האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

לבי במערב

משתמש ותיק
אנסה להתנסח שנית, ושמא עתה יובן:
ברובד הפשטני, ההשתדלות הרוחנית שבת"ת בבית לבן - ערכה גבוה יותר מזו שבישיבת שם ועבר, ולכן הוי הוספה והרחבת הכלים לברכה.
 

חימקו

משתמש ותיק
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
 

הערשלה

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
הערשלה אמר:
לסיכום העניין ראיתי צורך להביא את מאמר חז"ל בירושלמי (קידושין ד) וז"ל:
"ר"מ אומר לעולם ישתדל אדם ללמד את בנו אומנות נקייה כו'. מה יעשה אדם ישתדל וילמד את בנו אומנות קטנה ויתפלל ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניים ועשירים. אלא הכל לפי זכות האדם.
רבי שמעון בן אלעזר משום ר' מאיר ראית מימיך ארי סבל. ארי קייץ. שועל חנווני. זאב מוכר קדירות. והן מתפרנסין בלא צער. ולמה נבראו לשמשיני ואני נבראתי לשמש את קוני. והרי הדברים קל וחומר ומה אם אילו שנבראו לשמשיני כך הן מתפרנסין בלא צער. אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאהא מתפרנס בלא צער. ומי גרם לי להיות מתפרנס בצער הוי אומר חטאיי על שהירעתי מעשיי קיפחתי פרנסתי".
באותה משנה כתוב גם "טוב שברופאים לגיהנום". האם הכוונה כמו שזה נשמע - שהאמורא שמואל והרמב"ם והרמב"ן שהיו רופאים מעולים הולכים לגיהנום?
לגבי שאלתך מ'טוב שברופאים' כדאי שתעיין בהסברו של המהר"ל בנצח ישראל פרק ל וז"ל:
"וכך פירושו מה שאמרו (קידושין פב א) 'טוב שברופאים לגיהנם'. פירוש, מי שהוא רופא ואינו בעל תורת אלקים עם זה, הרי כל ענינו שהוא מעיין בחמרי בלבד, לכך הוא בעל גיהנם". 
ואכן אין כלל קושיא מהמשנה על הצדיקים כמלאכים שהזכרת.
מבקש אמת אמר:
במקום לתקוף או לצטט, אשמח אם תוכל לבאר היטב את המהלך בו הינך מבין את היחס הנכון בין השתדלות ובטחון לתוצאות הגשמיות בעולם הזה, באופן שיסתדר הן עם המציאות הידועה והן עם מקורותינו. בינתיים חוץ ממקורות נגדיים לא הבנתי איך לשיטתך צריך לפרש את המציאות בשטח, כמו גם את המקורות המתאימים למציאות זו.
אני יכול לחזור שוב על מה שכבר כתבתי ההשתדלות היא הכלי את התוכן ה' נותן לפי זכותו של האדם.
גודל הכלי לא משפיע על התוכן, הוא רק נותן לשפע לרדת באופן של טבע ולא באופן של נס. שגם זה אפשרי, אבל מנכה לאדם מזכויותיו, כמו שאמר יעקב אבינו "קטונתי מכל החסדים וכו'".
ההשקעה הנכונה ביחס לשפע שירד צריכה להגדיל את הזכויות של האדם ולא את הכלי.

לגבי המציאות שנראית לך סותרת, אפשר להתחיל לבדוק בצורה יותר יסודית, האם המשקיעים באפיק מניב יותר, באמת חיים באופן יותר טוב, מאלה שלא?
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
רק רציתי לברר, מדוע ערך הגר"א (ועוד צדיקים) גלות?
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.

ועל זה אנו מתפללים אל תביאנו לידי נסיון. ברור שלא אמורים לחפש את הנסיון - בעיקר בגלל הצד שנכשל.  ברור שאם מתגברים על הנסיון השכר לאין ערך למי שלא עבר את הנסיון
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
רק רציתי לברר, מדוע ערך הגר"א (ועוד צדיקים) גלות?

איני בקי בכך, אך גלות אינו סותר ללימוד תורה, משא"כ עבודה בבית לבן.
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
רק רציתי לברר, מדוע ערך הגר"א (ועוד צדיקים) גלות?

איני בקי בכך, אך גלות אינו סותר ללימוד תורה, משא"כ עבודה בבית לבן.
כעת ענית לי גם מה דעתך על הלימוד של יעקב אבינו בבית לבן לעומת לימודו בישיבת שם ועבר.

אענה לך קצרות.
אם אינך בקי בעניינים אלו, לך תלמד.
עד אז, כדאי שתאמין שמה שעשה יעקב אבינו בכל חייו היה רק תורה.
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
רק רציתי לברר, מדוע ערך הגר"א (ועוד צדיקים) גלות?

איני בקי בכך, אך גלות אינו סותר ללימוד תורה, משא"כ עבודה בבית לבן.
כעת ענית לי גם מה דעתך על הלימוד של יעקב אבינו בבית לבן לעומת לימודו בישיבת שם ועבר.

אענה לך קצרות.
אם אינך בקי בעניינים אלו, לך תלמד.
עד אז, כדאי שתאמין שמה שעשה יעקב אבינו בכל חייו היה רק תורה.

איני בקי בנושא של גלויות שעשו גדו"י.
אך ברור לי שלא היה עניין ליעקב (ע"פ הפשט) לעבוד אצל לבן 14 שנה, מאשר להישאר בבית המדרש.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
אך ברור לי שלא היה עניין ליעקב (ע"פ הפשט) לעבוד אצל לבן 14 שנה, מאשר להישאר בבית המדרש.
מנין אתה כ"כ ברור בזה??????
הרי אם היה נותן לו את רחל בלי שום תנאי, הוא לא היה מעדיף בכו"א לעבוד אצלו.
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
אך ברור לי שלא היה עניין ליעקב (ע"פ הפשט) לעבוד אצל לבן 14 שנה, מאשר להישאר בבית המדרש.
מנין אתה כ"כ ברור בזה??????
הרי אם היה נותן לו את רחל בלי שום תנאי, הוא לא היה מעדיף בכו"א לעבוד אצלו.
מניין לך???
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
איני בקי בכך, אך גלות אינו סותר ללימוד תורה, משא"כ עבודה בבית לבן.
כעת ענית לי גם מה דעתך על הלימוד של יעקב אבינו בבית לבן לעומת לימודו בישיבת שם ועבר.

אענה לך קצרות.
אם אינך בקי בעניינים אלו, לך תלמד.
עד אז, כדאי שתאמין שמה שעשה יעקב אבינו בכל חייו היה רק תורה.

איני בקי בנושא של גלויות שעשו גדו"י.
אך ברור לי שלא היה עניין ליעקב (ע"פ הפשט) לעבוד אצל לבן 14 שנה, מאשר להישאר בבית המדרש.
עיין במאור עינים בראשית פרשת ויצא וז"ל:
ויצא יעקב מבאר שבע וגו' ולמדו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה ז א) מן המקראות שהיה נטמן בבית עבר י"ד שנים ואח"כ הלך לחרן. ונבאר לשון נטמן ולא אמרו רבותינו זכרונם לברכה למד בבית עבר או כיוצא בו אך דהנה נודע כי סוד יעקב הוא הדעת כי בחינת יעקב ובחינת משה הן אחד רק שזה מלגאו וזה מלבר כי זה פנימית הדעת וזה חיצונית הדעת כנודע וקודם הליכת יעקב לבית לבן לא היה התגלות הדעת והתורה כי אם בהעלם וכמה שרשי התורה היו מפוזרין במדריגות תחתונים על ידי שלא היה התגלות הדעת בעולם ובבית לבן היה כמה שרשי תורה מלובשין שם שזהו התורה הנכתב בספר תורה מספורי המעשיות שעשה יעקב בבית לבן שבה' מלובשים הי' שרשים ההם שהוציא יעקב ובירר וצירף אותם מעומק הקליפות לבן כנודע גודל הקליפות שלו
והנה יעקב אבינו עליו השלום הוציא משם השרשים ההם בעשרים שנה שהי' שם בחרן אצל לבן שע"כ נק' שם המקום חרן שהוא לשון חרון אף של מקום על שם שהמקום ההוא אשר שם היו מלובשין שרשי התורה היה מקום קליפיות גדול שהוא בחינת חרון וכל עסקי יעקב עמו עבור בנותיו וצאנו היה הכל לברר ולגלות שרשי התורה משם כנודע מסודות התורה שיש ע"ז הענין וענין אשר שם יעקב את המקלות ברהטים שעל ידי זה תלדנה הצאן עקודים נקודים וברודים שהן רזין דרזין וסתרין גניזין וענין שנשא לאה ורחל שהן סוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שכל זה ראה והתקין התגלות התורה למטה מה שהיה בסתימו עד בוא יעקב ועל ידי שהוא הדעת נעשה המשכות התגלות התורה מבאר שבע שהתורה עליונה נקרא באר שבע. 
וזהו ויצא יעקב מבאר שבע מבחינת סתימת התורה להביאה לידי התגלות על ידי הבירורין שהלך לבחינת חר"ן שהוא מקום קליפות שהיה התורה מכוסה ומלובשת בהן וכל זה לעשות הכנה לדורות הבאים שיוכלו להשיג השגת התורה בהתגלות מה שהיה בהתכסות וכמ"ש הבעל שם טוב זלה"ה נשמתו בגנזי מרומים שמה שרדף לבן אחר יעקב הוא כי עדיין נשאר אצלו התלבשות התורה ההי' שהם אלו הפסוקים שנכתבו בתורה איך שרדף לבן אחר יעקב ואיך שנתווכחו זה עם זה עד סוף הפרשה כל הענין שזאת התורה שבאלו הפרשה נשאר' עדיין בהתלבשות אצל לבן מה שלא בירר עדיין יעקב וסיבב השי"ת כך שירדוף אחריו להביא אליו את התורה שעדיין לא נשלמה להתברר ששם בהשיגו את יעקב על ידי דבורו עמו אלו הדבורים שנכתבו שם בירר יעקב גם זה עד שלא נשאר אצלו כלום וכל מה שעשה אצל לבן בכל העניינים הכתובים במקרא היה הכל תורה ועסק העבודה לשמים לגלות התורה מבחינת חרן שהוא עומק הקליפות וכו' להביאה לידי התגלות הקדושה לכוללה לתורה עליונה ועל כן נאמר בהגיעו סמוך לחרן ויגל את האבן מעל פי הבאר שהוא סוד אבן נגף שהיה מכסה על הבאר מים חיים שרשי התורה שהיו מלובשים שם והוא גילהו שהביאו להתגלות על ידי שסילק הקליפות שהוא בחינת אבן כמו שאמר הכתוב (יחזקאל לו, כו) הסירו את לב האבן מבשרכם וגו' שאז התחיל לגלות התורה שהיתה מושרשת שם ולזה הכוונה שלח מלאכים לפניו אל עשו אחיו שהם אלו המלאכים שנבראו על ידי עסקו בתורה ובמצות שם כאמור ושלח לו לאמר עם לבן גרתי פירש רש"י בגי' תרי"ג ותרי"ג מצות שמרתי רמז על האמור ששם שמר והמתין כל העשרים שנה בכדי להשלים סוד התגלות התורה עם תרי"ג מצותיה וזהו ואחר עד עתה פירוש שהתורה נקראת עתה כמו שאמר הכתוב (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם וגו' שהתגלות התורה נקרא עתה ורצה לומר האיחור שאיחרתי פעמי מלבוא היה עד עתה שיהיה שם התגלות התורה וזהו שהיה נטמן לשון סתימה והתכסות שהתורה שהיא בחינת יעקב היה טמון ומכוסה בבית עבר מקודם הליכתו לחרן להוציאה להתגלות. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
חימקו אמר:
הערשלה אמר:
כעת ענית לי גם מה דעתך על הלימוד של יעקב אבינו בבית לבן לעומת לימודו בישיבת שם ועבר.

אענה לך קצרות.
אם אינך בקי בעניינים אלו, לך תלמד.
עד אז, כדאי שתאמין שמה שעשה יעקב אבינו בכל חייו היה רק תורה.

איני בקי בנושא של גלויות שעשו גדו"י.
אך ברור לי שלא היה עניין ליעקב (ע"פ הפשט) לעבוד אצל לבן 14 שנה, מאשר להישאר בבית המדרש.
עיין במאור עינים בראשית פרשת ויצא וז"ל:
ויצא יעקב מבאר שבע וגו' ולמדו רבותינו זכרונם לברכה (מגילה ז א) מן המקראות שהיה נטמן בבית עבר י"ד שנים ואח"כ הלך לחרן. ונבאר לשון נטמן ולא אמרו רבותינו זכרונם לברכה למד בבית עבר או כיוצא בו אך דהנה נודע כי סוד יעקב הוא הדעת כי בחינת יעקב ובחינת משה הן אחד רק שזה מלגאו וזה מלבר כי זה פנימית הדעת וזה חיצונית הדעת כנודע וקודם הליכת יעקב לבית לבן לא היה התגלות הדעת והתורה כי אם בהעלם וכמה שרשי התורה היו מפוזרין במדריגות תחתונים על ידי שלא היה התגלות הדעת בעולם ובבית לבן היה כמה שרשי תורה מלובשין שם שזהו התורה הנכתב בספר תורה מספורי המעשיות שעשה יעקב בבית לבן שבה' מלובשים הי' שרשים ההם שהוציא יעקב ובירר וצירף אותם מעומק הקליפות לבן כנודע גודל הקליפות שלו
והנה יעקב אבינו עליו השלום הוציא משם השרשים ההם בעשרים שנה שהי' שם בחרן אצל לבן שע"כ נק' שם המקום חרן שהוא לשון חרון אף של מקום על שם שהמקום ההוא אשר שם היו מלובשין שרשי התורה היה מקום קליפיות גדול שהוא בחינת חרון וכל עסקי יעקב עמו עבור בנותיו וצאנו היה הכל לברר ולגלות שרשי התורה משם כנודע מסודות התורה שיש ע"ז הענין וענין אשר שם יעקב את המקלות ברהטים שעל ידי זה תלדנה הצאן עקודים נקודים וברודים שהן רזין דרזין וסתרין גניזין וענין שנשא לאה ורחל שהן סוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שכל זה ראה והתקין התגלות התורה למטה מה שהיה בסתימו עד בוא יעקב ועל ידי שהוא הדעת נעשה המשכות התגלות התורה מבאר שבע שהתורה עליונה נקרא באר שבע. 
וזהו ויצא יעקב מבאר שבע מבחינת סתימת התורה להביאה לידי התגלות על ידי הבירורין שהלך לבחינת חר"ן שהוא מקום קליפות שהיה התורה מכוסה ומלובשת בהן וכל זה לעשות הכנה לדורות הבאים שיוכלו להשיג השגת התורה בהתגלות מה שהיה בהתכסות וכמ"ש הבעל שם טוב זלה"ה נשמתו בגנזי מרומים שמה שרדף לבן אחר יעקב הוא כי עדיין נשאר אצלו התלבשות התורה ההי' שהם אלו הפסוקים שנכתבו בתורה איך שרדף לבן אחר יעקב ואיך שנתווכחו זה עם זה עד סוף הפרשה כל הענין שזאת התורה שבאלו הפרשה נשאר' עדיין בהתלבשות אצל לבן מה שלא בירר עדיין יעקב וסיבב השי"ת כך שירדוף אחריו להביא אליו את התורה שעדיין לא נשלמה להתברר ששם בהשיגו את יעקב על ידי דבורו עמו אלו הדבורים שנכתבו שם בירר יעקב גם זה עד שלא נשאר אצלו כלום וכל מה שעשה אצל לבן בכל העניינים הכתובים במקרא היה הכל תורה ועסק העבודה לשמים לגלות התורה מבחינת חרן שהוא עומק הקליפות וכו' להביאה לידי התגלות הקדושה לכוללה לתורה עליונה ועל כן נאמר בהגיעו סמוך לחרן ויגל את האבן מעל פי הבאר שהוא סוד אבן נגף שהיה מכסה על הבאר מים חיים שרשי התורה שהיו מלובשים שם והוא גילהו שהביאו להתגלות על ידי שסילק הקליפות שהוא בחינת אבן כמו שאמר הכתוב (יחזקאל לו, כו) הסירו את לב האבן מבשרכם וגו' שאז התחיל לגלות התורה שהיתה מושרשת שם ולזה הכוונה שלח מלאכים לפניו אל עשו אחיו שהם אלו המלאכים שנבראו על ידי עסקו בתורה ובמצות שם כאמור ושלח לו לאמר עם לבן גרתי פירש רש"י בגי' תרי"ג ותרי"ג מצות שמרתי רמז על האמור ששם שמר והמתין כל העשרים שנה בכדי להשלים סוד התגלות התורה עם תרי"ג מצותיה וזהו ואחר עד עתה פירוש שהתורה נקראת עתה כמו שאמר הכתוב (דברים לא, יט) ועתה כתבו לכם וגו' שהתגלות התורה נקרא עתה ורצה לומר האיחור שאיחרתי פעמי מלבוא היה עד עתה שיהיה שם התגלות התורה וזהו שהיה נטמן לשון סתימה והתכסות שהתורה שהיא בחינת יעקב היה טמון ומכוסה בבית עבר מקודם הליכתו לחרן להוציאה להתגלות. 

על דרך הפשט?
על דרך הדרש והסוד לא דיברנו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יש כאן דו שיח של חרשים,
בין אסכולת 'אסתכל באורייתא וברא עלמא',
יהודים שחונכו לראות מה כתוב בתורה ולקבל הכל, ואח"כ לנסות להבין מה שרואים במציאות, ואם לא מבינים אז יודעים 'פון א קשיא שטארבט מען נישט',
לבין אסכולת החכמים בעיניהם,
אשר הסברא שלהם גוברת על כל דבר, בין אם זה נושא שלמדו אותו לעומק, ובין אם זה נושא שהידע שלהם בו מסתמך על מה שלמדו בכיתה ד', ודברי רבותינו הם כאופציה גרידא שאפשר להשתמש בהם כאופציה פרשנית לעת הצורך.

נראה שכללי המשחק אינם מקובלים על 2 הצדדים, ואין נקודת מפגש בין הצדדים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יש כאן דו שיח של חרשים,
בין אסכולת 'אסתכל באורייתא וברא עלמא',
יהודים שחונכו לראות מה כתוב בתורה ולקבל הכל, ואח"כ לנסות להבין מה שרואים במציאות, ואם לא מבינים אז יודעים 'פון א קשיא שטארבט מען נישט',
לבין אסכולת החכמים בעיניהם,
אשר הסברא שלהם גוברת על כל דבר, בין אם זה נושא שלמדו אותו לעומק, ובין אם זה נושא שהידע שלהם בו מסתמך על מה שלמדו בכיתה ד', ודברי רבותינו הם כאופציה גרידא שאפשר להשתמש בהם כאופציה פרשנית לעת הצורך.

נראה שכללי המשחק אינם מקובלים על 2 הצדדים, ואין נקודת מפגש בין הצדדים.

בלי להתייחס לגופן של ניקים, אבל כתופעה כללית מכובדי אבחן את הדברים לאשורם בצורה נפלאה, ורק אדייק מש"כ 'כיתה ד' צ"ל 'כיתה גן' לאור דברי הסבא מקלם בחכמה ומוסר [ח"א אות פג] הידועים. שדברים שאדם התחנך בקטנותו בכיתה גן כמו ידיעת אלוקים או נסי הקב"ה, אותה ידיעה והבנה 'בדעת קלישתא' נעשית חלק ממנו וכל ימי חייו הוא מתהלך עם אותה תפיסה צרה ומצומצמת, אם לא שיעמול שוב לרדת לעומקם של דברים ויכופף את מוחו הזעיר לדברי רבותינו, שכל התורה.

ובזה נתפרש מה שכתב רש"י עפ"י הנביא ישעיה - "שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי". ופירש שם: "רחוקים - המאמינים בי ועושים רצוני מנעוריהם. קרובים - בעלי תשובה שנתקרבו אלי מחדש".
הרחוקים אלו דווקא המאמינים מנערותם! יען והמושגים שאדם שנולד לבית מאמין, קולט- כבר בכיתה גן, פועלים את רישומם השטחי לאורך ימים. אם לא שיפנים כהנ"ל.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
אף לשיטת מר: יעקב אבינו ע"ה הגיע לבית לבן כדי לישא את בנותיו, והיתה צ"ל בזה 'השתדלות' רוחנית וגשמית כאחד. ברוחניות - "עִם־לָבָ֣ן הרשע גַּ֔רְתִּי ותרי"ג מצות שמרתי" (פרש"י וישלח לב, ה), ובגשמיות - "עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ" (לה"כ ויצא לא, מא). ופשוט.
 
חימקו אמר:
גלות אינו סותר ללימוד תורה
באותה המדה שלימוד התורה בבית לבן לא הי' (ע"פ הפשט) במעלה עליונה כבישיבת שם ועבר, כך גם ע"י הגלות נחסר בישוב הדעת הדרוש ללימוד התורה (וראה תענית י, ב)ופשוט.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ידוע מה שאמרו חז"ל (ביצה טז) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה...
וגם ידוע שצריך האדם להשתדל ולעבוד [בזיעת אפיך וכו'].
אני מחפש אם מישהו יודע על מקום שכתוב בו במפורש אם מה שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה היינו שהוא יקבל את המזונות האלה רק אם הוא יקיים חובת ההשתדלות, ואם לא יקיים את חובת ההשתדלות הוא לא יקבל את מה שנקצב לו,
או
ששני דברים נפרדים הם לגמרי, יש מזונות שקצוב לו מר"ה, וזה לא מותנה בהשתדלות, ורק שיש גזירה וחובה על האדם שהוא צריך לעבוד ולהשתדל בכדי פרנסתו, אבל לא שקבלת פרנסתו מותנת בקיום חובת ההשדתלות.  
ב'דרך מצוותיך - טעמי המצוות' לכ"ק אדמו"ר הצ"צ (במצוות תגלחת המצורע),
כתוב מפורש שזה מותנה בהשתדלות גשמית. וכגודל ההשתדלות כך גודל השפע שיכול להמשיך עליו (אך כמובן, לא יותר ממה שנקצב לו. אבל בהחלט יכול לקבל פחות ממה שנקצב לו אם לא מתפלל כדבעי במשך השנה ומשתדל בגשמיות כדבעי). רק מזהיר שם שאסור לעשות יותר ממה שנצרך לו לחיי בריאות ונחת לצורך עבודת הבורא.
ולכן תחילה יתבונן כמה ממון הוא צריך למחייתו. למשל 500 מטבעות לחודש.
אח"כ ימצא עסק, שע"פ דרך הטבע זה מצוי להרוויח בו סכום כזה.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
לא ראיתי שהחזון איש או הרב אלישיב זצ"ל העדיפו להשיג יותר מחוץ לבית המדרש.
אף לשיטת מר: יעקב אבינו ע"ה הגיע לבית לבן כדי לישא את בנותיו, והיתה צ"ל בזה 'השתדלות' רוחנית וגשמית כאחד. ברוחניות - "עִם־לָבָ֣ן הרשע גַּ֔רְתִּי ותרי"ג מצות שמרתי" (פרש"י וישלח לב, ה), ובגשמיות - "עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ" (לה"כ ויצא לא, מא). ופשוט.
 
חימקו אמר:
גלות אינו סותר ללימוד תורה
באותה המדה שלימוד התורה בבית לבן לא הי' (ע"פ הפשט) במעלה עליונה כבישיבת שם ועבר, כך גם ע"י הגלות נחסר בישוב הדעת הדרוש ללימוד התורה (וראה תענית י, ב)ופשוט.
כמו שכתבת 'ופשוט'.

הויכוח היה על מה שכתבת שגם לפי הפשט היתה עדיפה שהות יעקב אצל לבן מישיבת שם ועבר.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
צריך לחזור שוב? לא שהלימוד הי' עדיף, אלא שפעולתו גדולה יותר.

ועל זה לא השבת האם לדעתך יעקב היה מעדיף להישאר בישיבת שם ועבר או לא?

בדיעבד שיש לאדם נסיונות והוא עומד בהם, אפשר שזה עדיף ממעלות אחרות, אך לא בוחרים בהם מלכתחילה.
לכן להבנתי - בודאי שהיה מעדיף להישאר שם, רק היה חייב לקיים רצון אביו לישא אשה ממשפחתו, וכך התגלל מה שקרה אצל לבן.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
היה חייב לקיים רצון אביו לישא אשה ממשפחתו
צ"ל: הי' חייב לקיים רצון הקב"ה. וממילא לק"מ, ד'אל תביאנו לידי נסיון' הוא דוקא כשאין השי"ת מצַוֶה אותו בזה.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
היה חייב לקיים רצון אביו לישא אשה ממשפחתו
צ"ל: הי' חייב לקיים רצון הקב"ה. וממילא לק"מ, ד'אל תביאנו לידי נסיון' הוא דוקא כשאין השי"ת מצַוֶה אותו בזה.
(א) ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען:
(ב) קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וכי לא ידעתי זאת?
לדעת מר, מוכרח מתוך פסוקים אלו שלא הי' בזה ציווי השי"ת?! לפענ"ד איפכא מסתברא.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וכי לא ידעתי זאת?
לדעת מר, מוכרח מתוך פסוקים אלו שלא הי' בזה ציווי השי"ת?! לפענ"ד איפכא מסתברא.

יצחק לא אמר לו 'כה אמר ה'
 
חלק עליון תַחתִית