במסכת שמחות (פרק ט הלכה ג): "מעשה כשמת אביו של רבי עקיבא [בן יוסף] וחלצו אחרים לפניו והוא לא חלץ". איך זה שלא נשמע זכרו בתלמודים מלבד הנ"ל. מי היה ומה טיבו של אדון זה? ובמסכת ברכות כז סע"ב ידוע שר"ע לא היה יחסן.
ר"ע היה בן גרים. דהיינו שאביו היה גר בעצמו או ממשפחת גרים. וככל הנראה היה ע"ה. כהמצוי אז שבדר"כ עמי הארץ היו משפחות שלמות, ולעומתם היו משפחות שלמות של חברים. ויוסף אביו של ר"ע היה כנראה ע"ה. ולכן לא היה שום מעשה מעניין שראוי להזכר בתלמוד. ומ"מ זכה שיצא ממנו ר"ע. ומכאן אמרו הזהרו בבני עניים וכו'. והתורה אינה ירושה.
ר"ע היה בן גרים. דהיינו שאביו היה גר בעצמו או ממשפחת גרים. וככל הנראה היה ע"ה. כהמצוי אז שבדר"כ עמי הארץ היו משפחות שלמות, ולעומתם היו משפחות שלמות של חברים. ויוסף אביו של ר"ע היה כנראה ע"ה. ולכן לא היה שום מעשה מעניין שראוי להזכר בתלמוד. ומ"מ זכה שיצא ממנו ר"ע. ומכאן אמרו הזהרו בבני עניים וכו'. והתורה אינה ירושה.
צריך מאוד להיזהר מה שכותבין וח"ו לומר כהנה על אביו של רבי עיקבא, צא וראה שהקב"ה היה קורא לרבי עקיבא בשם אביו וכמובא בגמ' דמנוחות מה שענה הקב"ה למשה 'אדם אחד וכו' ושמו 'עקיבא בן יוסף' ובכל הש"ס הרבה פעמים יש זה הכיונוי 'עקיבא בן יוסף' [ובפרט לדברי האר"י הקדוש שרבי עיקבא היה כנגד יוסף הצדיק בענין המכירה] בשונה משאר התנאים הרי שבוודאי יש דברים 'בגו'