מתחילה רציתי לומר שאי''ז לשון התוס' כי אם הוספת גליון מאוחרת שהרי כתב שם 'ואף לפירוש התוספות דאזלינן לחומרא' אך במהרש''ל כתב רק 'דהיינו פי' ר''י' ותל''מ
יש כאן גם רעיון לקופת העיר שבברכת שה''ת עשרה רבנים יטחנו תבלין הרבה ביחד ויתפללו בעת רצון זו
ומי שיתרום כמנין 'תבלין' אף יקבל לביתו מאותם התבלינים המסוגלים
לפי פשוטו, היא מעין לשון המקובל: המחמיר תבוא עליו ברכה, ובעלי תוספות מתפייטים בחריזה: והמחמיר לדוכן מעי"ט הרבה ביחד - יתברך באלהים ובשם המיוחד.
הרי שם המיוחד קודם לשם א-לוהים בכל מקום, בעוד כאן נהפכו, ודאי מפני החריזה.