איך היה מקום לכל החיות בתיבת נח

סענדער

משתמש ותיק
תודה.
אבל התשובה לשאלת בנך לכאורה היא,
ש'זבל' הכוונה היא למקום שהלכותיו מבוארים באו"ח סימן ג.
ואם כן זה שהזבל היה ממוקם בקומה בפני עצמה, זה בגלל עליונות בלשון סגי נהור...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ר' @סענדער אם כוונתך שהזבל הוא סיבה לא לאמר לפניו דבר שבקדושה, וזאת הלכה המתיחסת לאדם וממילא גם בזה רואים את עליונות האדם על פני הבהמה. זה אכן נאה, אלא שיש לשאול מדוע חלק מקום לעצמו ולא בקומה של החיות.
 

אברך כולל

משתמש רגיל
סענדער אמר:
בשבת עלה בליבי תמיהה, נניח שאכן אפשר בדרך הטבע לדחוס את כל החיות שבעולם לתוך התיבה.
אבל עדיין יש כאן פלא נוסף.
כל חיות העולם נדחסו בקומה אחת.
ואילו נח ובניו ונשותיהם, ס"ה 8 איש, מקום מגוריהם השתרע על פני קומה שלימה וענקית - הקומה העליונה.
זה לכאורה לא מידתי.
וצ"ל שבזה התבטא העליונות של בני האדם - כאשר הם מתנהגים כראוי - על בעלי החיים,
עליונות שהתבטאה לימים בהיתר הריגת בע"ח לצורך אכילת בשרם.
התשובה פשוטה. שם החזיקו את כל האוכל לשנה שלימה
 

אברך כולל

משתמש רגיל
גאלד אמר:
כתוב פסוק מפורש (בראשית י' כ''ה): וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ.

בפשטות מפורש בפסוק [אין מקרא יוצא מידי פשוטו] שבתחילה היו כל היבשות יבשה אחת, ואח"כ בימי פלג - הרבה אחרי המבול - הם התחלקו ליבשות שונות.
ורואים את זה גם כיום, באמצעות החפיפה של חופי אמריקה לחופי אפריקה. ועוד ועוד.

ובזה מובן איך הגיעו החיות וכו' לכל חלקי העולם.

[בנוסף, בירושלמי (שקלים דף יז.) מפורש שהים התיכון נוצר בימי דור אנוש ודור הפלגה, ע"י התפרצות מי האוקיינוס].
מירושלמי שהבאת לכאורה סתירה לכל נדידת היבשות. שהרי לפי זה חצי מים התיכון כבר נעשה בימי אנוש
 

גאלד

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
גאלד אמר:
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.
 

גאלד

משתמש ותיק
אברך כולל אמר:
גאלד אמר:
כתוב פסוק מפורש (בראשית י' כ''ה): וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ.

בפשטות מפורש בפסוק [אין מקרא יוצא מידי פשוטו] שבתחילה היו כל היבשות יבשה אחת, ואח"כ בימי פלג - הרבה אחרי המבול - הם התחלקו ליבשות שונות.
ורואים את זה גם כיום, באמצעות החפיפה של חופי אמריקה לחופי אפריקה. ועוד ועוד.

[בנוסף, בירושלמי (שקלים דף יז.) מפורש שהים התיכון נוצר בימי דור אנוש ודור הפלגה, ע"י התפרצות מי האוקיינוס].
מירושלמי שהבאת לכאורה סתירה לכל נדידת היבשות. שהרי לפי זה חצי מים התיכון כבר נעשה בימי אנוש

חצי מהים התיכון אכן נעשה בימי אנוש, ע"י התפרצות האוקיינוס.
ומי אמר מהיכן ואיך התפרצו המים?
אין בזה סתירה כלל.

והחצי השני נעשה בימי דור הפלגה.
 

גאלד

משתמש ותיק
ולגבי איך היה מקום לכל החיות בתיבה:
הרי פשוט שהיה זה בנס,
וכפי שכל התיבה היה בנס,
וכל המבול היה בנס.
 

שמעיה

משתמש ותיק
גאלד אמר:
יהודה1 אמר:
גאלד אמר:
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.
למה רשב''ם האמון על פשוטו של מקרא לא 'עלה' על הרעיון המהפכני שלך? (רמז: פירושך אינו 'פשט'.)
והאם גם במצוות תפילין תסכים לקבל, שודאי כמו שפרשו רבותינו שצריך להניח תפילין על הראש, אך אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולכן צריך לומר שצריך 'גם' להניח בין העיניים?
 

גאלד

משתמש ותיק
זה אחרת לגמרי, בתפילין יש קבלה בתורה שבע"פ שבין עיניך הכוונה כנגד בין עיניך.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
למה רשב''ם האמון על פשוטו של מקרא לא 'עלה' על הרעיון המהפכני שלך? (רמז: פירושך אינו 'פשט'.)
והאם גם במצוות תפילין תסכים לקבל, שודאי כמו שפרשו רבותינו שצריך להניח תפילין על הראש, אך אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולכן צריך לומר שצריך 'גם' להניח בין העיניים?
ר' @גאלד יטען בפניך חילוק פשוט. בלי קשר אם זה הפירוש הפשוט או לא.
תפילין דור אחר דור קבלו חז"ל מאבות אבותם עד מעמד הר סיני את דרך עשיית התפילין ומקום הנחתם. הפירוש של 'ונפלגה הארץ' אין מסורת קבלה שסתרה את הביאור הפשוט.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
גאלד אמר:
יהודה1 אמר:
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.
למה רשב''ם האמון על פשוטו של מקרא לא 'עלה' על הרעיון המהפכני שלך? (רמז: פירושך אינו 'פשט'.)
והאם גם במצוות תפילין תסכים לקבל, שודאי כמו שפרשו רבותינו שצריך להניח תפילין על הראש, אך אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולכן צריך לומר שצריך 'גם' להניח בין העיניים?
אי משום הא לא איריא, קודם כל לא נמצא בידינו פי' הרשב"ם לפרשיות אלו. אכן גם אם נמצא את פירושו בטוח אני שלא נמצא פי' כזו בדבריו, כי תיאוריית נדידת היבשות עוד לא נתחדשה בימיו.
לדעתי הענייה זה רעיון יפה, שבמבט ראשון לא נראה לי מופרך.
ואגב, נראה לי בכוונת @גאלד באומרו בפשיטות שזה מוכרח להיות פשוטו של מקרא, דהנה יש שני משמעויות של "פשט", א' לפי ההקשר של המשפט (הראשונים קוראים לזה 'פשוטו'), ב' לפי המילה עצמו במנותק מכל ההקשר של התורה (שהראשונים קוראים לזה 'משמעו', וכדברי רש"י בהרבה מקומות 'פשוטו - כמשמעו'). כנראה כוונתו למשמעותו של המילה -'שנפלגה הארץ', שהתרגום המילולי שלו -לדעתו- זה היפרדות [=פילוג] היבשות [=הארץ].
Snider-Pellegrini_Wegener_fossil_map.gif
 

שמעיה

משתמש ותיק
גם אני ככם ממש לא מתנגד לעצם הרעיון. אני מתנגד לקביעתו שהואיל ואין מקרא יוצא מידי פשוטו - אין לנו ברירה כי אם להסיק שהיבשות התחלקו.
ברור שגם אם נאמר כפירושו של רש''י, או פירושים אחרים המצויים בראשונים (התקצרות שנות האדם וכדו') לא נוציא את המקרא מן הידיים של ה'פשוטו'. מה שניתן, זה להציע אפשרות נוספת לביאור הכתוב על פי פשוטו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
עלה בדעתי, ע''פ דרך לימודו של הרב @גאלד, לחדש כך:
הואיל ובתורה כתוב שנפלגה הארץ, והואיל והמופע הראשון של המונח 'ארץ' בתורה מתייחס לגלובוס כולו, ולאו דווקא ליבשה, ניתן לומר שבימי פלג התחלק כדור העולם, כאשר על חציו הראשון מצויים אנו, והחצי השני משייט לו היכן שהוא ברחבי החלל החיצון...
 

יחי

משתמש ותיק
גאלד אמר:
יהודה1 אמר:
גאלד אמר:
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.

לומר שבימיו נפלגה הארץ היינו חלוקת יבשות אין לך הוצאת המקרא מפשוטו יותר מזה.
 

יחי

משתמש ותיק
גאלד אמר:
ולגבי איך היה מקום לכל החיות בתיבה:
הרי פשוט שהיה זה בנס,
וכפי שכל התיבה היה בנס,
וכל המבול היה בנס.

ובשבת נתקשינו מקופיא, דא"ה דהכל נס למה חז"ל זבחים קיג הוצרכו למימר על הראם שראשו בתיבה וכו', יאמרו שהיה נס.
ומעוג לא קשיא, דהוא אדם, ובאנשים מפורש דנכנסו רק שמונה.
אמנם גם הגמ' שם מתרצת שהיו נסים שצידיהם נצטננו עי"ש. ואולי צריך למעט בנסים אף בכה"ג וצ"ת
 

יהודה1

משתמש ותיק
גאלד אמר:
יהודה1 אמר:
גאלד אמר:
אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.
התכוונתי שאי אפשר לומר שזה הפשט שהרי המפרשים הנ"ל הם תמיד מחפשים פירוש על דרך הפשט ולא עלתה על ליבם לומר כן. ובעניין זה כדאי לראות גם את הרמב"ן על ספר המצוות בשורש שאין למנות מצוה שנלמדה מדרשה במניין המצוות.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
גאלד אמר:
יהודה1 אמר:
רש"י, רשב"ם אבן עזרא ורמב"ן לא פירשו כך.
ודאי שהיה כמו שפירשו רבותינו, שאז התפלגו השפות ונחלקו העמים למדינות שונות.
אמנם מכל מקום הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ולכן צריך לומר שהיה גם כפשוטו ממש, שהארץ התחלקה ליבשות שונות.

נ.ב. ואולי זה תלוי בזה, שהיה גם התפלגות העמים עקב שינוי השפות, וגם התפלגות היבשות, וכל עם הלך לחלק מיבשת אחרת.
התכוונתי שאי אפשר לומר שזה הפשט שהרי המפרשים הנ"ל הם תמיד מחפשים פירוש על דרך הפשט ולא עלתה על ליבם לומר כן. ובעניין זה כדאי לראות גם את הרמב"ן על ספר המצוות בשורש שאין למנות מצוה שנלמדה מדרשה במניין המצוות.
כמו שכתבתי לעיל, אין שום ראיה משתיקת הראשונים שחיו טרם שנתגלה התאוריה של נדידת היבשות, תאוריה זו נתגלה רק אחרי ששמו אל לב והבחינו שהיבשות מתאימים זו לזו אם מנסים לחברם. בתקופת הראשונים לא היה שייך לברר ולגלות דבר כזה, וממילא לא עלתה על לבם לחשוב בכיוון כזה.

אמנם, הבעיה בכל הפשטים האלה, שהתורה ניתנה כדי להבין אותו, לא יתכן שהתורה תכתוב דברים סתומים שלא יובנו רק כעבור כמה אלפי שנים, לא יתכן שבמשך אלפי שנות דור יטעו הלומדים בפירוש כוונת הפסוק, התורה ניתנה כדי להבין ולא כחידה סתומה.
 

הכהן

משתמש ותיק
יחי אמר:
ומעוג לא קשיא, דהוא אדם, ובאנשים מפורש דנכנסו רק שמונה.
הנצי"ב (פרק ז פסוק א) אומר שנח הכניס לתיבה עבדים(!)
 

גאלד

משתמש ותיק
יש בתורה ארבע חלקים: פשט רמז דרוש סוד.
יתכן שהפשט [או הדרש] בפסוק כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ הוא, שעמי הארץ התפלגו לשפות ומדינות שונות.
והדרש [או הפשט] יהיה, שהארץ עצמה התחלקה לחלקים שונים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
גאלד אמר:
יש בתורה ארבע חלקים: פשט רמז דרוש סוד.
יתכן שהפשט [או הדרש] בפסוק כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ הוא, שעמי הארץ התפלגו לשפות ומדינות שונות.
והדרש [או הפשט] יהיה, שהארץ עצמה התחלקה לחלקים שונים.
הפשט הוא שאנשי הארץ נחלקו, ואולי הדרש הוא שהיבשה עצמה נחלקה. שיש לשאול למה לא נכתב נפלגו עמי הארץ. כך נראה לכאורה ממה שלא פירשו כן בעלי הפשט.
 

יהודה1

משתמש ותיק
רמתים צופים אמר:
כמו שכתבתי לעיל, אין שום ראיה משתיקת הראשונים שחיו טרם שנתגלה התאוריה של נדידת היבשות, תאוריה זו נתגלה רק אחרי ששמו אל לב והבחינו שהיבשות מתאימים זו לזו אם מנסים לחברם. בתקופת הראשונים לא היה שייך לברר ולגלות דבר כזה, וממילא לא עלתה על לבם לחשוב בכיוון כזה.

אמנם, הבעיה בכל הפשטים האלה, שהתורה ניתנה כדי להבין אותו, לא יתכן שהתורה תכתוב דברים סתומים שלא יובנו רק כעבור כמה אלפי שנים, לא יתכן שבמשך אלפי שנות דור יטעו הלומדים בפירוש כוונת הפסוק, התורה ניתנה כדי להבין ולא כחידה סתומה.
אם לומר שנדידת היבשות לא היתה ידועה זה גרם שלא יפרשו כן, אם כן הקושיא אינה קושיא שהרי נכתב כדי שיבינו אלא שהלשון "נפלגה הארץ" לא ידעו ליישב עד שהתגלה. אבל לי לא ניחא לומר כן שאי אפשר שמה שאפשר להבין מלשון הפסוק ויש מדרש על זה שהארץ נחלקה לא רצו הראשונים לפרש רק בגלל ש"לא ידעו". ויותר נראה שאפילו שיכלו לשער כן מעצמם היה להם הוכחה שאינו כן.
 

גאלד

משתמש ותיק
נדידת היבשות

נאמר בתורה, בפרשת הבריאה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי כֵן" (בראשית א, ט). הפסוק בתורה מדבר על יבשה אחת, שנראתה לאחר שהמים, אשר כיסו את פני כל כדור הארץ, נקוו אל מקום אחד. כלומר, אוקיינוס אדיר אחד הקיף את היבשת היחידה שהייתה קיימת על פני כדור הארץ.

הזוהר, שנכתב לפני כאלפיים שנה, מדווח על שינויים גיאולוגים משמעותיים ביותר, שהתרחשו בכדור הארץ לאחר בריאת העולם, וכך נאמר שם: "ארץ אחת ממש הוציאו המים, וממנה נתהוו שבע ארצות" (זוהר חדש י"ב, א'). כלומר: בשעת הבריאה הייתה יבשת אחת בלבד, אולם בשלב מסוים היא נחלקה לשבע יבשות, שהלכו והתרחקו זו מזו, כאשר מי האוקיינוס חודרים אל החלל שנוצר ביניהם, ויוצרים בכך את האוקיינוסים והימים השונים.

רק לפני כ-80 שנה חלה תפנית בעולם המדע, כאשר הראשון שדיבר על נדידת היבשות, הוא חוקר בשם וגנר (1924), שטען כי כל היבשות היו בתחילה מאוחדות כיבשת אחת גדולה, ורק בשלב מאוחר יותר נדדו והתרחקו זו מזו. כהוכחה לדבריו הצביע על הדמיון המדהים שבין קווי המתאר של יבשת אפריקה לקווי החוף המזרחי של יבשת אמריקה הדרומית, כאילו היו שני חלקי פאזל. במחקרים נוספים שערך, הראה דמיון בין מקומות החיבור של שתי היבשות מבחינת הצמחייה, בעלי החיים והמבנה הגיאוכימי של המחצבים השונים, דבר המוכיח, כי בתחילה היו כל היבשות צמודות יחדיו.

ועתה נתבונן: מי מלבד בורא היקום, היה יכול לדעת לפני אלפי שנים – עוד בטרם היו בידי אדם כלשהו תרשימי צורת היבשות – כי כל היבשות היו אי-פעם יבשת אחת, שנחלקה לחלקים, אשר נעו והתרחקו זה מזה? יתירה מכך: כיצד היו מגיבים אז אנשי המדע על קביעת הזוהר, לפני כאלפיים שנה, שיש שבע יבשות בעולם, כאשר עדיין לא התגלו יבשות אמריקה הצפונית והדרומית, יבשת אוסטרליה ועוד?...
 

שמעיה

משתמש ותיק
גאלד אמר:
יש בתורה ארבע חלקים: פשט רמז דרוש סוד.
יתכן שהפשט [או הדרש] בפסוק כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ הוא, שעמי הארץ התפלגו לשפות ומדינות שונות.
והדרש [או הפשט] יהיה, שהארץ עצמה התחלקה לחלקים שונים.
אט אזוי. עתה אתה כותב לעניין. יתכן? כן, יתכן...
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
רמתים צופים אמר:
כמו שכתבתי לעיל, אין שום ראיה משתיקת הראשונים שחיו טרם שנתגלה התאוריה של נדידת היבשות, תאוריה זו נתגלה רק אחרי ששמו אל לב והבחינו שהיבשות מתאימים זו לזו אם מנסים לחברם. בתקופת הראשונים לא היה שייך לברר ולגלות דבר כזה, וממילא לא עלתה על לבם לחשוב בכיוון כזה.

אמנם, הבעיה בכל הפשטים האלה, שהתורה ניתנה כדי להבין אותו, לא יתכן שהתורה תכתוב דברים סתומים שלא יובנו רק כעבור כמה אלפי שנים, לא יתכן שבמשך אלפי שנות דור יטעו הלומדים בפירוש כוונת הפסוק, התורה ניתנה כדי להבין ולא כחידה סתומה.
אם לומר שנדידת היבשות לא היתה ידועה זה גרם שלא יפרשו כן, אם כן הקושיא אינה קושיא שהרי נכתב כדי שיבינו אלא שהלשון "נפלגה הארץ" לא ידעו ליישב עד שהתגלה. אבל לי לא ניחא לומר כן שאי אפשר שמה שאפשר להבין מלשון הפסוק ויש מדרש על זה שהארץ נחלקה לא רצו הראשונים לפרש רק בגלל ש"לא ידעו". ויותר נראה שאפילו שיכלו לשער כן מעצמם היה להם הוכחה שאינו כן.
לא הבנתי אף מילה.
מה הכוונה שלא רצו לפרש בגלל שלא ידעו, אם לא יודעים לא שייך להחליט אם רוצים לפרש.
איזה מדרש? יש מדרש כזה?
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
שמעיה אמר:
נזהר מצבועים אמר:
ביקשת דוגמא יביא לך אחת מהפרשה שתעבור
[highlight=yellow]כך כתב הרמב"ן בראשית ו ד בשם חז"ל[/highlight]
והנכון בעיני, כי אדם ואשתו יקראו בני האלהים בעבור שהיו מעשה ידיו והוא אביהם, אין להם אב זולתו והוא הוליד בנים רבים ככתוב ויולד בנים ובנות והיו האנשים האלה הנולדים ראשונים מאב ואם בשלמות גדולה מן הגובה והחוזק, כי נולדו בדמות אביהם ככתוב בשת ויולד בדמותו כצלמו ויתכן שהיו כל בני הקדמונים אדם שת אנוש נקראים בני האלהים, כי היו ג' האנשים האלה בדמות אלהים ואז הוחל לעבוד עבודה זרה, והוחל לבא באנשים חולשה ורפיון וכך אמרו [highlight=yellow]בבראשית רבה [כד ו][/highlight]זה ספר תולדות אדם, ואין הראשונים תולדות, ומה הן
חז"ל???
[highlight=yellow]מדרש רבה!!![/highlight]
נדה כד:!!!
רמב"ן לא ממציא דברים מדעתו!!!
 

יהודה1

משתמש ותיק
@רמתים צופים
אם הפירוש הפשוט של נפלגה הארץ הוא חלוקת היבשות אז הסיבה היחידה לומר שהראשונים לא אמרו כן היא אם נאמר שכיון שלא ידעו מהמחקר שיש כמה יבשות ושייתכן לומר שהיו כולם אחת בהתחלה אז העדיפו להידחק בלשון הפסוק ולא לומר מדעתם שנחלקו היבשות.
מדרש כזה לא מצאתי אבל הביאו כאן מהזוהר.
 
חלק עליון תַחתִית