטא בה'.
במקרה של מתעסק שלא נעשית מחשבתו יש פטור של שזה אינו מלאכת מחשבת, ואסור רק מדרבנן.
 

זהו תלוי במח' ראשונים ולדעת התוס' אכן רק בכה"ג הוי חסרון מלא"מ

ומהו פי' "מתעסק" לפי דיעות האחרות?
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
חימקו אמר:
במקרה של מתעסק שנעשית מחשבתו, לפי רע"א יש איסור דאוריתא כי זה מלאכת מחשבת,  ופטור מחטאת, מהמיעוט 'אשר חטא בה'.
במקרה של מתעסק שלא נעשית מחשבתו יש פטור של שזה אינו מלאכת מחשבת, ואסור רק מדרבנן.

זהו תלוי במח' ראשונים ולדעת התוס' אכן רק בכה"ג הוי חסרון מלא"מ

ומהו פי' "מתעסק" לפי דיעות האחרות?

לפי רש"י (כריתות יח) במקרה שנעשית מחשבתו חייב חטאת, וכן במקרה שרצה לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר (עיין תוס' שבת עב: ד"ה נתכוין) .

רק במקרה שנתכוין לחתוך תלוש וחתך מחובר אחר זה מתעסק.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
זהו תלוי במח' ראשונים ולדעת התוס' אכן רק בכה"ג הוי חסרון מלא"מ

ומהו פי' "מתעסק" לפי דיעות האחרות?

לפי רש"י (כריתות יח) במקרה שנעשית מחשבתו חייב חטאת, וכן במקרה שרצה לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר (עיין תוס' שבת עב: ד"ה נתכוין) .

רק במקרה שנתכוין לחתוך תלוש וחתך מחובר אחר זה מתעסק.
במחילה על הטירחה להסביר שוב.
האם יש מהראשונים שסובר שיש כזה דבר "מתעסק" גם כאשר "נעשית מחשבתו"? הרי לכאורה זה לא יתכן.
וא"כ הרי לכל הדיעות מתעסק הוא רק כאשר לא נעשית מחשבתו,.
אז במה נחלקו
 

חימקו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חימקו אמר:
יושב אוהלים אמר:
ומהו פי' "מתעסק" לפי דיעות האחרות?

לפי רש"י (כריתות יח) במקרה שנעשית מחשבתו חייב חטאת, וכן במקרה שרצה לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר (עיין תוס' שבת עב: ד"ה נתכוין) .

רק במקרה שנתכוין לחתוך תלוש וחתך מחובר אחר זה מתעסק.
במחילה על הטירחה להסביר שוב.
האם יש מהראשונים שסובר שיש כזה דבר "מתעסק" גם כאשר "נעשית מחשבתו"? הרי לכאורה זה לא יתכן.
וא"כ הרי לכל הדיעות מתעסק הוא רק כאשר לא נעשית מחשבתו,.
אז במה נחלקו

תוס' בשבת שם. מחדש רע"א שאמנם זה מתעסק ופטור מחטאת, אך זה איסור מדאוריתא .
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מחכים אמר:
היכן חלק עליו הגר"ח מבריסק?
שמעתי ממו"ר הגרמ"ד בן הגרי"ז זצוק"ל שהגר"ח אמר שכל דברי רעק"א הם אמת לאמיתו של תורה, מלבד מה שאמר שבמסעסק בשבת נחשב כמעשה איסור. (יתכן שזה מודפס גם בספרים ואינני יודע מקומו.)

לייתר דיוק, מלבד ג' דברים. ואחד מהם על מש"כ בסימן קע"ב.

file.php

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=10911
 

לענ''ד

משתמש ותיק
מה המקור ששבוע אחרון בשנה ניתן לתקן כל יום את היום שכנגדו בשנה ?
ראיתי מקום כל שהוא שהביא בשם ר' אלה לופיאן אאל"ט
 

נהורא

משתמש ותיק
ישנו מקור שבתחיית המתים יקומו עם עור חדש כשל ילד בן 3. כמדומה בזוהר או במקום אחר?
מישהו יכול לחפש? תודה מראש
 

דוד ה.

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
מה המקור ששבוע אחרון בשנה ניתן לתקן כל יום את היום שכנגדו בשנה ?
ראיתי מקום כל שהוא שהביא בשם ר' אלה לופיאן אאל"ט
המ"ב מביא על הימים שבין ראש השנה ליום כיפור.
המקור לקודם ראש השנה, לכאורה שמועה בקלם, לכן מביאים את זה הרב דסלר ור' אל'ה.
 
חלק עליון תַחתִית