לימוד בכולל אחר הנישואין

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 991
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יצחק » 07 אוקטובר 2018, 17:30

סבא כתב:בקריאתי את האשכול, אני רואה בין השורות, שיש כאן שאלה שאין לגביה תמימות דעים, ואני רוצה לנסח אותה בצורה חדה וברורה, ולשמוע שוב תשובות, אני במקביל גם אחפש עוד במקורות בס"ד, למצוא את התשובה, ובכן הבה נשאל-
לנגיד ר' ראובן יש מאתיים מטילי זהב בכספת בבנק [מבוטחת בביטוח הכי בטוח לפי דעת בני אדם], ולפי חשבון פשוט, הוא יכול לשבת בבית המדרש וללמוד ולומר תהילים ותחינות וכו' כל היום כולו, ומטילי הזהב יספיקו כדי לכלכלו כמנהג בעלי בתים חשובים עד מאה ועשרים שנה, הוא ובני ביתו. האם מותר לו לעסוק במסחר וכדו' כדי להגדיל את הונו, או שחייב להפסיק לאלתר מכל עיסוק אחר מלבד עיסוק רוחני, מדין ובתורתו יהגה יומם ולילה.
מה התשובה להלכה למעשה?
ע' ב"ח סימן קנ"ו משמע בהדיא שיש כת הסוחרים וכת הלומדים, משמע בהדיא שזה מותר, וידועים דברי האו"ש בהלכות ת"ת ד"ה ביומא דף י"ט וכו' מאריך בזה שהמצוה מחויבת כל אחד לפי מה שהוא, ובאבן האזל כעין זה (והרב שך אמר על האבן האזל הזה שאת השטיקל הזה בילא הינדה כתבה..),
אולם זכור לי שבתשובה של הברכת שמואל שנדפס בכרך על קידושין בענין עיסוק בחכמות משמע לא כך.
זכור לי בתשובת אגרות משה שכתב לבן תורה שרצה ללכת ללמוד בקולג' שכיון שבזמן הזה חסרים הרבה רבנים לכן אסור לבן ישיבה שיודע ללמוד תורה בהבנה ישרה ללכת לעסוק במסחר כי מוטל עליו להיות "כלי קודש" לציבור וזה חובה כמו החובה להעמיד דיינים וכו', משמע מדבריו שבעיקרון זה מותר אפילו למי שכבר יש לו רמה בלימוד ודו"ק.


מצורף בזה מה שכתבתי ביאור לדברי ר"ת התמוהים בתוס' ישנים ביומא דף פה: שסובר שדרך ארץ עיקר והתורה טפל.
ע' תוס' ישנים יומא דף פה: הביאו מרבינו תם שדקדק מלשון המשנה (אבות פ"ב מ"ב) יפה ת"ת עם דרך ארץ שדרך ארץ עיקר כמו דדייקינן על המשנה יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב, ורבינו אלחנן חלק עליו והביא ראיות מהרבה מקומות שמוכח שהתורה צריכה להיות עיקר לגבי המלאכה. וראיתי בקובץ שיעורים ח"ב סימן מז שפירש דעת רבינו תם שהוא סובר דהא דתנן יפה ת"ת עם דרך ארץ אין הכוונה לחיוב לעסוק במלאכה אלא הכוונה שצריך להיות בעל מידות טובות וזה הכוונה דרך ארץ, וגם בתפארת ישראל פירש כן על המשנה שם באבות אבל תמהני אם אפשר לומר כן דלשון המשנה שיגיעת שניהם משכחת עוון לא משמע דקאי על עבודת המידות ולא מצאתי שום אחד מהראשונים שפירש כך את המשנה.
[ועיין ב"ח או"ח סימן קנ"ו שכתב שיש שתי כיתות בעם ישראל כת הסוחרים וכת הלומדים עיי"ש ואולי דברי ר"ת מיירי בכת הסוחרים ולפי"ז יהיה ניחא קצת מקושיות רבינו אלחנן.]
ולענ"ד נראה להציע דרך חדשה בהבנת דברי הר"ת
דהנה משמע בלשון המשנה שיש שתי תכליות בעבודת כפים א. מה שגופו עובד ואינו בטל דמשו"ה אין לו פנאי להרהר בעבירה, ב. מה שעי"ז יש לו פרנסה. ובזה מדוקדק לשון המשנה פ"ב מ"ב יפה ת"ת עם ד"א דפירושו כנ"ל שיש לעבודה מעלה בפנ"ע שמשכחת עוון, ואח"כ אמר התנא שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון דהיינו ע"ד אם אין קמח אין תורה דכיון שאין לו מה לאכול לא יוכל לעסוק בתורה. ונ"מ מכל זה שגם אדם שלא צריך לעבוד בשביל להתפרנס כגון שיש לו ירושה גדולה בכ"ז צריך לאמץ את גופו שלא יחטא. וכן נ"מ לאידך גיסא שגם אדם שמטבעו אינו נוטה לבטלה ורוצה ללמוד תורה מ"מ צריך להשאיר זמן להתפרנס בשביל שיהיה לו מה לאכול.
ולפי"ז נראה לפרש היטב שיטת רבינו תם שיש כאן באמת שני ענינים נפרדים דמה שאדם חייב לעבוד עבודה בשביל לשמור א"ע מהרהורי עבירה הוא חובת הגוף כמו כל המצוות, ולגבי זה ודאי דהתורה הוא טפל, ואין הכוונה שבפועל אדם צריך לעבוד יותר שעות ממה שלומד, אלא הכוונה באיכות החיוב כמו שמי שיש לפניו מצוה עוברת חייב לפסוק מת"ת בשביל לקיים המצוה, ה"נ ענין דרך ארץ הוא דבר חשוב בתורת חיוב של מצוה יותר מהחיוב של תורה כיון שהוא נצרך בשביל שלא יכשל בעבירה, וזה כוונת ר"ת דהחיוב שמירת המצוות הוא קודם בפועל לחיוב ת"ת, ואם אדם יודע שע"י שילמד תורה הוא יעבור על איסור ודאי צריך להפסיק מלימודו, אבל בפועל כל אדם צריך לבחון את עצמו כמה מלאכה הוא צריך לעשות יש אדם שמספיק לו מעט מלאכה בשביל שלא יחטא ויש אדם שצריך הרבה מלאכה (ובלשון הרע"ב שם משמע קצת שיש אדם שאינו צריך כלל למלאכה ויכול לעמול בתורה ויהיה שמור מעבירה וכ"מ בלשון הר"מ הלכות ת"ת פ"ג ה"ט) ובסיפא קמ"ל שכל תורה שאין עמה מלאכה דהיינו גם אדם שיודע שאינו צריך לעשות מלאכה בשביל להמנע מעוון מ"מ סופה בטלה כיון שאין לו פרנסה, ובזה ודאי הגדר דהתורה עיקר כיון שזה כל התכלית של המלאכה שתהיה לו אפשרות ללמוד תורה. ורבינו אלחנן חולק על ר"ת מטעם דאף דענין המלאכה נצרך בשביל שלא יחשוב בעבירה מ"מ כיון שהעבירה לא נמצאת לפניו כעת וגם יוכל להיות שיתגבר על יצרו אי"ז דומה למה שמפסיקים לצורך מצוה עוברת, והתורה לא נעשית טפל כנגד המעלה הזו של "יגיעת שניהם".


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 17:45

כעת מצאתי שיש על זה לכאו' משנה ברורה מפורש בסימן קנ"ה שמסביר את דין קביעות עיתים לתורה שכתוב שיקבע עת שלא יעבירנו וז"ל
שלא יעבירנו - דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא קרוב למה שאחז"ל [סנהדרין צ"ט] על הפסוק כי דבר ה' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק. ואחז"ל [ירושלמי סוף פ"ט דברכות] ר' חלקיה בשם ר' סימון העושה תורתו עתים [ר"ל שאינו לומד אלא בעתות מיוחדות אף שיש לו פנאי ללמוד יותר] הרי זה מפר ברית ויליף זה מן הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך [ועי"ש בפירוש הפני משה] אלא הכונה בקביעת עתים לתורה הוא שצריך האדם ליחד עת קבוע בכל יום שלא יעבירנו בשום פעם.
האם הפוסקים שהבאתם לעיל חולקים, או שלדעתכם גם הנגיד ר' ראובן שעוסק בהגדלת הונו או בשמירה עליו שלא יפחת אף שהוא כבר "מסודר", נחשב ש"אין לו פנאי"?


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 17:55

השער הציון מביא שמקורו מהגר"א בשנות אליהו ריש פאה, וז"ל שם-
לכך נאמר והגית גו' לומר שחייב אדם ללמוד תורה יום ולילה, אך אם צריך לעסוק במצוה או בדרך ארץ שהוא ג"כ מצוה אזי הוא פוטר את עצמו בתיבה אחת
האם שייך לומר על עסק במטרה להגדיל הונו [כשהוא "מסודר" כאמור, כי אם אין הוא מסודר, הרי נתבאר כבר לגבי המפליג בספינה ג' ימים קודם השבת שזה נחשב צורך מצוה], שהוא "גם כן מצוה"?


קנקן
הודעות: 15
הצטרף: 11 יולי 2018, 23:10
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי קנקן » 07 אוקטובר 2018, 18:30

נושא יסודי ומרתק
א. נמשך חכמה בהלכות ת"ת מבאר יפה חיוב מצוות ת"ת מצו"ב הצילום של החלק היסודי בדבריו
משך חכמה תת.PNG
ב. למעוניין להרחיב מצוי בזה מר"מ מבעל "דור המלקטים"
סי' רמו, תלמוד תורה.doc
ג. לגוף הנושא זכורני שראיתי בספר טובך יביעו להגר"י זילברשטיין שמספר ששאל אחד מיוצאי אשכנז את החזו"א על שיטתו של הרש"ר הירש "תורה עם דרך ארץ" ואמר לו החזו"א שדור או שניים אחרי השואה צריכים להקדיש רק לתורה ללא דרך ארץ.
אשמח עם מישהו יוכל לעלות את הציטוט המדוייק של הדברים

ראוי לציין למרות הנושא המורכב ב"ה האשכול ענייני ומכבד.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
החסיד
הודעות: 59
הצטרף: 25 ספטמבר 2018, 21:59
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי החסיד » 07 אוקטובר 2018, 18:47

הגעתי עכשיו לאשכול שפתחתי [אני עובד כפי שמן הסתם מובן לכם], אני מתרגש לראות כמה התפתח והתרחב הדיון לכל הצדדים, ובעיקר למרות הנבואות השחורות, ב"ה שומר כל הזמן על שיח מכובד לגופו של עניין.
יישר כוח לכל העונים.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 18:52

קנקן כתב:נושא יסודי ומרתק
א. המשך חכמה בהלכות ת"ת מבאר יפה חיוב מצוות ת"ת מצו"ב הצילום של החלק היסודי בדבריו
משך חכמה תת.PNG
ב. למעוניין להרחיב מצוי בזה מר"מ מבעל "דור המלקטים"
סי' רמו, תלמוד תורה.doc
[/highlight]
ראוי לציין למרות הנושא המורכב ב"ה האשכול ענייני ומכבד.
זהו ליקוט נפלא ועצום, אני ממש מלא התפעלות,
מי זה "דור המלקטים"?


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 07 אוקטובר 2018, 19:00

אני חושב שלאורך כל האשכול
העדיפות של אברך כולל
על פני אדם שהחליט לצאת ולעבוד [גם אם מותר]
היא ברורה וכולם מסכימים בזה
הלא כן?


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 991
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יצחק » 07 אוקטובר 2018, 20:20

סבא כתב:השער הציון מביא שמקורו מהגר"א בשנות אליהו ריש פאה, וז"ל שם-
לכך נאמר והגית גו' לומר שחייב אדם ללמוד תורה יום ולילה, אך אם צריך לעסוק במצוה או בדרך ארץ שהוא ג"כ מצוה אזי הוא פוטר את עצמו בתיבה אחת
האם שייך לומר על עסק במטרה להגדיל הונו [כשהוא "מסודר" כאמור, כי אם אין הוא מסודר, הרי נתבאר כבר לגבי המפליג בספינה ג' ימים קודם השבת שזה נחשב צורך מצוה], שהוא "גם כן מצוה"?
כן, אבל לא בגלל שהוא מרבה הון אלא בגלל שכל ריבוי הון נוצר ע"י פיתוח של העולם וזה המצוה של דרך ארץ כי בסוף זה מסייע בדרך כל שהיא לאותם בעלי החכמה כמש"כ הר"מ המפורסם בהקדמה לפיה"מ שיתכן שיבנה ארמון שלם לצורך איש שלם שיחסה בצילו וכו'.
עצם הרעיון שהעיסוק בדרך ארץ הוא עיסוק בעל חשיבות מסוימת משתמע בדרך אגב בהרבה מקומות כמו למשל בלשון הר"מ בפיה"מ בסוף ההקדמה לחלק כשהוא מסביר את דברי רבי עקיבא שהקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הבא, מסביר הר"מ שספרים חיצונים הכוונה ספרי סיפורים ודמיונות שאין בהם חכמה ולא תועלת גשמית אלא איבוד הזמן בלבד. משמע שאם רק יש תועלת גשמית כלשהי הרי אין כאן "איבוד זמן".


ממזרח שמש
הודעות: 15
הצטרף: 05 אוקטובר 2018, 14:33
מיקום: בית שמש
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי ממזרח שמש » 07 אוקטובר 2018, 20:33

קנקן כתב:נושא יסודי ומרתק
א. נמשך חכמה בהלכות ת"ת מבאר יפה חיוב מצוות ת"ת מצו"ב הצילום של החלק היסודי בדבריו

ב. למעוניין להרחיב מצוי בזה מר"מ מבעל "דור המלקטים"

ג. לגוף הנושא זכורני שראיתי בספר טובך יביעו להגר"י זילברשטיין שמספר ששאל אחד מיוצאי אשכנז את החזו"א על שיטתו של הרש"ר הירש "תורה עם דרך ארץ" ואמר לו החזו"א שדור או שניים אחרי השואה צריכים להקדיש רק לתורה ללא דרך ארץ.
אשמח עם מישהו יוכל לעלות את הציטוט המדוייק של הדברים


ראוי לציין כי למרות הנושא המורכב ב"ה האשכול ענייני ומכבד.
מן הראוי לציין בכאב, שמשפט זה הפך לחרב פיפיות בידי משנאי ה', ובג"ץ בפסקו האחרון בענין חוק גיוס בני הישיבות רח"ל, מצטט דברים כעין הנ"ל בכדי לתמוך בעמדתם.

אני מעלה את הקובץ עיין עמוד 49
פסק-דין בתיק בג_ץ 1877_14.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


נזהר מצבועים
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 340 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 20:36

הקובץ אוצר בתוכו למעלה מ 110 עמודים
אם תואיל לציין מספר עמוד


ממזרח שמש
הודעות: 15
הצטרף: 05 אוקטובר 2018, 14:33
מיקום: בית שמש
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי ממזרח שמש » 07 אוקטובר 2018, 20:37

ציינתי.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי אור זרוע » 07 אוקטובר 2018, 20:55

אני חושב שהתשובה לשאלתו של הרב @סבא מצויה בשו"ע הרב הלכות תלמוד תורה סעיפים ד-ה.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 991
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יצחק » 07 אוקטובר 2018, 21:23

אור זרוע כתב:אני חושב שהתשובה לשאלתו של הרב @סבא מצויה בשו"ע הרב הלכות תלמוד תורה סעיפים ד-ה.
וז"ל בסעיף ד'
אך מי שידו משגת ואינו רוצה לשכור מלמד לבנו כופין אותו בכל מיני כפיות ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר להודיעו תחלה מודיעים אותו ואם לאו יורדים לנכסיו שלא בפניו ושוכרים מלמד לבנו כמו שנפרעים שלא בפניו לבעל חוב שלו ממש כי מן התורה האב הוא חייב ללמד לבנו בעצמו או למצוא לו מלמד שילמדנו כל התורה כולה ואם אינו מוצא בחנם אע"פ שהוא בעצמו אינו יכול ללמדו ואפילו אינו יודע ללמוד כלל בעצמו חייב הוא מן התורה לשכור לו מלמד שילמדנו היטב לידע כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה. דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות. וכן אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים עד שתקיים כל התרי"ג מצות במעשה דבור ומחשבה ודיבור ומחשבה הוא לימוד הלכותיהן על דרך שאמרו חכמים על פסוק זאת תורת החטאת וגו' שכל העוסק בתורת חטאת כאילו כו' ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה. עכ"ל.
נראה לי שהרב @אור זרוע טוען שאפילו אם נכון הדבר שמותר לאדם לקבוע עיתים לתורה ושאר הזמן לעסוק בדרך ארץ מ"מ זה רק אחרי שהוא יודע את כל התורה בעיקריה אבל לפני שהוא יודע את כל התורה לא זו בלבד שאסור לו להרבות הון אלא צריך גם להפסיד מה שיש לו ואסור לו להרויח בפרנסה יתר מכדי חייו עד שידע.
דברים כדרבנות יישר כח.
דברים אלו נכונים גם למי שקובעים את כל ימיהם לתורה, ראשית כל צריך לדעת את כל שרשי ההלכות מה שהיה נקרא בזמן חז"ל "משנה".

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 160
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סענדער » 07 אוקטובר 2018, 21:35

בהתייחס לשאלתו של @סבא, במקום לענות, אשאל שאלות אחרות.
ידוע שלכל אחד יש תפקיד בעולמו שזה השי"ת דורש מעמו.
האם לכל אחד יש אותו תפקיד, וזה ישיבה בד' אמות של הלכה יומם ולילה.
או שיש כאלו שתפקידם להרבות הונם, ומסובב כל הסיבות רוצה שהם ירבו את הונם בכדי ש...

ואם נניח שהתשובה לשאלה זו היא שיש כאלו שאכן תפקידם להרבות הון.
האם במקרה כזה גם נבוא אליו במצח מקומט ונאמר לו. מכובדינו היקר ע"פ דין מחויב אתה לעזוב את עיסוקיך וללכת ללמוד יומם ולילה.
או שמא נבין שלמרות המבואר בשו"ע הרב ובפסוקים שונים, מכל מקום אין זה מן המקום לבוא אליו בטענות מסוג זה.

ואם נניח שהתשובה לשאלה זו היא לא לבוא אליו בדינים כאלו
האם הוא עצמו יכול להיות רגוע בהחלטתו ובצדקת דרכו, ולהיות שמח בחלקו אשר חלק לו ה'. או שמא עליו להסתובב בפנים נפולות ובתחושת החמצה ובעצבון לב כל ימיו, על אי קיום הפסוק והגית בו יומם ולילה כפשוטו.

הרי ברור שכמו שיש יששכר יש גם זבולון. ובדיוק על זה נאמר:

וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.


נזהר מצבועים
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 340 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 21:43

סענדער כתב: ואם נניח שהתשובה לשאלה זו היא לא לבוא אליו בדינים כאלו
האם הוא עצמו יכול להיות רגוע בהחלטתו ובצדקת דרכו, ולהיות שמח בחלקו אשר חלק לו ה'. או שמא עליו להסתובב בפנים נפולות ובתחושת החמצה ובעצבון לב כל ימיו, על אי קיום הפסוק והגית בו יומם ולילה כפשוטו.
[/size][/b]
לא זה ולא זה
לא בעצבון אבל כן לדעת
שהוא החמיץ משהו גדול

וכמובן להעריך תורה ולומדיה
ולתת מכיסו המנופח
לטובת לומדי תורה
ולא לזלזל בהם חס ושלום


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 991
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 309 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יצחק » 07 אוקטובר 2018, 21:54

סענדער כתב: הרי ברור שכמו שיש יששכר יש גם זבולון. ובדיוק על זה נאמר:

וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ.
לדעתי לא כתוב שם את הרעיון שאתה רוצה לומר שלכל אחד יש את התפקיד שלו וכו' (זה אולי כן כתוב שם - שמותר לסחור ולהעשיר יותר מכדי חייו),
הרי בדיוק כמו שכתוב ברכה בחלק של יוסף שיגדלו שם זיתים שיפיקו שמן משובח וכו' כך כתוב אצל זבולון שמי שילך לעסוק במסחר ימצא רווח גדול, וכי זה אומר שהתפקיד של יוסף זה לגדל זיתים?!


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 07 אוקטובר 2018, 22:09

דברי השו"ע הרב בהלכות תלמוד תורה הוי שיטה מחודשת, שלפי הבנתי גם חסידי חב"ד אינם מקיימים דברים ככתבם, שהרי כתב שאין ללמוד בכלל שום דבר חדש אא"כ יזכור את הקודמים
וז"ל
ועל זה אמרו לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהיה שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותר ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד על דרך משל ואח"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט הרי זה חייב לעשות כן ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו וכן יעשה שלשים יום ואח"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלו כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות על דרך משל ואח"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד על דרך משל אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות.
ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתות:
ומתי מותר לדעת השו"ע הרב ללמוד בעיון, הנה דבריו
במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאד ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע"פ מפני שכבר חזר על לימודו פעמים רבות מאד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבע"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד לסבור סברות בהלכות ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו כמו שאמרו ליגמר אינש והדר ליסבר.

סמל אישי של משתמש

אברך
משתמש ותיק
הודעות: 470
הצטרף: 26 יוני 2017, 19:37
מיקום: ישראל
נתן תודה: 494 פעמים
קיבל תודה: 287 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי אברך » 07 אוקטובר 2018, 22:22

לא ראיתי את כל האשכול, אבל מן הסתם זה מענין לענין באותו ענין. מצו"ב הקדמת הספר 'עמלה של תורה' להגר"ש ברעוודא זצ"ל, שראיתי שמביאים שהיא נכתבה ע"י מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, ובה מבאר הטעם על חשיבות הכוללים בדורינו דוקא.
הקדמה לספר עמלה של תורה - הגר''ש ברעוודא זצ''ל.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

סמל אישי של משתמש

סענדער
הודעות: 160
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 15:30
מיקום: במקום שהמחשבה נמצאת, שם האדם נמצא!
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סענדער » 07 אוקטובר 2018, 22:26

קראתי כעת את פסק בג"ץ לביטול חוק הגיוס, (שהובא כאן לעיל). ומצאתי בו כמה ציטוטים מפי רבים ממחנינו, שאילו היו המה יודעים כי הדברים יצוטטו ע"י משנאי ה', לא היו הללו פותחים את פיהם כלל לומר את מה שהם אמרו.
ובכן, עלה בליבי פחד שמא ביום מן הימים בג"ץ עוד יצטט קטעים ממה שנכתב כאן בפורום בכדי להוכיח עד כמה יש כאלו בציבור החרדי שהלך רוחם מעודד שילוב בתעסוקה.
ולכן אולי כדאי, אחרי שכבר התווכחנו בנידון והבענו כל אחד את דעתינו, אולי כדאי למחוק את כל הנושא הזה מהפורום, ובכך לא ניתן חרב בידי אויבנו להשמידנו.
רבותי! אני צודק, או שמא לקיתי בפרנואיזה מיותרת...


נזהר מצבועים
הודעות: 189
הצטרף: 28 ספטמבר 2018, 01:38
נתן תודה: 340 פעמים
קיבל תודה: 92 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי נזהר מצבועים » 07 אוקטובר 2018, 22:30

אתה איש אמת
מצטרף לדברים
בג"ץ אמנם יצטט לו אנשי פרופסורה
ולא חרדים למיניהם
אבל לגולש חרדי צעיר
מהורהר ומתוסבך
הדברים עלולים להזיק


קנקן
הודעות: 15
הצטרף: 11 יולי 2018, 23:10
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי קנקן » 07 אוקטובר 2018, 22:44

לענ"ד על כגון דא נאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ועלינו לדון לגופו של עניין לבירור השיטות מתוך חתירה לאמת.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1938
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 558 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי שאר לעמו » 07 אוקטובר 2018, 23:33

סענדער כתב:דבר ראשון. אכן בעדות החסידים, אברכים שאינם מסוגלים לשקוד על הגמרא, אם מחמת פרנסה, ואם מחמת אי ראיית סימן ברכה בתלמודו. אז ההוראה היא לצאת לעבוד ולהתפרנס בכל מיני אפיקים.
אנו לא מתביישים מזה ואנו לא צריכים להתנצל על כך. למרות שהליטאים, ובפרט אלו שיותר יחצניי"ם, צועקים קדוש קדוש קדוש, ואיך יתכן שעוזבים את התורה בשביל מותרות, וכו' וכו'.
ושנית. החרדים החדשים או החרדים העובדים, או שתקראו לזה, צמחו רק במחוזות הליטאיים, שם הם נפלטו מהמסגרת הדורשת תורה בכל מחיר, וממילא הם הלכו הרחק למחוזות אשר לא שערום אבותינו.
לעומת זאת אצל החסידים לא תמצא דבר כזה, וגם אלו שעובדים לפרנסתם כעו"ד ואילך, מוצאים עוד את מקומם בקהילה, וכפופים באופן מוחלט להוראות רבם. וממילא נשארים בערליכקייט וביידשקייט.
הלואי יהי כדבריך. אבל לצערנו העולם הזה לא פוסח על אף אחד, אדרבא, נדמה לי שיש מה לתקן בעניני העולם הזה גם אצל משפחות 'אברכים' חסידיים.
ואותם שפרשו להנאות העולם (ולא רק פרנסה) אף אם לא נקראים 'חסידים עובדים', אבל גם המה רחוקים מהואי עבודת ה' כרחוק מזרח ממערב, והראש נתון איך להשיג לסינג יותר טוב למכונית יוקרתית על דרך דל גאה.
ובעצם זה השינוי הגדול בימינו לעומת דור אחד לפנינו.
ומבלי לקטרג, שהרי אצל כולנו 'דברי תורה צריכים חיזוק', ושנזכה כולנו לעבוד ה' ביראה.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1152
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 265 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי שמעיה » 08 אוקטובר 2018, 08:54

קנקן כתב:נושא יסודי ומרתק
א. נמשך חכמה בהלכות ת"ת מבאר יפה חיוב מצוות ת"ת מצו"ב הצילום של החלק היסודי בדבריו
משך חכמה תת.PNG
ב. למעוניין להרחיב מצוי בזה מר"מ מבעל "דור המלקטים"
סי' רמו, תלמוד תורה.doc
ג. לגוף הנושא זכורני שראיתי בספר טובך יביעו להגר"י זילברשטיין שמספר ששאל אחד מיוצאי אשכנז את החזו"א על שיטתו של הרש"ר הירש "תורה עם דרך ארץ" ואמר לו החזו"א שדור או שניים אחרי השואה צריכים להקדיש רק לתורה ללא דרך ארץ.
אשמח עם מישהו יוכל לעלות את הציטוט המדוייק של הדברים

ראוי לציין למרות הנושא המורכב ב"ה האשכול ענייני ומכבד.
הרי לנו, שאף מי שיש לו מטילי זהב די והותר, אם יש לו בעיות ריכוז המונעות ממנו לימוד מרובה, או אפילו טבעו אינו זך וטהור כפי שנדרש למי שמקדיש את כל יומו ללימוד - אינו חייב מעיקר הדין לישב באהלה של תורה כל היום.
וכן מבואר גם במפתחות רבינו באור שמח הל' ת''ת עיי''ש.


שמעיה
משתמש ותיק
הודעות: 1152
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 265 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי שמעיה » 08 אוקטובר 2018, 09:00

יוסי יעבץ כתב:אני חושב שלאורך כל האשכול
העדיפות של אברך כולל
על פני אדם שהחליט לצאת ולעבוד [גם אם מותר]
היא ברורה וכולם מסכימים בזה
הלא כן?
בוא נאמר כך:
אברך כולל עדיף מהותית על פני אדם שהיה יכול - נפשית, פיזית, כלכלית, טכנית - ללמוד ובחר לעסוק בפרנסה.
אך עדיפותו של אברך כולל על פני אדם שלא היה יכול - נפשית, פיזית, כלכלית, טכנית - ללמוד, והוא עוסק בפרנסה מחמת שכן ייעודו משמים, דומה לעדיפותו של הכהן מול הישראל. היינו; על העובד מוטל חיוב הלכתי לכבד אותו כנושא דבר ה' וכתלמיד חכם, כפי שישראל חייב לכבד את הכהן. אך אין באמת עדיפות מהותית לראשון על פני השני.
הייתי משווה גם לשני אנשים שלא מסוגלים ללמוד, אחד מהם עשיר כקורח ומחמת כן הוא זוכה לתמוך באלמנות ויתומים, לומדי תורה וארגוני רפואה. ורעהו עני מרוד ואין לו את הזכויות הללו. האם הראשון זכאי יותר? כן. האם הוא עדיף מהותית? לא. יתכן ועצם זכויות הראשון הוא מחמת מצווה שעשה, או מחמת שזכה לכך מגלגול קודם.
אברך הכולל זוכה לקיים מצוות אדירות בלימודו הרצוף והאיכותי, יתכן וזכה לכך מחמת מצווה שעשה, או מחמת גלגול קודם.


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי אור זרוע » 08 אוקטובר 2018, 13:28

יצחק כתב:
אור זרוע כתב:אני חושב שהתשובה לשאלתו של הרב @סבא מצויה בשו"ע הרב הלכות תלמוד תורה סעיפים ד-ה.
וז"ל בסעיף ד'
אך מי שידו משגת...
נראה לי שהרב @אור זרוע טוען שאפילו אם נכון הדבר שמותר לאדם לקבוע עיתים לתורה ושאר הזמן לעסוק בדרך ארץ מ"מ זה רק אחרי שהוא יודע את כל התורה בעיקריה אבל לפני שהוא יודע את כל התורה לא זו בלבד שאסור לו להרבות הון אלא צריך גם להפסיד מה שיש לו ואסור לו להרויח בפרנסה יתר מכדי חייו עד שידע.
דברים כדרבנות יישר כח.
דברים אלו נכונים גם למי שקובעים את כל ימיהם לתורה, ראשית כל צריך לדעת את כל שרשי ההלכות מה שהיה נקרא בזמן חז"ל "משנה".
דברים נכונים אבל לא להם היתה כוונתי, אלא להלכות מפורשות העוסקות בתנאים שמותר לאדם לעשות את מלאכתו קבע.
לצערי שכחתי להוסיף בהודעתי את מספר הפרק וכוונתי היתה לפרק ג סעיפים ד-ה ואני אעתיק קטעים קצרים משם, ואתחיל עם סעיף ג:
ג ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים.
ולכן אמרו חכמים שהלל מחייב את העניים בדין שמים על שמבטלים מצות תלמוד תורה מחמת טרדתם במזונותיהם כל היום או רובו ואין עושין כהלל שהיה חוטב עצים בכל יום ומשתכר חצי דינר והיה נותן חציו לשומר בית המדרש שהיה בשדה בימיהם ומחציו היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו דהיינו ג' פונדיונות ובכל פונדיון היה ניקח בימיהם לחם כשש בצים ומזה היה מוציא גם שאר הוצאות ביתו וגם לשבתות וימים טובים ואף שאין כל אדם יכול לעשות כן ממש כהלל מכל מקום דנין על שלא רצה לעשות כעין מעשה הלל לחיות חיי צער.
וגם מי שלמד כבר כל התורה קודם שנשא והוליד וזוכרה היטב חייב לעשות תורתו קבע לחזור על הראשונות ולהעמיק בעיון ולסבור ולהבין דבר מתוך דבר כפי יכלתו ומלאכתו עראי כמו שקבלו חכמים בפירוש הפסוק ודברת בם:
בהלכה זו מבואר שאדם צריך לעשות מלאכתו עראי, במינימום האפשרי עד כדי חיי צער כל אחד לפי דרגתו, שכן לא כל אחד יכול לעשות כמעשה הלל ממש.

ובהמשך בסעיף ד:
ד וכל זה בתלמיד חכם שלמד או שדעתו יפה ומצליח בתלמודו ויוכל להיות תלמיד חכם ללמוד כל התורה שבעל פה מהתלמוד והפוסקים כמו הרא"ש וב"י.
אבל מי שלא הגיע למדה זו שיוכל ללמוד טעמי ההלכות ומקורן ואפילו בלימוד המביא לידי מעשה לבדו רק הלכות פסוקות לבדן אף אם יעשה תורתו קבע מחמת קוצר דעתו ונקרא בור וכמו שאמרו על פסוק אדם אחד מאלף מצאתי אלף נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה מאה נכנסים למשנה כו' אינו חייב לחיות חיי צער ולעשות מלאכתו עראי כדי להרבות בלימוד שאינו מבין על בוריו שהוא לימוד ההלכות בלי טעמים כמו שנתבאר למעלה וגם עתיד לשכחו אלא אם כן עושה במדת חסידות ואהבת התורה.
אבל מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים לתלמוד תורה לקיים מה שכתוב והגית בו יומם ולילה בקביעות עתים ביום ובלילה בכדי ללמוד ולזכור היטב לימוד המביא לידי מעשה בלבד שהוא חובה על הכל דהיינו השולחן ערוך מהלכות הצריכות לכל אדם לידע אותן בלי שאלת חכם ולימוד בהגדות ומדרשים או ספרי מוסר שנבנו על מדרשי חכמים שדבריהם תורה וקבלה ולא שכל אנושי כמו שנתבאר למעלה.
ושאר כל היום יעסוק במשא ומתן כדי שיוכל להחזיק ידי תלמידי חכמים שהם לומדי התורה יום ולילה עד שיודעים הלכותיה בטעמיהן על בוריין ויהא נחשב לו כאלו למד כן ממש בעצמו ותורתם נקראת על שמו כמו שפירשו חכמים בפסוק שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך וגם יוכל למלאות מחסורי בניו ובנותיו בהרחבה קצת כדי שיוכלו בניו לעסוק בתורה כראוי ולהדריך בנותיו בדרך ישרה כמו שיתבאר בהלכות צדקה...
בהלכה זו מבואר שאדם בור שאינו מסוגל ללמוד יותר מאשר הלכות פסוקות בלי הטעמים, הרי הוא חייב לקבוע עיתים לתורה, אבל אינו חייב לחיות חיי צער, אלא מותר לו לעבוד ולהרוויח, אבל לא לשם צבירת הון, אלא כדי להחזיק תלמידי חכמים או למלאות מחסורי בניו ובנותיו בהרחבה קצת, וגם זה לשם שמים כדי שיעסקו בתורה ויתחנכו בדרך הישרה.

ובסעיף ה:
ה וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכות שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראל ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו' ופירשו חכמים לעשותם קבע ועיקר ומלאכתו עראי כשצריך למעשה ידיו אבל דברים בטלים כלל כלל לא ואם שח עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו חכמים שהוא מיפר תורה כמ"ש עת לעשות לה' הפרו תורתיך...
בקיצור: המסקנה מתבקשת מאליה...


אור זרוע
משתמש ותיק
הודעות: 701
הצטרף: 09 יולי 2017, 16:43
נתן תודה: 215 פעמים
קיבל תודה: 284 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי אור זרוע » 08 אוקטובר 2018, 14:19

סבא כתב:דברי השו"ע הרב בהלכות תלמוד תורה הוי שיטה מחודשת, שלפי הבנתי גם חסידי חב"ד אינם מקיימים דברים ככתבם, שהרי כתב שאין ללמוד בכלל שום דבר חדש אא"כ יזכור את הקודמים
מצד שני צריך באמת ביאור מה ההיתר ללמוד ולשכוח נגד דברי חז"ל המפורשים במשנת כל השוכח דבר אחד ממשנתו.
ומצאתי מביאים בשם כתר ראש מהגר"ח מוואלוזין זצ"ל הלכות תלמוד תורה אות סז וז"ל: בענין השוכח דבר אחד ממשנתו זה קאי על הראשונים שלמדו בעל פה עכ"ל (מצאתי בספר בנין עולם).
עוד מצאתי בתשובות והנהגות של רבי משה שטרנבוך שהביא את הדברים והוסיף: ועיין בחידושי מרן רי"ז הלוי עה"ת פר' ואתחנן דפירש הדברים דאיסור השכחה הוא מפני העתקת השמועה וכששוכח מפסיק המסורת מדור דור, משא"כ כשהדברים בדפוס הרי הם נמסרין כבר מדור לדור, ע"ש.
ועדיין לא ראיתי את הדברים בפנים.

עכ"פ ממשמעות הדברים משמע שהם מסכימים עם עצם פירושו של השו"ע הרב אלא שהם סוברים שהדברים אינם נוהגים בזמן הזה.
אבל מצד שני מצאתי שמרן הר"י סרנא הקשה על השו"ע הרב, וגם כאן לא ראיתי דברים במקורם:
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


סבא
משתמש ותיק
הודעות: 1799
הצטרף: 19 דצמבר 2017, 14:40
נתן תודה: 512 פעמים
קיבל תודה: 696 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי סבא » 08 אוקטובר 2018, 15:26

עיינתי קצת בספר "אחר האסף" ששלח אליו @אור זרוע
ושם ראיתי שהגר"י סרנא מסר שיחה לבוגרי הישיבה שהיו עסוקים בדרך ארץ, ודיבר ממש על השאלה הנידונה באשכול זה, ואלו דבריו-
הגרי סרנא בחיוב לימוד התורה.jpg
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 15 אוקטובר 2018, 01:30

שמעיה כתב:
יוסי יעבץ כתב:אני חושב שלאורך כל האשכול
העדיפות של אברך כולל
על פני אדם שהחליט לצאת ולעבוד [גם אם מותר]
היא ברורה וכולם מסכימים בזה
הלא כן?
בוא נאמר כך:
אברך כולל עדיף מהותית על פני אדם שהיה יכול - נפשית, פיזית, כלכלית, טכנית - ללמוד ובחר לעסוק בפרנסה.
אך עדיפותו של אברך כולל על פני אדם שלא היה יכול - נפשית, פיזית, כלכלית, טכנית - ללמוד, והוא עוסק בפרנסה מחמת שכן ייעודו משמים, דומה לעדיפותו של הכהן מול הישראל. היינו; על העובד מוטל חיוב הלכתי לכבד אותו כנושא דבר ה' וכתלמיד חכם, כפי שישראל חייב לכבד את הכהן. אך אין באמת עדיפות מהותית לראשון על פני השני.
הייתי משווה גם לשני אנשים שלא מסוגלים ללמוד, אחד מהם עשיר כקורח ומחמת כן הוא זוכה לתמוך באלמנות ויתומים, לומדי תורה וארגוני רפואה. ורעהו עני מרוד ואין לו את הזכויות הללו. האם הראשון זכאי יותר? כן. האם הוא עדיף מהותית? לא. יתכן ועצם זכויות הראשון הוא מחמת מצווה שעשה, או מחמת שזכה לכך מגלגול קודם.
אברך הכולל זוכה לקיים מצוות אדירות בלימודו הרצוף והאיכותי, יתכן וזכה לכך מחמת מצווה שעשה, או מחמת גלגול קודם.
אתה מנסה בכח להמעיט בזכויותיו של אברך. שאלה אברך מעלתו גדולה או לא? תשובה.


יוסי יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 206
הצטרף: 23 ספטמבר 2018, 03:16
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 79 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי יוסי יעבץ » 15 אוקטובר 2018, 01:32

קנקן כתב:לענ"ד על כגון דא נאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" ועלינו לדון לגופו של עניין לבירור השיטות מתוך חתירה לאמת.
אברך צעיר לא בכלל פושעים.


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2750
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 749 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: לימוד בכולל אחר הנישואין

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 15 אוקטובר 2018, 15:18

ר' חיים מוואלז'ין כתב בזה כמה דברים בספרו רוח חיים על מסכת אבות. מכל דבריו אלה נראה שעושה חלוקה בין פורש מחמת טרדות פרנסה, ובין אדם העוסק מעט בפרנסה כדי חיותו. ומאידך כותב במפורש שהעוסק בפרנסה תחשב לו למצוה, כנראה בגבול מסויים.

(וברור בלי שום ספק שאין הכרעה ברורה בדברים מורכבים מעין אלה, וכל אחד נוהג על פי הכרעת רבותיו. קחו למשל שאלה אמיתית שהעלה אברך בפני רבו וז"ל אני אברך כולל, ואב ל* ילדים, אשתי חולת ****, על כן נצרך אני לעזור לה בענייני הבית על כל השלכותיו משכורתי הינה עומדת על סך 850 ש"ח כאשר המחיה קשה עלי ביותר, הורי היו תומכים בי תקופה לא קטנה, אולם כיום מסרבים לעזור לי היות והם טוענים שאי אפשר להתפרנס רק מלימוד תורה בלבד אלא צריך גם לעבוד ואני טוען שיש לי אהבת תורה גדולה מאד מה שלא מאפשר לי לעבוד כלל היות ואשתי צריכה את עזרתי וקשה לי מאד בלי עזרתם מהבחינה הכספית בכלל היום באים בטענות שליליות כגון גירושים ואני לא יכול נגדם. מה עליי לעשות ע"כ. וכי יש אדם שיש לו כתפים רחבות לפסוק לאברך שנקלע למצב טראגי כזה שאסור לו לפרוש מלימודו אפילו במעט, ודאי שלא. ובהכרח צריך לדון כלל מקרה לגופו, ואינו דומה אברך הפורש בשביל מנעמי החיים לאברך הפורש מחמת אילוצי החיים. אינו דומה חניך ישיבות ליטא לחניך ישיבות חסידיות וכיוצא בזה.)

רוח חיים - אבות - פרק ו משנה ב-
אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. כי אמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת פט ע"ב) חמשה שמות יש לו כו'. אמר רב אבהו הר סיני שמו. ולמה נקרא שמו הר חורב שירדה חורבה לעובדי גלולים בזמן מתן תורה על שלא רצו לקבלה. ואם כן כל שכן חס ושלום כשאין ישראל מקיימין מה שקיבלו. ולכן אמר כאן מהר חורב.
והנה בדורנו זה רב ההמון פורשים מן התורה על ידי טענות טרדת הפרנסה. אבל באמת הלא זה היה גם טענות עובדי גלולים בעת מתן תורה שלא קיבלו את התורה. יען כי היתה מתנגדת לפרנסתם איסור הרציחה וכדומה כמו שאמרו במדרשים (ילקוט שמעוני יתרו רפו). ואם כן כשישראל ענו ואמרו פה אחד נעשה ונשמע הלא קיבלו אף אם תזיק להם לפרנסה. ואם כן איך יעזבו המצוה היותר גדולה נגד כולם בשביל הפרנסה. לכך קראוהו חורב בכאן:

רוח חיים - אבות - פרק ב משנה ד-
הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כו'. לפי שאמר לעיל יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. יש מקום לטעות בלשונו שהדרך ארץ עיקר והתורה טפילה חס ושלום. לכך אמר כאן עשה רצונו כרצונך רצה לומר לפחות תחלוק את היום לחצאין. שלא תהיה מלאכתך עיקר והתורה טפילה חס ושלום כי הנה המלאכה צריכה שתהיה רק כדי חיותו כדי שיהיה לו פנאי לעסוק אחר כך בתורה כמו שאמר רבא ביומי ניסן כו' כנזכר לעיל כי היכי דלא תיטרדו במזונייכו כולה שתא (ברכות לה ע"ב). ובזה יעשה לך הקב"ה רצונך כרצונו. רצה לומר שאפילו העת שתעסוק בפרנסה יחשב לך הקדוש ברוך הוא כאלו עסקת בתורה אחר שהפרנסה לא היה רק על אופן הנזכר לעיל ולא סגי בלאו הכי כדי שלא להטיל עצמו על הציבור: ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ברכות ח.) גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים דאילו גבי הנהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח, ב), אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. ואילו בירא שמים כתיב (שם קיב, א), אשרי איש ירא ה'. ואילו וטוב לך לא כתיב. ולכאורה תמוה דאם כן משמע שאין לירא שמים חלק לעולם הבא חס ושלום כי טוב לך פירוש לעולם הבא כמו שנתבאר. אבל הנראה כי הנהנה מיגיע כפו פירושו שהוא עוסק בפרנסה מעט כדי חיותו שלא להטיל עצמו על הציבור ושאר כל היום עוסק בתורה עליו הכתוב אומר אשריך וטוב לך רצה לומר שכל הטוב בעולם הבא יהיה רק לך לבדך ואין לזרים אתך. אבל הירא שמים שאינו עוסק כלל בפרנסה רק בתורה תמיד. ומטיל עצמו על הציבור שיספיקו לו אם כן שכר תורתו לא לו לבדו יהיה כי גם למחזיקים אותו בקיום חיותו יש להם חלק ושכר טוב בעמלו כענין יששכר וזבולון וזהו שאמר ואילו בירא שמים לא כתיב וטוב לך דווקא. ודי למבין:

רוח חיים - אבות - פרק ה משנה ה-
ולא נמצא פסול בעומר כו'. רמז שגם אם יעסוק בפרנסה שהוא גם כן נחשבת למצוה כמאמר חכמינו זכרונם לברכה (כתובות נ.) על פסוק (תהלים קו, ג), עושה צדקה בכל עת. זה הזן בניו ובנותיו כשהם קטנים. על כל פנים יזהר שיהיה משאו ומתנו באמונה שלא ימצא חס ושלום שום שמץ פסול.

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים