נהירו דאנפין
משתמש רגיל
גליון 'אז נדברו' (כמדו' שם המחבר עט סופר מהיר, הגאון הרב פולק שליט"א), כבר פקיע שמיה בהיכלי התורה לשם ולתהילה ותפארת, ולא לדידי ולדכוותי לבוא ולפרסם שבח מעלתו הידועה לכל, רבים רבים מטובי יושבי אוהל מרותקים לכל תיבה ותיבה שבגליונו, ותיכף בסיום שנים מקרא ואחד תרגום בגליונו כבר מצפים הם מיד להגליון החדש שיעלה על מזבח הדפוס.
אף אני הק' קראתי ושיניתי ושילשתי מדבריו הנפלאים, כל כמה שהזדמן לידי גליונו הנדפס.
אך שכתלמיד הדן בקרקע לפני הרב, אשאלה מאת חכמים ונבונים:
הלא סגנונו (הנפלא) ליעייל לכל בתי גוואי של חיבוטי הנפש הניצבים בפני החפץ לעשות רצון קונו, ואינו מניח זוית ופינה שלא שלטה בו עינו ועטו, הוא נושא ונותן בכל פרטיהם ודקדוקיהם של שאלות כבדות משקל המצויות במעמקי צפונות הנפש התורתית והתמודדותה עם עולמנו עולם הבחירה והנסיונות; בגליון פלוני יבוא לדון ביחס המאמין לתפילה שאינה נענית, ובמשנהו יעלה על גפי מרומי קרת נידון שכר ועונש בחיי המעשה היומיומיים, וכל כיוצא בזה.
והנה מחד גיסא נושאים אלו הם נטיה דקה מעדינות הנפש, ומאידך גיסא הם מוגשים אל כלל הקוראים, צעירים כזקנים, וכל זאת לפרטי פרטים, בבחינת 'הרי שולחן הרי בשר הרי סכין והרי פה לאכול'.
ולזאת אשאלה: האם שימש אצל איזה מן החכמים המעמיקים בענינים אלו?
האם הגיליון עובר תחת שבט הביקורת של איזה מן החכמים (בכ"א כאשר הוא דן בענינים מעין הנ"ל)?
ואסיים מעין הפתיחה בהודאה עצומה למע"כ כותב הגליון, אשר כל הקורא מפרי עטו יודע נאמנה כי גדול האיש למאוד, ואני הק' איני ראוי להעיד עליו כלל, ובודאי יברכו העליון ברוך הוא בכל מילי דמיטב, ויזכה להמשיך בכל מפעלותיו הנאדרים לאורך ימים.
אף אני הק' קראתי ושיניתי ושילשתי מדבריו הנפלאים, כל כמה שהזדמן לידי גליונו הנדפס.
אך שכתלמיד הדן בקרקע לפני הרב, אשאלה מאת חכמים ונבונים:
הלא סגנונו (הנפלא) ליעייל לכל בתי גוואי של חיבוטי הנפש הניצבים בפני החפץ לעשות רצון קונו, ואינו מניח זוית ופינה שלא שלטה בו עינו ועטו, הוא נושא ונותן בכל פרטיהם ודקדוקיהם של שאלות כבדות משקל המצויות במעמקי צפונות הנפש התורתית והתמודדותה עם עולמנו עולם הבחירה והנסיונות; בגליון פלוני יבוא לדון ביחס המאמין לתפילה שאינה נענית, ובמשנהו יעלה על גפי מרומי קרת נידון שכר ועונש בחיי המעשה היומיומיים, וכל כיוצא בזה.
והנה מחד גיסא נושאים אלו הם נטיה דקה מעדינות הנפש, ומאידך גיסא הם מוגשים אל כלל הקוראים, צעירים כזקנים, וכל זאת לפרטי פרטים, בבחינת 'הרי שולחן הרי בשר הרי סכין והרי פה לאכול'.
ולזאת אשאלה: האם שימש אצל איזה מן החכמים המעמיקים בענינים אלו?
האם הגיליון עובר תחת שבט הביקורת של איזה מן החכמים (בכ"א כאשר הוא דן בענינים מעין הנ"ל)?
ואסיים מעין הפתיחה בהודאה עצומה למע"כ כותב הגליון, אשר כל הקורא מפרי עטו יודע נאמנה כי גדול האיש למאוד, ואני הק' איני ראוי להעיד עליו כלל, ובודאי יברכו העליון ברוך הוא בכל מילי דמיטב, ויזכה להמשיך בכל מפעלותיו הנאדרים לאורך ימים.