נתן סברסוב
משתמש ותיק
למדתי כעת בספר חורב להרש"ר הירש פרקים ל לא
ושם הוא ביאר בדרך נפלאה שסוכה משמעותה ניתוק "מוסרות פולחן הרכוש" והסתמכות אך על הבורא ברוך הוא
ואילו ד מינים מייצגים את 4 סוגי הדברים אשר האדם מקבל מעולם הטבע שברא ה'
לכן בסוכה אין דין לכם ובד מינים יש , לכן ד מינים נוהגים רק ביום (זמן מלאכת האדם) וסוכה בין ביום ובין בלילה
לכן בד מינים יש דין של "שלם" ו"הדר" ובסוכה אין
בעצם יוצא שחג הסוכות מסמל את הדרך שהאדם צריך לחיות בעולם מחד גיסא לחיות באמונה של ביטחון וענני כבוד (סוכה)
ומאידך להשתמש ולקנות את מה שהקב"ה ברא בטבע הבריאה
ואולם נוטלים את ד המינים (שמסמלים את הטבע) מתוך הודיה לקב"ה בזמן ההלל
ולא עוד אלא שלאחר מכן מוצאים ספר תורה ומקיפים עם ד המינים את ספר התורה ללמדך שכל מה שאנו קונים ויוצרים בעולמנו זה סב סביב התורה והמצוות
והנה בגמרא שבת ל: איתה: בקשו חכמים לגנוז את ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, מפני מה לא גנזוהו ?
מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה
שואלת הגמרא: מאי דבריו סותרים זה את זה ?
כתיב " ושיבחתי אני את השמחה" וכתיב "ולשמחה מה זה עושה"
אומרת הגמרא לא קשיא כאן מצוה של שמחה כאן בשמחה שאינה של מצוה (לא דייקתי בלשון הגמרא)
לפי הרש"ר זה נפלא מאוד המהות של סוכות שהיא "ושמחת בחגך" היא אך ורק בצורה שמאמינים בקב"ה וחוסים תחתיו וגם מה שאנו פועלים בעולם זה סב סביב התורה הקדושה
וזה בדיוק מה שבא ספר קהלת ללמדנו וכמו שכתוב שם בשבת "תחת השמש אין יתרון אבל למעלה מן השמש יש יתרון"
ואין מתאים יותר מאשר חג הסוכות לקרוא וללמוד בספר קהלת
ואילו לולי דתסתפינא זוהי כוונת המג"א אשר הביאו המשנ"ב בסימן ת"צ ס"ק י"ז וז"ל : ובסוכות קהלת , מפני שהם ימי שמחה וכתיב בקהלת "ולשמחה מה זה עושה" עכ"ל
והוקשה לי 1) וכי מה הטעם בפסוק אחד 2) מפני מה לא הביא הפסוק "ושיבחתי אני את השמחה"
לכן נראה לי שבא לרמז לגמרא בשבת
ושם הוא ביאר בדרך נפלאה שסוכה משמעותה ניתוק "מוסרות פולחן הרכוש" והסתמכות אך על הבורא ברוך הוא
ואילו ד מינים מייצגים את 4 סוגי הדברים אשר האדם מקבל מעולם הטבע שברא ה'
לכן בסוכה אין דין לכם ובד מינים יש , לכן ד מינים נוהגים רק ביום (זמן מלאכת האדם) וסוכה בין ביום ובין בלילה
לכן בד מינים יש דין של "שלם" ו"הדר" ובסוכה אין
בעצם יוצא שחג הסוכות מסמל את הדרך שהאדם צריך לחיות בעולם מחד גיסא לחיות באמונה של ביטחון וענני כבוד (סוכה)
ומאידך להשתמש ולקנות את מה שהקב"ה ברא בטבע הבריאה
ואולם נוטלים את ד המינים (שמסמלים את הטבע) מתוך הודיה לקב"ה בזמן ההלל
ולא עוד אלא שלאחר מכן מוצאים ספר תורה ומקיפים עם ד המינים את ספר התורה ללמדך שכל מה שאנו קונים ויוצרים בעולמנו זה סב סביב התורה והמצוות
והנה בגמרא שבת ל: איתה: בקשו חכמים לגנוז את ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה, מפני מה לא גנזוהו ?
מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה
שואלת הגמרא: מאי דבריו סותרים זה את זה ?
כתיב " ושיבחתי אני את השמחה" וכתיב "ולשמחה מה זה עושה"
אומרת הגמרא לא קשיא כאן מצוה של שמחה כאן בשמחה שאינה של מצוה (לא דייקתי בלשון הגמרא)
לפי הרש"ר זה נפלא מאוד המהות של סוכות שהיא "ושמחת בחגך" היא אך ורק בצורה שמאמינים בקב"ה וחוסים תחתיו וגם מה שאנו פועלים בעולם זה סב סביב התורה הקדושה
וזה בדיוק מה שבא ספר קהלת ללמדנו וכמו שכתוב שם בשבת "תחת השמש אין יתרון אבל למעלה מן השמש יש יתרון"
ואין מתאים יותר מאשר חג הסוכות לקרוא וללמוד בספר קהלת
ואילו לולי דתסתפינא זוהי כוונת המג"א אשר הביאו המשנ"ב בסימן ת"צ ס"ק י"ז וז"ל : ובסוכות קהלת , מפני שהם ימי שמחה וכתיב בקהלת "ולשמחה מה זה עושה" עכ"ל
והוקשה לי 1) וכי מה הטעם בפסוק אחד 2) מפני מה לא הביא הפסוק "ושיבחתי אני את השמחה"
לכן נראה לי שבא לרמז לגמרא בשבת