היכן כל האלפים ורבבות שאברהם ושרה גיירו????

רוצה לדעת

משתמש ותיק
כתב הרמב"ם ריש הל' עכו"ם:
והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים וכו'

היכן הם כל האלפים ורבבות הללו, להיכן נעלמו, למה זה לא החזיק מעמד מה שלימדם אברהם.

אשמח לידע חוו"ד רבני ביהמ"ד הדין
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מי אמר לך שזה לא החזיק מעמד הרי אברהם לא לימד אותם תורה אלא הכניסם באמונת הקב"ה אלא שעם ישראל לא נוצר אלא מצאצאי אברהם יצחק ויעקב שירדו למצרים ומי אמר לך שלא נשארו קבוצות גדולות של מאמיני אמונת היחוד בארץ כנען
 

כותר

משתמש ותיק
שמעתי הסבר עפ"י חסידות חב"ד, מפי הגאון רבי יעקב דב כץ זצ"ל
שמה שקיימו האבות את התורה עד שלא ניתנה, היה זה בלא להפך את הגוף והעולם הגשמי לחפצא של קדושה, ולכן לא היה לזה קיום אצל כל הגרים.
אבל מקבלת התורה, ניתן הכוח להפך את הגוף והעולם הגשמי לרוחני.
ולפי"ז מובן למה אצל האבות נשבעו רק במילה, ולא בשאר מצוות שקיימו בלא שנצטוו. כיון שהיא המצווה שנצטוו עליה, והיה בזה חפצא של קדושה.
 

יאיר

משתמש ותיק
פותח האשכול 'רוצה לדעת' צודק,

כתוב בפרקי דר"א שאחרי 2-3 דורות לא נשארו מגרי אברהם אפילו אחד וכולם חזרו לסורם
(ואעפ"כ התורה מעדיה "את הנפש אשר עשו בחרן"!)
אנסה למצוא את המקור המדוייק.
 

יאיר

משתמש ותיק
פרקי דר"א פרק כט'
"ר' יוחנן אומר כל הגרים הבאים בישראל נמולין בטובתם וברצונם וביראת שמים הן נמולין, ואין מאמינין בגר עד ז' דורות שלא ישובו המים למוצאיהם, אבל עבדים נמולין בטובתן ושלא בטובתן ברצונם ושלא ברצונם ואין אמונה בעבדים, כך כל עבדים שנמולו עם אברהם אבינו לא נתקיימו לא הם ולא זרעם עם ישראל, ולא מלן אלא בשביל טהרה שלא יטמאו את אדניהם במאכלם ובמשתיהם."
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=37068
במשך חכמה (בראשית כא,לג) הביא מפרקי דר' אליעזר שכל אותם נפשות שעשה אאע"ה חזרו לסורן
"וכמו שאמרו במדרש שהנפש אשר עשו בחרן חזרו לסורן"

ועיין עיין רבינו בחיי בראשית כ"ו ט"ו ד.ה ויש שפי'
 

יאיר

משתמש ותיק
יאיר אמר:
ועיין עיין רבינו בחיי בראשית כ"ו ט"ו ד.ה ויש שפי'
ויש שפי' כי הבארות הללו רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם כי הם קלים לקבלת האמונה כמו הבארות שהם קלים לקבלת המים ופתיחת הלב הסתום באמונה יכנה הכתוב חפירה, ולכך יאמר מצד הקנאה סתמום פלשתים כלומר סתמו את לבם והחזירום לסורם, וזהו וימלאום עפר, כי תחת שמלאם אברהם חכמה ודעת את ה' באמונת היחוד מלאום פלשתים אמונתם הרעה, כי יכנה הכתוב האמונה הרעה או העצה הרעה לעפר, וזהו שאמרו עפרא לפומיה, ואח"כ נתגבר עליהם יצחק והחזירן למוטב, הוא שכתוב וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות וגו', כי כן דרך המתגיירים, וכענין שכתוב (ישעיה סה) ולעבדיו יקרא שם אחר.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
התשובה פשוטה מאין כמוה, דבר שבא במסירות נפש נשאר בזרעו לדורות, לכן אברהם שהושלך לאש במסירות נפש נשארו כל זרעו לדורות מאמינים עד כדי כך שאפי' רשעים מסרו הנפש בעת שמד, משא"כ כל השאר, והדברים פשוטים. ומלמדים גם לאח"כ.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלום עולם אמר:
התשובה פשוטה מאין כמוה, דבר שבא במסירות נפש נשאר בזרעו לדורות, לכן אברהם שהושלך לאש במסירות נפש נשארו כל זרעו לדורות מאמינים עד כדי כך שאפי' רשעים מסרו הנפש בעת שמד, משא"כ כל השאר, והדברים פשוטים. ומלמדים גם לאח"כ.

לא הבנתי דברי כבודו,
הלא הוא פרסם האמונה בכל העולם ולימדם תורה כמבו' במדרש "ואת הנפש אשר עשו בחרן" דשעבידו לאורייתא, ועל זה מסר נפשו,
למה לא נשאר מזה כלום,
אנא יבאר למה התשובה פשוטה מאין כמוה וכו'
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יאיר אמר:
פותח האשכול 'רוצה לדעת' צודק,

כתוב בפרקי דר"א שאחרי 2-3 דורות לא נשארו מגרי אברהם אפילו אחד וכולם חזרו לסורם
(ואעפ"כ התורה מעדיה "את הנפש אשר עשו בחרן"!)
אנסה למצוא את המקור המדוייק.
אמת שהמשך חכמה מביא מהמדרש שהנפש שעשו בחרן שבו לסורן אבל לכאורה בפרקי דר"א עצמו כתוב זאת על העבדים שעליהם באמת יש שאלה לאן נעלמו שכן יצחק ואחריו יעקב היו אמורים לרשת אותם
 

יהודה1

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
שלום עולם אמר:
התשובה פשוטה מאין כמוה, דבר שבא במסירות נפש נשאר בזרעו לדורות, לכן אברהם שהושלך לאש במסירות נפש נשארו כל זרעו לדורות מאמינים עד כדי כך שאפי' רשעים מסרו הנפש בעת שמד, משא"כ כל השאר, והדברים פשוטים. ומלמדים גם לאח"כ.

לא הבנתי דברי כבודו,
הלא הוא פרסם האמונה בכל העולם ולימדם תורה כמבו' במדרש "ואת הנפש אשר עשו בחרן" דשעבידו לאורייתא, ועל זה מסר נפשו,
למה לא נשאר מזה כלום,
אנא יבאר למה התשובה פשוטה מאין כמוה וכו'
הכוונה שהמתגיירים לא מסרו נפש ולכן לא נשאר מהם כלום. מאברהם נשארו הדורות הבאים.
 

נבשר

משתמש ותיק
האם הוא בא לומר שכל מי שנתגייר בכלל ישראל, וכן אונקלוס ושאר החכמים, מזרעם לא ישארו יהודים.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
אני חשבתי לומר משהו אחר בענין המתגיירים של אברהם.
מבואר בחז"ל (הובא לעיל בשם פדר"א) שהם חזרו לגיותם.
והנה לגבי עשו מצינו בחז"ל שהוא נידון כישראל מומר.
ולכאו' גם כל אלו שנתגיירו ע"י אברהם ג"כ צריכים להחשב כישראל מומר?
עוד מצינו בתרגום יונתן, ששרה שחררה את הגר כשנתנה אותה לאברהם, וא"כ הוי כישראלית גמורה. ואח"כ כשחזרה לגלולי בית אביה הוי כישראלית מומרת.
ונראה לומר, שמי שנתגייר קודם מ"ת, אי"ז גיור כמו היום. שהיום הגיור הוא להכנס לעם ישראל, ולהיות חלק מבני אברהם יצחק ויעקב. וכמו שאנו פוסקים להלכה שגר יכול לומר אלקי אבותינו.
אבל הגיורים שקודם מ"ת, לא היה גדרם להכנס למשפחת עם ישראל, אלא להצטרף לשיטה של האבות הק', לקרוא בשם ה' ולעבדו.
ולכן היה גם דרך חזור מהגיור הזה. שמי שלבסוף חזר לתעות בע"ז, לא נקרא ישראל מומר אלא חוזר להיות גוי גמור.
 

יהודה1

משתמש ותיק
נבשר אמר:
האם הוא בא לומר שכל מי שנתגייר בכלל ישראל, וכן אונקלוס ושאר החכמים, מזרעם לא ישארו יהודים.
לא, אלא שמדובר כאן על פעולת אברהם ושאלו למה נאבדה אותה פעולה ואין לנו היום זכר ממנה. אמנם על פי התשובה הקודמת התעוררתי שאכן היה ראוי להקשות למה לא מוזכר דין צאצאיהם והרי הנולדים מנקבותיהם בת אחר בת אמורים להיחשב כגרים.
 

שמעיה

משתמש ותיק
בדברי הנביאים מבואר שגם בני ישראל עצמם כאשר נכנסו לארץ זנו אחרי אלהי נכר הארץ תוך תקופה קצרה. וכפי שהעיד משה עבד ה' בבני ישראל על פי ה' בסוף משנה תורתו. וכל זאת מחמת שלא אבדו את הקוצים מן הכרם כפי שציווה ה' מחמת שראה את גודל השפעת העמים העלולה להסיר את בני ישראל מדרכם.
אם כן, אין כל פלא שגם בני אותם גרים, למרות ששוכנעו באמיתות הייחוד - נסחפו אחרי הסביבה הקלוקלת תוך זמן קצר.
 

שמעיה

משתמש ותיק
איש בנימין אמר:
אני חשבתי לומר משהו אחר בענין המתגיירים של אברהם.
מבואר בחז"ל (הובא לעיל בשם פדר"א) שהם חזרו לגיותם.
והנה לגבי עשו מצינו בחז"ל שהוא נידון כישראל מומר.
ולכאו' גם כל אלו שנתגיירו ע"י אברהם ג"כ צריכים להחשב כישראל מומר?
עוד מצינו בתרגום יונתן, ששרה שחררה את הגר כשנתנה אותה לאברהם, וא"כ הוי כישראלית גמורה. ואח"כ כשחזרה לגלולי בית אביה הוי כישראלית מומרת.
ונראה לומר, שמי שנתגייר קודם מ"ת, אי"ז גיור כמו היום. שהיום הגיור הוא להכנס לעם ישראל, ולהיות חלק מבני אברהם יצחק ויעקב. וכמו שאנו פוסקים להלכה שגר יכול לומר אלקי אבותינו.
אבל הגיורים שקודם מ"ת, לא היה גדרם להכנס למשפחת עם ישראל, אלא להצטרף לשיטה של האבות הק', לקרוא בשם ה' ולעבדו.
ולכן היה גם דרך חזור מהגיור הזה. שמי שלבסוף חזר לתעות בע"ז, לא נקרא ישראל מומר אלא חוזר להיות גוי גמור.
וצריך עיון מה ההבדל בין אברהם (ביחס לעשיו) ולבין אותם גרים. הרי כולם היו קודם מתן תורה.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
פשוט. לא הבהרתי זאת כל הצורך. עשו כבר נולד לתוך משפחת אברהם. שה' כרת עימו ברית "למען אשר יצוה את ביתו אחריו". ולכן דינו כישראל גמור כמו לאחר מ"ת. ולא מחמת גרות. אבל מי שנתגייר מרצונו, לא הצטרף לברית שה' כרת עם אברהם. משא"כ מי שמתגייר לאחר מ"ת, הוא מצטרף לברית שה' כרת עם עמ"י.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
רוצה לדעת אמר:
שלום עולם אמר:
התשובה פשוטה מאין כמוה, דבר שבא במסירות נפש נשאר בזרעו לדורות, לכן אברהם שהושלך לאש במסירות נפש נשארו כל זרעו לדורות מאמינים עד כדי כך שאפי' רשעים מסרו הנפש בעת שמד, משא"כ כל השאר, והדברים פשוטים. ומלמדים גם לאח"כ.

לא הבנתי דברי כבודו,
הלא הוא פרסם האמונה בכל העולם ולימדם תורה כמבו' במדרש "ואת הנפש אשר עשו בחרן" דשעבידו לאורייתא, ועל זה מסר נפשו,
למה לא נשאר מזה כלום,
אנא יבאר למה התשובה פשוטה מאין כמוה וכו'
הכוונה שהמתגיירים לא מסרו נפש ולכן לא נשאר מהם כלום. מאברהם נשארו הדורות הבאים.

אבל למה מסירות נפש דאברהם באור כשדים, או בעקידה שמסר נפש בנו וכו' לא הואיל להם, אתמהה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
אבל למה מסירות נפש דאברהם באור כשדים, או בעקידה שמסר נפש בנו וכו' לא הואיל להם, אתמהה.
מי אמר שצריך להועיל לאחרים?
 

ברל

משתמש ותיק
בכנס מחנכים לפני כ15 שנה אמר הרב שטיימן שהיכולת להנחיל הלאה את התורה לא הייתה לפני מעמד הר סיני
 

pkd

משתמש רגיל
ראיתי בעבר מאחד מגדולי החסידות, שכתב (ואיני יודע מניין מקור דבריו) שכל המתגיירים עשו מילה, והסנדקים שלהם היו ענר ואשכול, והם עצמם לא התגייירו לפי שליבם ופיהם לא היו שווים - וכיון שהיה להם סנדקים לא הגונים - לכף חזרו לסורם...
 

יהודה1

משתמש ותיק
pkd אמר:
ראיתי בעבר מאחד מגדולי החסידות, שכתב (ואיני יודע מניין מקור דבריו) שכל המתגיירים עשו מילה, והסנדקים שלהם היו ענר ואשכול, והם עצמם לא התגיירו לפי שליבם ופיהם לא היו שווים - וכיון שהיה להם סנדקים לא הגונים - לכף חזרו לסורם...
חשוב מאוד המקור. ברש"י נראה שהם עזרו לאברהם אבינו בעניין המילה ולא מסתבר שמי ששבחו אותו נדרשנו לגנאי.
 

יהודה1

משתמש ותיק
ברל אמר:
בכנס מחנכים לפני כ15 שנה אמר הרב שטיימן שהיכולת להנחיל הלאה את התורה לא הייתה לפני מעמד הר סיני
הכוונה לתלמידים. כי על ביתו מפורש בפסוק.
 

אמלתרא

משתמש רגיל
יש תורה נפלאה על זה מהסאטמאר רב זצ"ל [בעל דברי יואל] שביאר בארוכה עפ"י התרגום עה"פ ואת הנפש אשר עשו בחרן 'דשעבידו לאורייתא' כלומר התקרבותם לתורה לא היה כי אם מתוך שעבוד וחוסר רצון, לכן לא התקיימו ביהדותם, כי עול תורה ומצות צריכים לקבל בשמחה
ובמקום אחר אומר הרבי מסאטמאר זצ"ל שנשמות הגרים בכל דור הם מן אותם הנפשות שגייר אברהם אבינו, [איני זוכר בדיוק הדברים]
 

pkd

משתמש רגיל
יהודה1 אמר:
pkd אמר:
ראיתי בעבר מאחד מגדולי החסידות, שכתב (ואיני יודע מניין מקור דבריו) שכל המתגיירים עשו מילה, והסנדקים שלהם היו ענר ואשכול, והם עצמם לא התגיירו לפי שליבם ופיהם לא היו שווים - וכיון שהיה להם סנדקים לא הגונים - לכף חזרו לסורם...
חשוב מאוד המקור. ברש"י נראה שהם עזרו לאברהם אבינו בעניין המילה ולא מסתבר שמי ששבחו אותו נדרשנו לגנאי.

עיקר העזרה היתה מממרא
 

שלום עולם

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
שלום עולם אמר:
התשובה פשוטה מאין כמוה, דבר שבא במסירות נפש נשאר בזרעו לדורות, לכן אברהם שהושלך לאש במסירות נפש נשארו כל זרעו לדורות מאמינים עד כדי כך שאפי' רשעים מסרו הנפש בעת שמד, משא"כ כל השאר, והדברים פשוטים. ומלמדים גם לאח"כ.

לא הבנתי דברי כבודו,
הלא הוא פרסם האמונה בכל העולם ולימדם תורה כמבו' במדרש "ואת הנפש אשר עשו בחרן" דשעבידו לאורייתא, ועל זה מסר נפשו,
למה לא נשאר מזה כלום,
אנא יבאר למה התשובה פשוטה מאין כמוה וכו'

אותו זרקו לכבשן האש ומסר נפשו, לכן נשאר בזרעו לדורות משא"כ כולם לא נזרקו לכבשן האש.
 

שלום עולם

משתמש ותיק
ברל אמר:
בכנס מחנכים לפני כ15 שנה אמר הרב שטיימן שהיכולת להנחיל הלאה את התורה לא הייתה לפני מעמד הר סיני

איני נכנס מה שאני לא יודע היטב היטב, אבל לכאורה אפשר לחלק בין נשאר האמונה בה' שברא העולם שנשאר בזרעו וכמו שראינו שאפי' רשעים מסרו נפש בכל הדורות אבל התורה אפשר להעביר אחרי שקבלוה, יתכן,
 

יהודה1

משתמש ותיק
הסיפריה התורנית אמר:
כמדוני שחז"ל קראו ע"ז את המאמר זרוק חוטרא אאוירא אעיקריה קאי
זה נאמר על הגר, ברש"י פרשת וירא. גם על הגרים ל אברהם זה מפורש?
 

עמוס חדד

משתמש רגיל
לא קראתי כל האמור לעיל ועמכם הסליחה:
אגע בגוף השאלה - מהי גירות קודם מתן תורה? לכאורה רק אמונה בא-ל אחד ותו לא. וממילא אפשר שהיו רבים שנשארו מאמינים אך אינם יהודים.
ואמנם ראיתי לעיל שהביאו כמדומה מפדר"א שחזרו לגויותם, ואפשר - שאמונה בלי מעשיםלא מחזיקה לדורות.

עוד מסופר [ואשתדל להזהר בלשוני]:
כאשר נסע הרב אפרתי עם הרב שטיינמן לצרפת שאלוהו תלמידי רבי שמואל מאי האי?
והשיב - אברהם גייר גרים והם לא נשארו כיון שלא הסכימו לקבל עליהם את מרותו של יצחק, ואמרו אברהם הוא היה מידת החסד ואילו יצחק הוא גבורה ואינו ממשיך דרכו.
[בימים אלו סיפור כזה יכול להעיר מדנים, ועל כן אבקש להתייחס רק לגופו של ענין, ותו לא, ובמידה והנושא יסטה, אמחק הודעתי זו.]
 
חלק עליון תַחתִית