שונא מתנות יחיה - גוי - איסור בל תחנם

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של החומש/הפרשה, ולציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי חומש/פרשה. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם החומש/הפרשה, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא לחומש/פרשה המבוקש/ת.
  • יש אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 818 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שונא מתנות יחיה - גוי - איסור בל תחנם

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 17 אוקטובר 2018, 20:35

אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית יב, יג) וכתב שם רש"י למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות: והרבה מן המפרשים העירו היאך ביקש אברהם מתנות לעצמו והלא שונא מתנות יחיה (משלי טו, כז)
והערתם צ"ב הלא הדין האמור "שונא מתנות יחיה" לקחת מיהודי משא"כ אברהם שלקח מגוי ומצוה להציל מידם, הדין נותן להיפך. וראיתי שכ"כ בפירוש הריב"א שם "ומה שכתוב שונא מתנות יחיה היינו במתנה של ישראל" ע"כ והרע"ב שם הוסיף וז"ל יש לאמר שמה שכתוב ושונא מתנות יחיה היינו בישראל אבל באומות העולם כמציל מידם דמי ולכך היה אוהב אברם שיתנו לו מתנות ע"כ. ואם כן מה תמיהתם. (ומה שמיאן אברהם לקחת ממלך סדום (יד כג) כבר ביאר בשפ"ח והמהר"ל בגור אריה טעם הדבר)

ולפו"ר עלה בדעתי לתלות הפלוגתא אם שונא מתנות יחיה נאמר ביהודי או אף בגוי, בטעם הדין. הנה רש"י כתב בפירוש הפסוק במשלי -"מאחר שהוא שונא מתנות, כל שכן ששונא את הגזל", ובדומה לזה כתב רבינו יונה שם "והנה זאת המדה גדר להרחקת החמדה ותציל ממוקשי החנופה". ועיין בסמ"ע (חו"מ סי' רמט) כתב בטעם הדין הנז' -"שהנוטל מתנה צריך להחניף לבריות הנותנים לו, ולבלתי הוכיחם אף אם רואה שדרכיהם מקולקלים". והעולה מדבריהם שאין החסרון בעצם קבלת המתנות, אלא משום סייג לאיסור גזל, חמדה, חנופה או כדי שיוכל לקיים מצות תוכחה, ולזה אמרו "שונא מתנות יחיה". אולם המצודות ציון שם כתב: "השונא אף מתנות כי ישען בה', אז המקום יתן לו עוד חיים מה שאין ביד אדם לתת", ומתבאר שטעם "שונא מתנות" משום שיש בזה חסרון במידת הבטחון בה'. וכן משמעות דברי הטור והשו"ע (חו"מ סי' רמט) כתבו בזה"ל -"מידת חסידות שלא לקבל מתנה משום אדם אלא לבטוח בה' שיתן לו די מחסורו, שנאמר ושונא מתנות יחיה". ולפי דעתם, אמנם יש חסרון בעצם קבלת המתנות, כי זה סותר את מידת הבטחון בה.

ועל פי כל זה אפשר לתלות הפלוגתא אם שונא מתנות יחיה נאמר אף בגוי או לא. הריב"א והרע"ב נקטו בטעם הדין האמור כד' המפרשים -שסותר את מידת הבטחון ואינו אלא מידת חסידות כדברי הטור הנ"ל, ועל כן כתבו לחלק באופן שמקבל מתנה מהגוי בשביל להציל מידו אין בזה משום חסרון בטחון. ואילו אלו שמיאנו לעשות חלוקה בין גוי ליהודי נקטו בטעם הדין משום הרחקת גזל, חנופה וכו', ועל כן סברו שאין לחלק ביניהם. וכ"ז לפלפולא.


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 818 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שונא מתנות יחיה - גוי - איסור בל תחנם

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 אוקטובר 2018, 19:22

וכעת לשאלה הבאה שנתעוררתי באותו ענין. הנה אחרי שאברהם נצח את כדלעומר והמלכים, ונפל בחלקו רכוש ונפש, אברהם ממאן להחזיק בידו את הרכוש ומסרו למלך סדום -"אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם", וזאת על אף שחירף נפשו במלחמה יחיד מול רבים, ואילו למרבה התמיהה בשעה שירד למצרים (זמן קודם למלחמה) מבקש אברהם מאשתו שרה שתאמר 'אחותי היא למען יטב לי בעבורך' ופירש רש"י 'יתנו לי מתנות'. וצ"ב. כמו כן יש לדון אחרי שאברהם זכה בשלל המלחמה וכעת הרכוש שלו כדין, היאך מוסרו למלך סדום ולא חושש לאיסור בל תחנם. ובתחילה עלה בדעתי לתרץ, שאברהם מלכתחילה כשיצא למלחמה רק בכדי להציל את לוט, אבל ברכוש שיגיע לידו לא חפץ לזכות ועל כן במסירתו למלך סדום סך הכל החזיר לו אבדתו. אולם נמלכתי בזה, שכן מצינו שאברהם הפריש משלל המלחמה מעשר למלכי צדק, וכמו שכתב הרמב"ן (יד, כ) וז"ל ויתן לו מעשר מכל אברהם לא רצה לקחת לעצמו מחוט ועד שרוך נעל, אבל חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן ע"כ. ועל כרחך שאם הפריש מהרכוש שגם זכה בו, ולא, מה שייך להפריש דבר שאינו שלו, וממילא הדק"ל איך מסר למלך סדום את הרכוש ולא חשש לאיסור בל תחנם.

בשאלה הראשונה עיין שפ"ח, תירוצים נוספים יתקבלו בברכה.


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 396
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 653 פעמים
קיבל תודה: 210 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שונא מתנות יחיה - גוי - איסור בל תחנם

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 18 אוקטובר 2018, 19:49

הפקדתי שומרים כתב:אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: (בראשית יב, יג) וכתב שם רש"י למען ייטב לי בעבורך - יתנו לי מתנות: והרבה מן המפרשים העירו היאך ביקש אברהם מתנות לעצמו והלא שונא מתנות יחיה (משלי טו, כז)
והערתם צ"ב הלא הדין האמור "שונא מתנות יחיה" לקחת מיהודי משא"כ אברהם שלקח מגוי ומצוה להציל מידם, הדין נותן להיפך. וראיתי שכ"כ בפירוש הריב"א שם "ומה שכתוב שונא מתנות יחיה היינו במתנה של ישראל" ע"כ והרע"ב שם הוסיף וז"ל יש לאמר שמה שכתוב ושונא מתנות יחיה היינו בישראל אבל באומות העולם כמציל מידם דמי ולכך היה אוהב אברם שיתנו לו מתנות ע"כ. ואם כן מה תמיהתם. (ומה שמיאן אברהם לקחת ממלך סדום (יד כג) כבר ביאר בשפ"ח והמהר"ל בגור אריה טעם הדבר)

ולפו"ר עלה בדעתי לתלות הפלוגתא אם שונא מתנות יחיה נאמר ביהודי או אף בגוי, בטעם הדין. הנה רש"י כתב בפירוש הפסוק במשלי -"מאחר שהוא שונא מתנות, כל שכן ששונא את הגזל", ובדומה לזה כתב רבינו יונה שם "והנה זאת המדה גדר להרחקת החמדה ותציל ממוקשי החנופה". ועיין בסמ"ע (חו"מ סי' רמט) כתב בטעם הדין הנז' -"שהנוטל מתנה צריך להחניף לבריות הנותנים לו, ולבלתי הוכיחם אף אם רואה שדרכיהם מקולקלים". והעולה מדבריהם שאין החסרון בעצם קבלת המתנות, אלא משום סייג לאיסור גזל, חמדה, חנופה או כדי שיוכל לקיים מצות תוכחה, ולזה אמרו "שונא מתנות יחיה". אולם המצודות ציון שם כתב: "השונא אף מתנות כי ישען בה', אז המקום יתן לו עוד חיים מה שאין ביד אדם לתת", ומתבאר שטעם "שונא מתנות" משום שיש בזה חסרון במידת הבטחון בה'. וכן משמעות דברי הטור והשו"ע (חו"מ סי' רמט) כתבו בזה"ל -"מידת חסידות שלא לקבל מתנה משום אדם אלא לבטוח בה' שיתן לו די מחסורו, שנאמר ושונא מתנות יחיה". ולפי דעתם, אמנם יש חסרון בעצם קבלת המתנות, כי זה סותר את מידת הבטחון בה.

ועל פי כל זה אפשר לתלות הפלוגתא אם שונא מתנות יחיה נאמר אף בגוי או לא. הריב"א והרע"ב נקטו בטעם הדין האמור כד' המפרשים -שסותר את מידת הבטחון ואינו אלא מידת חסידות כדברי הטור הנ"ל, ועל כן כתבו לחלק באופן שמקבל מתנה מהגוי בשביל להציל מידו אין בזה משום חסרון בטחון. ואילו אלו שמיאנו לעשות חלוקה בין גוי ליהודי נקטו בטעם הדין משום הרחקת גזל, חנופה וכו', ועל כן סברו שאין לחלק ביניהם. וכ"ז לפלפולא.
דברים נפלאים.
אמנם לגבי הסמ''ע שהבאת- מסופר על הרב מטשיבין שאמר להפך, שלפי דברי הסמ''ע לא שייך שונא מתנות בגוי, שכן אין מצות תוכחה בגוי כמבואר ברש''י סנהדרין עו:


פותח הנושא
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 2784
הצטרף: 22 ינואר 2018, 00:46
מיקום: ירושלים
נתן תודה: 180 פעמים
קיבל תודה: 818 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שונא מתנות יחיה - גוי - איסור בל תחנם

שליחה על ידי הפקדתי שומרים » 18 אוקטובר 2018, 20:51

גבריאל פולארד כתב: דברים נפלאים.
אמנם לגבי הסמ''ע שהבאת- מסופר על הרב מטשיבין שאמר להפך, שלפי דברי הסמ''ע לא שייך שונא מתנות בגוי, שכן אין מצות תוכחה בגוי כמבואר ברש''י סנהדרין עו:
ישר כח.
ולענ"ד ד' הרב מטשעבין צ"ב, שכן מד' הסמ"ע עולים שני טעמים א. חנופה ב. תוכחה וז"ל-"שהנוטל מתנה צריך להחניף לבריות הנותנים לו, ולבלתי הוכיחם אף אם רואה שדרכיהם מקולקלים". וא"כ הניחא שאיסור הוכחה לא שייך בגוי אבל שיך איסור חנופה הנמנה במנין הלאויים לדעת היראים (מצוה נה וראה עוד שערי תשובה שער ג, קפח) וכנראה ד' הרב משטעבין אמורים על טעם ההוכחה שהובא בסמ"ע ולא על כלל דבריו. וצריך לראות במקומו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “תנ"ך ופרשת שבוע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים