מדוע קוראים קהלת בחג הסוכות

נתן סברסוב

משתמש ותיק
למדתי כעת בספר חורב להרש"ר הירש פרקים ל לא
ושם הוא ביאר בדרך נפלאה שסוכה משמעותה ניתוק "מוסרות פולחן הרכוש" והסתמכות אך על הבורא ברוך הוא
ואילו ד מינים מייצגים את 4 סוגי הדברים אשר האדם מקבל מעולם הטבע שברא ה'
לכן בסוכה אין דין לכם ובד מינים יש , לכן ד מינים נוהגים רק ביום (זמן מלאכת האדם) וסוכה בין ביום ובין בלילה
לכן בד מינים יש דין של "שלם" ו"הדר" ובסוכה אין
בעצם יוצא שחג הסוכות מסמל את הדרך שהאדם צריך לחיות בעולם מחד גיסא לחיות באמונה של ביטחון וענני כבוד (סוכה)
ומאידך להשתמש ולקנות את מה שהקב"ה ברא בטבע הבריאה
ואולם נוטלים את ד המינים (שמסמלים את הטבע) מתוך הודיה לקב"ה בזמן ההלל
ולא עוד אלא שלאחר מכן מוצאים ספר תורה ומקיפים עם ד המינים את ספר התורה ללמדך שכל מה שאנו קונים ויוצרים בעולמנו זה סב סביב התורה והמצוות

והנה בגמרא שבת ל: איתה: בקשו חכמים לגנוז את ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, מפני מה לא גנזוהו ? 
מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה
שואלת הגמרא: מאי דבריו סותרים זה את זה ?
כתיב " ושיבחתי אני את השמחה" וכתיב "ולשמחה מה זה עושה"
אומרת הגמרא לא קשיא כאן מצוה של שמחה כאן בשמחה שאינה של מצוה (לא דייקתי בלשון הגמרא)
לפי הרש"ר זה נפלא מאוד המהות של סוכות שהיא "ושמחת בחגך" היא אך ורק בצורה שמאמינים בקב"ה וחוסים תחתיו וגם מה שאנו פועלים בעולם זה סב סביב התורה הקדושה
וזה בדיוק מה שבא ספר קהלת ללמדנו וכמו שכתוב שם בשבת "תחת השמש אין יתרון אבל למעלה מן השמש יש יתרון"
ואין מתאים יותר מאשר חג הסוכות לקרוא וללמוד בספר קהלת
ואילו לולי דתסתפינא זוהי כוונת המג"א אשר הביאו המשנ"ב בסימן ת"צ ס"ק י"ז וז"ל : ובסוכות קהלת , מפני שהם ימי שמחה וכתיב בקהלת "ולשמחה מה זה עושה" עכ"ל
והוקשה לי 1) וכי מה הטעם בפסוק אחד 2) מפני מה לא הביא הפסוק "ושיבחתי אני את השמחה"
לכן נראה לי שבא לרמז לגמרא בשבת 
 

תורת

משתמש רגיל
ביאור הדבר אמר:
בשלמא אמר:
דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
הכרתי את זה אבל זה לא כל כך מסביר את העניין

גם השמנה ברורה מביא מג"א בסימן תצ סעיף יז שזה בגלל שכתוב בקהלת "ולשמחה מה זו עשה" אבל הדברים לא ברורים
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
א. גם הפטרות שלימות מפטירים מחמת פסוק אחד ששייך לפרשה.
ב. זאת ועוד, יש עניין לקרוא את כל המגילות במעגל השנה ומכיון שיש פסוק המרמז על סוכות ושמיני עצרת לכך קוראים את כל המגילה. 
 
 

אחד ואחד

משתמש רגיל
אני לא מגיע לחדש חידושים, כי הטעמים כבר כתובים למעלה כבר במקורותיהם, אלא להטעים את זה עם סיפור
הקשבתי לשיעורו של הגר"א ויס וסיפר כך:
הגאון ר' איצל'ה (ר' יצחק בלאזאר) פטבורגר והגאון ר' נתן צבי פינקל הסבא מסלבודקה, ישבו יחדיו ודנו מה ראו לקרוא מגילת קהלת בחג הסוכות.
פתח ר' איצלה ואמר שהסיבה היא קצת להשבית את השמחה שיהיה בכובד ראש, ענה לעומתו הסבא ואמר אין זה ענינה אלא ענינה הוא כי סוכות מרמז על לקחת את הדברים הכי פחותים (כפסולת גורן ויקב), ולהעלותם לשמים, כך בכל דבר יש שהם באמת הבל הבלים אך אפשר להעלותם, ואמר הרא"ו כלים נאים מצעות נאים הם הבל הבלים אבל לצורך השתמשות בסוכה הם נהפכים לדבר חשוב, וזה ענין קריאת כל ההבלים כדי להעלותם לעבודת השם.
והוסיף נופך עפ"י דרכו של השרף מקוצק שכתוב השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם, כלומר השמים אומר הקב"ה קדשתי כבר והוא כבר כולו לשם, אבל הארץ השארתי לבני אדם לקדשה.
וכדרכו הביא מקור קדום לווארט זה מספרי הרמח"ל 'ספר מאמר הויכוח' ושם בהקדמתו כותב דבר נפלא זה
עד כאן שמעתי מהגאון ר' אשר ויס בענין זה
 

חימקו

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
ועדיין, שייכת היא לזמן או למאורע.

נכון.
אך החילוק המהותי בין קריאת הפטרות לבין קריאת קהלת - שבקריאת הפטרות, קדמה התקנה לקרוא בהפטרה מפני גזרת המלכות (אם לא כן, לא היו קוראים בהפטרה כלל), כלומר הסיבה העיקרית לקריאת הפטרות אינה ההקשר לפרשה או לזמן אלא בגלל הגזרה לא לקרוא בתורה (רק תיקנו כבר לקרוא מעין הפרשה או הזמן), משא"כ קריאת קהלת.

מפרוש הט"ז רואים שעיקר ההפטרה זה ההקשר לפרשה ולכן כשסליק ענינא בפחות מ - כא פסוקים, סגי, דלא כמו שכתבתי.  רב @לבי במערב 

ט"ז או"ח סימן קלז.
  • ואף על גב דגבי ההפטרה כתבו התו' שם דבסליק ענינ' פוחתין מן כ"א פסוקים ושם לא מוסיפין אף על גב דאין שייך שם טעם של הירושלמי צ"ל דשאני הפטרה דהברכה שלה לא קאי רק על ענין השייך לאותה פרשה והאיך יקר' אותו עם הפסוקים שישנן באותו ענין משא"כ בקריאת התורה:
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
משנה ברורה (תצ יז) ונוהגין לומר שה"ש וכו' - מפני שמפורש בו ענין יציאת מצרים ובסוכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתיב בקהלת ולשמחה מה זו עושה ורות בשבועות דאיתא בילקוט רות מה ענין רות אצל עצרת שנקראת בזמן מתן תורה ללמדך שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני וכו' ונהגו לקרותה ביום שני:
 
חלק עליון תַחתִית