אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1624
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 581 פעמים
קיבל תודה: 1367 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 09 ספטמבר 2021, 15:35

נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 12:32
HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 00:57
מסתבר לי שעלינו לשבח כולו הוא מנוסח ברכת מלכויות, וא"כ לכאורה יש בו עוד פסוק של תורה, וידעת היום והשבות וגו' דמאי אולמיה דשמע ישראל, דחשיב מלכות, מהאי פסוקא.



כל הערה פנינה. קראתי בר"ה ביאור בשם הסבא מסלבודקה [ומבארו רבי ראובן קרלינשטיין] שעומד בהערת מר, מדוע פסוק שמע ישראל נכלל בפסוקי מלכויות...

אליבא דאמת, בלי להכנס לגוף הביאור של הסבא מסלבודקא, שאלת ידידנו ר' חיימ'ל מבוססת על הגמרא בר"ה לב: -
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב
אמר רב הונא, תא שמע: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים... אין עוד - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות

כך שפירשתי לעצמי את שאלתו, לא כנקיטת הנחת יסוד ששמע ישראל חשוב פסוק של מלכויות יותר מוידעת היום ודרישת טעם לדבר, אלא להיפך - כנקיטת הנחת יסוד ששני פסוקים אלו חשובים פסוקים של מלכויות, והערה שממילא יש לנו פסוק נוסף של תורה - אם עלינו לשבח מכלל מלכויות.

אגב, ר' חיימ'ל, מהגמרא שם לעיל מינה תמהני על מה שכתבת
HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 00:57
ויוכל לעלות לחשבון הפסוקים דתורה, דפסוק ויהי בישורון מלך וגו', אפ"ל דקאי אדלעיל מיניה, תורה ציווה לנו משה וגו', וראיתי שהובא כה"ג ברבנו בחיי בן אשר,

וע"ד המדרש ויהי בישרון מלך זה משה וכו'

שהרי שם איתא
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב
בשלמא זכרונות ושופרות - איכא טובא, אלא מלכיות תלת הוא דהויין ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, ויהי בישרון מלך, ה' ימלך לעלם ועד, ואנן בעינן עשר..

ערכים:


קדמא ואזלא
הודעות: 1861
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 1240 פעמים
קיבל תודה: 1142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 09 ספטמבר 2021, 15:52

ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם. ועשיתם עולה לריח ניחח לה' פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים, ומנחתם ונסכיהם כמדבר שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל, ועשרון לכבש ויין כנסכו ושני שעירים לכפר ושני תמידין כהלכתן.
מלבד עולת החדש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה לה'.

האם אין כאן כפל בענין התמידין?


HaimL
הודעות: 8414
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 1923 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי HaimL » 09 ספטמבר 2021, 16:11

קדמא ואזלא כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:52
 ושני תמידין כהלכתן.
מלבד עולת החדש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה לה'.

האם אין כאן כפל בענין התמידין?
נראה משום שהיא תקנת רבנו תם, כמובא בתוספות ביצה ט"ז., ותיקן לומר את כל הפסוק כצורתו, כי היכי דלא לפסוק היכא דלא פסק משה רבנו ע"ה (ולהשמיט את השני תמידים דמקמיה א"א, דהוא תקנה קדמונית ודשו ביה כ"ע).
 


קדמא ואזלא
הודעות: 1861
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 1240 פעמים
קיבל תודה: 1142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 09 ספטמבר 2021, 16:27

HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 16:11
קדמא ואזלא כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:52
 ושני תמידין כהלכתן.
מלבד עולת החדש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה לה'.

האם אין כאן כפל בענין התמידין?
נראה משום שהיא תקנת רבנו תם, כמובא בתוספות ביצה ט"ז., ותיקן לומר את כל הפסוק כצורתו, כי היכי דלא לפסוק היכא דלא פסק משה רבנו ע"ה (ולהשמיט את השני תמידים דמקמיה א"א, דהוא תקנה קדמונית ודשו ביה כ"ע).
מהמרדכי דלהלן נראה שלא תיקן ר''ת לומר את הפסוק כצורתו [ואכן לפי הנוסח שם אין שום כפל].

מרדכי מסכת עירובין פרק בכל מערבין רמז תצב
ורבינו תם פי' דדוקא בפסוקי מלכיות זכרונות ושופרות איירי התם אבל במוספין צריך להזכיר (פסוקי המוספין ק.ו.) אבל מוספי דר"ח בר"ה א"צ להזכיר כיון שמזכיר של ר"ה ואמר מלבד עולת החדש ומנחתה שוב אין צריך והגיה במחזור שלו מלבד עולת החדש ומנחתה ושני שעירין לכפר ושני תמידין כהלכתן:

 


HaimL
הודעות: 8414
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 1923 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי HaimL » 09 ספטמבר 2021, 17:20

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:35
נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 12:32
HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 00:57
 
