'מי שבירך' ליולדת תאומות

[משה נפתלי]

נתגלגל לידי מאחד מבתי הכנסת בביתר עילית.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב
משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל
וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת־הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת
רוֹיזֶא בַּת שֶׁבַע־בְּרָכָה וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ שֶׁנּוֹלְדוּ
לָהּ בְּמַזָּל טֹוב, וְיִקָּרְאוּ שְׁמוֹתָן בְּיִשְׂרָאֵל:
הַבְּכִירָה רִבְקָה לֵאָה בַּת מַתִּתְיָהוּ
וְהַצְּעִירָה מִרְיָם גִיטְל בַּת מַתִּתְיָהוּ
בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וַאֲבִיהֶן מְבָרֵךְ אוֹתָן וְיִתֵּן
בַּעֲבוּרָן _________ שְׁקָלִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדֹושׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים
עֲלֵיהֶן לְהַחְלִימָן וּלְרַפֹּאתָן וּלְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן,
וְיִשְׁלַח לָהֶן מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן־הַשָּׁמַיִם
לְכָל־אֵבְרֵיהֶן וּלְכָל־גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל,
רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְיִזְכּוּ אֲבִיהֶן וְאִמָּן
לְגַדְּלָן לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טֹובִים, וְנֹאמַר אָמֵן.

[בשלמא]

ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)

[איש מזרע אהרן]

יעויין בסידור ווילנא שהביא מי שברך לתאומים, לתאומות ולבן ובת. צ"ע אמאי לא הוסיף לשלישיות...
ויש לדון אם אחר שקראו להן כך, אם אפשר עכשיו להפוך ולקרוא לבכירה מרים גיטל לצעירה רבקה לאה

[הצעיר שבחבורה]

יעויין בסידור ווילנא שהביא מי שברך לתאומים, לתאומות ולבן ובת. צ"ע אמאי לא הוסיף לשלישיות...
ויש לדון אם אחר שקראו להן כך, אם אפשר עכשיו להפוך ולקרוא לבכירה מרים גיטל לצעירה רבקה לאה

מי שברך לתאומות - סידור ווילנא.png

[צאנזע חסיד]

ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)

אכן, בצאנז זהו הנוסח,

בשבת השבוע (וירא) בביהמ"ד של הרבי,

היה בלעה"ר שתי זוגות תאומות...  אז שמעתי את זה גם השבת.

[עוגן]

ושמעתי מי שאמר שצ"ל: פלונית בת פלוני בצפונו ופלונית בת פלוני בדרומו.

[משה נפתלי]

סידור וילנא: וְיִקָּרֵא שְׁמָן בְּיִשְׂרָאֵל פלונית בת ר' פלוני, ופלונית בת ר' פלוני.

מאריה דאברהם! הכיצד חבר שכמותו הוציא מידו דבר מעוות?

א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.

ב. שאינו מפרש איזו מהן תיקרא כך, ואיזו – כך.

[פינחס רוזנצוויג]

ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)

אכן, בצאנז זהו הנוסח,

בשבת השבוע (וירא) בביהמ"ד של הרבי,

היה בלעה"ר שתי זוגות תאומות...  אז שמעתי את זה גם השבת.

מה שונה נוסח צאנז קוליזנבורג מנוסח וילנא?

[משה נפתלי]

ניסוחו של השפע חיים.

העתק, במטותא.
 

[בשלמא]

ניסוחו של השפע חיים.

העתק, במטותא.

הליכות חיים.PNG

[בשלמא]

א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.

כך גם אצל השפע חיים (ולזה התכוונתי שבנוסח שמע"כ הביא יש תיקוני לשון)
וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.

[משה נפתלי]

וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.

שותא דמר לא ידענא.
 

[אבי חי]

וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.

שותא דמר לא ידענא.

אם "ויקרא שמו" מתפרש על קביעת (קריאת) השם הנעשית זה עתה, וכלשון המקרא ויקרא שמו וכדו' - הרי אנו קובעים שני שמות לשתי בנות, והול"ל יקראו שמותן.

אבל אם מתפרש (כמשמעות הלשון בסוף רות) על קריאת השם מעתה ואילך, כגון שלבכירה יקרא אביה באמרו 'רבקה לאה גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙' ולצעירה 'מרים גיטל גשי הלאה' - הרי אנו מכריזים בזאת על קריאת שמה העתידית של כל אחת מהאחיות, ומתאים הלשון יקרא שמן.

[הצעיר שבחבורה]

סידור וילנא: וְיִקָּרֵא שְׁמָן בְּיִשְׂרָאֵל פלונית בת ר' פלוני, ופלונית בת ר' פלוני.

מאריה דאברהם! הכיצד חבר שכמותו הוציא מידו דבר מעוות?

א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.

ב. שאינו מפרש איזו מהן תיקרא כך, ואיזו – כך.

גם אני לכשעצמי הייתי סבור שנוסחו של מר מדוקדק יותר, ומטעם הב'.
לטעם הא' לא נתתי לבני.
ולכך לא צירפתי אלא לאחר שהוזכר, ולתועלת הרבים.

[צאנזע חסיד]

 

מה שונה נוסח צאנז קוליזנבורג מנוסח וילנא?

מה שעיינתי בהבדל בעיון קל, ששם לא מזכירים הבכירה והצעירה, ובנוסח צאנז כן.
 

[בשלמא]

וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.

שותא דמר לא ידענא.

אם "ויקרא שמו" מתפרש על קביעת (קריאת) השם הנעשית זה עתה, וכלשון המקרא ויקרא שמו וכדו' - הרי אנו קובעים שני שמות לשתי בנות, והול"ל יקראו שמותן.

אבל אם מתפרש (כמשמעות הלשון בסוף רות) על קריאת השם מעתה ואילך, כגון שלבכירה יקרא אביה באמרו 'רבקה לאה גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙' ולצעירה 'מרים גיטל גשי הלאה' - הרי אנו מכריזים בזאת על קריאת שמה העתידית של כל אחת מהאחיות, ומתאים הלשון יקרא שמן.

ויקרא שמו בישראל כנראה מתבסס בלשון מליצית מהפסוק
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל
אלא ששם משמעות הכתוב שכל הנוכחים קוראים לו בשם "חלוץ הנעל".

וכשאומרים ויקרא שמו\שמה\שמן (שפע חיים ווילנא)\שמותן (ביתר - @משה נפתלי , וכן מדיוק יותר ע"פ לשה"ק) בישראל, המשמעות בוודאי שונה (לכן החליפו מונקרא לויקרא) וכל אחד יפרש הנראה לו לנכון. 

[המצפה לישועת ה']

ויקרא שמו בישראל כנראה מתבסס בלשון מליצית מהפסוק
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל
אלא ששם משמעות הכתוב שכל הנוכחים קוראים לו בשם "חלוץ הנעל".

לענ"ד המקור הוא "וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים, אֶל-נָעֳמִי, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם; וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל" (רות ד' י"ד)