לימוד הרמב"ם היומי - באסכולות שונות

כותר

משתמש ותיק
הרבי מליובאויטש תיקן את סדר לימוד הרמב"ם היומי, במסלול של פרק ליום ובמסלול של 3 פרקים ליום.
גם על הרמ"ח מסלונים ידוע שהיה לומד הרבה רמב"ם וטור על הסדר, גם ללא הנו"כ.
הרב שך בשעתו התנד ללימוד זה, בשנה האחרונה אלפי לומדים הצטרפו ללימוד בתכנית של שיננא, וזה מאוד נפוץ בכוללים וישיבות.

מישהו יודע מה היה טעם ההתנגדות ? ועד כמה היא היתה ?
אני שמעתי פעם כי זה לא ספר הלכה למעשה. אבל גם בגמרא ובמשנה יש סדרי לימוד למרות שאינם להלכה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הרבי מליובאויטש תיקן את סדר לימוד הרמב"ם היומי, במסלול של פרק ליום ובמסלול של 3 פרקים ליום.
גם על הרמ"ח מסלונים ידוע שהיה לומד הרבה רמב"ם וטור על הסדר, גם ללא הנו"כ.
הרב שך בשעתו התנד ללימוד זה, בשנה האחרונה אלפי לומדים הצטרפו ללימוד בתכנית של שיננא, וזה מאוד נפוץ בכוללים וישיבות.

מישהו יודע מה היה טעם ההתנגדות ? ועד כמה היא היתה ?
אני שמעתי פעם כי זה לא ספר הלכה למעשה. אבל גם בגמרא ובמשנה יש סדרי לימוד למרות שאינם להלכה.

הטעם בדיוק מה שכתבת. כך זכור לי.
משנה וגמרא כ"א יודע שלא פוסקים על פיהם [וממ"נ מי שלא יודע זאת הרי וודאי שאינו בר דעת לפסוק מתוך סוגיות] משא"כ בלימוד רמב"ם, שמסכם בתמצית כל הלכה והלכה היוצאת מהסוגיה, בקלות אפשר לטעות ולהתייחס לדבריו כפסק הלכה למעשה בכל מילי, בלי לחוש למעשה למה שנפסק בשו"ע והאחרונים.
 

HaimL

משתמש ותיק
בפשטות, מפני שרוב הלומדים גורסים ברמב"ם כוותיה, ולא מטעמיה. הוא ז"ל רצה שתהיה כל התורה כולה פרושה בפני כל הלומדים כשמלה, והם לא יצטרכו להתייגע במשאל"ס של המשנה והגמרא. ואילו רוב ישראל, אני כפרתן, הבינו שדווקא הרמב"ם התכוון שילמדו אותו בעיון, ויישבו את דבריו בתילי תילים של חריפות, וחילוקים וצווי דינים.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הרבי מליובאויטש תיקן את סדר לימוד הרמב"ם היומי, במסלול של פרק ליום ובמסלול של 3 פרקים ליום.

כמובן המסלול העיקרי הוא ג' פרקים ליום, ומי שקצרה יכלתו - פרק אחד ליום, ומי שקצרה יכלתו עוד יותר (בעיקר נשים וילדים) - שיעור יומי בספר המצוות להרמב"ם.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
בפשטות, מפני שרוב הלומדים גורסים ברמב"ם כוותיה, ולא מטעמיה. הוא ז"ל רצה שתהיה כל התורה כולה פרושה בפני כל הלומדים כשמלה, והם לא יצטרכו להתייגע במשאל"ס של המשנה והגמרא. ואילו רוב ישראל, אני כפרתן, הבינו שדווקא הרמב"ם התכוון שילמדו אותו בעיון, ויישבו את דבריו בתילי תילים של חריפות, וחילוקים וצווי דינים.

לכל יהודי יש חלק בתורה כפי כוח השגתו. והרמב"ם הוא חלק מהתורה. ואחרי כל העיון לא נגיע לאפס קצהו של ההבנה שהייתה לכסף משנה ולמגיד משנה ברמב"ם, כ"ש שלא נשיג את עומק כוונת הרמב"ם עצמו.
 

לביא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בפשטות, מפני שרוב הלומדים גורסים ברמב"ם כוותיה, ולא מטעמיה. הוא ז"ל רצה שתהיה כל התורה כולה פרושה בפני כל הלומדים כשמלה, והם לא יצטרכו להתייגע במשאל"ס של המשנה והגמרא. ואילו רוב ישראל, אני כפרתן, הבינו שדווקא הרמב"ם התכוון שילמדו אותו בעיון, ויישבו את דבריו בתילי תילים של חריפות, וחילוקים וצווי דינים.
אותו דבר חוזר גם על השו״ע, שכתב בהקדמתו שרצה שיהיה ספר קיצור לב״י ושיחזרו עליו כל 30 יום, בפועל הוא הספר הכי מפולפל, ועוד יותר מהרמב״ם. אז תאסור גם את אלו שעושים ״סדר יומי״ על השו״ע מטעם זה.
 

חימקו

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ואחרי כל העיון לא נגיע לאפס קצהו של ההבנה שהייתה לכסף משנה ולמגיד משנה ברמב"ם, כ"ש שלא נשיג את עומק כוונת הרמב"ם עצמו.
הגזמת, ברור שאנו לא ברמות האלו, אבל לא להבין את הרמב"ם?
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ואחרי כל העיון לא נגיע לאפס קצהו של ההבנה שהייתה לכסף משנה ולמגיד משנה ברמב"ם, כ"ש שלא נשיג את עומק כוונת הרמב"ם עצמו.
הגזמת, ברור שאנו לא ברמות האלו, אבל לא להבין את הרמב"ם?

כל אחד מבין עד כפי עיונו ועד קצה השגתו.
 

HaimL

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
HaimL אמר:
לכל יהודי יש חלק בתורה כפי כוח השגתו. והרמב"ם הוא חלק מהתורה. ואחרי כל העיון לא נגיע לאפס קצהו של ההבנה שהייתה לכסף משנה ולמגיד משנה ברמב"ם, כ"ש שלא נשיג את עומק כוונת הרמב"ם עצמו.
מדוע אתה חושב כך?
 
 

בלויא

משתמש ותיק
הרמב"ם כותב בהקדמתו שמטרת הספר היא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַדִּינִין גְּלוּיִין לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל בְּדִין כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּבְדִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים,
ראה שם באריכות שכל הנושא הוא הלכה למעשה ממש.
אז איך אפשר לומר שאיננו מבינים כוונתו ?

אגב נתקשיתי גם לפי"ז בהסברים הלמדנייים ברמב"ם, שתכל'ס שורה תחתונה יוצא שכוונת הרמב"ם הפוכה מכפי שנראה בקריאה פשוטה. וכי לא חשש הרמב"ם שלא יבינו נכון את דבריו ?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
אגב נתקשיתי גם לפי"ז בהסברים הלמדנייים ברמב"ם, שתכל'ס שורה תחתונה יוצא שכוונת הרמב"ם הפוכה מכפי שנראה בקריאה פשוטה. וכי לא חשש הרמב"ם שלא יבינו נכון את דבריו ?

טענה צודקת. אבל כנראה שהרמב"ם לא חייש לאלה ש...
נדיב לב אמר:
הרוגוצ'ובער התבטא בחריפות על כל אותם פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בנסיון ליישב דברי הרמב"ם.
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
לכאו' עיקר המעלה בלימוד רמב"ם כסדר הוא בעיקר בהלכות זרעים קדשים וטהרות שאין לנו שו"ע עליהם, ולימוד דברי הרמב"ם מקנה הרבה ידיעות בענינים אלו.

קצת צורם לפעמים לראות שיעורים של משפיעים חשובים שמצטטים רמב"ם כאשר הדבר הוא גמ' מפורשת ואפלו בעברית כך שלא זקוקים לתרגומו של הרמב"ם, (כשאין חידוש או תוספת בדבריו)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
לכאו' עיקר המעלה בלימוד רמב"ם כסדר הוא בעיקר בהלכות זרעים קדשים וטהרות שאין לנו שו"ע עליהם, ולימוד דברי הרמב"ם מקנה הרבה ידיעות בענינים אלו.

קצת צורם לפעמים לראות שיעורים של משפיעים חשובים שמצטטים רמב"ם כאשר הדבר הוא גמ' מפורשת ואפלו בעברית כך שלא זקוקים לתרגומו של הרמב"ם, (כשאין חידוש או תוספת בדבריו)

אכן, אבל זה עוד נסבל, מה שצורם הוא שמצטטים רמב"ם שלא נפסק כוותיה בשו"ע.
 
נדיב לב אמר:
אכן, אבל זה עוד נסבל, מה שצורם הוא שמצטטים רמב"ם שלא נפסק כוותיה בשו"ע.
אולי יואיל מר לבאר לעני הדעת כמוני, מה צרימה יש בציטוט רמב"ם שלא נפסק כמותו בשו"ע.
(לא חושב שהנהגתי האישית מענינת את מר, אבל עכ"פ בעת שאני לומד רמב"ם, בכלל בכלל לא מעסיק אותי באותה שעה מה כתוב באותו נידון בספרים אחרים, על אחת כמה וכמה לא אם זה 'נפסק להלכה').
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
נדיב לב אמר:
אכן, אבל זה עוד נסבל, מה שצורם הוא שמצטטים רמב"ם שלא נפסק כוותיה בשו"ע.
אולי יואיל מר לבאר לעני הדעת כמוני, מה צרימה יש בציטוט רמב"ם שלא נפסק כמותו בשו"ע.
(לא חושב שהנהגתי האישית מענינת את מר, אבל עכ"פ בעת שאני לומד רמב"ם, בכלל בכלל לא מעסיק אותי באותה שעה מה כתוב באותו נידון בספרים אחרים, על אחת כמה וכמה לא אם זה 'נפסק להלכה').

א. אכן הנהגתך האישית לא מעניינת ולא מוסיפה לדיון. מו"ס.
ב. תלוי באיזה הקשר מצטטים. ותלוי אם לומדים את הרמב"ם כמקור לחכמה ולא להוראה, או שמצטטים אותו כפסק הלכה, או גרוע מכך שמנחילים את דיברותיו להלכה למעשה, אף שרבים ממנו הם בניגוד למה שנפסק בשו"ע רמ"א והאחרונים. ומכאן סיבת ההתנגדות של הרב שך זצ"ל לגבי אותו 'רעיון'. אבל אם מר חכם ממנו. אז אדרבה, צא לעם ופסוק את פסוקך.
 

לביא

משתמש ותיק
בלויא אמר:
אגב נתקשיתי גם לפי"ז בהסברים הלמדנייים ברמב"ם, שתכל'ס שורה תחתונה יוצא שכוונת הרמב"ם הפוכה מכפי שנראה בקריאה פשוטה. וכי לא חשש הרמב"ם שלא יבינו נכון את דבריו ?
תאמר אותו דבר בשו״ע, כמה ספרים נתחברו רק להסביר כוונתו, כאשר הוא כתב אותו דבר (פחות או יותר) בהקדמתו.
התירוץ הפשוט הוא, שהרמב״ם שכתב זאת לדורו, כלומר לתקופת הראשונים, חיבר חיבור כמו שחיבר רש״י, שיכולים להבין אותו קטנים וגדולים כאחד, הקטנים ימצאו את הפשטות שלו בהירה, והגדולים ימצאו את העמקות שלו גבוהה, והוא אכן התכוון לכך.
וזה מה שהתחדש בעקבות המגיד משנה שחתר למצוא מקורות לדברי הרמב״ם בגמרא, ומתוך כך יובן כוונתו האמיתית לקטני ערך כמונו.
 

