דף ד יש עבירה לתת צדקה שלא לשם שמים ?

ששמואל

משתמש ותיק
ראש השנה ד. אמר לו רבי יצחק מטונך וכו'.

(לטובת הלומדים שלא מספיקים דף היומי:
הגמ' דנה על דריוש/כורש/ארתחשסתא שהיה מלך כשר והחמיץ.
הגמ' מקשה על הנאמר שהחמיץ מהמבואר בעזרא שהוא שלח את כל מה שהיו צריכים לבית המקדש (שמן, קרבנות, חיטים, מלח ועוד) ועונה הגמ' שמשם רואים ש????(יתבאר להלן) כיון שהוא שלח את זה להנאתו.
הגמ' שואלת מה הבעיה לשלוח להנאתו שהרי האומר סלע זה לצדקה ע"מ שיחיו בני הרי זה צדיק גמור ועונה כאן בישראל שנותן גם על דעת שלא יחיו ותולה את היסורין בעונו וכאן בעכו"ם שאם לא מטיבין לו מתחרט וקורא תגר)

מרש"י משמע שדחיית הגמ' היא רק שלא רואים שהוא היה מלך כשר אבל רבינו חננאל כותב שמשם ראיה שהחמיץ.
דהיינו שיש בעיה ועבירה ביד עובד כוכבים שנותן שלא לשם שמים.
אני מנסה להבין מה הבעיה שמישהו נותן צדקה שלא לשם שמים אלא להנאתו, אשמח לקבל הסבר מהלומדים כאן.
יישר כח
 

עניו מעכשיו

משתמש רגיל
נסה לדמיין שיש לך ישיבה, ומישהו מאוד רוצה ממך איזה טובה (שתדבר עליו לשלטון, או שתמליץ עליו איפשהו)
אבל אתה מסרב, כי אין לך זמן\לא לעניין\לא ראוי\לא משנה מה...
אז אותו חכם מגיע לישיבה שלך, לוקח איזה בחור וקונה לו פחית קוקה קולה, ושתי בורקסים
ואז הוא שוב מגיע אליך, ראית שעזרתי לבחורים שלך, עכשיו גם אתה תעזור לי.
יש בזה בעיה, או לא?
התשובה היא, שהבעיה היא לא הצדקה, אלא הכוונה הפסולה
 

ששמואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אז אשלח אותו מכל המדרגות אבל לומר שהוא עשה עבירה ? שעד עכשיו היה מלך כשר והחמיץ ?
 

מאמין

משתמש ותיק
עיין רש"י
כאן בישראל. שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר:
 

ששמואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמין אמר:
עיין רש"י
כאן בישראל. שלבו לשמים ואם מריעין לו בחייו אינו קורא לו תגר אלא תולה היסורין בעונו אבל עובד כוכבים אם אין מטיבין לו כגמולו קורא תגר:
אתה רוצה לומר שכיון שמביא עצמו לידי כך שיקרא תגר הוי עבירה ?
אמנם רש"י בבבא בתרא י: לא מביא את החלק של קורא תגר אלא רק את החלק של מתחרט.
 
 

מעיין פרטי

משתמש ותיק
יעו' תוס' שמחלק בין לומד שלא לשמה שעליו נאמ' מתוך שלא לשמה בא לשמה, לבין לומד ע"מ לקנטר שעליו נאמ' שהלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא, לכאו' ה"ה בזה.
 
חלק עליון תַחתִית