הברת ה"חולם" במבטא הליטאי

ובכן

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
תיובתא אמר:
מן הראוי לציין שגם הקמץ בהגייה הליטאית פעמים רבות הופך לסגול. תורה = תיירע, גמרא = גמרע, שופר = שויפער, וכו'.

כנראה בהגייה המקומית האו O נהייתה סגול ואין הבדל אם זה חולם או קמץ
כבר כתבתי לעיל שכן הוא גם בחיריק שנהפכת לסגול. רבי מאיר נהיה רבי מאיער.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
ובכן אמר:
עשירית האיפה אמר:
תיובתא אמר:
מן הראוי לציין שגם הקמץ בהגייה הליטאית פעמים רבות הופך לסגול. תורה = תיירע, גמרא = גמרע, שופר = שויפער, וכו'.

כנראה בהגייה המקומית האו O נהייתה סגול ואין הבדל אם זה חולם או קמץ
כבר כתבתי לעיל שכן הוא גם בחיריק שנהפכת לסגול. רבי מאיר נהיה רבי מאיער.

אצל הליטאים ?
אני חושב שמאייער זה יותר חסידי (ולכן המ' נההית בפתח במקום צירה)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
'אלעזר' יכוּנֶה לרוב 'רעֶבּ-לאָזעֶר'.

חטף־סגול דאליעזר נבלע הוא, כמדומה, וכדמוכח גם (כאמור) ממקבילו 'אלעזר'.
 

משולש

משתמש ותיק
זה טבעה של הגרמנית ובנותיה (וביניהם האידיש והאנגלית) שיש הברה מרכזית אחת במילה שמבוטאת כהלכה ושאר ההברות יורדות במדרגתן והופכות לשווא נע או נח.
ולכן שבת הופך לשאבְּס (בשווא, לא שאבעס כמו שיש טועים).
 

משולש

משתמש ותיק
יש מילים שזה בשווא נע (כמו שבת) ויש מילים בשווא נח (לא מונח לי בראש כרגע דוגמאות, אולי טעיתי).
אגב, אפילו חולם (התנועה הרחבה ביותר) הופכת באידיש לשווא נע.
כמו בשיר המפורסם של אברהם פריד "א שיינעם חלום" (שנהגה "חולְם")
 

צודע זאך

משתמש רגיל
אציין לספר שנקרא "הברת החסידים" שחיברו הרב נפתלי דמיביצער מלונדון שחוקר את כל הברות יוצאי אירופה ומקורם מומלץ לעיין בזה
רוב הדברים נתפרסמו במאמריו בקובץ "נזר התורה"
 

משולש

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
משולש אמר:
גולם הל' בסגול לא קמץ.
בסדור אדה"ז: "וְחִלּוּפֵיהֶן בְּגֹלָם".
מעניין מה כתוב במשניות עם הניקוד המדוייק. (לא זוכר איך קוראים להם, כתב יד עתיק כלשהו שיש בו ניקוד).
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כ"י קאופמן, ואינו מדויק כ"כ (עכ"פ במדה אותה שגור לייחס לו).

זו העתקת המשנה שם:
שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגּוֹלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם הֶחָכָם אֵינוּ מְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ וְאֵינוּ נִכְנַס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ וְאֵינוּ נִבְהַל לְהָשִׁיב שֹׁאֵל כַּהֲלָכָה וּמֵשִׁיב כָּעִינְיָן וְאוֹמֵ' עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן וְעַל מָה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵ' לֹא שָׁמַעְתִּי וּמוֹדֶה עַל הָאֶמֶת וְחִילּוּפֵיהֶן בַּגּוֹלֶם:
 

משולש

משתמש ותיק
תודה רבה, עכ"פ זה הניקוד הכי מבוסס שיש לנו על המשנה?
אולי תפתח אשכול על רמת מהימנותו של כת"י קאופמן.
 

בשלמא

משתמש ותיק
שמא יפשטו הדקדקנים מפסוקים אלו:
וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם
גָּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ
בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה
 
ונחנו מה אמר:
עוד א' אמר:
בן אבנר אמר:
ידוע שבליטא היו מבטאים את החולם בצירי, וכשהגיעו לארץ ישראל זה השתנה להברה בה אנו מתפללים היום, ושמעתי טוענים שהשינוי הגיע מאנשי ירושלים [אשר לקחו מהחסידים את הברת החולם שלהם במקום הברת החולם הלטאית אשר אין בה שום הגיון].
אמנם שמעתי הקלטה של יוסלה רוזנבלט, ושם הוא שר בהברה ליטאית עם חולם אוי, והרי זו הוכחה לכאו' שהיו אף מקומות בחו"ל שכך הייתה הברתם.


טעות!  בליטא היו מבטאים אוי.   ברוסיה שמשם הגיעו הרבה מהגדולים, היו מבטאים בצירי.

חבר אמר לי ששאלו לר' יצחק גרודזינסקי ואמר לו שבחיידר לימדו אותו כמו שמלמדים היום.
הגדולים הליטאיים לא הגיעו מרוסיה, אלא מליטא, למשל הרב שך היה ליטאי

נראה לי שבעיקר הגיעו מבלארוס.
וכך גם הרבה מגדולי "ליטא" שבדורות הקודמים.

הבלארוסים נקראים משום מה ליטאים.
מיר, וולאז'ין, ראדין, בריסק, גרודנא, מינסק, קמניץ, סלצק, סלוצק, ועוד הרבה.

גם אני "ליטאי מקורי", כי אבותי במקור מבריסק.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
ובכן אמר:
עשירית האיפה אמר:
כנראה בהגייה המקומית האו O נהייתה סגול ואין הבדל אם זה חולם או קמץ
כבר כתבתי לעיל שכן הוא גם בחיריק שנהפכת לסגול. רבי מאיר נהיה רבי מאיער.

אצל הליטאים ?
אני חושב שמאייער זה יותר חסידי (ולכן המ' נההית בפתח במקום צירה)
הירושלמים קוראים למאיר "מעייער" במ' סגולה.
 

פפפפ

משתמש ותיק
משולש אמר:
זה טבעה של הגרמנית ובנותיה (וביניהם האידיש והאנגלית) שיש הברה מרכזית אחת במילה שמבוטאת כהלכה ושאר ההברות יורדות במדרגתן והופכות לשווא נע או נח.
ולכן שבת הופך לשאבְּס (בשווא, לא שאבעס כמו שיש טועים).
מי הם הטועים ? הלא כולנו אומרים כאילו כתוב שאבעס ! ואם כונתך שהכתיבה היא שאבס ניחא אבל ההיגוי ודאי הוא שאבעס כיום !
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
פפפפ אמר:
הלא כולנו אומרים
מי הם 'כולנו'?!



בעיקרון - זה נכון למדי לגבי ילידי ארה"ק דוברי עברית בלבד (או שפה נוספת במבטא ישראלי),
שאינם מורגלים בחצאי תנועות כאלו.

זה יכול להיות "שבת" ו"מנחה" בעגה אידישאית,

וגם זה יכול להתבטא בהגיית המילים (באנגלית) - sit, seat, באופן זהה.
וכן כל כיוצ"ב.
 

פפפפ

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לבי במערב אמר:
פפפפ אמר:
הלא כולנו אומרים
מי הם 'כולנו'?!



בעיקרון - זה נכון למדי לגבי ילידי ארה"ק דוברי עברית בלבד או שפה נוספת במבטא ישראלי),
שאינם מורגלים בחצאי תנועות כאלו.

זה יכול להיות "שבת" ו"מנחה" בעגה אידישאית,

וגם זה יכול להתבטא בהגיית המילים (באנגלית) - sit, seat, באופן זהה.
ואיך זה נשמע באמריקה ? ובאירופה ? ודרום אפריקה ?
 
 
חלק עליון תַחתִית