פרשת פנחס. זקנים שבאותו הדור

אלימלך

משתמש ותיק
ב"ב עה.
"כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. "
וידועה הקושיא למה דוקא זקנים אמרו, הלוא כל אחד שראה את משה ויהושע ראה זאת?
הגר"א מישב שהיו יכולים לחשוב שאמנם יהושע פניו כפני לבנה אבל גם משה בתחילת דרכו כשקיבל את ההוד היו פניו כפני לבנה, לפיכך דוקא הזקנים אמרו כי הם זכרו שפניו של משה כבר בתחילה היו כפני חמה.
וצ"ב הלוא משה זכה לקרני ההוד פחות מ40 שנה קודם לכן, וא"כ מדוע הוצרכו דוקא זקנים וכי אדם שהוא בגיל 45-55 לא יזכור איך משה נראה אז?
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
נראה לי לישב שהלוא באותו הזמן לא היה אף אדם [מלבד כלב} בגיל 60-100 כי כולם מתו במדבר וא"כ באותו הדור אלו שהיו בגיל 45 - 60 נחשבו ל'זקנים'.
ובזה יומתק הלשון 'זקנים שבאותו הדור' כלומר שלא היו זקנים באמת אלא הם היו הכי זקנים באותו הדור.
הערה: ואלו שהיו מעל 100 לא כ"כ נחשבים כמו שאמרו "כמי שבטל ועבר מהעולם", אי נמי לא היו כמעט שהגיעו ל100 שהרי אמר משה "ימי שנותינו ... ואם בגבורות 80 שנה" אמנם התוס' יבמות סד: כתבו שלא היה כן בימי משה אלא בימי דוד אבל עיין רמב"ן בראשית (ה' ד') שפי' זאת על ימי משה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
וורט של החיד"א מה הסיבה לכך שדוקא הזקנים אמרו.
שהזקנים ראו שפני משה כפני חמה ויהושע כפני לבנה והכונה בזה שכפי שהלבנה מקבלת אורה מהשמש כך יהושע קיבל ממשה. והסיבה שזכה לזה, מפני שהיה משרת משה, שלא מש מתוך האהל, שהיה מסדר הספסולים והשולחנות ותמיד שימש למשה רבינו ואמרו הזקנים שאנחנו חשבנו שזה בושה וכלימה ולא עשינו זאת ולפיכך אמרו "אוי לאותה בושה וכלימה" היינו שבגינה הפסידו מעלה זו של יהושע.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני מעלה מה שכתבתי בזה בעבר. רלוונטי גם לפרשת בלק.
וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (כז, כ)
ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. בבא בתרא עה.
ומפני מה לא יחסו הבושה ליהושע שהיה להם לומר אוי לו על אותה בושה?
נ"ל עפ"י מאמר חז"ל שהקב"ה מינה לאומות העולם את בלעם לנביא כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות: (רש"י כב, ה). וצ"ב שעדין תוקף טענתם קיים הוא, מדוע לעם ישראל העמדת נביא בדרגת משה, ואילו לנו העמיד נביא כדוגמת בלעם שהיה רשע וגס רוח..
ובתשובת שאלה כתב בספר 'בשם צדיקים הראשונים' שמנהיגי האומה יונקים כוחם מכוחות הרוחניים של בני עמם, ובמנהיג מתכנסים ומתאספים כוחות כולם, עד שנעשה למנהיג ונביא האומה. וממילא מהכוחות הרוחניים של עמ"י נתהווה נביאם הלא הוא משה רבינו, בעוד שמכוחות הרוחניים שלא האומות נתהווה בלעם הרשע, ובכך הסתתמו טענות האומות, שהרי קיבלו להם את בלעם לנביא שהאציל ה' רוח נבואה עליו אבל הוא פשט צורת ומעלת הנביאות ונתלבש בלבוש הרשע, שלא היו מסוגלים להוציא מתוכם נביא בר מעלה ממנו..
עפ"י הדברים היוצאים אפשר ליישב הערה הנז'. מנהיג ונביא מתהווה מכוחותיו הרוחניים של עמו, ולכך כשראו הזקנים שפני יהושע כפני לבנה, בדרגה פחותה משל משה רבינו, החלו לבכות, מחמת שמסמל הוא על נחיתות דרגת העם, ותלו החסרון בעצמם שאילו היה מתעלים, דרגת יהושע מנהיגם היתה כדרגת מרע"ה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכאו' הדברים למ"ד בערכין יז. פרנס הדור לפי דורו.
אולם צ"ע דמבואר התם דאין הדבר לגבי מעליותא אם יהא צדיק או רשע אלא לגבי קפידא וניחותא, והתינח ביאורך י"ל (לפי בי' רבינו גרשום בערכין) שלפי שמשה התנהג בענוה היה פניו כפני חמה ואילו יהושע לפי דורו נהג בקפידא ולכך פניו רק כפני לבנה [עיין רוח חיים פ"א מ"א שהסיבה לחילוק בין משה ליהושע שפניו כפני לבנה מפני שמשה נהג בענוה עיי"ש] אולם מש"כ בשם בשם צדיקים הראשונים צ"ע
עוד יש לעיין לביאורך הרי משה ויהושע בדור אחד היו ובאותו זמן ממש שהיו פני משה כחמה היו פני יהושע לבנה ואולי י"ל שהכל לפי תחילת נשיאותו, והדור של תחילת נשיאותו של משה היה רם יותר וצ"ע
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
אני מעלה מה שכתבתי בזה בעבר. רלוונטי גם לפרשת בלק.
וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (כז, כ)
ונתתה מהודך עליו ולא כל הודך זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. בבא בתרא עה.
ומפני מה לא יחסו הבושה ליהושע שהיה להם לומר אוי לו על אותה בושה?
.
נ"ל עפ"י מה שנהגו אנשי מעשה שכאשר מתקלחים עושים לכמה שניות את המים לחמים יותר מידי ע"מ להרגיש מעט מה זה גיהנום, וזוהי סגולה בדוקה ומנוסה ליראת שמים, לפי"ז י"ל שהזקנים אמרו פני משה וכו' ע"מ לזכור את הבושה לעת"ל וכמו שאמרו שם בגמ' שכל צדיק נכוה וכו' וזהו "אוי לה לאותה בושה" כלומר אותה הבושה שנתביש לעת"ל [וכעין מאמר רבי יוחנן "אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה"]
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעיקר השאלה מדוע אמרו דוקא 'זקנים' נראה לי לבאר בדרך פשוטה שהבושה והכלימה זה כשהזקנים אומרים זאת.
 

אוריאל

משתמש ותיק
אולי יש לרמוז גם עפמ"ש בקדושין אין זקן אלא מי שקנה חכמה, שלכן כנו אותם זקנים ע"ש שהיה בהם חכמה יתירה וטביעותא דעינא להבחין בין משה ליהושע [ואולי היה מקום לומר שזה גופא ההבדל בין הזקנים לצעירים באותו הדור, לא בגיל, אלא בחכמה]
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הפרשנות הזו צ"ב. שכן ההבדל בין פני חמה לפני לבנה הוא 'לא קטן', כך שלולי שנפרש 'זקנים', זקנים כפשוטו, אין סיבה לאמר ששאר אינשי לא הבחינו.
 

איש

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
לעיקר השאלה מדוע אמרו דוקא 'זקנים' נראה לי לבאר בדרך פשוטה שהבושה והכלימה זה כשהזקנים אומרים זאת.
עמי הארצות שמבחינים בהבדל אם יורשה לי לאמר זה בושה גדולה יותר מאשר זקנים וחכמים.
 

יעבץ

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
ב"ב עה.
"כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. "
וידועה הקושיא למה דוקא זקנים אמרו, הלוא כל אחד שראה את משה ויהושע ראה זאת?
הגר"א מישב שהיו יכולים לחשוב שאמנם יהושע פניו כפני לבנה אבל גם משה בתחילת דרכו כשקיבל את ההוד היו פניו כפני לבנה, לפיכך דוקא הזקנים אמרו כי הם זכרו שפניו של משה כבר בתחילה היו כפני חמה.
התשובה פשוטה.
מה עמי הארץ קשורים להשוואות בין המנהיגים???
רק הזקנים ששייכים להנהגת הציבור אמרו זאת.
ועל קטני קטנים שמחלקים ציונים למנהיגי הדור ראוי אכן לומר "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה".
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש אמר:
עמי הארצות שמבחינים בהבדל אם יורשה לי לאמר זה בושה גדולה יותר מאשר זקנים וחכמים.
יתכן, אבל נראה שעיקר הבושה מהזקנים שהרי הכבוד על ידם וכמו שכתוב "ונגד זקניו כבוד"
אבל יש להקשות ממה שנפסק בשו"ע חו"מ תכ' כד' "כיצד משערין הבושת, הכל לפי המבייש והמתבייש אינו דומה מתבייש מהקטן למתבייש מאדם גדול ומכובד, שזה שביישו הקל בושתו מרובה".
ולענ"ד היה מקום לחלק, דכל מה שכתוב שאדם קל שבייש בושתו מרובה היינו דוקא כשמדובר פחות או יותר באותו מעמד, ולדוגמא בחור בועד ב' מתבייש יותר כשבחור בו"א סוטר לו מאשר אם בחור בו"ג יסטור לו, אבל כאשר מדובר במעמד אחר לגמרי אזי ככל שיותר חשוב הסוטר הבושה גדולה יותר, ולדוגמא אם ראש הישיבה יסטור לבחור הבושה גדולה בהרבה מאשר אם עובד הניקיון יעשה זאת.
אבל חילוק זה לא נזכר בשו"ע, ואולי מעצם הסטירה תמיד יותר מתבישים כשהקל סוטר אבל כאשר אדם חשוב עושה זאת אזי מתבישים מזה שלדעת אותו חשוב 'הגיע' לו סטירה.
היוצא מהנ"ל שבמקרה דידן אצל יהושע, יותר בושה איכא מהאדם הגדול.
 

איש

משתמש ותיק
לא כל כך הבנתי את ההקשר בין בושה בחו"מ לבין הענין האמור. אם עמי ארצות כבר עומדים על ההבדל בין משה ליהושע הבושה גדולה יותר.
 

איש

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
אלימלך אמר:
ב"ב עה.
"כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. "
וידועה הקושיא למה דוקא זקנים אמרו, הלוא כל אחד שראה את משה ויהושע ראה זאת?
הגר"א מישב שהיו יכולים לחשוב שאמנם יהושע פניו כפני לבנה אבל גם משה בתחילת דרכו כשקיבל את ההוד היו פניו כפני לבנה, לפיכך דוקא הזקנים אמרו כי הם זכרו שפניו של משה כבר בתחילה היו כפני חמה.
וצ"ב הלוא משה זכה לקרני ההוד פחות מ40 שנה קודם לכן, וא"כ מדוע הוצרכו דוקא זקנים וכי אדם שהוא בגיל 45-55 לא יזכור איך משה נראה אז?
התשובה פשוטה.
מה עמי הארץ קשורים להשוואות בין המנהיגים???
רק הזקנים ששייכים להנהגת הציבור אמרו זאת.
ועל קטני קטנים שמחלקים ציונים למנהיגי הדור ראוי אכן לומר "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה".
כנראה נפלה כאן טעות קטנה.
אין כאן השוואה במעלות ובדברים רוחניים שסרט המדידה אכן לא שייך אצל כל אחד. יש כאן השוואה חזותית של פני חמה מול פני לבנה, שים לב.
 

יעבץ

משתמש ותיק
איש אמר:
יעבץ אמר:
אלימלך אמר:
ב"ב עה.
"כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. "
וידועה הקושיא למה דוקא זקנים אמרו, הלוא כל אחד שראה את משה ויהושע ראה זאת?
הגר"א מישב שהיו יכולים לחשוב שאמנם יהושע פניו כפני לבנה אבל גם משה בתחילת דרכו כשקיבל את ההוד היו פניו כפני לבנה, לפיכך דוקא הזקנים אמרו כי הם זכרו שפניו של משה כבר בתחילה היו כפני חמה.
התשובה פשוטה.
מה עמי הארץ קשורים להשוואות בין המנהיגים???
רק הזקנים ששייכים להנהגת הציבור אמרו זאת.
ועל קטני קטנים שמחלקים ציונים למנהיגי הדור ראוי אכן לומר "אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה".
כנראה נפלה כאן טעות קטנה.
אין כאן השוואה במעלות ובדברים רוחניים שסרט המדידה אכן לא שייך אצל כל אחד. יש כאן השוואה חזותית של פני חמה מול פני לבנה, שים לב.
כמובן, אבל זה מעיד על ההבדל הפנימי. ולא ראוי שאנשים מהשורה יעירו על כך.
 

pkd

משתמש רגיל
ראה מאמר שהקדשתי לנושא המדובר בהרחבה בעלון "פקודיך דרשתי
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתבת שם:
ביאור נפלא כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'יערות דבש' (ח"ב ריש דרוש ד), שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, כיסו אותם ענני הכבוד ולכך לא ראו כלל צורת חמה ולבנה. ולכך הצעירים שמעודם לא ראו חמה ולבנה - לא היו יכולים להשוות פני משה ויהושע לחמה ולבנה, ורק הזקנים שראו צורת החמה והלבנה קודם יציאת מצרים - רק הם יכלו לומר דבר זה!
 

יעבץ

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
כתבת שם:
ביאור נפלא כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'יערות דבש' (ח"ב ריש דרוש ד), שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, כיסו אותם ענני הכבוד ולכך לא ראו כלל צורת חמה ולבנה. ולכך הצעירים שמעודם לא ראו חמה ולבנה - לא היו יכולים להשוות פני משה ויהושע לחמה ולבנה, ורק הזקנים שראו צורת החמה והלבנה קודם יציאת מצרים - רק הם יכלו לומר דבר זה!
תימה, האם משה היה דומה לשמש ויהושע לירח?! הכוונה שהיה הפרש כבין זה לזה. אבל גם הצעירים ראו שיש הפרש גדול.
וכמובן עצם החידוש שלא ראו כלל צורת מאורות מימיהם קשה, והרי קידוש החודש מצווה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
אלימלך אמר:
כתבת שם:
ביאור נפלא כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספרו 'יערות דבש' (ח"ב ריש דרוש ד), שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, כיסו אותם ענני הכבוד ולכך לא ראו כלל צורת חמה ולבנה. ולכך הצעירים שמעודם לא ראו חמה ולבנה - לא היו יכולים להשוות פני משה ויהושע לחמה ולבנה, ורק הזקנים שראו צורת החמה והלבנה קודם יציאת מצרים - רק הם יכלו לומר דבר זה!
תימה, האם משה היה דומה לשמש ויהושע לירח?! הכוונה שהיה הפרש כבין זה לזה. אבל גם הצעירים ראו שיש הפרש גדול.
וכמובן עצם החידוש שלא ראו כלל צורת מאורות מימיהם קשה, והרי קידוש החודש מצווה.
לא מובן מה התימה, רבינו יונתן איבשיץ כותב לא ראו צורת חמה או לבנה, על כרחך לא ראו גם את אורה ממש, ולכן את ההבדלה בין משה ויהושע ביחס להבדל שבין אור החמה ללבנה לא היה בידי הצעירים להשיג רק לזקנים, ואילו הצעירים אצלם התבטא ההפרש בין משה ליהושע ביחס לדברים אחרים פחותים במקצת, לא לחמה וירח.

מה שהערת בזה"ל -כמובן עצם החידוש שלא ראו כלל צורת מאורות מימיהם קשה, והרי קידוש החודש מצווה ע"כ.
זאת אחת מראיות רבינו חננאל לתמוך בשיטת הרס"ג בויכוח הארוך, אם עיקר קביעת החודש ועיבור השנה נקבע על פי הלוח העברי או בדווקא על פי עדות ראיה
ואחת מראיות רבינו חננאל לשי' הרס"ג, היא מאותם ארבעים השנה שנדדו ישראל במדבר והיו נתונים בתוך הענן. בתקופה זו ישראל לא
ראו חילופי יום ולילה ולא יכלו להבחין בחידוש הירח. מכאן שקידשו על פי הלוח ולא הראיה. כך שגם קושיא זו מחוורת.

נ.ב כשכותבים להעיר על אחד מגדולי האחרונים רצוי לרכך במילים, התימה תיכף בפתיחה לא מכובדת, ראוי לכתוב ולא זכתי להבין וכדומה.
 

יעבץ

משתמש ותיק
לא זכיתי להבין דבריך.
ברור שמי דלא ראה את אור השמש והירח לא יכול להשוות אליהם. הכוונה בשאלתי הייתה שלכאו' אין מקום שרק הזקנים יערכו השוואה רק משום שלהם יש דוגמא שלצעירים אין. קודם יש הבדל - ואז מוצאים לו ביטוי לשבר האוזן. במילים אחרות נכון שהמשפט כפי שהוא לא יכלו לומר רק הזקנים (אם אכן לא ראו המאורות), אבל את הרעיון יכלו גם לתפוש.
וכמובן שחידוש הוא לומר שלא ידעו כלל מעניין המאורות, גם אם לא ראו את צורת החמה, הרי היה אצלם הבדל בין יום ולילה - אחרת למה להם אור עמוד האש. וכן יכלו לצאת מהענן כשיחפצו כפי שסחרו עם האומות שעברו סביבם. האם ילדים לא סקרנים לראות איך נראה העולם שבחוץ??
הראיה מדברי ר"ח אכן מחזקת ומביאה מקור נאמן לדברי ר"י אייבשיץ. אבל לא נאמר שהיא מיישבת הקושיא. אלא זו שאלה ג"כ על דברי ר"ח, ואכמ"ל.
ואתה צודק לגמרי בהערתך האחרונה, שרק לא יאמרו שזה קשור למח' יעב"ץ עם רי"א...
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
לא זכיתי להבין דבריך.
ברור שמי דלא ראה את אור השמש והירח לא יכול להשוות אליהם. הכוונה בשאלתי הייתה שלכאו' אין מקום שרק הזקנים יערכו השוואה רק משום שלהם יש דוגמא שלצעירים אין. קודם יש הבדל - ואז מוצאים לו ביטוי לשבר האוזן. במילים אחרות נכון שהמשפט כפי שהוא לא יכלו לומר רק הזקנים (אם אכן לא ראו המאורות), אבל את הרעיון יכלו גם לתפוש.
וכמובן שחידוש הוא לומר שלא ידעו כלל מעניין המאורות, גם אם לא ראו את צורת החמה, הרי היה אצלם הבדל בין יום ולילה - אחרת למה להם אור עמוד האש. וכן יכלו לצאת מהענן כשיחפצו כפי שסחרו עם האומות שעברו סביבם. האם ילדים לא סקרנים לראות איך נראה העולם שבחוץ??
הראיה מדברי ר"ח אכן מחזקת ומביאה מקור נאמן לדברי ר"י אייבשיץ. אבל לא נאמר שהיא מיישבת הקושיא. אלא זו שאלה ג"כ על דברי ר"ח, ואכמ"ל.
ואתה צודק לגמרי בהערתך האחרונה, שרק לא יאמרו שזה קשור למח' יעב"ץ עם רי"א...
אני יסביר לך עוד קצת. כדאי לטרוח בהבנת ד' רבינו יונתן איבשיץ.
הנה בגמ' ב"ב עה. שם כתוב-
"כיוצא בדבר אתה אומר: ונתתה מהודך עליו - ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה. "
בגמ' הנ"ל מבואר שבהשוואת הזקנים בין משה ליהושע הם נתלו בהבדל המורגש בין הירח לשמש. הצעירים לפירוש ר' יונתן איבשיץ לא שלא עשו את ההבחנה בין משה ליהושע (שלא כשאר פירושים שהוזכרו באשכול) אלא שאת ההשוואה שיהיה בכחה לשבר גם את אזנינו (ז"א את השמש והירח שאנו מכירים) עשו הזקנים שראו את הנ"ל, ולא הצעירים שההבחנה בין השנים (משה ויהושע) התבטאה אצלם בדברים אחרים.
מה שהערת על ר"ח, שיכלו לצאת לסחור וכו', או ילדים סקרנים וכו'. אלו טענות מוזרות.
 

אלימלך

משתמש ותיק
פותח הנושא
וורט של היעב"ץ מדוע דוקא הזקנים אמרו:
לפי שמצאנו (סנהדרין ח.) שמשה אמר ליהושע "כי אתה תבוא", וכתיב כי אתה תביא, אמר רבי יוחנן: אמר לו משה ליהושע: אתה והזקנים שבדור עמהם. אמר לו הקדוש ברוך הוא: טול מקל, והך על קדקדם, - דבר אחד לדור ואין שני דברין לדור."
ומצאנו בגמ' חולין ס: "רבי שמעון בן פזי רמי, כתיב: ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וכתיב: את המאור הגדול ואת המאור הקטן! אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד? אמר לה: לכי ומעטי את עצמך"
היוצא מזה שמשה היתה הנהגתו עם הזקנים [מכך שאמר ליהושע וגם כתוב ונשאו איתך] ויהושע לא, וכן השמש יכלה לסבול הנהגה משותפת ואילו הירח טענה שרק אחד יכול להנהיג.
לפי"ז אומר היעב"ץ יומתק מאוד: זקנים שבאותו הדור אמרו - לאחר שניטל מהם ההנהגה, פני משה כפני חמה - שהנהיג ביחד עם אחרים ופני יהושע כפני לבנה - שהוא מנהיג לבד אוי לה לאותה בושה - היינו בושתם מפני שיהושע רדה אותם במקל
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
בספר מעינה של תורה בפרשה, ראיתי מביא בשם השמועה פשט נפלא לבאר את הדמוי וההפרש בין משה ויהושע לחמה ולבנה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
פירוש נוסף על פי מה שכתב המהר"ל בגור אריה בפרשת לך לך (יז פסוק ה אות ג)-
יש במדרש (ב"ר מז, א) אמרה יו"ד לפני הקב"ה מפני שהייתי קטנה מכל האותיות לקחת אותי מן שמה של צדקת, אמר לה הקב"ה בתחלה היית בשמה של נקיבה - בסוף, ועכשו תהיה בשמו של זכר בראש, ההוא דאמר (במדבר יג, טז) "ויקרא משה להושע בן נון יהושע", עד כאן. פירוש המאמר הזה - דע כי הוויות התורה הם מקויימים נצחיים לא ישתנו, כי ענין התורה והוויותיה באים ממקום שהוא למעלה מן ההפסד, לכך האותיות בתורה שהם עם הצדיק ראוי להם הנצחיות, ולא השינוי, כי התורה לא תפול תחת השינוי, לכך היו"ד המורה על קטנות אין לה השינוי, ובפרט כאשר היא עם הצדיק, כי הצדיק בצד עצמו אין לו שינוי גם כן, לכך היו"ד נתרעמה כי ראתה שהיה לה שינוי, לכך אמר הקדוש ברוך הוא שיתן אותה בראש יהושע. וזה הענין הוא דבר נפלא מאוד למבין, כי הוייה הזאת הקטנות שהיה היו"ד - נתן בראש יהושע, והוא האמת, כי אות היו"ד בעצמה שהיתה אצל שרה בסוף האותיות - צרף הקדוש ברוך הוא לראש יהושע, כי תכלית הוייות האבות - שהוא אברהם ושרה - היה ראש לבנים, ונתקיים בזה "אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה" (תהלים קיח, כב), כי הווייה קטנה אצל הבונים שהם האבות - היתה לראש פינה: והבן למה באתה בראש יהושע דוקא היו"ד, [כי היו"ד יש לה חיבור אל האחדים, שאין חוזר למנות אחד עשר עד אחר עשרה. ויש לה חיבור גם כן אל מספר עשרות, שהרי תמנה - 'עשר עשרים שלושים'. ואל האבות שייך בהם האחדות, כי האב אחד והבנים הרבה, ולפיכך האותיות שהם תוספות בשם האבות, ואינם מעיקר השם - הם אותיות האחדים. ולפיכך היו"ד ראוי לאבות, שהרי היו"ד מתחבר עם האחדים - האבות, וראוי לבנים - מצד שהיו"ד עם מספר העשרות. ולפיכך כאשר רצה להעלות שרה למדריגה יותר גדולה נתן לה אות ה"א במקום היו"ד, שאין היו"ד לגמרי מן האחדים בעבור חיבור שלה אל מספר העשרות, ונתן אותה בראש יהושע. כי האבות הם אחדים, והבנים בהם ריבוי, והיו"ד בסוף האחדים ובראש הכללים שהם ריבוי. ומכל מקום אצל הבנים אות יו"ד מעלה, שהבנים כמו יהושע - שהם יחידי הדור - ובשביל כך הם קרובים אל מעלת האבות - נחשבים יחידים, לכך נתן בראשו אות יו"ד, שהיו"ד מתחברת עם אחדים גם כן, אף על גב שהיא מספר כלל. לכך היו"ד שהיתה באבות ובנקיבה בסוף, בעבור שראוי לאבות האחדים כמו שהם אחדים, והיו"ד - אף על גב שהיא מתחברת עם האחדים, מכל מקום היא מתחברת עם הכלל שהוא מספר הריבוי, לכך לא היתה באה רק בסוף בנקיבה, לפי שעיקר מעלת האבות שהם יחידים, והיו"ד אין בה יחידות גמור, לפיכך לא נתן רק בסוף בנקיבה. אבל אצל הבנים היתה בראש, ונתקיימה בזה 'אבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פינה', וזהו קטנות היו"ד שאינה כמו שאר מספרים אחדים]. מפני כי הוא ראוי לה, בעבור כי פני יהושע כפני הלבנה (ב"ב עה.) "המאור הקטון" (לעיל א, טז), לכן נתנה לו היו"ד הקטנה מן שרה שהיא נקיבה, דומה גם כן לירח, שהוא כח נקבה: עכ"ל.

