לימוד בכולל אחר הנישואין

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 00:29

החסיד כתב:
נזהר מצבועים כתב:ממש לא ואין שום ענין להתוכח על מציאות
הנגלית לפנינו יום יום
ועל יושבי הברזלים המכסים כל פינה
גם זו הוירטואלית..
זו כלל לא הדרך לבדוק, כי הבדיקה היא תמיד באחוזים יחסיים, תקח את מספר הבוחרים למפלגות החרדיות, תוריד פרומיל אחד בשביל כמה חילוניים שבחרו מסיבותיהם להצביע להם, ומתוך זה ישובי הברזלים הוא אחוז קטן, אם כי הוא הרבה מאוד, מאידך תבדוק ברישומי ההיסטוריה כמה בחורים ישבו אז בישיבות בכלל, ומצתא שזה אחוז מזערי מהציבור שעדיין נשאר אז שומרר מצוות.
זו התכחשות למציאות
ובניית סטיסטיקה משל עצמך
זה קל אבל לא נכון.
הנתונים מראים אחרת
בכל הפרמטרים
אפילו של גירושין
הכל השתנה בדורינו
וכל רגע הוא הולך ומשתנה
החסיד.


פותח הנושא
החסיד
מאמרים: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 00:34

אינני בונה סטטיסטיקה של עצמי. דיברתי עם כמה זקנים שלמדו בעץ חיים בתקופה ההיא, וכולם דיווחו על כך שהם מהיחידים בכיתה שנשרו דתיים.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 00:41

אני מאמין לך שכך היה
היום הנשירה היא לא אידאלוגית
היא בתכל'ס תאותנית
ואני גם מאמין ללא שום ספק
שהיום בדורינו המשיכה למטה היא
חזקה לאין ערוך מאותם ימים.
הכל צבעוני הכל ויזואלי הכל נגיש
ולא רק תאוות גם אקדמיה וכדומה
למשל עד לפני מאה שנה הצניעות היתה נחלת הכלל
גם אצל היהודי וגם אצל הגוי מזרח אירופאי
תמימות הנשים כיום היא לא כמו של פעם
אפילו של הילדים
הקדמה כבשה גם את הגויים
גם את היהודים
וגם את החרדים
לך תכחיש.


בני תורה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי בני תורה » 07 אוקטובר 2018, 00:43

אני גם שמעתי שמרן הגר"ש אויערבאך תמיד היה מספר מה שאומר החסיד, וכמדומה שאמר שמכל כיתתו בעץ חיים נשארו בודדים.
מאידך גיסא צודק נזהר מצבועים, שהיום הקלקול הוא בפנים. הוא מדבר על לבושים כחרדים ומקולקלים מבפנים, מה שפעם לא היה. והרי אדם יכול היום ללבוש את השמונה בגדים כלפי חוץ ולחיות בפנים כמו חילוני.
בקיצור כל אחד מדבר על קלקול מסוג אחר.


פותח הנושא
החסיד
מאמרים: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 00:44

שומע, אם כי איני מסכים!
אגב, תראו שאפשר לנהל ויכוח ענייני בלי לגרור אותו לשום מחוזות בלתי רצויים.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 00:45

צריך לקחת בחשבון שהציבור החרדי היה
פחות מעשר אחוז מהציבור כיום.


פותח הנושא
החסיד
מאמרים: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 00:48

בני תורה כתב:אני גם שמעתי שמרן הגר"ש אויערבאך תמיד היה מספר מה שאומר החסיד, וכמדומה שאמר שמכל כיתתו בעץ חיים נשארו בודדים.
מאידך גיסא צודק נזהר מצבועים, שהיום הקלקול הוא בפנים. הוא מדבר על לבושים כחרדים ומקולקלים מבפנים, מה שפעם לא היה. והרי אדם יכול היום ללבוש את השמונה בגדים כלפי חוץ ולחיות בפנים כמו חילוני.
בקיצור כל אחד מדבר על קלקול מסוג אחר.
נכון מאוד, אבל כמדומני שלשניהם מועיל הסגירה בגטו של הכוללים.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 00:50

החסיד כתב:
בני תורה כתב:אני גם שמעתי שמרן הגר"ש אויערבאך תמיד היה מספר מה שאומר החסיד, וכמדומה שאמר שמכל כיתתו בעץ חיים נשארו בודדים.
מאידך גיסא צודק נזהר מצבועים, שהיום הקלקול הוא בפנים. הוא מדבר על לבושים כחרדים ומקולקלים מבפנים, מה שפעם לא היה. והרי אדם יכול היום ללבוש את השמונה בגדים כלפי חוץ ולחיות בפנים כמו חילוני.
בקיצור כל אחד מדבר על קלקול מסוג אחר.
נכון מאוד, אבל כמדומני שלשניהם מועיל הסגירה בגטו של הכוללים.
כולל = גטו?
עבודה = קידמה?
והלא כך נאמר 'העבודה משחררת'.
מוזר.


פותח הנושא
החסיד
מאמרים: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 00:51

נזהר מצבועים כתב:כולל = גטו?
עבודה = קידמה?
לא התכוונתי חלילה לאסוציאציה שלילית, כוונתי לגטאות שהיהודים במרוצת הגלות כלאו את עצמם בהם מרצון.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 00:52

החסיד כתב:
נזהר מצבועים כתב:כולל = גטו?
עבודה = קידמה?
לא התכוונתי חלילה לאסוציאציה שלילית, כוונתי לגטאות שהיהודים במרוצת הגלות כלאו את עצמם בהם מרצון.
הטרמינולוגיה צורמת כאן.
והיא יותר מאשר סמנטיקה.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 657
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 204 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי מלמד להועיל » 07 אוקטובר 2018, 00:54

סענדער כתב:אם כבר מדברים, אז מעניין אותי השאלה הבאה.
מה מורים גדולי ישראל בצד הליטאי של המפה, כשאברך לא מוצא טעם בלימוד, (ויש לו אומץ להגיד את זה - או לחילופין לומר זאת בצורה מכובסת), ורוצה לעזוב את הכולל. מהי ההוראה במקרה כזה?
ומה יעשה אדמור חסידי שיבוא אליו חסיד ויאמר לו שהוא לא מוצא טעם בשמירת שבת?
חוץ מזה, שאם בן אדם לא מוצא טעם בלימוד, יש ה-מ-ו-ן דברים שהוא יכול לנסות כן למצוא טעם בלימוד לפני שיחליט סופית שאין לו טעם
ואני לא מדבר על אלו, שאין להם טעם בלימוד כי כבר יש להם טעם במקומות אחרים, ודל


פותח הנושא
החסיד
מאמרים: 0
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 71 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 00:55

נזהר מצבועים כתב:
החסיד כתב:
נזהר מצבועים כתב:כולל = גטו?
עבודה = קידמה?
לא התכוונתי חלילה לאסוציאציה שלילית, כוונתי לגטאות שהיהודים במרוצת הגלות כלאו את עצמם בהם מרצון.
הטרמינולוגיה צורמת כאן.
והיא יותר מאשר סמנטיקה.
אם זה צורם למישהו אני מתנצל בכנות, בכל אופן אני לא כיוונתי לכך.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 01:05

החסיד כתב:אינני בונה סטטיסטיקה של עצמי. דיברתי עם כמה זקנים שלמדו בעץ חיים בתקופה ההיא, וכולם דיווחו על כך שהם מהיחידים בכיתה שנשרו דתיים.
וזה רק מלמד אותך שאז
לא כמו היום גם בני תורה היו נושרים
ואילו היום
אין חולק שאדם שיוצא לעבוד
פחות שמור מאברך כולל.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 01:07

מלמד להועיל כתב:
סענדער כתב:אם כבר מדברים, אז מעניין אותי השאלה הבאה.
מה מורים גדולי ישראל בצד הליטאי של המפה, כשאברך לא מוצא טעם בלימוד, (ויש לו אומץ להגיד את זה - או לחילופין לומר זאת בצורה מכובסת), ורוצה לעזוב את הכולל. מהי ההוראה במקרה כזה?
ומה יעשה אדמור חסידי שיבוא אליו חסיד ויאמר לו שהוא לא מוצא טעם בשמירת שבת?
לימוד תורה [בכולל כל היום] אצל החסידים איך שאני מבין זה ערך קרי תלוי בבחירת האדם
שמירת שבת זה חוק קרי לא נתון לבחירה
לערבב בין השנים זה לא הוגן ולא נכון.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 657
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 204 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי מלמד להועיל » 07 אוקטובר 2018, 01:14

זה בדיוק מה שהעליתי לדיון כבר למעלה
מה אתה מתכון שלימוד תורה זה ערך? אין חיוב ללמוד כל היום? יש אדמורים שחולקים על מה שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, או שמסבירים אחרת את מה שכתוב בשו"ע וברמב"ם שצריך ללמוד אפילו גוסס, אפילו עני, אפילו זקן שתשש כוחו?
בקיצור, תסביר לי איפה יש הבדל
נכון שכבר הבאתי שמי שאנוס לפרנסה וכדו' יכול ללכת לעבוד ולקבוע עתים, אבל מי שלא אנוס, זה חוק כמו שמירת שבת. אדרבה, תראה לי מקורות לא ככה


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 01:16

מלמד להועיל כתב:זה בדיוק מה שהעליתי לדיון כבר למעלה
מה אתה מתכון שלימוד תורה זה ערך? אין חיוב ללמוד כל היום? יש אדמורים שחולקים על מה שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, או שמסבירים אחרת את מה שכתוב בשו"ע וברמב"ם שצריך ללמוד אפילו גוסס, אפילו עני, אפילו זקן שתשש כוחו?
בקיצור, תסביר לי איפה יש הבדל
נכון שכבר הבאתי שמי שאנוס לפרנסה וכדו' יכול ללכת לעבוד ולקבוע עתים, אבל מי שלא אנוס, זה חוק כמו שמירת שבת. אדרבה, תראה לי מקורות לא ככה
חד משמעי החסידים אוחזים
שהיהדות לא מסתכמת רק בתורה כל היום
תשאל את החסיד ויישב לך.
והם יצטטו לך את הרמב"ם שיפה תלמוד תורה
עם דרך ארץ.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 01:20

כמובן שוהגית בו יומם ולילה
הם יפרשו לך כל זמן שאתה פנוי
אתה מצווה לעסוק בה ביום ובלילה
וכבר הביאו כאן בשם החפץ חיים
דברים דומים.


דע מה שתשיב
מאמרים: 0
הודעות: 53
הצטרף: 01 אוקטובר 2018, 22:59
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי דע מה שתשיב » 07 אוקטובר 2018, 01:41

הרבה ביקשתי מן החכמים ולא השיבו בידי דברים ברורים על כן אכתוב את אשר נראה לי בעניין זה ואין הדברים אלא הרהורים בעלמא הציבור הלטאי כל אחד חי לעצמו רק שהוא מחוייב לענייני הכלל אבל אין זה מסגרת קהילתית ועל כן אלמלי שיהא עיקר עניין הציבור מסביב ללימוד התורה ולומדי התורה לא היה שום מחייב ליחיד ובמצב היום בלי מחויבות הדירדור מסוכן שאין אדם שלא יושפע מסביבתו על כך לימוד התורה תורם לניתוק ובעיקר למחייב ציבורי לכל מי שמשייך עצמו לציבור הליטאי ומוסדותיו מאדך הציבור החסידי הקהילתיות שמורה ושומרת ועל כן פחות צריכים למחייב האדיר של לימוד התורה ללא שום עיסוק אחר


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 01:44

דע מה שתשיב כתב:הרבה ביקשתי מן החכמים ולא השיבו בידי דברים ברורים על כן אכתוב את אשר נראה לי בעניין זה ואין הדברים אלא הרהורים בעלמא הציבור הלטאי כל אחד חי לעצמו רק שהוא מחוייב לענייני הכלל אבל אין זה מסגרת קהילתית ועל כן אלמלי שיהא עיקר עניין הציבור מסביב ללימוד התורה ולומדי התורה לא היה שום מחייב ליחיד ובמצב היום בלי מחויבות הדירדור מסוכן שאין אדם שלא יושפע מסביבתו על כך לימוד התורה תורם לניתוק ובעיקר למחייב ציבורי לכל מי שמשייך עצמו לציבור הליטאי ומוסדותיו מאדך הציבור החסידי הקהילתיות שמורה ושומרת ועל כן פחות צריכים למחייב האדיר של לימוד התורה ללא שום עיסוק אחר
כל זה נכון לפעם בשטעטל
היום חלק גדול מהחסידים יוצאים לעבוד
במקומות שלא יכירנו
לא רצען או חייט וכדומה
אלא מקצועות שמסתופפים בין חילונים כופרים
או חרדים כופרים במסווה
החממה של השישי שבת בצל האדמו"ר
או תפילת שחרית בבוקר בין חבריהם
לא מספיקה.
מה שהיה אז הוא לא מה שהיום.


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יעבץ » 07 אוקטובר 2018, 01:58

מלמד להועיל כתב:זה בדיוק מה שהעליתי לדיון כבר למעלה
מה אתה מתכון שלימוד תורה זה ערך? אין חיוב ללמוד כל היום? יש אדמורים שחולקים על מה שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, או שמסבירים אחרת את מה שכתוב בשו"ע וברמב"ם שצריך ללמוד אפילו גוסס, אפילו עני, אפילו זקן שתשש כוחו?
בקיצור, תסביר לי איפה יש הבדל
נכון שכבר הבאתי שמי שאנוס לפרנסה וכדו' יכול ללכת לעבוד ולקבוע עתים, אבל מי שלא אנוס, זה חוק כמו שמירת שבת. אדרבה, תראה לי מקורות לא ככה
באבן האזל כתב שמותר להבטל מהתורה לצורך תענוג, כגון להתפרנס יתר על צרכיו הבסיסים. (אין לי כרגע המקור המדויק).
ופוק חזי מה עמא דבר. כל ימי גדלתי בין אברכים ולא ראיתי שנזהרים לבטל תורה בכל רגע ורגע למעט היחידים אשר נער יספרם.
והרי גדר 'ביטול תורה' לא נקבע אם שם 'אברך' נקרא עליך, ואדרבא חמיר טפי, ואעפ"כ.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 02:01

יעבץ כתב:
מלמד להועיל כתב:זה בדיוק מה שהעליתי לדיון כבר למעלה
מה אתה מתכון שלימוד תורה זה ערך? אין חיוב ללמוד כל היום? יש אדמורים שחולקים על מה שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, או שמסבירים אחרת את מה שכתוב בשו"ע וברמב"ם שצריך ללמוד אפילו גוסס, אפילו עני, אפילו זקן שתשש כוחו?
בקיצור, תסביר לי איפה יש הבדל
נכון שכבר הבאתי שמי שאנוס לפרנסה וכדו' יכול ללכת לעבוד ולקבוע עתים, אבל מי שלא אנוס, זה חוק כמו שמירת שבת. אדרבה, תראה לי מקורות לא ככה
באבן האזל כתב שמותר להבטל מהתורה לצורך תענוג, כגון להתפרנס יתר על צרכיו הבסיסים. (אין לי כרגע המקור המדויק).
ופוק חזי מה עמא דבר. כל ימי גדלתי בין אברכים ולא ראיתי שנזהרים לבטל תורה בכל רגע ורגע למעט היחידים אשר נער יספרם.
והרי גדר 'ביטול תורה' לא נקבע אם שם 'אברך' נקרא עליך, ואדרבא חמיר טפי, ואעפ"כ.
יש לזה המון מקורות [תיקון טעות לכדי מחייתו] ואוי ואבוי אם נצטרך דוקא לדברי האבן האזל
הקטגוריא על אברכים אינה מסירה בשום דרך את הטענה שהעלו כאן
ועם זאת אברך שספון בכולל גם אם מתבטל מידי פעם
זה לא בטלה כמו אצל אחד שכל היום עסק ליותר ממחייתו..
ובסוף היום קובע דף היומי אם בכלל
ובשבתות ובזמנים פנויים מנצל את הימים לבטלה
וזה אמור גם לליטאים וגם לחסידים.


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 02:07

נניח אדם שיש לו שני אופציות
האחת להיות אברך שמידי פעם גם לא נזהר מלבטל תורה בכל רגע ורגע
או
לצאת לעבוד
מה עדיף?


מלמד להועיל
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 657
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 204 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי מלמד להועיל » 07 אוקטובר 2018, 02:24

נו... יעבץ, ולדעתך כל מי שהולך להתענג יומם וליל זה בסדר?
אני לבושתי לא מכיר את האבן האזל המדובר, אבל כנראה הכוונה במשורה, תענוג שיש בו צורך. לא מעבר.
ולכן אני חוזר שוב, שטענתי היא נורא פשוטה, עוד לפני שמדברים על מכשולות בעבודה, חינוך, וכן הלאה, מבחינת ההלכה הטהורה, מה ההיתר של מי שיכול ללמוד, לצאת לעבוד?


נזהר מצבועים
מאמרים: 0
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 90 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 02:28

amsgula.net כתב:כתב החפץ חיים זללה"ה [עשין אות יב]:
וּשְׁאָרֵי זְמַנִּים לִפְעָמִים יוֹצֵא הָאָדָם נָקִי מִזֶּה הֶעָוֹן [ביטול תורה] מִדִּין שֶׁל מַעְלָה, עֲבוּר שֶׁעָסַק בְּפַרְנָסָתוֹ, אוֹ שֶׁמְחַשֵׁב בְּרַעֲיוֹנָיו בְּאֵיזֶה אֹפֶן לְהַשִּׂיג אֶת מִחְיָתוֹ וכו', אך גם בזה צריך לזהר מאד, שלא יוציא על זה זמן ליותר מכדי ההכרח האמתי ושלא להניח להיצר את דרכו בזה, כי הוא יאמר שהכל הוא הכרח. ובחן אחי וראה, היאך היצר מסמא את עינינו בזה, כי הלא לפי טבע האדם, אם ייטיב עמו רעהו, אשר הוא בשר ודם כמוהו, במתנת חנם, או אם הוא בעל מלאכה, וישכרנו בעל בית אחד למלאכתו, כל שיתן לו יותר, הוא יותר נכנע ויותר זריז בעבודתו לעשותה על צד הטוב, ואלו בעבודת מלכו של עולם, אשר גם בה אנו נחשבין כשכירי יום, כמאמרם ז''ל: אנן אגירי יומי אנן, היצר הרע מטה את דרכנו לעשותה מהפוך להפוך, כי כל מה שהקדוש ברוך הוא יוסיף לו בטובה וירויח לו בעסקיו יותר, יסיתנו היצר לאמר: כי עתה לפי עשרך שנתן לך הקדוש ברוך הוא, אתה מכרח לדור בדירה נאה יותר ולילך במלבושי רקמה ולהתנהג כדרך בעלי הבתים הגבוהים, שאם לא כן תתבזה לעיני חבריך, ולכן אתה מכרח עתה לבטל בפעם הזאת את הקביעות עתים לתורה שלך ולסע למקום פלוני ופלוני להרויח.
ואחר כך כשיעזור לו הקדוש ברוך הוא ויצליח למעלה מעלה, יסיתנו היצר, שיטול עסקים רבים תחת ידו, וכשלא יהיה ביכלתו בעצמו לפרנס בכל העסקים ההם, יראנו היצר הכרח אחר, ויאמר: שעתה לפי רבוי העסקים שנתן לך הקדוש ברוך הוא, אתה מוכרח ליטול אנשים רבים תחת משמרתך ולהעמיד כל איש על פקודתו, כדי שישרתוך בעסקיך, ויהיו לך לבד כל העסקים. ומידי יום ויום יתרבו עסקיו יותר ויותר וטרדותיו יותר ויותר. בקצור, סוף דבר יהיה כל מה שהקדוש ברוך הוא יוסיף לו בטובה ויתן לו הצלחה בעסקיו, יותר יסיתנו היצר על פי דרכי הכרחיותיו לבטל מתורה ועבודה, עד שלבסוף לא יניח לו פנאי, אפילו לתפלה בצבור, ויראה לו היצר בכל זה, כי הוא מכרח לפי עשרו וכבודו ועסקיו הרבים, וידמה את עצמו כאוהבו באמת ומתכון רק לטובתו, כדי שלא יהיה ללעג ולבזיון בפני שארי חבריו שבעיר, כשלא יעלה מעלה מעלה.
ובעניני עולם הבא ירגילנו היצר במדת ההסתפקות, שיהיה אפילו עני שבעניים, שלא יהיה לו אפילו מקום מחסה להסתר מן הקליפות, כמאמרם ז''ל: בנתה ביתה זו תורה וכו', שכל מי שקנה לו דברי תורה קנה לו בית לעולם הבא וכו', כי סביב הגן עדן הוא הגיהנם, וממילא, חס וחלילה, כשלא יהיה לו בית בגן עדן, מכרח הוא להיות, חס וחלילה, תחת ידי הקליפות רחמנא ליצלן, ותחת שהראה לו היצר בזה העולם פנים צהובות לילך במלבושי רקמה, שם יקטרג הוא בעצמו עליו, שיהיה לבוש בגדים הצואים הנעשים מחלאת עונותיו, כמו שמפרש בזכריה: ''ויהושע היה לבוש בגדים צואים ועומד לפני המלאך וגו' הסירו הבגדים הצואים'' וגו', וכמו שמפרש בספרים הקדושים על כן מאד ומאד צריך להתישב בזה, איזה הוא הכרח אמיתי, שבלתו אי אפשר בשום פנים, והיותר יחרים עכ"ל.
החפץ חיים עושה חלוקה ברורה בין פרנסה לצורך האמיתי ובין העיסוק בה יותר ממחייתו.


יעבץ
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1051
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 407 פעמים
קיבל תודה: 402 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יעבץ » 07 אוקטובר 2018, 02:45

נזהר מצבועים כתב:
יעבץ כתב:
מלמד להועיל כתב:זה בדיוק מה שהעליתי לדיון כבר למעלה
מה אתה מתכון שלימוד תורה זה ערך? אין חיוב ללמוד כל היום? יש אדמורים שחולקים על מה שכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה, או שמסבירים אחרת את מה שכתוב בשו"ע וברמב"ם שצריך ללמוד אפילו גוסס, אפילו עני, אפילו זקן שתשש כוחו?
בקיצור, תסביר לי איפה יש הבדל
נכון שכבר הבאתי שמי שאנוס לפרנסה וכדו' יכול ללכת לעבוד ולקבוע עתים, אבל מי שלא אנוס, זה חוק כמו שמירת שבת. אדרבה, תראה לי מקורות לא ככה
באבן האזל כתב שמותר להבטל מהתורה לצורך תענוג, כגון להתפרנס יתר על צרכיו הבסיסים. (אין לי כרגע המקור המדויק).
ופוק חזי מה עמא דבר. כל ימי גדלתי בין אברכים ולא ראיתי שנזהרים לבטל תורה בכל רגע ורגע למעט היחידים אשר נער יספרם.
והרי גדר 'ביטול תורה' לא נקבע אם שם 'אברך' נקרא עליך, ואדרבא חמיר טפי, ואעפ"כ.
יש לזה המון מקורות ואוי ואבוי אם נצטרך דוקא לדברי האבן האזל
הקטגוריא על אברכים אינה מסירה בשום דרך את הטענה שהעלו כאן
ועם זאת אברך שספון בכולל גם אם מתבטל מידי פעם
זה לא בטלה כמו אצל אחד שכל היום עסק ליותר ממחייתו..
ובסוף היום קובע דף היומי אם בכלל
ובשבתות ובזמנים פנויים מנצל את הימים לבטלה
וזה אמור גם לליטאים וגם לחסידים.
אדרבה אם יש לך מקורות בעניין הרי מלמד להועיל ביקש שיביאו כאן.
אני בחפזי זכרתי רק מדבריו אלו שכתב כך בברור, וגם זה בלא עיון בפנים כנדרש, ואפשר להוסיף עוד.
ולגבי הקטרוג, אדרבה התכוונתי להביא ראיה שגם יראים ושלמים המקפידים על הלכות שבת קלה כבחמורה לא נזהרים שלא להוציא רגע לבטלה, ומסתמא מבינים שלא נפסק כדברי נפש החיים בזה מעיקר הדין. והנח להם לישראל.
ובוודאי שאין לגזור מכך שאין יתרון למי שלומד עיקר היום לעוסק במלאכה, וזה נידון נפרד. רק לגבי השאלה האם יש היתר להלכה לבטל מלימוד הבאתי הדברים.


דע מה שתשיב
מאמרים: 0
הודעות: 53
הצטרף: 01 אוקטובר 2018, 22:59
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 9 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי דע מה שתשיב » 07 אוקטובר 2018, 02:48

ראיתי לנכון לחדד את דברי הא ודאי שישנו חיוב של לימוד תורה יומם וליליה ואין בכוונתי להיכ נס לנושא של האבן האזל ואחי הגרא משום שאף אחד לא יחלוק על זה שבשנים עברו כל גבר מלבד בודדים המכונים במשנה עשרה בטלנים שהיו שאר אנשי העיר דואגים לפרנסתם מלבד אלו כולם היום דואגים למיחייתם וכמו היתחייבות הגבר לאישתו ואנא יהא זן ומפרנס ואני לא באתי אלא לבאר את סיבת הישתנות הדברים ואין בכוונתי לומר שהליטאים המציאו ערך אלא כגודל הפיתויים נצרכו להסיף בעיקר חיינו ולשנות מן הנהוג עד לכדי לימוד תורה באופן מוחלט ומה שהעירו לגבי עניין העבודה במקום פסול נכון הדבר אצל החסידים בדיוק כשם שקיים אצל נשות הליטאים העובדות אבל אפילו עבודה כשרה אצל הליטאים מוכרח היה שיהא לעבוד בדיעבד כדי שיהא עניינם הציבורי מחייב לכל שאם לא כן אף במקומות העבודה אם מלכתחילה כשרים סופם להידרדר למקומות לא טובים


נבשר
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1437
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 248 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נבשר » 07 אוקטובר 2018, 03:15

נזהר מצבועים כתב:
סענדער כתב:אם כבר מדברים, אז מעניין אותי השאלה הבאה.
מה מורים גדולי ישראל בצד הליטאי של המפה, כשאברך לא מוצא טעם בלימוד, (ויש לו אומץ להגיד את זה - או לחילופין לומר זאת בצורה מכובסת), ורוצה לעזוב את הכולל. מהי ההוראה במקרה כזה?
על פי רוב בעוד שאצל הרב החסידי
בלי לחשוב פעמים יייעץ לו לצאת לעבוד
הרב הליטאי יחפש עצות ודרכים לחזק
אצל האברך המסכן את טעמה של תורה
הטובה מכל סחורה
הנני מכיר מישהו שסיפר שהיה אברך ולא כ"כ למד בלשון המעטה, והלך לשאול הרב שטיינמן ואמר לו כמה שעות אתה בסה"כ לומד נאמר שעה וחצי, תלך לעבוד ותקבע לך ללימוד שעה וחצי, מקווה מאוד שדייקתי בפרטים, עכ"פ ברור שאינו דבר מוסכם שליטאי וחסידי יאמרו כך, ולדעתי מי שאינו לומד ולא שלא מוצא את המסגרת המתאימה או הסביבה המתאימה, אלא פשוט הדבר אינו שייך לו כלל, ולא מתקדם פשיטא שילך לעבוד, התחייב בכתובה לספק לאשתו מזונות ולא שהוא לא ילמד, והיא תעבוד קשה, ככה יכול לפחות למצות את עצמו, ומה הילדים והאשה רואים ומרגישים בבית שהאבא לא נהנה ממה שהוא עושה, ולא אוהב את הלימוד, ושלום בית בודאי שאינו תורם. מה עם כספי צדקה שלוקח שלא כדין, ומפסיד לאחרים, ומה הבריות אומרות עליו שנמצא בכולל ולא לומד, ומתפרנס מכספי צדקה.

סמל אישי של משתמש

סענדער
מאמרים: 0
הודעות: 177
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 84 פעמים
קיבל תודה: 88 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סענדער » 07 אוקטובר 2018, 09:17

מלמד להועיל כתב:
סענדער כתב:אם כבר מדברים, אז מעניין אותי השאלה הבאה.
מה מורים גדולי ישראל בצד הליטאי של המפה, כשאברך לא מוצא טעם בלימוד, (ויש לו אומץ להגיד את זה - או לחילופין לומר זאת בצורה מכובסת), ורוצה לעזוב את הכולל. מהי ההוראה במקרה כזה?
ומה יעשה אדמור חסידי שיבוא אליו חסיד ויאמר לו שהוא לא מוצא טעם בשמירת שבת?
חוץ מזה, שאם בן אדם לא מוצא טעם בלימוד, יש ה-מ-ו-ן דברים שהוא יכול לנסות כן למצוא טעם בלימוד לפני שיחליט סופית שאין לו טעם
ואני לא מדבר על אלו, שאין להם טעם בלימוד כי כבר יש להם טעם במקומות אחרים, ודל
סליחה. בשמירת שבת לא נאמר הכלל: כל תלמיד שאינו רואה סימן ברכה במשנתו בחמשה שנים שוב אינו רואה. ועל כן ההשוואה הזאת שלא במקומה.


סבא
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1800
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 508 פעמים
קיבל תודה: 692 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 10:17

לגבי מה שכתבו כאן שההשקפה החסידית השתנתה בימינו, אביא כאן את דברי הגאון ר' מנשה רייזמן שליט"א, שהוא כידוע מגדולי המשפיעים החסידיים בימינו-
מפשטות דברי התורה מבואר כי הבעל הוא זה שעליו מוטלת החובה להתעסק בפרנסה, [אף שיכול הוא לחייב את אשתו שתעסוק בעבודה ביתית קלה כמו טויה ואריגה, וכמבואר במסכת כתובות], ומה צריך יותר מלשון הכתובה הנקראת במעמד רבים בשעת החופה, שם כתוב בפירוש "שהחתן מתחייב `לעבוד` ולכבד, לזון ולפרנס את הכלה כהלכות אנשים יהודים, ה`עובדים` ומכבדים וזנים ומפרנסים את נשותיהם באמת", וכך הוא הנוסח שניסחו חז"ל:

"איך שהבחור ... בן מוה"ר ... אמר לה להדא בתולתא ... בת מוה"ר ...: "הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא....". ו

יצויין דבר נוסף שלמדתי לאחרונה מתורתו של הגה"ק רבי אברהם ווארמאהן מבוטשאטש זצוק"ל בספרו אשל אברהם (סי` תקעג), שהוא נותן טעם לשבח בענין מחילת כל העוונות שמוחלין לחתן ביום כניסתו לחופה, וזה לשונו:

"הנושא אשה מכפרים לו, נראה שהוא מצד עשייתו מצוה זו שהיא לשבת יצרה ליישוב העולם, לקומם מוסדי דור ודור, ונפש ישראל כעולם מלא, ומה גם בדורות של נפשות, וכמו שבחסד ואמת יכופר עוון (משלי טז ו), אם כן בחסד עולם יבנה, ויש לומר הטעם, משום שמקבל על עצמו הטורח של ריחיים בצווארו לפרנס אשה ובנים, שהוא גם כן בבחינת חסד לפרנס לשאין להם מעצמם כלום, והוי זה גם כן בבחינת חסד ואמת שיש בזה צד חסד של אמת, שגדול טיפול גידול הבנים בטורח מכל מה שמצפה לתשלום גמול..., עכ"ל.

בעל הקובע עיתים לתורה, ובמשך היום עובד לפרנסתו, לפרנס אשה ובנים, זהו `בית של תורה` במלוא מובן המילה, ואין בכך אף פסיעה אחת מהעיקרון המקודש הזה.

חל איזה טשטוש בדברים בזמן האחרון, אולם את האמת אי אפשר להכחיש, רוב התנאים והאמוראים שלחו את ידם לעסוק בפרנסת ביתם, ואין בכך פגם כל שהוא, אדרבה, חכמים ז"ל החשיבו את הענין ואמרו כי כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה. יש תחת ידי רשימה ממאות תנאים, כל אחד בדיוק מה היה עיסוקו לפרנסה, ידוע ומפורסם בתלמוד ובספרות חז"ל שגם גדולי החכמים היו בעלי אומנות, כמו שאמרו על רבי יהושע שהיה פחמי, והלל, שהיה מזרע דוד, היה משתכר בזוז אחד להביא מן היער חבילת עצים, ורב כהנא היה מוכר סלים לנשים מחמת עוניו, כמבואר במסכת קידושין (מ א), ויש תחת ידי רשימה ממאות תנאים, כל אחד בדיוק מה היה עיסוקו לפרנסה, לפי היוצא ממה שנאמר עליהם בתלמוד ובמדרשים, וזה ממש מדהים.

וגם על פי חכמת הקבלה הוא כך, עד שאלו המהפכים את הסדר וקובעים כי האשה הוא המפרנסת, מהפכים בזה סדרים עליונים, ואעתיק כאן מלשונו של הגה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא זי"ע בספר מאמרי אדמו"ר הזקן (תקסג) וז"ל: "בשעת חתונתם נעשה זיווגם למעלה בדו"נ [דכר ונוקבא] העליונה, והוכן להם משם שורש ומקור לכדי פרנסתם בכל ימי חייהם שיחיו אחר חתונתם, אם בעשירות או..., וזהו שאומר החתן `אנא אפלח ואיקור ואיזון`, ולכאו` יפלא, מאין הוא מובטח דבוודאי יפרנסנה וכו`, אך הענין הוא שעכשיו בשעת החופה הוא מקבל מעלמא דדכורא ובידו להשפיע לנוקבא, ולכך אומר אנא אפלח ואיזון בוודאי, שכבר הכנתי כדי פרנסתי לכל ימי חיינו", עכ"ל.

ובספר התניא (אגרת הקודש - פרק ט) ביאר את העניין הנשגב שבהתעסקות הבעל בעניני פרנסה, ואת ההבדל התהומי שיש בין הפרנסה שהגוי מביא הביתה לבין הפרנסה שהיהודי מביא אל ביתו, וכשמתבוננים בזה הכל נראה אחרת, ודומה לי שכל בעל שרואה את מה שכתב התניא ילך לעבוד בשמחה ובחיות וירגיש סיפוק רוחני אדיר ונעלה בכך שהוא יכול לגמור את החודש, ולמלא את המקרר ואת הארונות בכל טוב.

ואעתיק את דבריו לתועלת הרוצים לראות את האמת: `

`אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי, באתי כמזכיר ומעורר ישנים בתרדמת הבלי הבלים ולפקוח עיני העורים, יביטו לראות שיהיה כל ישעם וחפצם ומגמתם להידבק במקור מים חיים חיי החיים. ולא יהי בית בישראל כגויים בעולם שעסקי הפרנסה שלהם בא מאהבתם לנשיהם, כי מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ כתוב, דהיינו שגם בענייני ארץ לא יפרידו מאחד האמת, ח"ו. אך בזאת יאות לנו להיות כל עסקינו במילי דעלמא לא לשם עצמנו, כי אם להחיות נפשות אנשי ביתו שהם חלקי אלוקות ולמלאות מחסוריהם בחסד חנם, שבזה אנו מדמין הצורה [שהוא האדם] ליוצרה ה` אחד, אשר גם הוא חסד אל כל היום חסד של אמת להחיות העולם ומלואו בכל רגע ורגע. ובאופן הזה כוונת הבעל בהתעסקותו בפרנסה הוא לעשות צדקה, ובאמת שכך הדין בהלכות צדקה שאשתו ובניו של אדם קודמים לכל אדם אחר על פי התורה. על כן אהוביי אחיי שימו נא לבבכם לאלה הדברים הנאמרים בקצרה מאד, איך היות כל עיקר עבודת ה` בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה, כמו שאמרו חז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה. ולא אמרו רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמ"ח אלא בימיהם שתלמוד תורה היה עיקר העבודה אצלם, ועל כן היו חכמים גדולים תנאים ואמוראים, משא"כ בעקבות משיחא שנפלה סוכת דוד עד בחי` רגלים ועקביים שהיא בחי` עשיה אין דרך לדבקה בה באמת ולהפכא חשוכא לנהורא דיליה כי אם בבחינת עשיה ג"כ שהיא מעשה הצדקה כידוע למשכילים.
עד כאן לשונו.
וזהו ההשקפה הנכונה, ומי שאומר אחרת מרמה את עצמו.

מקור https://www.hidabroot.org/question/26925


בני תורה
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 246
הצטרף: 11 ספטמבר 2018, 20:43
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 103 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי בני תורה » 07 אוקטובר 2018, 10:23

מה שמאוד מוזר באותה חסידות [של המשפיע מההודעה הקודמת] וכבר דברתי כמה חסידים שם והם לא ידעו מה לענות.
הבעל יוצא לעבוד, אבל אם כן, אז היה מתבקש שלכל הפחות האשה תשב בבית, כל כבודה בת מלך פנימה וסדרים עליונים [כמבואר בהודעה הקודמת] וכפי שהיה נהוג מאז ומעולם.
אבל לא ולא, האשה יוצאת לעבוד ועוד איזה עבודה... אם זה עו"ס ועוד עבודות מסוג זה.
זה כבר צריך עיון, זה כבר אומר דרשני. מענין מה המשפיע מההודעה הקודמת יגיד על כך.

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ירושלמי_ירושלמי, כלפי ליא | 7 אורחים