שהרי שם איתא
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב
בשלמא זכרונות ושופרות - איכא טובא, אלא מלכיות תלת הוא דהויין ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, ויהי בישרון מלך, ה' ימלך לעלם ועד, ואנן בעינן עשר..
אה"נ, התמיהה שלי היא על מ"ש בגמרא. דברוב פסוקי המלכויות, זכרונות ושופרות ליכא למטעי. אבל בפסוק ויהי בישורון מלך וגו' (וה"נ בפסוק לא הביט און ביעקב וגו'), ה"ל ידיים שאין מוכיחות, דדילמא הוא משה רבנו (ובפסוק של בלעם, דילמא הוא נבואה לעת"ל על המלך שיקום לעמ"י). ולכאורה, טפי ה"ל להזכיר את הפסוקים שאין בהם לשון מלכות, אבל ליכא למטעי בהו, דעניינם הוא מלכותו יתברך (כמ"ש הרמב"ם ז"ל,

כל פסוק מאלו מלכות הוא ענינו אף על פי שאין בו זכר מלכות).
 


משה נפתלי
הודעות: 3469
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 1792 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי משה נפתלי » 09 ספטמבר 2021, 17:35

קדמא ואזלא כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:52
מלבד עולת החדש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה לה'.
.
'נודע ביהודה', אורח חיים, מהדורא תנינא, תשובה קכז:
במוסף ר"ה אין לומר רק 'מלבד עולת החודש' ולא יותר, אבל המסיימים 'ועולת התמיד' אינו נכון, שכבר אמרו 'ושני תמידים כהלכתם', ודלא כרמ"א בסימן תקצ"א, שנמשך אחר בעל 'תרומת הדשן'.
ובלוח ארץ ישראל כתוב לומר: ככתוב 'מלבד עולת החודש' וגו', וכן מובא משמו של האדר"ת.


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 17:52

וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
וּבַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹֽדֶשׁ מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַיהֹוָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַֽיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָֽיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר. וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹֽדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ. וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ. וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה:
 
ביום השני - דובר שקרים?


קדמא ואזלא
הודעות: 1861
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 1240 פעמים
קיבל תודה: 1142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 09 ספטמבר 2021, 18:01

משה נפתלי כתב:
09 ספטמבר 2021, 17:35
קדמא ואזלא כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:52
 
ובלוח ארץ ישראל כתוב לומר: ככתוב 'מלבד עולת החודש' וגו', וכן מובא משמו של האדר"ת.
ועל מה קאי 'ככתוב'? הא לא הוזכר עולת החודש מקודם, אלא רק השעיר,
אולי הכונה לתמיד? [זה תמוה קצת, לומר שמזכירים עולת ר''ח רק אגב דבעי' להזכיר פסוק לתמיד].
 


יראתי בפצותי
הודעות: 2039
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 797 פעמים
קיבל תודה: 1094 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 09 ספטמבר 2021, 18:12

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 17:52
וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
וּבַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹֽדֶשׁ מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַיהֹוָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַֽיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָֽיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר. וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹֽדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ. וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ. וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה:
 
ביום השני - דובר שקרים?
שו"ע תקצ"א ס"ג עי"ש.
 


יראתי בפצותי
הודעות: 2039
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 797 פעמים
קיבל תודה: 1094 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 09 ספטמבר 2021, 18:20

בפיוט ה' מלך, יום א' חלק ממה שמבארים שם (בעיקר מטה לוי), מה קאי על המלאכים ומה על ישראל, נראה הפוך.
זוכרי זמירות - פירש על ישראל, ויותר נראה על המלאכים ושירתם.
חכמי חידות - פירש על המלאכים, אך יתכן שהכוונה לעסק התורה ולישראל.
עורכי עוז - פחודי פלאך - אין הכרח כלל, ואולי עוז הכוונה לשירת המלאכים בקול רעש גדול וכו' ופלאך - אולי המלאכים ויראתם מה'.
רבבות רבבה - פירש על ישראל, וכמעט אין ספק שזה המלאכים וכלשון הכתוב (דניאל ז,י) וריבוא רבבן קדמוהי יקומון. ואולי גם קהילות קודש שלפניו מאותו ענין שנקהלים לומר קדוש קדוש.
 


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1624
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 581 פעמים
קיבל תודה: 1367 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 09 ספטמבר 2021, 20:06

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 17:52
וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ כָּאָמוּר:
וּבַחֹֽדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹֽדֶשׁ מִקְרָא קֹֽדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶֽאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַיהֹוָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַֽיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים לָאָֽיִל וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ וּשְׁנֵי שְׂעִירִים לְכַפֵּר. וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם: מִלְּבַד עֹלַת הַחֹֽדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ. וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ. וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה:
 
ביום השני - דובר שקרים?
בעניי לא הבנתי למה טרחת להדגיש את מוסף ראש חודש, ולמה ממוסף ראש השנה עצמו לא קשה לך בדיוק באותה מידה.

והאמת שבודאי ראש השנה אינו יום שבמקרה נפל בראש חודש, אלא עניניהם כרוכים ממש, וכמו שכתוב בתהלים 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב', (ויש בזה הרבה בדרוש), כך שממילא כל מה שנאמר על כך שראש השנה 'נהיה' יומיים, נאמר ממילא גם על ראש חודש


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 20:31

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:06
נאמר ממילא גם על ראש חודש
זה החידוש. כי ר"ה ביום השני נהגו כיום ר"ה של "בחודש השביעי באחד לחודש" ככל דיני ר"ה (מלבד הטעם הפנימי שיש דין גם ביום זה), אבל לדונו כר"ח זה חידוש (למשל לגבי נדרים ומסתמא לגבי ר"ה אינו כן). אא"כ כמו שכתבת שדין ר"ח תשרי הוא כר"ה וזה לבעלי הדרש, ולבעלי הפשט קצת קשה לקבל זה. ועוד כתוב שר"ח תשרי הוא עצמו בכיסוי ולכן לא אומרים ברכת החודש. וע"ד הפשט אפשר לומר שכיון שיום זה קובע את ההתחלה א"א לדון את היום הראשון כמעלתו שהוא ראשון, שבעצם אנו עסוקים בחידוש הבריאה אז להעלות ולהזכיר שזה היום הראשון (מצד ר"ח) זה ענין שולי (במובן לא מרכזי) ונטפל בשונה משאר המועדים. כמו שאחד קנה מכונית מפוארת והוא חוגג את זה שהיום זה היום הראשון בחודש זה שהוא משתמש במכונית.


משה נפתלי
הודעות: 3469
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 1792 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי משה נפתלי » 09 ספטמבר 2021, 20:43

י֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֜דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן:
דְּאַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּהּ בְּרָזָא עִלָּאָה, בִּטְלַל עֲנָנֵי יְקָרָא דְשַׁדַּי יְבִית:
הוא שיסד יניי: הַלָּן בְּסֵתֶר, בְּצֵל שַׁדַּי. ודלא כמפסקים בין 'בצל' ל'שדי'.


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 20:52

לביא כתב:
09 ספטמבר 2021, 12:40
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם - יש בזה פרוש כוונת הלב מה החילוק בין ״ברואים״ לבין ״המעשים״, ותמיד היה לי פרוש אחר בכך, שבראת פרוש כל הבריאה כולה, כולל הכוכבים והצמחים, שכידוע גם להם יש חיות, ואילו ״כל המעשים״ קאי אבני אדם, דשלא כמו הבריאה שלא מסוגלת לעשות דבר שה׳ לא הגדיר לה, ודהיינו שאינם יכולים ליצור דבר חדש, נקראים ברואים בלבד, ואילו בני אדם נתן ה׳ בהם כח לעשות דברים חדשים בעולם, ולזה אמר פחדך על מעשיך, שבני אדם מתוך פחד יבואו לקיים רצונו, ואילו הברואים שייך בהם אימה כדי שלא ישנו מתפקידם כמו שהיה במעשה בריאת הצומח יעוין ברש״י שם, ואח״כ אמר וייראוך כל המעשים, דלא שייך ביטול בחירה כלפי כל האומות, ורק מתוך יראה יבטלו ישתחוו לפניו, ואילו הברואים עצמם ישתחוו בלב שלם.
יפה, ואפשר להפך ש"ברואים" הולך על דרגה יותר גבוהה של נבראים של בנ"א, שהם ביחס ישיר של נבראים מהקב"ה ויותר מתייחסים למקור שממנו הם באים, ומעשים היינו ההמצאות בפועל של הדבר ולא כיחס של נברא אלא כעובדה שהיא קיימת מהקב"ה, ומהר"ל כתב שההבדל בין אימה ליראה, שאימה היא מצד גדלות מי שנותן אימה ויראה מצד שפלות הירא, והיינו שמי שהוא יותר בגדלות (כלפי שאר הנבראים) יש לו יותר אימה מהקב"ה מגדלותו של הקב"ה, משא"כ מי שהוא מעשיך ודרגתו ותפיסתו יותר נמוכה הרי שהוא ירא מצד שפלות עצמו. וישתחוו היינו פעולה של ביטול עצמו זה רק במי שיש לו השגה לבטל עצמו.


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 21:00

משה נפתלי כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
הוא שיסד יניי: הַלָּן בְּסֵתֶר, בְּצֵל שַׁדַּי. ודלא כמפסקים בין 'בצל' ל'שדי'.
כבר יסדת זה לפני כשלוש שנים, הלא?


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1624
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 581 פעמים
קיבל תודה: 1367 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 09 ספטמבר 2021, 21:07

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:31
יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:06
נאמר ממילא גם על ראש חודש
זה החידוש. כי ר"ה ביום השני נהגו כיום ר"ה של "בחודש השביעי באחד לחודש" ככל דיני ר"ה (מלבד הטעם הפנימי שיש דין גם ביום זה), אבל לדונו כר"ח זה חידוש (למשל לגבי נדרים ומסתמא לגבי ר"ה אינו כן). אא"כ כמו שכתבת שדין ר"ח תשרי הוא כר"ה וזה לבעלי הדרש, ולבעלי הפשט קצת קשה לקבל זה. ועוד כתוב שר"ח תשרי הוא עצמו בכיסוי ולכן לא אומרים ברכת החודש. וע"ד הפשט אפשר לומר שכיון שיום זה קובע את ההתחלה א"א לדון את היום הראשון כמעלתו שהוא ראשון, שבעצם אנו עסוקים בחידוש הבריאה אז להעלות ולהזכיר שזה היום הראשון (מצד ר"ח) זה ענין שולי (במובן לא מרכזי) ונטפל בשונה משאר המועדים. כמו שאחד קנה מכונית מפוארת והוא חוגג את זה שהיום זה היום הראשון בחודש זה שהוא משתמש במכונית.
אם יורשה לי לסדר את הענינים.
זה שגדר היום השני הוא 'בחדש השביעי באחד לחודש' מסתמא לית מאן דפליג על זה, וגם הענין של 'שני ימי דין' הם לכאורה לא במובן של שני ימים נפרדים שכ"א לעצמו, א' וב' תשרי, אלא 'שתי מהדורות' של א' תשרי.

וכעת יש כאן את הנקודה - שעליה דנת מתחילה - שמלבד ראש השנה אין לנו גם 'ראש חודש תשרי' בפני עצמו שניתן לבודד אותו מהענין של ראש השנה ולהתייחס ל'ראש חודש' בלי 'ראש השנה' ול'ראש השנה' בלי 'ראש חודש', והענין הזה הוא עוד לפני הפשט והדרש והרמז והסוד, אלא כבר ברובד של העובדות ממש <לענ"ד אם לא שבנדרים הלך אחר לשון בנ"א, אז גם בנדרים היה הדין שנאסר גם בב' תשרי>.

בטעם הדבר הנפלא הזה כתבת ביאור נאה ומתקבל ע"ד הפשט, וכפי שכתבת שיש גם מקום לבאר בזה בעוד אופנים, (פירורי דברים מקוטעים מכיוון אחד שראיתי בזה שעומדים בזכרוני כעת עומדים על כך ש'חדש' שהוא חדשי הלבנה נמסר לישראל, החדש הזה לכם, וזה מתחיל בניסן, זמן בחירת ישראל ביציא"מ, ו'שנה' היא שנת חמה <אין דבר כזה 'שנת לבנה', וע"ע בחי' הגרי"ז הל' קיה"ח> שמשותפת לכל באי עולם, ואכן 'כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון', וה'חדש' בהעלם, בכסה, וכביכול כל אנפין שוין, וישראל מגלים כוחם ובחירתם גם כשהנתונים שלהם ושל אוה"ע 'זהים', בכח השופר, וכו'. זה גם קצת מסתנכרן עם עשי"ת שהם י' הימים שבין שנת הלבנה לשנת החמה, והם ימי העיבור, כידוע. וכמובן עוד רבו בענינים אלו הדברים לאין קץ ותכלית).


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 21:08

אפרים שפר כתב:
09 ספטמבר 2021, 13:28
שאלה שעלה לי באמצע תפילת ר"ה.
אנו אומרים בתפילה,
וידע כל פעול כי אתה פעלתו
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו
ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה

תמיד אנחנו יודעים שהידיעה הוא חיבור, דהיינו שכל "פעול" מחובר וחי עם ה"כי אתה פעלתו"
והבנה, הוא רמה פחות מזה, שהיצור מבין כי אתה יצרתו, אבל הוא לא חי עם זה 24/7
והרמה הכי נמוכה זה שאדם רק אומר את זה.
(כי ידיעה הוא חיבור אחד עם הדבר, והבנה, הוא מלשון בנין ומבין דבר מתוך דבר, ואמירה הוא רק מילים.)
??
שלום וברכה,
פירשתי לעצמי שידיעה בד"כ היא במעלה יותר גדולה אבל בעצם יש בה גם צד נמוך, למשל ששואלים מישהו איזה יום היום אז הידיעה שלו בזה היא כדבר חיצוני, ובעצם זה מעלת הידיעה שהיא הופכת את הדבר הנודע למציאות אבל בעצם כך הוא נהפך לחיצוני ולמציאות בעולם (עיין "עתה ידעתי כי יפה מראה את" היינו ע"י ידיעה אפשר לעמוד גם על דברים וצדדים חיצוניים). א"כ הפעול ידע מי פעלו היינו עצם המציאות מי בראו. ויבין זה דרגה יותר גבוהה של הבנה ותפיסה והשכלה בתוכן ויש לו קשר למי שבראו שיכול לעמוד על זה שהקב"ה יצרתו. ויאמר זה דרגה יותר גבוהה של הנשמה בהכרה בה' אלוקי ישראל כמציאות שהיא פעילה ונוכחת היינו המלך.
דוגמא יש אדם שהוא יודע שיש דבר כזה שנקרא רכב שנוסע מהכא להתם, יש מי שמבין את פעולת הרכב וכך השתייכותו לרכב גדולה יותר, ויש מי שמבין שהרכב זה הדבר, כמובן רק כמשל.


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 21:14

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:07
לענ"ד אם לא שבנדרים הלך אחר לשון בנ"א, אז גם בנדרים היה הדין שנאסר גם בב' תשרי.
חשבתי ע"ז תוך כדי שכתבתי, וזה נראה לי חידוש שקשה להולמו. מה תגיד בוסתות (לדעת הב"ח)?


עמנואל
הודעות: 1697
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 927 פעמים
קיבל תודה: 622 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי עמנואל » 09 ספטמבר 2021, 21:31

HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 00:11
בברכת שופרות, מדוע חותמים בשל תורה, וביום שמחתכם וגו' ותקעתם בחצוצרות וגו', ולא בעניינא דיומא ובחודש השביעי וגו' יום תרועה יהיה לכם. ואם משום שכבר אמרוהו בקרבנות היום הל"ל שבתון זכרון תרועה וגו', ואי משום דמהדר אשופר הל"ל והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש וגו'
הבקשה כאן היא על תקיעת השופר המציינת את הגאולה ולכן הוסף בקשה מעין אותו העניין - קיום כל הקרבנות עם התקיעות. יום תרועה וכו' אינו מתאים, משום שמצווה זו נוהגת גם בגלות. ותקיעת עשור בשנת היובל היא שולית ביחס ליובל של קיום המצוות דזמן הבית.


עמנואל
הודעות: 1697
הצטרף: 11 אפריל 2019, 21:55
נתן תודה: 927 פעמים
קיבל תודה: 622 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי עמנואל » 09 ספטמבר 2021, 21:35

נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 11:23
בנוסח התפילה בר"ה ישנו ג' קטעים שמוסיפים בברכת אתה קדוש, וכל אחד מהם מתחיל במילה "ובכן" תן פחדך, 'ובכן' תן כבוד, 'ובכן' צדיקים יראו וישמחו. מה הטעם שכל קטע מתחילה במילה הזו.
ראיתי בפירוש המחזור לר"א אלנקאר "ובכן - בעת ובעונה הזו, מן ובכן אבוא אל המלך".


קדמא ואזלא
הודעות: 1861
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 1240 פעמים
קיבל תודה: 1142 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 09 ספטמבר 2021, 21:53

עמנואל כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:35
נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 11:23
בנוסח התפילה בר"ה ישנו ג' קטעים שמוסיפים בברכת אתה קדוש, וכל אחד מהם מתחיל במילה "ובכן" תן פחדך, 'ובכן' תן כבוד, 'ובכן' צדיקים יראו וישמחו. מה הטעם שכל קטע מתחילה במילה הזו.
ראיתי בפירוש המחזור לר"א אלנקאר "ובכן - בעת ובעונה הזו, מן ובכן אבוא אל המלך".
רש''י בקוהלת [ח,י] פי' ובכן - ואז. וכ''ה באבודרהם.
 


לביא
הודעות: 3010
הצטרף: 13 אוגוסט 2021, 18:23
מיקום: ירושלים עיה״ק
נתן תודה: 1069 פעמים
קיבל תודה: 1196 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי לביא » 09 ספטמבר 2021, 21:59

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:52
לביא כתב:
09 ספטמבר 2021, 12:40
וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם - יש בזה פרוש כוונת הלב מה החילוק בין ״ברואים״ לבין ״המעשים״, ותמיד היה לי פרוש אחר בכך, שבראת פרוש כל הבריאה כולה, כולל הכוכבים והצמחים, שכידוע גם להם יש חיות, ואילו ״כל המעשים״ קאי אבני אדם, דשלא כמו הבריאה שלא מסוגלת לעשות דבר שה׳ לא הגדיר לה, ודהיינו שאינם יכולים ליצור דבר חדש, נקראים ברואים בלבד, ואילו בני אדם נתן ה׳ בהם כח לעשות דברים חדשים בעולם, ולזה אמר פחדך על מעשיך, שבני אדם מתוך פחד יבואו לקיים רצונו, ואילו הברואים שייך בהם אימה כדי שלא ישנו מתפקידם כמו שהיה במעשה בריאת הצומח יעוין ברש״י שם, ואח״כ אמר וייראוך כל המעשים, דלא שייך ביטול בחירה כלפי כל האומות, ורק מתוך יראה יבטלו ישתחוו לפניו, ואילו הברואים עצמם ישתחוו בלב שלם.
יפה, ואפשר להפך ש"ברואים" הולך על דרגה יותר גבוהה של נבראים של בנ"א, שהם ביחס ישיר של נבראים מהקב"ה ויותר מתייחסים למקור שממנו הם באים, ומעשים היינו ההמצאות בפועל של הדבר ולא כיחס של נברא אלא כעובדה שהיא קיימת מהקב"ה, ומהר"ל כתב שההבדל בין אימה ליראה, שאימה היא מצד גדלות מי שנותן אימה ויראה מצד שפלות הירא, והיינו שמי שהוא יותר בגדלות (כלפי שאר הנבראים) יש לו יותר אימה מהקב"ה מגדלותו של הקב"ה, משא"כ מי שהוא מעשיך ודרגתו ותפיסתו יותר נמוכה הרי שהוא ירא מצד שפלות עצמו. וישתחוו היינו פעולה של ביטול עצמו זה רק במי שיש לו השגה לבטל עצמו.
אכן זהו פרוש כוונת הלב, ופירשו דקאי אמלאכים.
ולי היה קשה ע״ז, דלא שייך בהם מורא הואיל ולא שייך בהם בחירה ורצון, ואומרים שלש פעמים ביום קדוש קדוש קדוש, ומורא זה לשם מה הוא.
ולכן פרשתי מה שפרשתי.


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1624
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 581 פעמים
קיבל תודה: 1367 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 09 ספטמבר 2021, 22:12

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:14
יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:07
לענ"ד אם לא שבנדרים הלך אחר לשון בנ"א, אז גם בנדרים היה הדין שנאסר גם בב' תשרי.
חשבתי ע"ז תוך כדי שכתבתי, וזה נראה לי חידוש שקשה להולמו. מה תגיד בוסתות (לדעת הב"ח)?
בעניי איני זוכר מהי דעת הב"ח ממנה כבודו שואל, ובכל זאת מהקשר הדברים אני מצליח להבין שמדובר כנראה על קביעות וסת לפי ימי החודש או לפי 'ראש חודש'.
ויש לומר, שכנראה לשם 'תשרי' אין משמעות בהקשר של וסתות, ושם הכל תלוי ב"א' בחודש" "ב' בחודש". (וברור שכשאומרים שאין 'ראש חודש תשרי' מלבד 'ראש השנה' אז זה רק בהקשר המסוים של ירח תשרי, ולא כ'חודש' סתם).


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 6822
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 341 פעמים
קיבל תודה: 4557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נדיב לב » 09 ספטמבר 2021, 22:22

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 15:35
נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 12:32
HaimL כתב:
09 ספטמבר 2021, 00:57
מסתבר לי שעלינו לשבח כולו הוא מנוסח ברכת מלכויות, וא"כ לכאורה יש בו עוד פסוק של תורה, וידעת היום והשבות וגו' דמאי אולמיה דשמע ישראל, דחשיב מלכות, מהאי פסוקא.



כל הערה פנינה. קראתי בר"ה ביאור בשם הסבא מסלבודקה [ומבארו רבי ראובן קרלינשטיין] שעומד בהערת מר, מדוע פסוק שמע ישראל נכלל בפסוקי מלכויות...

אליבא דאמת, בלי להכנס לגוף הביאור של הסבא מסלבודקא, שאלת ידידנו ר' חיימ'ל מבוססת על הגמרא בר"ה לב: -
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לב עמוד ב
אמר רב הונא, תא שמע: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים... אין עוד - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות. אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו - מלכות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינה מלכות

כך שפירשתי לעצמי את שאלתו, לא כנקיטת הנחת יסוד ששמע ישראל חשוב פסוק של מלכויות יותר מוידעת היום ודרישת טעם לדבר, אלא להיפך - כנקיטת הנחת יסוד ששני פסוקים אלו חשובים פסוקים של מלכויות, והערה שממילא יש לנו פסוק נוסף של תורה - אם עלינו לשבח מכלל מלכויות.


לא יודע מה נצרך מר להאריך.. בהבנת השואל הנ"ל בהקשר לתגובתי, בעוד לא התייחסתי להבדל בין שמע ישראל לוידעת היום, וכמו שהודגש בתגובתי, אלא בטעם דפסוק שמע ישראל נכלל במלכויות כמבואר בגמ' וע"ז העתקתי את פירושו הנפלא של הסבא מסלבודקה. [ברור לך שהסבא מסלבודקה ידע את הגמ'...]


נבשר
הודעות: 3578
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 1552 פעמים
קיבל תודה: 1472 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נבשר » 09 ספטמבר 2021, 22:26

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:12
בעניי איני זוכר מהי דעת הב"ח ממנה כבודו שואל, ובכל זאת מהקשר הדברים אני מצליח להבין שמדובר כנראה על קביעות וסת לפי ימי החודש או לפי 'ראש חודש'.
ויש לומר, שכנראה לשם 'תשרי' אין משמעות בהקשר של וסתות, ושם הכל תלוי ב"א' בחודש" "ב' בחודש". (וברור שכשאומרים שאין 'ראש חודש תשרי' מלבד 'ראש השנה' אז זה רק בהקשר המסוים של ירח תשרי, ולא כ'חודש' סתם).
דעת הב"ח (ו"ד סי' קפט אות טו.) שאשה קובעת וסת לראש חודש ולא לתאריכי החודש, למשל ראתה א' ניסן ול' ניסן קבעה וסת לראש חודש. השאלה א"כ אשה שראתה בא' אלול וב' תשרי קבעה וסת לראש חודש.


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 1624
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 581 פעמים
קיבל תודה: 1367 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 09 ספטמבר 2021, 22:47

נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:22
לא יודע מה נצרך מר להאריך בהבנת השואל הנ"ל בהקשר לתגובתי, בעוד לא התייחסתי להבדל בין שמע ישראל לוידעת היום, וכמו שהודגש בתגובתי, אלא בטעם דפסוק שמע ישראל נכלל במלכויות כמבואר בגמ' וע"ז העתקתי את פירושו הנפלא של הסבא מסלבודקה. [ברור לך שהסבא מסלבודקה ידע את הגמ'...]
הבנתי לתומי שכוונתך ליישב הערתו ע"פ ביאורו של האלטער זצ"ל, ולבאר ששמע ישראל בלבד 'מתהפך' למלכויות ולא 'וידעת היום'. כיון שלא לכך נתכוונת הרי אתי תלון משוגתי, וזכינו מדבריך לביאורו של האלטער זצ"ל באמירת מלכויות לפניו יתברך.

(אגב, לא כ"כ הבנתי את עצם הביאור, לכה"פ בניסוח שכת"ר הזכיר, שנראה כביכול באמירת שמע ישראל שבכל יום אין אנו ממליכים את הקב"ה עלינו, בעוד שבמתני' ברכות איתא 'למה קדמה שמע לוהיה אם שמע .. כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים'. ואמנם עצם הדברים, שאמירת מלכויות היא לפניו יתברך - הן מצד עצם ה'חפצא' של אמירת מלכויות שהן 'לפני' כלשון הגמ', הן מצד מה שנאמרות בתפילה שכולה 'לפני ה'' - מבוארים, אבל ההשלכה שלהם לענין קבלת עול מלכות שמים לא נהירה לי דיה).


צאנזע חסיד
הודעות: 176
הצטרף: 17 אוגוסט 2021, 14:07
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי צאנזע חסיד » 09 ספטמבר 2021, 23:02

פירוש יקר ששמעתי מרבינו שליט"א בימי הסליחות בעת לויה של יהודי יקר וחשוב שהיה מסובב ביסורים וקיבלם בשמחה.

צקון לחשם קשוב י"ה


שכון מעולים כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ,'
יש לבאר הכוונה באמרו 'צקון לחשם', ובפרט
דלאחמ"כ נקט בהיפוך ואמר 'הקשיבה אדון לקול
שוועתם'
היינו בקול זעקה ובקול גדול, וכאן נקט
שמתפלל בלחש ושפוך צקון לחשו לפני השי"ת.
ואפ"ל דנתכוון הפייט על האיש הישראלי אשר
בהגיע אליו איזה מקרה שאינו טוב ופקדו צער
וצרה, הרי שהוא מתגבר באמונתו ובתמימותו
ואינו מהרהר חלילה אחר ההנהגה העליונה. וכן
הוא הנהגתם של זרע ישראל קודש שהגם
שניתכים עליהם אסונות בזה אחר זה, עד שכבר
נתמלא כל הבגד כולו קרעים, מכל מקום אינם
מתרעמים כלל וכלל על מידותיו של הקב"ה, אלא
מצדיקים עליהם את הדין ואומרים הצור תמים
פעלו כי כל דרכיו משפט, ודלים אנו ורשים
מלהבין דרכי ההנהגה העליונה.

וזהו "צקון לחשם" דייקא


פותח הנושא
נדיב לב
הודעות: 6822
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 341 פעמים
קיבל תודה: 4557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי נדיב לב » 09 ספטמבר 2021, 23:09

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:47
נדיב לב כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:22
לא יודע מה נצרך מר להאריך בהבנת השואל הנ"ל בהקשר לתגובתי, בעוד לא התייחסתי להבדל בין שמע ישראל לוידעת היום, וכמו שהודגש בתגובתי, אלא בטעם דפסוק שמע ישראל נכלל במלכויות כמבואר בגמ' וע"ז העתקתי את פירושו הנפלא של הסבא מסלבודקה. [ברור לך שהסבא מסלבודקה ידע את הגמ'...]
הבנתי לתומי שכוונתך ליישב הערתו ע"פ ביאורו של האלטער זצ"ל, ולבאר ששמע ישראל בלבד 'מתהפך' למלכויות ולא 'וידעת היום'. כיון שלא לכך נתכוונת הרי אתי תלון משוגתי, וזכינו מדבריך לביאורו של האלטער זצ"ל באמירת מלכויות לפניו יתברך.

(אגב, לא כ"כ הבנתי את עצם הביאור, לכה"פ בניסוח שכת"ר הזכיר, שנראה כביכול באמירת שמע ישראל שבכל יום אין אנו ממליכים את הקב"ה עלינו, בעוד שבמתני' ברכות איתא 'למה קדמה שמע לוהיה אם שמע .. כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים'. ואמנם עצם הדברים, שאמירת מלכויות היא לפניו יתברך - הן מצד עצם ה'חפצא' של אמירת מלכויות שהן 'לפני' כלשון הגמ', הן מצד מה שנאמרות בתפילה שכולה 'לפני ה'' - מבוארים, אבל ההשלכה שלהם לענין קבלת עול מלכות שמים לא נהירה לי דיה).

לפני הכל, איך "הבנת לתומך"? הניחא שהיה מקום לטעות מה שנכתב 'הערת מר' אבל הלא כל המהלך בדברי הסבא כדי לבאר ענינו של פסוק שמע ישראל שנכלל במלכויות בלי להזכיר מילה על פסוק וידעת, ולא נעשתה שום השוואה בין שמע ישראל לפסוק וידעת היום. וכל מי שרואה את דברי הסבא לא יעלה על דעתו לפרש כמו שכתבת גם לא בהקשר דברי. חכמים הזהרו בדבריכם לפני שתחרצו ממי נעלמה גמ' מפורשת וממי לא. בנוגע להערתך על דברי הסבא, לא כ"כ הבנתי מה קשה למר. הלא את הנקודה הזו הוא בא לבאר. ובתוך דבריו עומד על כמה הבדלים הלכתייים השנויים למעשה בין תפילה לק"ש וזת"ד: משא"כ בתפלה ישנו ממד נוסף, האדם עומד לפי המלך ומדבר עמו! לכן כשאדם מתפלל והוא עומד לפני המלך אסור לעבור בארבע אמותיו ולכן אסור לו להפסיק אפילו אם המלך שואל בשלומו, הוא נמצא במצב מיוחד של עומד לפני המלך, באמצע לדבר עם המלך, משא"כ בק"ש שמותר לעבור כנגד אומרה, וכן מותר להשיב באופני מסוימים.


משה נפתלי
הודעות: 3469
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 1792 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי משה נפתלי » 09 ספטמבר 2021, 23:40

נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:00
כבר יסדת זה לפני שלוש שנים, הלא?
הרי! viewtopic.php?f=6&t=4006&p=90384&hilit= ... %99#p90384

 


הצבי
הודעות: 1063
הצטרף: 26 אפריל 2020, 19:44
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 389 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול פירושים קצרים הערות והארות שנתחדש לחו"ר הפורום בתפילות הימים הנוראים

שליחה על ידי הצבי » 09 ספטמבר 2021, 23:57

יושב בשבת תחכמוני כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:06
נבשר כתב:
09 ספטמבר 2021, 17:52

בעניי לא הבנתי למה טרחת להדגיש את מוסף ראש חודש, ולמה ממוסף ראש השנה עצמו לא קשה לך בדיוק באותה מידה.

והאמת שבודאי ראש השנה אינו יום שבמקרה נפל בראש חודש, אלא עניניהם כרוכים ממש, וכמו שכתוב בתהלים 'תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב', (ויש בזה הרבה בדרוש), כך שממילא כל מה שנאמר על כך שראש השנה 'נהיה' יומיים, נאמר ממילא גם על ראש חודש
יש לציין ע''ז את פסקו המחודש של הגאון מהר''ר אבלי פאסוועלער שהובא בחיי''א , שמי ששכח המלך הקדוש בליל ר''ה אינו צריך לחזור אפי' שבשאר עשי''ת חוזרים ע''ז, וטעמו משום שאין מקדשין את החודש בלילה, והרי לנו עשיית צבת בצבת בין דיני הר''ח שבכאן לדיני יום הזיכרון, ואולי יל''ח.
והנה פסק זה הובא בשעה''צ תקפ''ב סק''ד והוא פקפק בזה, אבל המעיין יראה שאינו מפקפק שם על עיקר הסברא אלא שדן דהיות והוא מתפלל של יו''ט אזי ממ''נ אינו יוצא.
ולעניין דידכו לגבי יום הב' אז מסתימות הדברים נ' קצת דלמהר''ר אבלי הנ''ל יהא הדין כן גם ביום הב' דר''ה, דהיינו דאם שכח המלך הקדוש ביום ב' דר''ה לא יחזור משום דאין מקדשין את החודש בלילה, ולעניין זה יהא ראי' ברורה כדבריכם שהיום הב' גם הוא נידון בדיני ר''ח בזה, וצ''ע בחי''א בפנים ואינו תח''י כעת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אלול, ימים נוראים”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח