המסתפק בר"ח חשון אם הזכיר ביעלה ויבוא ראש חודש או חג הסוכות

כלפי ליא

משתמש ותיק
האומר יעלה ויבוא בר"ח חשוון ואמר בטעות את יום חג הסוכות הזה, לא יצא י"ח.
מה הדין בנסתפק אם אמר את יום חג הסוכות או שאמר את יום ראש החודש, לכאו' כיון שספק הוא לו מה הוא אמר, רגלים לדבר שהוא זוכר שאמר חג הסוכות, ונחשב כוודאי. או שמא הוא ספק.
ואין כאן סירכא ואתאי כמו בכל דבר הרגיל כמשיב הרוח וכיו"C, כי זה לא ממש רגילות לומר חג הסוכות, וכבר לא אמר יעלה ויבוא שבוע, אלא שזה טעות שמצויה קצת, ואדם באופן נורמלי לכאו' לא אמור להסתפק מה הוא אמר.
 

יהודה1

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
האומר יעלה ויבוא בר"ח חשוון ואמר בטעות את יום חג הסוכות הזה, לא יצא י"ח.
מה הדין בנסתפק אם אמר את יום חג הסוכות או שאמר את יום ראש החודש, לכאו' כיון שספק הוא לו מה הוא אמר, רגלים לדבר שהוא זוכר שאמר חג הסוכות, ונחשב כוודאי. או שמא הוא ספק.
ואין כאן סירכא ואתאי כמו בכל דבר הרגיל כמשיב הרוח וכיו"C, כי זה לא ממש רגילות לומר חג הסוכות, וכבר לא אמר יעלה ויבוא שבוע, אלא שזה טעות שמצויה קצת, ואדם באופן נורמלי לכאו' לא אמור להסתפק מה הוא אמר.
לכאורה היה ראוי שיהיה כתוב אם צריך לחזור מכזה דבר. הסברא שכיון שלא שכיח שיסתפק אם לא טעה וגם יש סיבה שיטעה כי היה רגיל לומר כן, לכאורה לא מספיקה כדי לחזור. שהרי אולי מאחר שזכר שצריך לומר יעלה ויבוא א"כ זכר שזה ר"ח ואמר את מה שרגיל לומר בכל ר"ח אבל עכשיו מסתפק בגלל שאמר במרוצה ולא השגיח.
 

נבשר

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
האומר יעלה ויבוא בר"ח חשוון ואמר בטעות את יום חג הסוכות הזה, לא יצא י"ח.
מה הדין בנסתפק אם אמר את יום חג הסוכות או שאמר את יום ראש החודש, לכאו' כיון שספק הוא לו מה הוא אמר, רגלים לדבר שהוא זוכר שאמר חג הסוכות, ונחשב כוודאי. או שמא הוא ספק.
ואין כאן סירכא ואתאי כמו בכל דבר הרגיל כמשיב הרוח וכיו"C, כי זה לא ממש רגילות לומר חג הסוכות, וכבר לא אמר יעלה ויבוא שבוע, אלא שזה טעות שמצויה קצת, ואדם באופן נורמלי לכאו' לא אמור להסתפק מה הוא אמר.
לכאורה היה ראוי שיהיה כתוב אם צריך לחזור מכזה דבר. הסברא שכיון שלא שכיח שיסתפק אם לא טעה וגם יש סיבה שיטעה כי היה רגיל לומר כן, לכאורה לא מספיקה כדי לחזור. שהרי אולי מאחר שזכר שצריך לומר יעלה ויבוא א"כ זכר שזה ר"ח ואמר את מה שרגיל לומר בכל ר"ח אבל עכשיו מסתפק בגלל שאמר במרוצה ולא השגיח.
אבל הטעות נפוצה לטעות לומר חג הסוכות במקום ר"ח. ולכאו' גם רוב הפעמים בשנה ביעלה ויבוא לא מזכיר ר"ח. ה"ה אפשר להסתפק איפכא אם אמר ר"ח בסוכות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
נבשר אמר:
אבל הטעות נפוצה לטעות לומר חג הסוכות במקום ר"ח. ולכאו' גם רוב הפעמים בשנה ביעלה ויבוא לא מזכיר ר"ח. ה"ה אפשר להסתפק איפכא אם אמר ר"ח בסוכות.
וגם על זה אותה טענה שרוב השנה לא אומרים סוכות. ס"ה 7 ימים סוכות 7 ימים פסח יום אחד (או שניים בחו"ל) שבועות ואחד (או שניים) שמיני עצרת שני ימים ר"ה ואחד יום הכיפורים ו-15 (בשנה פשוטה שחשוון וכסליו חסרים) עד 19 (במעוברת ששניהם מלאים) ראשי חודשים מפוזרים.
אמנם טענתי היא שמאחר שיכול להיות שזכר ורק בגלל שמסתפק יש רעותא. הרעותא לא מספיקה כדי להחזיר בספק ברכה. שהרי יש כאן מקום גם לצד שלא טעה.
ובאופן אחר, אם היה וודאי לו שלא אמר כמו שצריך לא היה מסתפק ומה שעורר את הספק הוא בגלל שאמר במרוצה ואינו זוכר ולא בגלל ששינה ממה שצריך לומר.
 

נבשר

משתמש ותיק
הבנתי מיד, אבל הריעותא צריכה לחסר, שהמציאות בפועל מוכיחה כן, והדבר מצוי, תוכל לבדוק על עצמך.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
כדאי לראות את המשנה ברורה סימן תכב ס"ק י' אחרי שמביא את דברי הרמ"א שספק יעלה ויבוא אינו חוזר ומסביר את טעמו, מביא את שיטת האחרונים שקי"ל שחוזר. בין השיטין בדבריו לפום ריהטא אפשר קצת ללמוד לעניננו. שהטעם שחוזר משום שאנו תולים ברגילות של כל יום שלא מזכיר יעלה ויבוא ולכן רגילות מסוג זה יש לה תוקף ורגלים לדבר שלא הזכיר משא"כ בנידון האשכול שהתרגלות להזכיר של סוכות היתה קצרת מועד, מה עוד שחלף שבוע מהפעם האחרונה שהזכירה, בזה קשה להכריע את הספק ומן הסתם לא חוזר. כל זה לפו"ר והצעה לפני הלומדים כאן שמתעסקים בזה.
משנה ברורה שם- (י) א"צ לחזור - טעמו דכיון שאין עוברין שלשים יום שאין מזכירין בו יעלה ויבוא אין זה חזקה שלמה לומר שבודאי לא הזכיר ומ"מ להלכה לא נקטינן כן דרוב האחרונים וכמעט כולם חולקין ע"ז וסוברין דאפילו בספק צריך לחזור ולהתפלל דמסתמא התפלל כמו שרגיל בכל יום בלא יעלה ויבוא מיהו כבר כתבנו לעיל בסימן קי"ד במ"ב סקל"ח בשם האחרונים דאם ברור לו שהיה בדעתו לזכור מעין המאורע בתוך התפלה ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אם זכר בתפלה או לא אין צריך לחזור אך כ"ז אם הספק נפל לו לאחר זמן (י) אבל אם נתעורר לו הספק מיד אחר התפלה יש לו לחזור:

בעצם הדין אם טעה והזכיר ביעלה ויבוא של ר"ח את סוכות וכדו' לא נכתב בשו"ע במפורש לגבי ר"ח אולם כך נקטו האחרונים המקו"ח וערוך השלחן. ובסי' תפ"ז משמע לגבי יו"ט.
ויש בנותן טעם לציין את האשכול כאן שדנו בספק הזכרה של גשמים הגם שיש חילוק.
 

נבשר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
מיהו כבר כתבנו לעיל בסימן קי"ד במ"ב סקל"ח בשם האחרונים דאם ברור לו שהיה בדעתו לזכור מעין המאורע בתוך התפלה ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אם זכר בתפלה או לא אין צריך לחזור אך כ"ז אם הספק נפל לו לאחר זמן (י) אבל אם נתעורר לו הספק מיד אחר התפלה יש לו לחזור:
זה דומה לסברא שנכתבה ע"י יהודה1, שאם מה שגרם לומר היה ר"ח, הוי כמו ספק לאח"ז. שמא תליא מה היה בדעתו אם לומר יעלה ויבוא אולי אז אזלינן שאמר סוכות, לבין אם היה בדעתו לומר יעלה ויבוא ביום ר"ח, שאז אמרינן שמסתמא אמר ר"ח. ועיין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
נכון ראיתי כעת את מה שכתב ר' @יהודה1 אולם יש לעיין אם יש ראיה לדברים מד' המ"ב בסימן קיד שדבריו אמורים באופן שנפל ספק אם בכלל הזכיר יעלה ויבוא, ובזה כתב המ"ב שאנו תולים על סמך מה שהיה ברור לו לאמר יעלה ויבוא שמן הסתם הזכיר, אולם בנידון של האשכול הגם שדעתו ודאי לאמר יעלה ויבוא (שהרי אמר יעו"י ולא שכח) וכל הספק הוא בעצם ההזכרה שמא שגור על לשונו של סוכות ואמר של סוכות,לכאורה בזה לא יועיל מה שחשב לאמר יעו"י. ואולי זו גם כוונתך לדחות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
ברור שלא התכוונתי שיש ראיה מהמ"ב לזה. אלא שנראה לי שבלי ראיה אי אפשר לחייב לחזור. ומסברא הרעותא הזו לא מספיקה כדי לעשות "חזקה שטעה"
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
ברור שלא התכוונתי שיש ראיה מהמ"ב לזה. אלא שנראה לי שבלי ראיה אי אפשר לחייב לחזור. ומסברא הרעותא הזו לא מספיקה כדי לעשות "חזקה שטעה"
כמובן. לא הערנו על עצם הסברא שכתבת אלא למה שרצה כאן ר' נבשר להביא לה ראיה מד' המ"ב.
 
חלק עליון תַחתִית