בכמה מקומות מצאתי שהמלבי"ם כותב דברים קשים נגד הנצרות אבל "בהסתר" וברמז... ציינתי כאן [בתוך סוגריים מרובעים] את פענוח רמזיו:
הנבואה היא ביחזקאל לה - נבואה נגד אדום - (א) וַיְהִ֥י דְבַר־ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: (ב) בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו:
(י) יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַֽה֖' שָׁ֥ם הָיָֽה:
מלבי"ם יען אמרך. שאח"כ בימי הגלות רצית שישראל יהיו משועבדים תחתיך לעולם וא"י תהיה שלך
עד שאמרת 'את שני הגוים' שהם יהודה ועשרת השבטים 'ושתי ארצותיהם לי תהיינה וירשנוה',
'וה' שם היה' - ואתה אומר שתירש גם את ה' אשר שָם היה, כי אתה אומר שאדום נכנס תחת ישראל, שישראל חיללו את ה', ואתם הגוי אשר בחר ה' [כפי שאמרו הנוצרים שה' זנח את ישראל ובחר בהם עפ"ל], (ואמר נגד מ"ש את שני הגוים):
(יא) לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֘ אֲדֹנָ֣י ה֒' וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ:
מלבי"ם לכן חי אני ועשיתי כאפך. שעי"ז עשית לישראל רעות רבות בימי הגלות ע"י אף וקנאה
כאילו קנאת קנאת אלהים [על שהרגו את "המשיח" י'מח ש'מו ו'זכרו]- וזה עשית משנאתך,
ונודעתי בם - שאז כאשר אשפטך אודיע שהם עמי ואנכי אלהיהם ויודע האמונה האמתית:
מלבי"ם ביאור המילות בם. מוסב על פעל עשית:
(יג) וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֥י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי:
מלבי"ם (ונגד מ"ש וה' שם היה - שירשו גם את ה') ותגדילו עלי בפיכם. ענין הספורים המהבילים [בכל הספרים נפלה ט"ס - מבהילים] באלהות, והעתרתם עלי דבריכם - הפרטים שספרו על האלהות שיש בהם מהגנאי והדופי וההבל [בענין רוה"ק שעיברה לבעולה הטמאה],
גם זה אני שמעתי שנוגע לכבודי [שכביכול הקב"ה מתחבר לאשה עפ"ל]:
רד"ק ותגדילו - שהייתם אומרים שאינני שומע דבריכם הרעים:
והעתרתם - ענין רבוי דברים חזקים וכן נעתרות נשיקות שונא ועתר ענן הקטרת עולה וכן תירגם יונתן ואסגיתון עלי פתגמיכון:
(יד) כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י ה֑' כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
מלבי"ם כה אמר ה'. (נגד מה ששמחת על מפלת ישראל) אעשה לך שממה,
בעת שתשמח כל הארץ ע"י שישראל ישבו בשמחה ובשלוה, עד שתראה שמחת ישראל קודם מפלתך:
הנבואה היא ביחזקאל לה - נבואה נגד אדום - (א) וַיְהִ֥י דְבַר־ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: (ב) בֶּן־אָדָ֕ם שִׂ֥ים פָּנֶ֖יךָ עַל־הַ֣ר שֵׂעִ֑יר וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו:
(י) יַ֣עַן אֲ֠מָרְךָ אֶת־שְׁנֵ֨י הַגּוֹיִ֜ם וְאֶת־שְׁתֵּ֧י הָאֲרָצ֛וֹת לִ֥י תִהְיֶ֖ינָה וִֽירַשְׁנ֑וּהָ וַֽה֖' שָׁ֥ם הָיָֽה:
מלבי"ם יען אמרך. שאח"כ בימי הגלות רצית שישראל יהיו משועבדים תחתיך לעולם וא"י תהיה שלך
עד שאמרת 'את שני הגוים' שהם יהודה ועשרת השבטים 'ושתי ארצותיהם לי תהיינה וירשנוה',
'וה' שם היה' - ואתה אומר שתירש גם את ה' אשר שָם היה, כי אתה אומר שאדום נכנס תחת ישראל, שישראל חיללו את ה', ואתם הגוי אשר בחר ה' [כפי שאמרו הנוצרים שה' זנח את ישראל ובחר בהם עפ"ל], (ואמר נגד מ"ש את שני הגוים):
(יא) לָכֵ֣ן חַי־אָ֗נִי נְאֻם֘ אֲדֹנָ֣י ה֒' וְעָשִׂ֗יתִי כְּאַפְּךָ֙ וּכְקִנְאָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָה מִשִּׂנְאָתֶ֖יךָ בָּ֑ם וְנוֹדַ֥עְתִּי בָ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֶשְׁפְּטֶֽךָ:
מלבי"ם לכן חי אני ועשיתי כאפך. שעי"ז עשית לישראל רעות רבות בימי הגלות ע"י אף וקנאה
כאילו קנאת קנאת אלהים [על שהרגו את "המשיח" י'מח ש'מו ו'זכרו]- וזה עשית משנאתך,
ונודעתי בם - שאז כאשר אשפטך אודיע שהם עמי ואנכי אלהיהם ויודע האמונה האמתית:
מלבי"ם ביאור המילות בם. מוסב על פעל עשית:
(יג) וַתַּגְדִּ֤ילוּ עָלַי֙ בְּפִיכֶ֔ם וְהַעְתַּרְתֶּ֥ם עָלַ֥י דִּבְרֵיכֶ֑ם אֲנִ֖י שָׁמָֽעְתִּי:
מלבי"ם (ונגד מ"ש וה' שם היה - שירשו גם את ה') ותגדילו עלי בפיכם. ענין הספורים המהבילים [בכל הספרים נפלה ט"ס - מבהילים] באלהות, והעתרתם עלי דבריכם - הפרטים שספרו על האלהות שיש בהם מהגנאי והדופי וההבל [בענין רוה"ק שעיברה לבעולה הטמאה],
גם זה אני שמעתי שנוגע לכבודי [שכביכול הקב"ה מתחבר לאשה עפ"ל]:
רד"ק ותגדילו - שהייתם אומרים שאינני שומע דבריכם הרעים:
והעתרתם - ענין רבוי דברים חזקים וכן נעתרות נשיקות שונא ועתר ענן הקטרת עולה וכן תירגם יונתן ואסגיתון עלי פתגמיכון:
(יד) כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י ה֑' כִּשְׂמֹ֙חַ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ שְׁמָמָ֖ה אֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
מלבי"ם כה אמר ה'. (נגד מה ששמחת על מפלת ישראל) אעשה לך שממה,
בעת שתשמח כל הארץ ע"י שישראל ישבו בשמחה ובשלוה, עד שתראה שמחת ישראל קודם מפלתך: