עונת יום החודש

בן אבנר

משתמש ותיק
האם יש למישהו הסבר הגיוני כיצד שייך שיהיה וסת ליום החודש אחר שאינו בהפלגה קבועה,
[איני מצליח מספיק להבין את ההשפעות של הלבנה על וסת האשה, במיוחד שע"פ כללי קביעות החודשים ראש חודש יכול לזוז עד יומים מהמולד].
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
מה הקושיה איך עובד המציאות של ירח - וסת?
או מה מייחד את יום החודש?

אם השאלה היא א' אז לי יותר קשה איך עובד וסת הגוף של אכילות [וענינו לרופאים כמובן].
ואם ב' הא אפי' מציאות הבתולים תלויה בקידוש החודש.
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה].
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה
הלוח שנה של היום אדרבה יותר מסתבר משום שעומד בכל החישובים וכו'.
לעומת זמן קידוש החודש שהיו יכולים לעבר שנה לא רק מפני התקופה כמבואר בסנהדרין אלא מהרבה סיבות שלא בהכרח תאמו עם החישובים, וכ"ש במקום שהיו מוטעין שחל הקידוש של בי"ד, ואפ"ה בכח קידוש בי"ד להשפיע על גוף האשה.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שש אנוכי אמר:
מה הקושיה איך עובד המציאות של ירח - וסת?
או מה מייחד את יום החודש?

אם השאלה היא א' אז לי יותר קשה איך עובד וסת הגוף של אכילות [וענינו לרופאים כמובן].
ואם ב' הא אפי' מציאות הבתולים תלויה בקידוש החודש.
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה].


וסת הגוף של אכילות מובן מאד (שישנם חומרים שיכולים להשפיע על זירוז המחזור), משא"כ קשר של ירח וסת נשמע מופקע לפי המדע בזמנינו,
ובמיוחד כמו שציינתי שיום החודש (במיוחד בזמנינו) אינו תמיד באותו יחס למיקום הלבנה.
[וענין הבתולים שתלויים בקידוש החודש יש להרחיב בו ג"כ, אך אי"ז מקומו וניתן לפתוח ע"ז אשכול נוסף]
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
האם יש למישהו הסבר הגיוני כיצד שייך שיהיה וסת ליום החודש אחר שאינו בהפלגה קבועה,
[איני מצליח מספיק להבין את ההשפעות של הלבנה על וסת האשה, במיוחד שע"פ כללי קביעות החודשים ראש חודש יכול לזוז עד יומים מהמולד].
לפי המדע אין הסבר, לפי התורה לא צריך הסבר, יש משמעות רוחנית לתאריך התורני והיא משפיעה על האדם.
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
שש אנוכי אמר:
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה
הלוח שנה של היום אדרבה יותר מסתבר משום שעומד בכל החישובים וכו'.
לעומת זמן קידוש החודש שהיו יכולים לעבר שנה לא רק מפני התקופה כמבואר בסנהדרין אלא מהרבה סיבות שלא בהכרח תאמו עם החישובים, וכ"ש במקום שהיו מוטעין שחל הקידוש של בי"ד, ואפ"ה בכח קידוש בי"ד להשפיע על גוף האשה.



גם הלוח שנה של היום, במקרה שאם יקבעו את החודש בזמנו יהיה מולד זקן, וביום שלאחריו יצא ר"ה באד"ו דוחים את ר"ה ביומיים.
[ואין נראה כלל שהקידוש אמור להשפיע על האשה, ולא נאמר זה אלא לגבי בתולים שקבלו חז"ל שתלוי בגיל שלש, וממילא תלוי בגיל שלש ע"פ בי"ד, משא"כ הכא שלכאו' את הוסתות המצויות אמרו חזל שיש לחשוש להם, וכיצד יתכן שהיה מצוי כזו וסת ללא סברא].
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
האם יש למישהו הסבר הגיוני כיצד שייך שיהיה וסת ליום החודש אחר שאינו בהפלגה קבועה,
[איני מצליח מספיק להבין את ההשפעות של הלבנה על וסת האשה, במיוחד שע"פ כללי קביעות החודשים ראש חודש יכול לזוז עד יומים מהמולד].
לפי המדע אין הסבר, לפי התורה לא צריך הסבר, יש משמעות רוחנית לתאריך התורני והיא משפיעה על האדם.
ובכ"ז כמדו' שהאחרונים [ואולי כבר הראשונים] כתבו הסבר של השפעות הלבנה,
ועוד כמו שכתבתי מקודם שלכאו' התהליך היה הפוך, שהיו הנשים רגילות לראות בסדר מסויים, ולכן קבעו חז"ל שיש לחשוש לו, והוא חידוש גדול לומר שעוד קודם שקבעו כן חז"ל כבר התנהג גוף הנשים ע"פ התאריך התורני.
 
 
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
האם יש למישהו הסבר הגיוני כיצד שייך שיהיה וסת ליום החודש אחר שאינו בהפלגה קבועה,
[איני מצליח מספיק להבין את ההשפעות של הלבנה על וסת האשה, במיוחד שע"פ כללי קביעות החודשים ראש חודש יכול לזוז עד יומים מהמולד].
לפי המדע אין הסבר, לפי התורה לא צריך הסבר, יש משמעות רוחנית לתאריך התורני והיא משפיעה על האדם.
ובכ"ז כמדו' שהאחרונים [ואולי כבר הראשונים] כתבו הסבר של השפעות הלבנה,
ועוד כמו שכתבתי מקודם שלכאו' התהליך היה הפוך, שהיו הנשים רגילות לראות בסדר מסויים, ולכן קבעו חז"ל שיש לחשוש לו, והוא חידוש גדול לומר שעוד קודם שקבעו כן חז"ל כבר התנהג גוף הנשים ע"פ התאריך התורני.


אם לא מספק אותך מה שכתבתי לעיל, אני יכול להוסיף שגאות ושפל הימים והנהרות תלויה בירח, כי כח המשיכה שלו יוצר גאות וחוסר כח המשיכה שלו יוצר שפל, ועל כן באמצע החודש שהירח גדול יהיה גאות.  
 
 

אורח 2

משתמש רגיל
בן אבנר אמר:
האם יש למישהו הסבר הגיוני כיצד שייך שיהיה וסת ליום החודש אחר שאינו בהפלגה קבועה,
[איני מצליח מספיק להבין את ההשפעות של הלבנה על וסת האשה, במיוחד שע"פ כללי קביעות החודשים ראש חודש יכול לזוז עד יומים מהמולד].


שאלה זו שאלוה רבותנו הראשונים.
ז"ל הרמב"ן נדה סד א: פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה וכי הוסת מזל יום גורם או מזל שעה גורם שיהא תלוי ביום השבוע או ביום החדש. וכן בחידושי הר"ן שם. ועי' רא"ה בבדה"ב ורשב"א במשמרת הבית בית ז' ש"ג ט' ע"א, וש"ך קפ"ט יג וכו"פ שם. 
 
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
שש אנוכי אמר:
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה
הלוח שנה של היום אדרבה יותר מסתבר משום שעומד בכל החישובים וכו'.
לעומת זמן קידוש החודש שהיו יכולים לעבר שנה לא רק מפני התקופה כמבואר בסנהדרין אלא מהרבה סיבות שלא בהכרח תאמו עם החישובים, וכ"ש במקום שהיו מוטעין שחל הקידוש של בי"ד, ואפ"ה בכח קידוש בי"ד להשפיע על גוף האשה.
לכאו' אדרבה, בלוח דידן יש גם סטיות קבועות שלא היו מוכרחות בזמנם
בן אבנר אמר:
שש אנוכי אמר:
מה הקושיה איך עובד המציאות של ירח - וסת?
או מה מייחד את יום החודש?

אם השאלה היא א' אז לי יותר קשה איך עובד וסת הגוף של אכילות [וענינו לרופאים כמובן].
ואם ב' הא אפי' מציאות הבתולים תלויה בקידוש החודש.
[ושאלתך היא אולי כלפי הלוח שנה דהיום ומסתבר דאף בו יש כח במציאות מדלא העירו שאינו קיים מציאות כזה].


וסת הגוף של אכילות מובן מאד (שישנם חומרים שיכולים להשפיע על זירוז המחזור), משא"כ קשר של ירח וסת נשמע מופקע לפי המדע בזמנינו,
ובמיוחד כמו שציינתי שיום החודש (במיוחד בזמנינו) אינו תמיד באותו יחס למיקום הלבנה.
[וענין הבתולים שתלויים בקידוש החודש יש להרחיב בו ג"כ, אך אי"ז מקומו וניתן לפתוח ע"ז אשכול נוסף]




אתה מתכוין שיותר מובן לך שיש בזה הסבר כי הבנה של רפואה שייכא יותר לאדם רגיל בזמננו אבל אינך מבין כיצד זה עובד בפועל.
ואולי תבאר נקודת הקושי לכאו' גם כל תליה במזלות ג"כ עובד כך [ומדע אינו יכול לחקור דברים כאלו ופשוט שלא 'יודה' למשהו שאינו נתפס בכלים של מדע, וכמו שתאמר שהשג"פ נשמע מופקע לפי המדע].

ועכ"פ עיקר הערתי הייתה שאם המציאות קיימת שהוסת קבוע לפי ענין כזה ע"כ שזה משפיע ומעתה אין נפ"מ איך זה עובד [חוץ מהבנה מחקרית].
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.


נשות זמנינו אינם ראיה, כי אין להם וסת קבוע, אמנם הן ראיה להזים את המחקר.
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.


היכן ניתן למצא את המחקרים?

ובמה שכתבת שהוא גדר של חז"ל זה נראה תמוה, דמבואר בכמה מקומות שרוב הנשים היה להם וסת קבוע, ולדבריך לא מסתבר שהיה להם וסת החודש שאין בה הגיון, אלא היה להם וסת הפלגה וכדו', וא"כ מה סברת חז"ל לאסור [גם לאשה שאין לה וסת קבוע] גם את וסת החודש שאינה מצויה ולא הסתפקו בוסת הפלגה.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.


היכן ניתן למצא את המחקרים?

אני בטוח שאם יש כאלו מחקרים תוכל למצא אותם באתרי המחזירי בתשובה למיניהם ששים עליהם כעל כל הון.
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
 הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, 


אתה צודק שכך אוהבים המדריכים לומר.

אבל בעשר שנים האחרונות זה הולך ונהיה יותר ויותר נפוץ.

שוחחתי עם כמה מורי הוראה שיש להם קשר עם אברכים צעירים, שנעזרים בהם לסידור ימי הווסת. והם אישרו לי שכיום מצוי בהחלט נשים שרואות בתאריך קבוע ובעונה קבועה במשך תקופות ארוכות הרבה יותר מחודשיים שלושה.
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אם לא מספק אותך מה שכתבתי לעיל, אני יכול להוסיף שגאות ושפל הימים והנהרות תלויה בירח, כי כח המשיכה שלו יוצר גאות וחוסר כח המשיכה שלו יוצר שפל, ועל כן באמצע החודש שהירח גדול יהיה גאות.  


אני יודע שישנה השפעה מינורית של הירח על כדור הארץ (שגורמת לגאות ושפל),
אך עדיין זה מופקע לענ"ד לומר שגוף הנשים מצליח להרגיש זאת ולסדר את המערכת ההורמונלית על פיו,
[אגב, הירח באמצע החודש אינו גדל כלל, אלא אנו רואים יותר אחוזים מהחלק המואר בגלל מצבו ביחס לשמש ולכדור הארץ, אך האם זה משפיע גם על הגאות והשפל? ועל גוף האשה?]
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מסיח לפי תומו אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
 הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, 


אתה צודק שכך אוהבים המדריכים לומר.

אבל בעשר שנים האחרונות זה הולך ונהיה יותר ויותר נפוץ.

שוחחתי עם כמה מורי הוראה שיש להם קשר עם אברכים צעירים, שנעזרים בהם לסידור ימי הווסת. והם אישרו לי שכיום מצוי בהחלט נשים שרואות בתאריך קבוע ובעונה קבועה במשך תקופות ארוכות הרבה יותר מחודשיים שלושה.
וסת החודש או וסת הפלגה? [האחרונה אכן מצויה בזמנינו, הראשונה קוראת ע"י פאשלות, בכמה חודשים שאשה רואה בסביבות 30 יום כמעט לא ימלט שיהיו שלשה חודשים רצופים שתראה באותו היום או ב' ממעיין סתום וא' ממעיין פתוח].
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אם לא מספק אותך מה שכתבתי לעיל, אני יכול להוסיף שגאות ושפל הימים והנהרות תלויה בירח, כי כח המשיכה שלו יוצר גאות וחוסר כח המשיכה שלו יוצר שפל, ועל כן באמצע החודש שהירח גדול יהיה גאות.  


אני יודע שישנה השפעה מינורית של הירח על כדור הארץ (שגורמת לגאות ושפל),
אך עדיין זה מופקע לענ"ד לומר שגוף הנשים מצליח להרגיש זאת ולסדר את המערכת ההורמונלית על פיו,
[אגב, הירח באמצע החודש אינו גדל כלל, אלא אנו רואים יותר אחוזים מהחלק המואר בגלל מצבו ביחס לשמש ולכדור הארץ, אך האם זה משפיע גם על הגאות והשפל? ועל גוף האשה?]


(מה שכתבתי גאות ושפל הוא מוכח מדעית, מה שכתבתי על אמצע החודש הוא שמועה שמישהו אמר לי, ואפשר דזה טעות).
 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בן אבנר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אם לא מספק אותך מה שכתבתי לעיל, אני יכול להוסיף שגאות ושפל הימים והנהרות תלויה בירח, כי כח המשיכה שלו יוצר גאות וחוסר כח המשיכה שלו יוצר שפל, ועל כן באמצע החודש שהירח גדול יהיה גאות.  


אני יודע שישנה השפעה מינורית של הירח על כדור הארץ (שגורמת לגאות ושפל),
אך עדיין זה מופקע לענ"ד לומר שגוף הנשים מצליח להרגיש זאת ולסדר את המערכת ההורמונלית על פיו,
[אגב, הירח באמצע החודש אינו גדל כלל, אלא אנו רואים יותר אחוזים מהחלק המואר בגלל מצבו ביחס לשמש ולכדור הארץ, אך האם זה משפיע גם על הגאות והשפל? ועל גוף האשה?]


(מה שכתבתי גאות ושפל הוא מוכח מדעית, מה שכתבתי על אמצע החודש הוא שמועה שמישהו אמר לי, ואפשר דזה טעות).
אני יודע שזה מוכח מדעית, ושאלתי רק על אמצע החודש האם מוכח מדעית שזה גורם לשינויים בגאות ובשפל.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
וסת החודש או וסת הפלגה? [האחרונה אכן מצויה בזמנינו, הראשונה קוראת ע"י פאשלות, בכמה חודשים שאשה רואה בסביבות 30 יום כמעט לא ימלט שיהיו שלשה חודשים רצופים שתראה באותו היום או ב' ממעיין סתום וא' ממעיין פתוח].

החודש!

תאריכים. ג בחודש או כב בחודש וכדו'
 

אורח 2

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
לפי המדע אין הסבר
כ' הכו"פ בסוף דבריו "ובחיבורי במחקרי טיבעי ולימודי ותורני עשיתי לדברי הרשב"א סימוכים מטעם אחר טבעי ואכ"מ".
מישהו מכיר את הספר הזה?
 

דחד יומא

משתמש ותיק
כמדומה שדעת הש"ך דווסת החודש מחשבים לפי ימים למולד ולא לפי התאריך,
ואיני זוכר מקומו אשמח אם יבואו היודעים ויציינו.
 

אורח 2

משתמש רגיל
דחד יומא אמר:
כמדומה שדעת הש"ך דווסת החודש מחשבים לפי ימים למולד ולא לפי התאריך,
ואיני זוכר מקומו אשמח אם יבואו היודעים ויציינו.
הביא דעת הרא"ה שכתב כן, ולא פסק כמותו. קפט ס"ק יג. 
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
אורח 2 אמר:
דחד יומא אמר:
כמדומה שדעת הש"ך דווסת החודש מחשבים לפי ימים למולד ולא לפי התאריך,
ואיני זוכר מקומו אשמח אם יבואו היודעים ויציינו.
הביא דעת הרא"ה שכתב כן, ולא פסק כמותו. קפט ס"ק יג. 
ייש"כ.
והנה נמצאו שם ב' שיטות יסודיות בעניין זה, האחת שיטת הרא"ה דהכל תלוי בלבנה,
והשנית דעת הרשב"א וכך קי"ל דהכל לפי תאריך הנקבע, ובטעמו כתב שם להדיא משום שמה שעושים ב"ד של מטה מסכימים עמם ב"ד של מעלה.
ולגבי קביעות החדשים בזמנינו שאין לנו ב"ד, הרי ידוע מחלוקת הראשונים אם מעיקרא קידשו לכל החדשים מכאן ולהבא, או דהחשבון הוא ה"מקדש" כל חודש מחדש.
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.
בשונה מוסתות אחרות?
 
סנגורן של ישראל אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אמנם יש מחקרי זמנינו שטוענים שיש קשר בין הלבנה לוסת האשה, וכל מיני אנשים נהנים לצטט אותם, הרי הנסיון מראה שכמעט ולא מצוי וסת החודש קבוע ליותר מחדשים שלושה, וצריך לומר שהוא גדר של חז"ל כשאר דינים כגון ניפול הנמצא תוך חמישים אמה וקטנה בת שלוש שאין בתוליה חוזרים.
בשונה מוסתות אחרות?
כן.
כי הפלגת שלושים ואחד תתן וסת החודש רק בשני חודשים רצופים, ואם הוא תשרי חשוון כסלו מלאים אז יהיה 4 חודשים, ואם ההפלגה היא שלושים אז יתכן שבחשוון כסלו טבת חסרים יהיה וסת החודש ואז אולי יתאחר קצת ויהיה שלושים ואחד וגם שבט ואדר יהיו מהמנין ותו לא.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
רק עכשיו קראנו בתורה "וממגד גרש ירחים",
ופרש"י שיש פירות שדווקא הלבנה מבשלתן.

הרי שישנה השפעה על הבריות בעולם מאורה של הלבנה,
ולא מן הנמנע שהשפעה זו משפיעה גם על המחזור החודשי של האישה.

ובפרט שישנו קשר רעיוני הדוק בין האישה לבין הלבנה,
שהרי הלבנה עניינה להיות נוקבא, לקבל האור מן השמש,
כך שבהחלט יתכן שיש קשר בין מחזור האישה ומחזור הלבנה (ולא במקרה עונה בינונית היא 29/30 יום, בדיוק כמו הלבנה שהמחזור הממוצע שלה הוא 29.5 יום).

ונשים שלנו אינם ראיה, משום שהיום כל המערכות הרגישות הללו משובשות, ונשתנו בזה הטבעים לגמרי.
 
דחד יומא אמר:
לגבי קביעות החדשים בזמנינו שאין לנו ב"ד, הרי ידוע מחלוקת הראשונים אם מעיקרא קידשו לכל החדשים מכאן ולהבא, או דהחשבון הוא ה"מקדש" כל חודש מחדש.
חלילה מלחשוב שחודשי זמנינו אין בהם 'לקל גומר עלי'
 
בן אבנר אמר:
אגב, הירח באמצע החודש אינו גדל כלל, אלא אנו רואים יותר אחוזים מהחלק המואר בגלל מצבו ביחס לשמש ולכדור הארץ, אך האם זה משפיע גם על הגאות והשפל?
בודאי, הגאות והשפל נגרמים על ידי מיקום הירח מעל הכדור, השמש משפיעה גם על הגאות והשפל הרבה פחות, אבל בטו בחודש ובא' בחודש, השמש מסייעת לירח ולכן הגאות והשפל משמעותיים יותר ובז ובכב לחודש כיוון השמש הוא בניצב לירח ולכן הגאות והשפל הם פחותים.
בן אבנר אמר:
ושאלתי רק על אמצע החודש האם מוכח מדעית שזה גורם לשינויים בגאות ובשפל.
מה שייך 'מוכח מדעית'? זה מציאות נראת.
 

כשמואל וכרבנן

משתמש רגיל
בשאלה זו תחילה יש לבאר דין הוסתות, שמהותו היא שיש דין חזקה לחשוש שמא תראה האשה, וכמובן שלא אמרו זאת בכל מקרים המתרגשים ובאים, אלא רק בחזקות שאמדו רבנן שיש בהן הסתברות שתראה האשה.
ולכן הקשה הרמב"ן (נדה סד.) איך יתכן שוסת החודש תיגרם, והכריע שאין וסת כזו, ורק אם היא באה עם וסת הפלגה יש לה תוקף עי"ש היטב בדבריו, וביאור האבן האזל.
אמנם הרשבא פסק שיש וסת כזו (תורת הבית ז ג) ותמה הרא"ה בבה"ב בשם הרמב"ן דא"א שיהא שיפורא גרים, וכתב דהעיקר שהמולד גורם, [וביאר בנוב"י (תניינא יו"ד פג) שאמנם ע"פ המולד מתהפכות העונות (כיון שהמולד הוא פעם בלילה ופעם ביום) אך הרא"ה נתכוון לעונת היום שאחר המולד.], והרשב"א במשה"ב כתב דודאי שיפורא גרים, ודימה זאת לביאת קטנה בת ג"ש ויום אחד שהבא עליה חייב מיתה אף דתליא בשיפורא, וכן לקטן בן ט' שנים ויום אחד [ואני אוסיף גם לידת הולד שכתב הרמ"א (אבה"ע ד יד, ועי"ש קנו ד) שמנינן לחדשי שנה, בין לעניין זנות ובין לעניין חילול שבת], ואפי' לעניין בתוליה חוזרים דבת ג"ש וי"א.
וא"כ מצינו בזה ג' שיטות חלוקות, ולדינא פסקינן כרשב"א וסיעתיה וכמש"כ הש"ך (יו"ד קפט יג).
 
חלק עליון תַחתִית