ולכפרת פשע


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 10 אוקטובר 2018, 21:51

מה הסיבה שאומרים את הנוסח הזה בשנה מעוברת וגם מדוע עד ניסן?
שנת העיבור באה בגלל איזה פשע מסוים?


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 10 אוקטובר 2018, 21:56

מאמר שמצאתי ברשת מאורות ישראל, שמרחיב בזה-


הוספת "ולכפרת פשע"
בשנת ש"כ (1560) הודפס בעיר טיהינגן Thüngen)) סידור עם פירושו של רבי נפתלי הירץ בן אליעזר טריוויש המכונה גם ר' הירץ שץ, על שם תפקידו כשליח ציבור. התפקיד של שליח ציבור היה תפקיד מרכזי בקהילה בתקופה ובמקומות בהם אנו עוסקים, כפי שעולה מהמקורות בני התקופה והמקום, לדוגמא:
"ואם כן מי ימלאנו לבו לשנות מדברי המהרי"ל ... ובפרט אחר שהעיד כן מהררה"ט ז"ל שהיה חסיד וש"ץ פה ודקדק מאד בדקדוקי התפילה על ידי שקבלוהו עליהם פה בעירנו לש"ץ כמו שהאריך בהקדמתו הנדפסת בפירושו אחר ישתבח"[3]
ובסיום זכרונות אומרים פה ... נגד דעת הריב"ש ואין לנו לזוז ממנהג החזנים הקדושים הקדמונים שהיו פה ואחד מהן גדול בדורו מהרר"ה טרויש ז"ל מקובל הגדול"[4]
פירושו של ר' הירץ שץ היה פירוש על דרך הקבלה, כפי שהוא עצמו מעיד בהקדמתו לפירוש:
הלא תמצאו דבריי מורים ומגידים מקומם ומבטן מי יצאו בזכרי בעלי הלשון עמודי הקבלה רוקח רמבן רקנט ציוני גינת אגוז שר"ו ש"צ אוצר הכבוד כתר שם טוב רבינו בחיי צ"ה ויתר מקובלים נעלמים נעלמים לי בשמם הלא הם כתובים למלכי מוריי ופרש
בפירושו לתפילת ראש חודש כתב ר' הירץ שץ:
רוקח י"ב דברים כנגד י"ב חדשים ואני מצאתי לשנת העיבור יאמר ולכפרת פשע וכן נוהגין בורנק"בורט

טעמים להוספה
יש לשאול מדוע "לשנת העיבור יאמר ולכפרת פשע"?

טעם א'
לכאורה התשובה פשוטה, שהרי י"ב בקשות כנגד י"ב חודשים, ובשנת העיבור בה יש י"ג חודשים מוסיפים גם בקשה י"ג.
וכן כתב במפורש בספר יוסף אומץ[5] סימן תרצ"א כתב:
כתב מהרר"ה טריוש הנ"ל[6] שהמנהג פה ורנקבורט לומר בחודש ואדר ולכפרת פשע שיש בנוסח י"ב לישנא בקשה ולכן בעיבור אנו מוסיפין עוד לשון אחד וכן מנהג פשוט פה

אלא שהסבר זה אינו פשוט כלל ועיקר, ותלוי בשאלה נוספת: מתי בדיוק מוסיפים את בקשת "ולכפרת פשע"?
בתשובה לשאלה זו נחלקו המנהגים:
באליה רבה[7] כתב[8]:
ביש נוסחאות כתב בשנת העיבור ולכפרת פשע ... ולנוסחא זו ראוי לאומרו בכל חדשי אותה שנה כמו שאומרים י"ב לשונות בכל חודש וכן משמע לישנא דנוסחא בשנת עיבור ולא נקט בחדש עיבור
אבל בפרי מגדים[9] כתב[10]:
בשנת העיבור אומרים לכפרת פשע היינו עד ר"ח אדר ומר"ח ניסן א"א (=אין אומרים) עוד. ובא"ר (=ובאליה רבה) אות ו' כתב בשנת העיבור משמע בכל השנה י"ל (=יש לומר) ולכפרת פשע ומ"מ (=ומכל מקום) ראיתי המנהג רק עד ר"ח ניסן.
וסיכם המשנה ברורה[11] את המנהגים השונים:
וכן יש אומרים ולכפרת פשע[12] ויש שאינם אומרים רק בשנת העיבור ואפילו בשנת העיבור יש שאינם אומרים אותו אלא עד כלות חודש העיבור דהיינו עד אחר חודש אדר ובכל אלה נהרא נהרא ופשטיה וכל אחד יעשה כמנהג המקום.

אם אומנם ניתקנה הבקשה הי"ג כנגד החודש הי"ג כדברי "יוסף אומץ", מדוע יש הסוברים שיש לומר "ולכפרת פשע" רק עד תום חודש אדר ב' ולא במשך כל השנה?
אכן ישנם טעמים נוספים לתוספת "ולכפרת פשע", ולטעמים אלו ניתן גם להבין מדוע יש הגיון בהפסקת אמירת הבקשה לאחר חודש אדר ב'.

טעם ב'
בפירוש "ענף יוסף"[13] כתב[14]:
אומנם נהגו לאמרו רק עד חודש העיבור. והטעם כתב מהרי"ב (=רבי ישעיה ברלין) לפי שהוספה זו נגד חודש הי"ג כמ"ש הא"ר (=כמו שכתב האליה רבה) וכדי שיבינו שהשנה מעוברת אומרים זה. אך אחר אדר שני אין תועלת בהודעה זו

לדעת המהרי"ב טעם ההוספה הוא הודעה על כך שהשנה היא שנת עיבור, ועל-כן גם מובן שאין טעם להמשיך ולאומרה לאחר תום חודש אדר ב'.
ותמהני, היכן עוד מצאנו שיש צורך בהודעה מיוחדת על כך שהשנה מעוברת, ומדוע שיהיה צורך בכך? בתקופה בה לא היה עדיין לוח קבוע, הרי היה צורך בהודעה לא רק על שנה מעוברת אלא הודעה על כל חודש וחודש אם הוא מעובר אם לא. ומשעה שנקבע הלוח – לשם מה יש צורך בהודעה מיוחדת לגבי עיבור השנה?

טעם ג'
הרב אליהו מונק בספרו 'עולם התפילות'[15] כתב:
והנה אותו צורך מוגבר בכפרת עוונות בשנה המעוברת ... נראה שקשר לו עם העובדה שבכלל רואים בחורף הארוך של השנה המעוברת זמן שטעון ישועה יותר מתמיד, ועל כן הוא זקוק יותר מכל זמן אחר לכפרת עוונות.
בהמשך קושר הרב מונק את הוספת "ולכפרת פשע" לתעניות שובבי"ם ת"ת שלחלק מהדעות נתקנו רק בשנת העיבור ולחלק מהדעות מתענים בכל שנה (מעוברת ופשוטה) בשובבי"ם ובשנה מעוברת מוסיפים גם ת"ת.
מדוע בחורף של שנה מעוברת צריך התפלל על ישועה יותר מתמיד, דבר שגרם לקביעת תעניות שובבי"ם ת"ת ולהוספת "ולכפרת פשע"?
הרב מונק מציין מספר סיבות שהובאו במפרשים: יתר ההפלות בחודשי החורף הארוכים, מחלות החורף ובעקבותיהן תמותת התינוקות המרובה ועוד.
גם לפי הסברו של הרב מונק ברור מדוע אין צורך להוסיף "ולכפרת פשע" לאחר תום חודש אדר ב' שהוא בעצם סיומו של החורף.

טעם ד'
בשו"ת מהר"ם שיק[16] מובאת תשובה נוספת לשאלה מדוע מפסיקים לומר "ולכפרת פשע" אחרי ראש חודש אדר ב':
ונראה לפענ"ד הביאור שיש ב' הנהגות: הנהגות הטבעיית והנהגות ההשגחה ... והנהגה הטבעיית הוא ע"י הבריאה והנהגה ההשגחיות הוא ע"י התורה וע"י ישראל המקיימים התורה ... ולכך הסכימו ישראל שלא למנות השנים מניסן שבוא נברא העולם שעי"ז יטעו לומר דהעולם כמנהגו נוהג ובאמת כי העולם נוהג בההנהגה השגחיית ולכך קבע הקב"ה בר"ה את יום הדין על כל השנה ... עכ"פ השי"ת קבע מנין השנים עפ"י הנהגה השגחיית לדעת חכמי ישראל המאמינים בזה והחדשים והתקופה שהם מעת הבריאה והנהגה הטבעיית וכאלו אנו בני ישראל נבראו אז מחדש ע"י הנהגה ההשגחיית מיציאת מצרים ...
והנה ב' הנהגות דלעיל הם כחולקים ומתנגדים זה לזה לפעמים כשם שמתנגדים שנות חמה עם שנות הלבנה ושלא יסתרו זה לזה ושלא יפול שנת הלבנה ניסן דידיה בחורף ... וכדי שתהא השוואה ביניהם החדשים של החורף ובפרט חודש העיבור הוא העושה השלום בין החמה והלבנה ... שהם המנהגים הטבעיים. וכיון דהשנה ההוא ובפרט חדשי החורף המה מיוחדים להתאחד שנות החמה והלבנה ולעשות שלום ביניהם, לכך ראויים ג"כ לעשות שלום בין הנהגה הטבעייתת לההנהגה השגחיות ולכך חודשי העיבור מיועדים ומיוחדים לעשות בהם תשובה כמו שהאריך השל"ה הקדוש בדרוש על פרשת שובב"ים ת"ת שרק ע"י התשובה אפשר לעשות שלום בין הגוף והנשמה. ועל ידי זה נעשה שלום בין ב' ההנהגות ... דהנשמה כיון שהיא חלק אלקי ממעל היא מיוחדת לההנהגה השגחיית והגוף הוא ג"כ מיועד להנהגה טבעיי וע"י שעושין שלום בין הגוף להנשמה והגוף מתנהג עפ"י רצון ותשוקת הנשמה גם הגוף ראוי להשגחה ולהנהגה השגחיית ע"כ לכך נקבע שנת העיבור לתשובה יותר משאר השנים כמ"ש השל"ה ולכך אם אמנם שבש"ע ובדברי הראשונים לא נמצא מקור לזה דבשנת העיבור יאמרו ולכפרת פשע הנהיגו האחרונים והוא מנהג כל ישראל לומר ולכפרת פשע ... אלא שאין אנו נוהגין לומר כי אם עד ר"ח ניסן שאז כבר נגמר השלום בין החמה והלבנה וממילא ראוי ג"כ שתשלם עד אז שלום הגוף עם הנפש ...

לפי דברי המהר"ם שיק בשנת העיבור מתרחש תהליך של השלמה בין שנת החמה לשנת הלבנה. תהליך זה מקביל להשלמה בין ההנהגה הטבעית לבין ההנהגה ההשגחית ולהשלמה בין הגוף לבין הנפש. תהליך השלמה זה נעשה על ידי תשובה ועל כן בשנת העיבור מוסיפים את הבקשה "ולכפרת פשע", שהיא ביטוי לאותה תשובה. היות ובסיומו של חודש אדר ב' כבר תם התהליך, הרי אין צורך להמשיך ולהזכיר בקשה זו.
להסבר זה קצת קשה מדוע ניתקנה בקשת "ולכפרת פשע" מתחילת השנה ועד ראש חודש אדר ב', מתאים יותר היה שנוסיפה בחודש העיבור בלבד, כיוון שהוא זה שמבצע את תהליך ההשלמה.

נראה לי שעדיין אפשר לסבור כדעת ה"יוסף אומץ" ש"ולכפרת פשע" ניתקנה כבקשה י"ג כנגד החודש הי"ג, ואף על פי כן להפסיק ולומר בקשה זו לאחר חודש אדר ב'. מצאתי להסבר זה מקור בשו"ת המהר"ם שיק[17] בשאלה שנשאל המהר"ם שיק ע"י חתנו הרב יעקב סג"ל פראגיר. כותב המהר"ם שיק: "דלפי דעתך ... הוא לאומרו מניסן עד ניסן דהרי ניסן ראש לחדשים עכ"ל"
הרב יעקב סג"ל מפראגיר הבין שיש להוסיף "ולכפרת פשע" עד ראש חודש אדר ב', אבל יש להתחיל להוסיף בראש חודש ניסן הקודם, ובכך תאמר הבקשה במשך שנה תמימה. אלא שכפי שעולה מדברי המהר"ם שיק, חתנו נימק את רעיונו בכך שראש חודש ניסן הוא ראש לחודשים והמהר"ם שיק דחה את נימוקו וטען שתחילת השנה היא ראש השנה, וממילא הוא גם דחה את רעיונו.

אלא שלי נראה, שלמרות דבריו של המהר"ם שיק, יש אפשרות שכוונת הסוברים שיש להוסיף "ולכפרת פשע" עד ראש חודש אדר ב', הייתה שיתחילו להוסיף זאת מראש חודש ניסן הקודם:
במכילתא נאמר[18]: "מה חדש אין תוספת עבורו אלא בסוף אף שנה אין תוספת עיבורה אלא בסוף" רוצה לומר, סיומה של שנת העיבור הוא בחודש אדר ב' כשם שעיבורו של החודש הוא יום השלושים. ועתה: אם סיומה בחודש אדר ב', הרי ראשיתה בחודש ניסן.
וכן משמע מדברי התוספות על הגמרא[19]: "תנו רבנן: אין מעברין את השנה לפני ראש השנה, ואם עיברוה - אינה מעוברת, אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ראש השנה מיד, ואף על פי כן אין מעברין אלא אדר"
וכתבו התוספות: "אין מעברין אלא אדר - וכל שאר החדשים אין מעברין דכתיב: (אסתר ג') "לחדש שנים עשר הוא חדש אדר" ואי מעברין אחת משאר החדשים לא הוי אדר שנים עשר"
מכאן, שגם לפי דברי התוספות חודש העיבור הוא החודש האחרון בשנת העיבור.
אם בקשת "ולכפרת פשע" נתקנה כנגד החודש הי"ג של השנה, הרי מן הראוי לאומרה בכל שנת העיבור שתחילתה בחודש ניסן וסיומה באדר ב'.

בחירת לשון הבקשה
מכאן לשאלה נוספת: מדוע נוספה דווקא הבקשה "ולכפרת פשע"? לכאורה ניתן היה להוסיף מילות בקשה רבות אחרות במקומה?
לפי טעמו של הרב מונק וטעמו של המהר"ם שיק שהובאו לעיל[20] אין מקום לשאלה זו, כיוון שמטרת ההוספה היא תוספת של "כפרת פשע" לשנת העיבור. אך לפי טעמם של ה"יוסף אומץ" והמהרי"ב, אין טעם ההוספה לבין לשון הבקשה ולכן השאלה במקומה עומדת.
ההסבר הפשוט, נראה לי, הוא שבקשה נוספת זו סמוכה לשתי הבקשות האחרונות: "למחילת חטא ולסליחת עוון" ואך טבעי הוא שתחובר להן "הצלע השלישית": "ולכפרת פשע", כיוון שצרוף משולש זה של חטא, עוון ופשע מצינו במקומות אחרים.[21]
הרב ברוך הלוי אפשטין[22] בספרו "ברוך שאמר"[23] הביא טעם הסבר נוסף:
ואפשר לפרש על-פי הגמרא בראש השנה (כ"ה ע"א) בענין עיבור החודש, שגם אם שגו בית דין לעבר את החודש בעת שלא היה צריך לזה ... אף על פי כן הוא מעובר ... ויען כי על ידי טעותם אפשר לבוא לכמה מכשולים במשך השנה, כמו לענין חמץ בפסח ולענין תענית ביום הכיפורים שעל פי העיבור יודחו חודשי ניסן ותשרי עוד לשלושים יום ואם יטעו במעשיהם אלה, הלוא יבואו פסח ויום הכיפורים שלא בזמנם הנכון ... ולכן מבקשים שתגן תפלתנו לכפרת פשע זאת

קצת קשה על הסברו שהרי חז"ל קבעו: "אתם - אפילו שוגגין, אתם - אפילו מזידין, אתם - אפילו מוטעין" (ראש השנה כ"ה, א) ועל כן לא נוצר שום מכשול בעקבות טעות בעיבור שעליו יש לבקש כפרת פשע[24].

סיכום
קביעת מספר ונוסח הבקשות בתפילת ראש חודש נעשתה על ידי חסידי אשכנז. החל מהמאה ה-16 אנו מוצאים בסידורים את תוספת הבקשה "ולכפרת פשע" בשנת העיבור. במאמר זה דנו בשלוש שאלות מרכזיות השלובות זו בזו:
1. מדוע נוספה בקשה בשנת העיבור?
2. מדוע נבחרה דווקא בקשה זו?
3. מה ההיגיון העומד מאחורי המנהג לחדול ולבקש "ולכפרת פשע" לאחר ראש חודש אדר ב'?

לשאלה הראשונה הוצעו ארבע תשובות:
א. כנגד החודש הי"ג של שנת עיבור.
ב. כדי להזכיר לציבור שהשנה מעוברת.
ג. במסגרת המאמצים למניעת צרות המתרגשות ובאות בחורף.
ד. כביטוי לתשובה המאפשרת את ההשלמה בין שנת החמה לשנת הלבנה, הטבע וההשגחה, הגוף והנפש.
הטעמים השלישי והרביעי טומנים בחובם גם את התשובות לשתי השאלות הנוספות.
הטעם השני טומן בחובו גם את התשובה לשאלה השלישית.
לשני הטעמים הראשונים עדיין נשאלת השאלה מדוע נבחרה דווקא בקשה זו ולכם הוצעו שתי תשובות:
א. כיוון שבקשה זו מצטרפת לשתי קודמותיה ("מחילת חטא וסליחת עוון")
ב. כיוון שבשנת העיבור יש צורך בבקשה מיוחד לכפרה, למקרה שבו העיבור נעשה שלא לצורך.
ולטעם הראשון עדיין יש לברר מה ההיגיון בהפסקת הבקשה לאחר חודש אדר ב', ולכן ניתן להעלות שתי אפשרויות:
א. מי שסובר כטעם הראשון סובר שממשיכים לומר בקשה זו עד תום השנה.
ב. שנת העיבור תחילתה בחודש ניסן של השנה שעברה, ועל-כן בעצם מבקשים במשך שנת עיבור תמימה את הבקשה.
הערה: הסבר נוסף מובא בשם האחרונים, משום שכל הצורך להוסיף חודש אחד בסוף החורף בחודש אדר הוא משום הציווי "שמור את חודש האביב", שחג הפסח יחול תמיד באביב (ר"ה כ"א, א). תוספת החודש באה כדי להשוות את חודשי החמה לחודשי הלבנה. תופעה זו של אי התאמה בין חודשי החמה ללבנה מקורה עקב קיטרוג הלבנה שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד ואז ה' מיעט את הלבנה. אומרים חז"ל כי הקב"ה אמר שעליו להביא כפרה על מיעוט הלבנה, כמבואר בגמרא חולין ס', ב. אילולא מיעט הקב"ה את הלבנה לא היו צריכים להשוות את חודשי החמה לחודשי הלבנה, ועל זה אנו מבקשים "ולכפרת פשע".
https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf


החפץ להחכים
הודעות: 39
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 11:49
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי החפץ להחכים » 10 אוקטובר 2018, 21:58

אם תחילתה בניסן הקודם למה לא אומרים מאז


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 834
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 258 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי אאא » 10 אוקטובר 2018, 22:03

תלמיד צעיר כתב:מה הסיבה שאומרים את הנוסח הזה בשנה מעוברת וגם מדוע עד ניסן?
בשנה פשוטה אומרים בר"ח 12 לשונות, כנגד 12 חדשים.
בשנה מעוברת יש 13 חדשים, ולכן אומרים לשון נוסף, כדי להשלים ל-13 לשונות כנגד 13 חדשים.

ומתחילים לומר זאת מניסן בשנה הקודמת.
וכך יוצא שאומרים זאת במשך שנה שלמה. מניסן עד ניסן.


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 10 אוקטובר 2018, 22:08

אבל לא אומרים זאת מניסן עד ניסן?!


הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 791 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 10 אוקטובר 2018, 22:10

המהר"ם שיק ענף יוסף ועוד שהובא במאמר טעם ב' ואילך עומדים בשאלה מדוע אומרים עד אדר ב' ולא עד ניסן.


אאא
משתמש ותיק
הודעות: 834
הצטרף: 11 ינואר 2016, 20:07
נתן תודה: 258 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי אאא » 10 אוקטובר 2018, 22:14

למשל השנה: אומרים זאת מניסן תשע"ח עד אדר ב' תשע"ט, סה"כ 13 חודשים.


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 10 אוקטובר 2018, 22:25

אבל זה לא על הטעם שכתב אאא


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 10 אוקטובר 2018, 22:25

אאא כתב:למשל השנה: אומרים זאת מניסן תשע"ח עד אדר ב' תשע"ט, סה"כ 13 חודשים.
איזה נוסח אתה מתפלל?


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 10 אוקטובר 2018, 22:57

קצת קשה לי מדוע בברכת החודש ביהי רצון לא מוסיפים גם ולכפרת פשע אע"פ שזה לא אותם בקשות אם תשימו לב יש שם שתים עשרה בקשות משמע מספר החודשים וא"כ לפי טעם א׳ מדוע לא מבקשים בקשה נוספת.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1061
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 414 פעמים
קיבל תודה: 409 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי יעבץ » 10 אוקטובר 2018, 23:03

יש כאן באמת הרכבה של שתי צורות לחשב את השנה.
מצד אחד שנת העיבור היא מניסן לניסן, שהרי לכן מעברים את חודש אדר ולא את אלול (וכפי שהוזכר במאמר שהביא הפקדתי שומרים, ואפשר להרחיב בזה ואכ"מ). מצד שני השנה כפי שאנו סופרים אותה מתחילה מחודש תשרי, ובאמת גם לא היו מעברים השנה לפני כן.
לכן לפני ראש השנה לא מזכירים התוספת, שעדיין לא הגיע זמן העיבור, ואחרי ניסן מפסיקים כי כבר התחילה שנה חדשה.


יצחק
משתמש ותיק
הודעות: 1131
הצטרף: 07 דצמבר 2017, 23:49
נתן תודה: 375 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי יצחק » 10 אוקטובר 2018, 23:10

תלמיד צעיר כתב:קצת קשה לי מדוע בברכת החודש ביהי רצון לא מוסיפים גם ולכפרת פשע אע"פ שזה לא אותם בקשות אם תשימו לב יש שם שתים עשרה בקשות משמע מספר החודשים וא"כ לפי טעם א׳ מדוע לא מבקשים בקשה נוספת.
איך אתה סופר 12?
כנראה בושה וכלימה אתה מחשיב בקשה אחת, יראת שמים ויראת חטאת - בקשה אחת (בנוסף אתה לא מונה שתי פעמים יראת שמים), עושר וכבוד - שתי בקשות.
אולם אתה מתעלם מהפתיחה "לטובה ולברכה" ומתחיל למנות רק מ"חיים" של וכו'.
הבחנה יפה, על כגון דא אמר לי פעם הר"מ שלי בישיבה: אם יש לך תירוץ השאלה טובה ואם אין תירוץ אפשר להתעלם מהשאלה.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1061
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 414 פעמים
קיבל תודה: 409 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי יעבץ » 11 אוקטובר 2018, 00:43

יצחק כתב:
תלמיד צעיר כתב:קצת קשה לי מדוע בברכת החודש ביהי רצון לא מוסיפים גם ולכפרת פשע אע"פ שזה לא אותם בקשות אם תשימו לב יש שם שתים עשרה בקשות משמע מספר החודשים וא"כ לפי טעם א׳ מדוע לא מבקשים בקשה נוספת.
איך אתה סופר 12?
כנראה בושה וכלימה אתה מחשיב בקשה אחת, יראת שמים ויראת חטאת - בקשה אחת (בנוסף אתה לא מונה שתי פעמים יראת שמים), עושר וכבוד - שתי בקשות.
אולם אתה מתעלם מהפתיחה "לטובה ולברכה" ומתחיל למנות רק מ"חיים" של וכו'.
הבחנה יפה, על כגון דא אמר לי פעם הר"מ שלי בישיבה: אם יש לך תירוץ השאלה טובה ואם אין תירוץ אפשר להתעלם מהשאלה.
אולי להיפך, עושר וכבוד אחת, לטובה ולברכה שתיים.
בכל אופן זוהי תפילת רב בברכות ואין לשנות בה.


פותח הנושא
תלמיד צעיר
הודעות: 173
הצטרף: 19 ספטמבר 2018, 22:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי תלמיד צעיר » 11 אוקטובר 2018, 00:57

יצחק כתב:
תלמיד צעיר כתב:קצת קשה לי מדוע בברכת החודש ביהי רצון לא מוסיפים גם ולכפרת פשע אע"פ שזה לא אותם בקשות אם תשימו לב יש שם שתים עשרה בקשות משמע מספר החודשים וא"כ לפי טעם א׳ מדוע לא מבקשים בקשה נוספת.
איך אתה סופר 12?
כנראה בושה וכלימה אתה מחשיב בקשה אחת, יראת שמים ויראת חטאת - בקשה אחת (בנוסף אתה לא מונה שתי פעמים יראת שמים), עושר וכבוד - שתי בקשות.
אולם אתה מתעלם מהפתיחה "לטובה ולברכה" ומתחיל למנות רק מ"חיים" של וכו'.
הבחנה יפה, על כגון דא אמר לי פעם הר"מ שלי בישיבה: אם יש לך תירוץ השאלה טובה ואם אין תירוץ אפשר להתעלם מהשאלה.
גבי מה שכתבת שאני לא סופר את לטובה ולברכה ב׳ סיבות לעניין.
א. גבי לטובה ולברכה כתוב שתחדש עלינו ואילו גבי כל שאר כתוב ותתן לנו שזה בעצם פירוט הבקשה של לטובה ולברכה.
ב. אם תעיין תמצא לשון הבקשה ותחדש עלינו לטובה ולברכה. ואז כתוב ותתן לנו חיים של ברכה חיים של טובה
מכאן שהבקשה של ותחדש עלינו היא אינה בקשה אלא היא כביכול הכותרת של הבקשות שמבקשים אחרי זה.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1664
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 310 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי נבשר » 11 אוקטובר 2018, 01:28

פעם חשבתי שכתוב "ראשי חדשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם", א"כ החודשים נועדו לזמן כפרה, ואם יש י"ג חודשים א"כ איכא תוספת כפרה, רק שצ"ב א"כ למה אומרים בי"ג דוקא פשע, ועוד שלכאו' יאמרו בחודש אדר שבו יהיה הכפרת פשע, ומבואר שאיכא כפרת פשע עד ניסן. ואולי לפי לעיל.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1664
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 310 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי נבשר » 11 אוקטובר 2018, 01:28

פעם חשבתי שכתוב "ראשי חדשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם", א"כ החודשים נועדו לזמן כפרה, ואם יש י"ג חודשים א"כ איכא תוספת כפרה, רק שצ"ב א"כ למה אומרים בי"ג דוקא פשע, ועוד שלכאו' יאמרו בחודש אדר שבו יהיה הכפרת פשע, ומבואר שאיכא כפרת פשע עד ניסן. ואולי לפי לעיל.


אליהוא
הודעות: 72
הצטרף: 08 מאי 2017, 16:15
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי אליהוא » 11 אוקטובר 2018, 17:26

ברור לי כי אין מה להתחיל בהוספת 'ולכפרת פשע' מוקדם מדי, כי מקדשים את העיבור רק מאוחר יותר, ובודאי לא לפני תשרי.


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1343
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 370 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ולכפרת פשע

שליחה על ידי דרומאי » 03 נובמבר 2018, 18:57

ראוי לציין עוד ראיה לכך שאכן שנה מעוברת צריכה תוספת כפרה, ממנהג 'שובבי''ם' שמוסיפים בשנה מעוברת 'שובבי''ם ת''ת'.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: haiosi, הצד השוה | 1 אורח