לביא

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אולי יואיל מר לבאר לעני הדעת כמוני, מה צרימה יש בציטוט רמב"ם שלא נפסק כמותו בשו"ע.
שאז אנשים לומדים מהרמב״ם לעשות למעשה, דבר שלא מוסכם להלכה?
 

לביא

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
לכאו' עיקר המעלה בלימוד רמב"ם כסדר הוא בעיקר בהלכות זרעים קדשים וטהרות שאין לנו שו"ע עליהם, ולימוד דברי הרמב"ם מקנה הרבה ידיעות בענינים אלו.
אולי גם, המעלה שאדם יכול ללמוד את כל הש״ס בצורת פסקים?
 

לביא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
טענה צודקת. אבל הרמב"ם לא חייש לאלה ש...
נדיב לב אמר:
הרוגוצ'ובער התבטא בחריפות על כל אותם פלפלני סרק התולים בוקי סריקי בנסיון ליישב דברי הרמב"ם.
שלושה הם 'מפרקי' הנשר הגדול: אונס, מפתה ומוציא שם רע:
אונס - זה שמעמיד ומכריח את דברי הרמב"ם באונס גמור, כדי לבאר איך שהוא רוצה...
מפתה - הרמב"ם ללא ספק לא התכוון לפשט זה, אבל הוא מצליח לפתות את הדברים בחלקלקות לשונו ולהדביק בתוך משנתו של הרמב"ם.
מוציא שם רע - זה שסתם מזהם את כוונת הרמב"ם בפירוש העקום שהוא המציא בדבריו..
מזכיר לי מעשה שסופר.
על אחד שדרש, ועשה פלפול גדול ברמב״ם, יצר לפי זה אוקימתות וסברות מחודשות מפולפלות וחריפות, והכל על סמך דקדוק במילה אחת ברמב״ם.
בן תורה אחד, שרצה לאמת דברי אותו פלפלן, פתח את הרמב״ם, והפלא ופלא, המילה ברמב״ם אינו כתובה.
אותו בן תורה העיר זאת לפלפלן: ״המילה שממנו בנית שיעור שלם במשך שעה וחצי לא קיימת!״
אותו פלפלן לא נשאר חייב: ״כל השיעור של השעה וחצי הוא - על צד שהרמב״ם היה אומר זאת!!״

...
 

לביא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ואם היה כתוב זאת ברמב"ם, זמן השיעור היה משולש או מרובע?
כנראה אותו דרשן היה אומר ״באמת?!? ואני חשבתי שאני מחרטט אותכם פה כבר במשך שעה וחצי״
 

מחכים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
למה 'רמב"ם יומי'?
למה לא שלחן ערוך יומי
או לבוש יומי
או חיי אדם יומי?

כ"ק אדמו"ר מליובאויטש זי"ע מסביר בטוט"ד סיבת התקנה בלימוד הרמב"ם דווקא, וכמה טעמים (נגלים ונסתרים ומהם נעלמים)
והטעם הבסיסי, שבלימוד הרמב"ם דייקא מקיימים בזה מצוות לימוד כל תורה שבע"פ עכ"פ לשיטת הרמב"ם, וכמבואר בהקדמתו (אמנם הראב"ד חולק ע"ז) .
ולאנשים כערכינו שכמעט לא עולה בידינו ללמוד כה"ת בש"ס בבלי וירושלמי ופוסקים, הרי זה האפשרות הפשוטה לקיים מצוה זו של לימוד וידיעת כל התורה כולה. ולכה"פ בשיטת הרמב"ם ולשיטתו.
וכמו שהדגיש הרבי זי"ע את הפסוק שבחר הרמב"ם להתחיל בו את ספרו "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך"
וזה סיבת החלוקה לד' פרקים כדי לסיים את כה"ת שבע"פ כולה בשנה אחת (כמעט) וכמנהגינו לסיים תורה שבכתב בשנה אחת.
ובחלוקה של פרק א', מסיימים את כל התורה שבע"פ במשך ג' שנים וכמנהג הקדום של בני א"י לסיים את התורה שבכתב בג' שנים.
ואף למי שיכול ללמוד כה"ת כולה בש"ס ופוסקים, מ"מ ביאר הרבי זי"ע כמה ביאורים עמוקים שיש מעליותא מיוחדת ללמוד כל התורה הלכות הלכות ללא פלפולים.
וכמו"כ מקובל מכמה תלמידי הבעש"ט שהקפידו ללמוד כמה הלכות ברמב"ם בכל יום, ואין איתנו יודע עד מה.
(ידוע על החוזה מלובלין זי"ע וכמו"כ על אהרן קדוש ה' מבעלזא זי"ע והדברי חיים מצאנז שהקפידו ללמוד רמב"ם כל יום, וכן מופיע מבכתב כ"ק אדמו"ר המגיד זי"ע ללמוד כל יום רמב"ם, וכו' וכו' )
 

מחכים

משתמש ותיק
לביא אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אולי יואיל מר לבאר לעני הדעת כמוני, מה צרימה יש בציטוט רמב"ם שלא נפסק כמותו בשו"ע.
שאז אנשים לומדים מהרמב״ם לעשות למעשה, דבר שלא מוסכם להלכה?

חושבני שבפועל, חשש זה התברר כמופרז. כיוון שממ"נ, הת"ח הרי יודעים שאין לפסוק מהרמב"ם אלא מהשו"ע והנו"כ וגם זה אך ורק אם הגיע להוראה, ואילו ע"ה הרי אינם פוסקים גם לא מהשו"ע ושואלים מורי הוראה, ואת ההלכות הנצרכות לומדים בשו"ע אדה"ז שזה עוד תקנה מימי אדמו"ר האמצעי זי"ע
ובתוך עמי לומדי רמב"ם אנכי יושבת, ולא נתקלתי משיבוש הלכתי כתוצאה מלימוד הרמב"ם, ואדרבה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מחכים אמר:
לביא אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אולי יואיל מר לבאר לעני הדעת כמוני, מה צרימה יש בציטוט רמב"ם שלא נפסק כמותו בשו"ע.
שאז אנשים לומדים מהרמב״ם לעשות למעשה, דבר שלא מוסכם להלכה?

חושבני שבפועל, חשש זה התברר כמופרז. כיוון שממ"נ, הת"ח הרי יודעים שאין לפסוק מהרמב"ם אלא מהשו"ע והנו"כ וגם זה אך ורק אם הגיע להוראה, ואילו ע"ה הרי אינם פוסקים גם לא מהשו"ע ושואלים מורי הוראה, ואת ההלכות הנצרכות לומדים בשו"ע אדה"ז שזה עוד תקנה מימי אדמו"ר האמצעי נ"י
ובתוך עמי לומדי רמב"ם אנכי יושבת, ולא נתקלתי משיבוש הלכתי כתוצאה מלימוד הרמב"ם, ואדרבה.

בוא נדייק. המון העם לא לומדים שועה"ר. אלא "מזכים" אותם ללמוד שיעור יומי ברמב"ם. וזכות שחובה היא כפי שטען הרב שך בזמנו. והמציאות שמר צייר, היא לשיטתו ומזווית ראייתו ומפני כבוד רבו נ"ע* וטוב ויפה בשבילו, אבל לא כו"ע חושבים כמותו שזו המציאות.

*אגב, למה רבים מחסידי חב"ד חוששים לכתוב על האדמו"ר האחרון נ"ע וכותבים זי"ע ואילו על שאר אדמור"י חב"ד כותבים נ"ע? שמתי לב לזה בפורום אצל כמה חברים חבדניקים ולכן הסתקרנתי לדעת.
 

מחכים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
*אגב, למה רבים מחסידי חב"ד חוששים לכתוב על האדמו"ר האחרון נ"ע וכותבים זי"ע ואילו על שאר אדמור"י חב"ד כותבים נ"ע? שמתי לב לזה בפורום אצל כמה חברים חבדניקים ולכן הסתקרנתי לדעת.

אני הק' עכ"פ דרכי לכתוב זי"ע על כל הצדיקים מצוקי ארץ נ"ע
והטעם הוא מצד ההרגש והרצון הטבעי לשייך את הצדיקים אלינו, ולציין זכותם המגן בעדינו (וידוע הפירוש- זכותם- מלשון זיכוך). ופחות מרגיש לי הצורך למקם את מקומם ומושבם הרם בג"ע...
(ובטעם זה יובן גם אלו המרגישים צורך זה בצדיק שהוא רבם גם בהווה )
 

מחכים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בוא נדייק. המון העם לא לומדים שועה"ר. אלא "מזכים" אותם ללמוד שיעור יומי ברמב"ם. וזכות שחובה היא כפי שטען הרב שך בזמנו. והמציאות שמר צייר, היא לשיטתו ומזווית ראייתו ומפני כבוד רבו נ"ע* וטוב ויפה בשבילו, אבל לא כו"ע חושבים כמותו שזו המציאות.
ואם כבר, חשש זה קיים ביותר על פעילות הקירוב (של לב לאחים לדוג' -אשרי חלקם) הלומדים גמ' עם המון עם, במקום ללמוד עמם קיצור שו"ע
וביודעיי מוכריי שלפעמים (אם אין מבהירים כיאות שאין ללמוד הלכות מלימוד הש"ס) יוצא מכשולות מזה.
ודווקא לימוד הרמב"ם היומי, שמטבע הקברים הוא לימוד קשה והרבה חומר, במעט זמן בדר"כ, ובפועל כמעט אין כאילו שיידעו להוציא דבר הלכה ברורה מלימוד זה, למעט ת"ח מובהקים, שאצלם מלכתחילה ל"ש חש זה כנ"ל.
לעומת לימוד הש"ס להמון העם, שמנסים להסבירם דבר דבור על אופניו ובארוכה, שלכאורה חשש זה קיים פי כו"כ
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מחכים אמר:
נדיב לב אמר:
בוא נדייק. המון העם לא לומדים שועה"ר. אלא "מזכים" אותם ללמוד שיעור יומי ברמב"ם. וזכות שחובה היא כפי שטען הרב שך בזמנו. והמציאות שמר צייר, היא לשיטתו ומזווית ראייתו ומפני כבוד רבו נ"ע* וטוב ויפה בשבילו, אבל לא כו"ע חושבים כמותו שזו המציאות.
ואם כבר, חשש זה קיים ביותר על פעילות הקירוב (של לב לאחים לדוג' -אשרי חלקם) הלומדים גמ' עם המון עם, במקום ללמוד עמם קיצור שו"ע
וביודעיי מוכריי שלפעמים (אם אין מבהירים כיאות שאין ללמוד הלכות מלימוד הש"ס) יוצא מכשולות מזה.
ודווקא לימוד הרמב"ם היומי, שמטבע הקברים הוא לימוד קשה והרבה חומר, במעט זמן בדר"כ, ובפועל כמעט אין כאילו שיידעו להוציא דבר הלכה ברורה מלימוד זה, למעט ת"ח מובהקים, שאצלם מלכתחילה ל"ש חש זה כנ"ל.
לעומת לימוד הש"ס להמון העם, שמנסים להסבירם דבר דבור על אופניו ובארוכה, שלכאורה חשש זה קיים פי כו"כ

נו נו, כמה שאהבת ידידי לרבו, ובצדק, מעבירה ממנו את שיקול הדעת והשכל הישר לחלק בין לימוד גמרא לרמב"ם. אבל כבר הוסבר כאן.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=377031#p372246 וסבורני שמי שיזיז הצידה עניינים כאלה ואחרים, יגיע למסקנה הזו בנקל.


מש"כ לעיל - (ובטעם זה יובן גם אלו המרגישים צורך זה בצדיק שהוא רבם גם בהווה )
האחרונים לא כותבים לא זי"ע ולא נ"ע. ושאלתי דווקא על מי שאינו נמנה על אותה כת שולית.
 
חלק עליון תַחתִית