גלאי עשן השתדלות?

ברל

משתמש ותיק
לאור האסון בעיר ביתר האם בגדר חובת ההשתדלות לקנות גלאי עשן לבית?
על אף שככל הנראה במקרה הזה זה לא היה עוזר.
מה הגבול בין בטחון ואמונה לחוסר אחריות?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
 

יאיר

משתמש ותיק
אני יודע בנוגע לפרנסה שכל אחד צריך לעשות השתדלות לפי מידת הבטחון שלו (אם קטנה אז יעשה יותר השתדלות וההיפך).
אולי זה נוגע גם לנושא זה ואחרים.
 

נבשר

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
למה פחות אסונות?
 

תיובתא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
ומה לגבי לסגור את ארגוני החסד שיהיו פחות עניים?
ואת בתי הדין שיהיו פחות סכסוכים?
ואת בתי החולים שיהיו פחות חולים?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
ומה לגבי לסגור את ארגוני החסד שיהיו פחות עניים?
ואת בתי הדין שיהיו פחות סכסוכים?
ואת בתי החולים שיהיו פחות חולים?
הרשה לי להניח שיש ביכלתך להבין את החילוק הפשוט.
 

יהודי

משתמש ותיק
ידוע שהגר"ח גריינמן אחז כן לגבי 'ערבים', וכידוע שרוב החכמים פליגי עליה. רק שיש אופנים בהם לא אומרים כן, ואינני יודע אם בכל אופן נימא כן, צריך שיקול דעת של אדם גדול בכל מקרה
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודי אמר:
ידוע שהגר"ח גריינמן אחז כן לגבי 'ערבים', וכידוע שרוב החכמים פליגי עליה. רק שיש אופנים בהם לא אומרים כן, ואינני יודע אם בכל אופן נימא כן, צריך שיקול דעת של אדם גדול בכל מקרה.
יש תשובה באגרות משה לעשות ביטוח חיים כן לעשות בגדר השתדלות.
 

שמעיה

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
לא הבנתי. על מה הוא התבסס? על רוח הקודש, גילוי מן השמים, וכיוצא בזה?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
צריך להכניס בשיקול חיוב ההשתדלות גם את המחיר הכספי.

למשל מערכת ספינקלרים שהיא יקרה מאוד בוודאי אין חיוב לעשות.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
לא הבנתי. על מה הוא התבסס? על רוח הקודש, גילוי מן השמים, וכיוצא בזה?
הוא, וכנראה גם ר' חיים גרינמן שהביא ר' @יהודי לא התבססו לא על רוח הקודש ודאי לא על נבואה. הם סך הכל תפסו את כל ההשתדלויות הללו כחסרון אמונה ובטחון, וכאשר אדם עושה השתדלות יתירה זו סיבה להיזק ולא להיפך וכמו שכתב הרמב"ן (בראשית ב, יב) וז"ל-
ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עוון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא ע"כ. וזה גם תשובה למה ששאלו למה פחות אסונות'.
רק צריך להוסיף ששיטת הרמב"ן בכמה ענינים שחובת ההשתדלות היא מגונה כמו גם מש"כ לענין רופאים, ולא נפסקה כמותו, אולם יש גדולים שברום גדלותם אחזו כך ומן הסתם זו טענת הרב פינקוס, ואולי גם טענת ר' חיים גרינמן.
נ.ב ראיתי אחד מספר ששאל אדם גדול על דברי הרמב"ן שכתב שאדם ירא"ש לא פונה אל הרופאים. וענה לו אותו גדול "אתה חולה? אם אתה חולה אזמין לך רופא, אדם חולה הולך לרופא" ע"כ. המסר ברור, דברי הרמב"ן אינם נוהגים למעשה ביום יום.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברל אמר:
יהודי אמר:
ידוע שהגר"ח גריינמן אחז כן לגבי 'ערבים', וכידוע שרוב החכמים פליגי עליה. רק שיש אופנים בהם לא אומרים כן, ואינני יודע אם בכל אופן נימא כן, צריך שיקול דעת של אדם גדול בכל מקרה
יש תשובה באגרות משה לעשות ביטוח חיים כן לעשות בגדר השתדלות.
שו"ת אגרות משה, או"ח ח"ב סימן קיא-
"א"כ גם אינשורענס (ביטוח) הוא ככל עניני מסחר וכדומה שעושין לפרנסת עצמו ופרנסת בניו שרשאין ליקח זה כיוון שהוא מעשה פרנסה, וגם אולי יקל זה מעליו שלא יצטרך לעבוד הרבה להניח שיישאר לעת זקנותו ולירושה לבניו אחריו, כיוון שבדרך נס אינו זוכה וגם אסור להתפלל על זה וגם בשבת דף נ"ג מגנה זה אביי למי שהוצרך לפרנסתו לנס ולא נתן לו ה' יתברך בדרך הטבע להצליחו שיהיה לו שכר מניקה וגם אסור ליהנות ממעשה נסים כדאיתא בתענית דף כ"ד עיין שם ברש"י, ואם כן כשרוצה להשאיר לזקנותו ולירושה הרי צריך שה' יתברך ישפיע לו ממה שעושה יותר מכפי הראוי בדרך הרגיל שהוא כעין דרך נס שאולי אינו זוכה וגם אינו מן הראוי כדלעיל, ולכן כיון שה' יתברך נתן דעה בדורות האחרונים שיהיה עסק זה של אינשורענס בעולם שהוא השארה לזקנותו ולירושה בדרך טבעי, הוא דבר טוב וראוי גם לאנשים כשרים יראי ה' יתברך ובוטחים רק על ה' יתברך שהוא הנותן עצה למיקני נכסין (לקנות נכסים), דגם מי שקונה אינשורענס הוא נמי עצת ה' יתברך למיקני אינשורענס ובוטח על ה' יתברך שיוכל לשלם בהגיע הזמן בכל שנה וזהו הביטחון שאנו מחוייבין, וכן הוא באינשורענס של שריפה וגניבה והאינשורענס של הקארס, (ביטוח של מכוניות) שכל אלו הוא דבר שאין בזה שום חיסרון לעניין הביטחון וכמו שנהגו היתר כל העולם אף יראי ה' יתברך ביותר" עכ"ל.

הנה ר' משה פיינשטיין נוגע בתשובתו מלבד הענין של ביטוח חיים גם בשל ביטוח שריפות. ולכאורה מדבריו הללו נלמד לענין התקנת גלאי עשן שאין בזה שום חסרון לענין ביטחון, שכן אם לגבי ביטוח הממון מחשש שריפה אין בזה חסירון של בטחון כ"ש התקנת גלאי עשן לצורך הצלת גוף האדם אין בזה חסרון של בטחון, ויתכן עוד, שבשונה מביטוח שריפות שאין חובה לעשות, אלא שאם עושה אין בזה חסרון, בהתקנת גלאים יש ענין שבכתחילה לעשות.
אמנם יש לדון בזה מצד ד' השו"ע והרמ"א (יו"ד סימן קטז, ה) וזה"ל -"צריך ליזהר מליתן מעות בפיו, שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין. ולא יתן פס ידו תחת שחיו, שמא נגע ידו במצורע או בסם רע. ולא יתן ככר לחם תחת השחי, מפני הזיעה. ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון, שמא יפול אדם על חודה, וימות. וכתב הרמ"א שם בזה"ל וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה, כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור, ולכן אסור לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה, וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קלוח המים לשתות, כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה עכ"ל.
ומד' השו"ע והרמ"א חזינן שיש איסור ואזהרה על האדם להכניס את עצמו בסכנה, אפילו בספק סכנה, אולם יש לדעת אם מוטל על האדם החובה גם למנוע סכנה שספק אם תבוא, ובענינו גלאי עשן ויש לדון.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברל אמר:
לאור האסון בעיר ביתר האם בגדר חובת ההשתדלות לקנות גלאי עשן לבית?
על אף שככל הנראה במקרה הזה זה לא היה עוזר.
מה הגבול בין בטחון ואמונה לחוסר אחריות?
כדאי להביא גם את מה שכתב ר' אליהו דסלר חלק א' החל מעמוד 187 עד עמוד 205 שם עוסק בעניני בטחון. ושם הוא כותב-
"ומשקל זה (של מעשה השתדלות) צריך להיות בדקדוק עצום ודיוק רב, כי משני הצדדים היצר יארב עליו: אם ירבה בהשתדלותו מכפי ערך אמונתו – הרי יכפור, ואם ימעט מכפי ערכו, יבא לתהות על הראשונות וגם לכפור אחר כך. והיצר לפעמים מסית אותנו להרבות בהשתדלות – היינו בשעת רפיון רוחנו – ולפעמים יסיתנו לקצר בה – בשעת התעוררנו לרוחניות – והמשקל בזה הוא דק מאוד ותלוי בחירת האדם, ואי אפשר להגיע בו אל הנקודה האמיתית אם לא מתוך יראת שמים טהורה המצלת מן הנגיעות" ע"כ.
 

דע מה שתשיב

משתמש רגיל
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
חלילה מלזלזל בדיברי הרב פינקוס אבל פשוטם של דברים אינו כך וכן דעת גדולי דורנו שמעודדים הדבר ויסוד הדבר כמו שמבואר בהרחבה באמונה וביטחון שכל שהוא על פי טבע העולם דהיינו שאדם החפץ שיגדל תבואה בשדהו זורעה וכן על זההדרך מחויב מדין השתדלות ואין הקב׳ה מנהג עולמו בנס בצורה גלויה וכמבואר ברמבם בכמה מקומות אבל אחר שזרע שדהו אין לו לדאוג שכן מכאן והילך יזמן הקב׳ה מזונו לפי רצונו שלו
 

אברך

משתמש ותיק
יהודי אמר:
ידוע שהגר"ח גריינמן אחז כן לגבי 'ערבים', וכידוע שרוב החכמים פליגי עליה.

דע מה שתשיב אמר:
חלילה מלזלזל בדיברי הרב פינקוס אבל פשוטם של דברים אינו כך וכן דעת גדולי דורנו שמעודדים הדבר.

מסכים בכל פה, שהשיטה הזו מחודשת מאד בסברא, ושכן דעת רוב גדולי דורינו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אברך אמר:
מסכים בכל פה, שהשיטה הזו מחודשת מאד בסברא, ושכן דעת רוב גדולי דורינו.
השיטה אינה מחודשת זאת שיטה המיוסדת ככל הנראה על דברי הרמב"ן בכמה מקומות (חלקם צוינו באשכול) ולא המצאה של הרב פינקוס או ר' חיים גרינמן. ותלויה בדרגת האמונה אצל כל אדם, ואין אחד דומה בזה למשנהו. מה שכן, וזה הנקודה בכל הענין שיש דיוקים מהשו"ע והרמ"א הנ"ל ומגמ' נוספות שהשתדלות היא רחבה יותר מכפי שצמצם אותה הרמב"ן. אבל אם כבר דברי הרב פינקוס (להזכיר זה רק שמועה לבנתיים!) וכל הטוענים עליו, ובצדק, האם אנחנו כבעלי משפחה והורים, הולכים לקורס החייאה?
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
אברך אמר:
מסכים בכל פה, שהשיטה הזו מחודשת מאד בסברא, ושכן דעת רוב גדולי דורינו.
השיטה אינה מחודשת זאת שיטה המיוסדת ככל הנראה על דברי הרמב"ן בכמה מקומות (חלקם צוינו באשכול) ולא המצאה של הרב פינקוס או ר' חיים גרינמן. ותלויה בדרגת האמונה אצל כל אדם, ואין אחד דומה בזה למשנהו. מה שכן, וזה הנקודה בכל הענין שיש דיוקים מהשו"ע והרמ"א הנ"ל ומגמ' נוספות שהשתדלות היא רחבה יותר מכפי שצמצם אותה הרמב"ן. אבל אם כבר דברי הרב פינקוס (להזכיר זה רק שמועה לבנתיים!) וכל הטוענים עליו, ובצדק, האם אנחנו כבעלי משפחה והורים, הולכים לקורס החייאה?
קורס אחייאה יעילותו בזמן אמת מוטלת בספק גדול ללא תרגול ועבןדה מעשית.
חוץ מזה גלאי עשן או ספינקלרים נדרשים כסטנדרט בבית חדש.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברל אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
אברך אמר:
מסכים בכל פה, שהשיטה הזו מחודשת מאד בסברא, ושכן דעת רוב גדולי דורינו.
השיטה אינה מחודשת זאת שיטה המיוסדת ככל הנראה על דברי הרמב"ן בכמה מקומות (חלקם צוינו באשכול) ולא המצאה של הרב פינקוס או ר' חיים גרינמן. ותלויה בדרגת האמונה אצל כל אדם, ואין אחד דומה בזה למשנהו. מה שכן, וזה הנקודה בכל הענין שיש דיוקים מהשו"ע והרמ"א הנ"ל ומגמ' נוספות שהשתדלות היא רחבה יותר מכפי שצמצם אותה הרמב"ן. אבל אם כבר דברי הרב פינקוס (להזכיר זה רק שמועה לבנתיים!) וכל הטוענים עליו, ובצדק, האם אנחנו כבעלי משפחה והורים, הולכים לקורס החייאה?
קורס אחייאה יעילותו בזמן אמת מוטלת בספק גדול ללא תרגול ועבןדה מעשית.
חוץ מזה גלאי עשן או ספינקלרים נדרשים כסטנדרט בבית חדש.
אני לא בקיא בנושא. אבל מה שבטוח שהיעילות של אדם שלא רכש כלל התנסות בקורס בסיסי של הצלת חיים היא אפסית ביותר! כמו כן חובת השלטון להתקין בכל בית חדש מערכת התראה, לא פושטת את הספק העקרוני, אם זו השתדלות יתירה או לא.
נ.ב גם המומחים הטוענים שיש בהתקנת המערכת משום הצלת חיים אין נוהל המחייב להתקין את המערכת בבתים ישנים, כמו"כ יש הרבה מאד נהלי בטיחות בגופים ציבורים, והאדם הפרטי לא מתנהג על פי המלצותיהם.
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
נ.ב גם המומחים הטוענים שיש בהתקנת המערכת משום הצלת חיים אין נוהל המחייב להתקין את המערכת בבתים ישנים, כמו"כ יש הרבה מאד נהלי בטיחות בגופים ציבורים, והאדם הפרטי לא מתנהג על פי המלצותיהם.[/quote]
לדבריך יש חובה לחגור חגורת בטיחות על אף שהחוק פוטר?
אני שואל אין לי דעה או מקור בעניין
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ברל אמר:
לדבריך יש חובה לחגור חגורת בטיחות על אף שהחוק פוטר?
אני שואל אין לי דעה או מקור בעניין
שוב. כתבת בהתיחס לשאלתי הרטורית -'מדוע הורים לא עוברים קורס בסיסי בהצלת חיים'?, וטענתך מנגד -'שיעילות קורס כזה מוטלת בספק', וע"ז הערתי לך, שאין ספק שאדם שיעבור את הקורס עדיף בנוגע להצלת חיים (מה גם שדי בזה שההבדל בין השניים בא לידי ביטוי בעצם זה שנמנע לעשות פעולות מסוכנות בשביל להציל חיים) מה אתה עונה על זה? מומלץ להשאר ממוקדים.
 

נבשר

משתמש ותיק
העתקה מאתר חדשות "אברך מהקהילה הליטאית בביתר עילית נכנס למעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, בעקבות האסון הנורא בעיר, בו נספו שני ילדי משפחת גינזבורג בשריפה בביתם, ואמר כי יש אנשים שנכנס בליבם חששות על הבית, אולי יקרה חלילה עוד שריפה ואולי צריך להתקין בביתם מכשירים לכיבוי שריפה. מרן הגר"ח ביטל מיד את הדברים ואמר כי "הלומדים תורה אין צריכים לשום שמירה. תורה מגנא ומצלא", וממילא "יש לכל אחד להתחזק לפי כוחו בלימוד תורה", איני יודע אם כך אמר או שהמציאו, לא כ"כ הבנתי האם בא לומר שמי שאינו לומד כן צריך להתקין, או שההוראה להתחזק בלימוד התורה?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דמם של העובדים קל בעיני ר' חיים חלילה, ודאי שלא. אלא כידוע הגמ' סוטה כמדומני תורה אגוני מגנא ומצלא גם בלא עידנא. ועל כן הדברים אמורים על כל מי שתופס חיזוק בתורה, גם זה שעובד במשך היום.
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
העתקה מאתר חדשות "אברך מהקהילה הליטאית בביתר עילית נכנס למעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, בעקבות האסון הנורא בעיר, בו נספו שני ילדי משפחת גינזבורג בשריפה בביתם, ואמר כי יש אנשים שנכנס בליבם חששות על הבית, אולי יקרה חלילה עוד שריפה ואולי צריך להתקין בביתם מכשירים לכיבוי שריפה. מרן הגר"ח ביטל מיד את הדברים ואמר כי "הלומדים תורה אין צריכים לשום שמירה. תורה מגנא ומצלא", וממילא "יש לכל אחד להתחזק לפי כוחו בלימוד תורה", איני יודע אם כך אמר או שהמציאו, לא כ"כ הבנתי האם בא לומר שמי שאינו לומד כן צריך להתקין, או שההוראה להתחזק בלימוד התורה?
מה פשר האמירה אינם צריכים לשום שמירה ? האם גם סורגים בבית לא צריך לשים?
 

כותר

משתמש ותיק
גדר נפלא להשתדלות עבור הרגשת בטחון ולהיות רגוע.
עפ"י מה ששמעתי מרבי חיים ורנר שליט"א, כמו ההלכה בשו"ע, שאסור להישען בתפילת שמו"ע סמיכה כזו שאם יינטל המשענת תיפול. וזה סימן על ההישענות (תליית ציפיות) על כל דבר אחר בעולם מלבד על הקב"ה.
מותר להישען,
אבל כזו משענת, שגם אם תינטל, תחזיק מעמד.
כי אין לנו על מי להישען (לגמרי) אלא על אבינו שבשמיים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
ברל אמר:
לאור האסון בעיר ביתר האם בגדר חובת ההשתדלות לקנות גלאי עשן לבית?
על אף שככל הנראה במקרה הזה זה לא היה עוזר.
מה הגבול בין בטחון ואמונה לחוסר אחריות?

אמונה ובטחון [ב, ו] יוסף ידע שאין הצלתו תלוי׳ בהשתדלות והכל מיד ה',‏ אבל בהיות שנתחייב האדם בפעולות ולא לסמוך אניסא,‏ חייב יוסף את עצמו לשמש בהזדמנות זו ולבקש משר המשקים,‏ ואמנם בהיות שלפי תכונת הרהבים אין בטבעו לזכור ולהיטיב אין ראוי המעשה הזה רק מתוך יאוש,‏ והמיואש עושה כל מה שיכול אף דברים הרחוקים מכל תועלת,‏ אבל אין לבוטח לעשות כמו אלה ואין פעולה זו מפעולות החובה,‏ ויש במעשה זה כעין זריית אבק על זוהר האמונה והבטחון,‏ ואחרי שאינה חובה היא אסורה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
גדר נפלא להשתדלות עבור הרגשת בטחון ולהיות רגוע.
עפ"י מה ששמעתי מרבי חיים ורנר שליט"א, כמו ההלכה בשו"ע, שאסור להישען בתפילת שמו"ע סמיכה כזו שאם יינטל המשענת תיפול. וזה סימן על ההישענות (תליית ציפיות) על כל דבר אחר בעולם מלבד על הקב"ה.
מותר להישען,
אבל כזו משענת, שגם אם תינטל, תחזיק מעמד.
כי אין לנו על מי להישען (לגמרי) אלא על אבינו שבשמיים.

סומך ה' לכל הנופלים....?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
וכן כתב בספר "...עיניים" (שכחתי את השם המלא) שאם לא היו ממציאים את המשקפיים אנשים היו רואים יותר טוב, כפי שהיה לפני שהמציאו את המשקפיים.
​​​​​​
 

יהודה1

משתמש ותיק
ברל אמר:
לאור האסון בעיר ביתר האם בגדר חובת ההשתדלות לקנות גלאי עשן לבית?
על אף שככל הנראה במקרה הזה זה לא היה עוזר.
מה הגבול בין בטחון ואמונה לחוסר אחריות?

אני חושב שמה שחייבים משום השתדלות, צריך לעשות על ידי מחשבה מראש, ולא בגלל שראו מקרה, אז לחפש פיתרונות. רעיונות מעין אלה אנו מוצאים אצל קטני אמנה. אבל מי ששואל על פי התורה צריך כל דבר לראות בתורה.
רק במקום שיש למשל ויכוח בין הרופאים אם דבר מסויים מסוכן או לא, ובדקו ומצאו שאכן הוא הזיק אז יש לתלות במה שמצאו.
יש נושא אחר שמוזכר ברש"H פרשת אחרי מות, שאם אומרים לאדם אל תעשה כך וכך שלא תמו כמו שמת פלוני, זה מזרזו יותר. אבל שם גם בללי היה לו להימנע.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
דרך אגב לשאלתך, שמעתי פעם בשם הרב פינקוס דבר מבהיל, לולי היו קמים גופי הצלה בציבור החרדי היו פחות אסונות ומטעם זה מנע מללכת לקורסים של החיאות ועזרה ראשונה וכדומה. לא מצאתי את זה בספרו ולא יודע אם זו אכן שמועת אמת. וגם זה בכלל שאלתך מה שלא עורכים קורסים של עזרה ראשונה לבחורי ישיבה ואברכים, ואולי זו התשובה.
וכן כתב בספר "...עיניים" (שכחתי את השם המלא) שאם לא היו ממציאים את המשקפיים אנשים היו רואים יותר טוב, כפי שהיה לפני שהמציאו את המשקפיים.
​​​​​​

מנין לך שראו יותר טוב לפני שהמציאו את המשקפיים?

לפי הגיון משונה זה אם לא היו ממציאים את החיסונים פחות אנשים היו מתים ממגפות ולוקים בשיתוקים, ואם לא היו ממציאים תרופות למחלות לב היו פחות מתים ממחלות לב, ואם לא היה סם הרדמה הניתוח לא היה כואב, ואם לא היתה משטרה היו פחות גנבות ורציחות, ואם לא היו ממציאים מכונות היה פחות עבודה לעשות, ואולי גם אם לא היו משגיחים כל הבחורים היו לומדים בהתמדה ומגיעים לשחרית...

אלא שהמציאות ההיסטורית באה וטופחת על פנינו, ומגלה לנו שכשלא היו את כל ההמצאות הנ"ל יותר אנשים מתו ממחלות ולקו בשיתוקים וסבלו מכאבים, היו המון גנבות ורציחות, ונדרשה הרבה יותר עבודה ומאמץ בכל תחום (אם כי לגבי הבחורים יל"ע...).

מטעמים בלתי מובנים בעליל, הנני מאלו שסומכים יותר על המציאות מאשר על ספרים עלומי שם.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נבשר אמר:
העתקה מאתר חדשות "אברך מהקהילה הליטאית בביתר עילית נכנס למעונו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, בעקבות האסון הנורא בעיר, בו נספו שני ילדי משפחת גינזבורג בשריפה בביתם, ואמר כי יש אנשים שנכנס בליבם חששות על הבית, אולי יקרה חלילה עוד שריפה ואולי צריך להתקין בביתם מכשירים לכיבוי שריפה. מרן הגר"ח ביטל מיד את הדברים ואמר כי "הלומדים תורה אין צריכים לשום שמירה. תורה מגנא ומצלא", וממילא "יש לכל אחד להתחזק לפי כוחו בלימוד תורה", איני יודע אם כך אמר או שהמציאו, לא כ"כ הבנתי האם בא לומר שמי שאינו לומד כן צריך להתקין, או שההוראה להתחזק בלימוד התורה?

לשון המאירי בבבא בתרא ח,א:
וגדולי הפוסקים כתבו, שלא פטרו תלמידי חכמים ממסים וארנוניות אלא דוקא תלמיד חכם שאינו מתעסק בעניני העולם כלל, ותורתו אומנותו לגמרי, אבל שאר תלמידי חכמים שמצרפים עניני העולם עם לימודם, אינם בכלל זה.

והחתם סופר שם כתב וז"ל:

דעד כאן לא קפטרו רבנן אלא ממס וחומה שהם מצד גלות ישראל… אבל שמירה כדרך שמלכות נשמרים ממלכיות אחרים גם תלמיד חכם חייב.

והחזו"א (חו"מ ה,יח) כתב וז"ל:

רבנן לא צריכי נטירותא כו', יש לעיין הלא גם רבנן צריכים לנהוג מנהג עולם ולא לסמוך על הנס, כדאמרו ברכות לה,ב הנהג בהם מנהג דרך ארץ... ובחולין קה,א אילו אבא הוה סייר נכסי וכו'. ואפשר דבעיר דכולהו רבנן כופין זה את זה לבנות חומה, אבל בעיר שדרין בה בני אדם ויש ביניהם רבנן מטילים את החומה על המון העם ופוטרין את החכמים, כמו שפטורין מן המס, שהתורה פטרתן.
 
חלק עליון תַחתִית