ועל פי דבריו העמוקים והארוכים, יש לומר, שאחר שהוסיף משה ליהושע את האות יו"ד אשר נלקחה משרה אמנו, הרי מוכח שיהושע הוא בחינת לבנה ולא חמה כמשה רבינו, "ולכן נתנה לו היוד מן שרה שהיא נקבה הדוגמה ג"כ לירח שהוא כח נקיבה" וכל זה נוכחו לדעת הזקנים בעומק בינתם, אולם הצעירים בחכמתם, לא הבינו ולא השיגו את סוד הדברים.
 

נבשר

משתמש ותיק
כמו יו"ד באיש וה"א באשה, עוה"ז נברא בה"א, עוה"ב נברא ביו"ד.
 

חדא

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
נראה לי לישב שהלוא באותו הזמן לא היה אף אדם [מלבד כלב} בגיל 60-100 כי כולם מתו במדבר וא"כ באותו הדור אלו שהיו בגיל 45 - 60 נחשבו ל'זקנים'.
ובזה יומתק הלשון 'זקנים שבאותו הדור' כלומר שלא היו זקנים באמת אלא הם היו הכי זקנים באותו הדור.
הערה: ואלו שהיו מעל 100 לא כ"כ נחשבים כמו שאמרו "כמי שבטל ועבר מהעולם", אי נמי לא היו כמעט שהגיעו ל100 שהרי אמר משה "ימי שנותינו ... ואם בגבורות 80 שנה" אמנם התוס' יבמות סד: כתבו שלא היה כן בימי משה אלא בימי דוד אבל עיין רמב"ן בראשית (ה' ד') שפי' זאת על ימי משה.

כל שבט לוי היו
 

חדא

משתמש ותיק
אלימלך אמר:
וורט של החיד"א מה הסיבה לכך שדוקא הזקנים אמרו.
שהזקנים ראו שפני משה כפני חמה ויהושע כפני לבנה והכונה בזה שכפי שהלבנה מקבלת אורה מהשמש כך יהושע קיבל ממשה. והסיבה שזכה לזה, מפני שהיה משרת משה, שלא מש מתוך האהל, שהיה מסדר הספסולים והשולחנות ותמיד שימש למשה רבינו ואמרו הזקנים שאנחנו חשבנו שזה בושה וכלימה ולא עשינו זאת ולפיכך אמרו "אוי לאותה בושה וכלימה" היינו שבגינה הפסידו מעלה זו של יהושע.

יש וורט דומה, שאמרו בשלמא משה היה חמה ולא יכלנו להגיע למדרגתו,
אבל יהושע היה לבנה - מקבל, ולזה יכלנו להגיע אם היינו 'נער לא ימיש' ולא הגענו
אוי לאותה בושה או לאותה כלימה
 
חלק עליון תַחתִית