בבלאי טפשאי

נושאים שונים

פותח הנושא
מלמד להועיל
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 655
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 307 פעמים
קיבל תודה: 202 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בבלאי טפשאי

שליחה על ידי מלמד להועיל » 30 אוקטובר 2018, 23:38

כתוב בגמרא בנדרים בדף מט: שרבי זירא אומר שבבלאי טפשאי שאכלי לחמא בלחמא
ולא הבנתי למה אם הם ככה אוהבין לאכול הם נחשבים "טפשים". כל אחד וצורת האכילה שלו
וגם במאמר המוסגר כתוב בח"ח שלדבר לשון הרע על עיר או גנאי על עיר [למשל להוציא דיבה על אלו שגרים בבני ברק, או מקומות אחרים] אסור
וא"כ איך מותר להכליל ולומר על בבלאי שהם טפשאי


יוסף יוסף
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 407
הצטרף: 23 יולי 2018, 02:05
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בבלאי טפשאי

שליחה על ידי יוסף יוסף » 30 אוקטובר 2018, 23:59

לגבי השאלה השניה שלך
יש בחפץ חיים אריכות מהחוות יאיר על כל המקומות בש"ס שמובא כאלו לשונות לבאר מדוע היה מותר להם כך לומר
איני זוכר כרגע היכן בדיוק החפץ מביא אותו
הוא מציין כמה וכמה פעמים אך פעם אחת מביא באריכות
תודה ל@נדיב לב על הערתו בפרטי


מבקש אמת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 2040
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 721 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בבלאי טפשאי

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 אוקטובר 2018, 01:18

תשובת החוות יאיר סי' קנב המובאת בחפץ חיים אינה מיישבת לחלוטין את כל המקומות שמצינו בהם התבטאויות חריפות שלכאורה לא מתאימות לחכמים שדבריהם בנחת נשמעים.

השל"ה הקדוש בכללי התלמוד כלל פה קדוש כתב וז"ל:
"ויש לתמוה, דהרבה מקומות בתלמוד המקודש, מזכיר איזה זלזול שדיבר אמורא אחד לחבירו, וקשה קושיא אחת שהיא שתים. האחת, איך דיבר לו זלזול, השניה, איך כתבה הגמרא זה הלשון? דע כי צריך הענין לפרש להיות דבר טוב יוצא מהדיבור הזה, או להיפך בדבר על ענין אחר הבא לטעות, ומימי טרחתי תהלה לקל, כשמצאתי כן בגמרא לפרש על דבר טוב ועלתה בידי, והכל לפי הענין אשר מוזכר דבר זה שם. ואזכיר אחת מהנה, מה שאמרו משום דממולאי קאתיתו לא אמר דרך זלזול חס ושלום, אלא דרך חכמה ומוסר. והוא על דרך שאמרו רבותינו ז"ל )ראש השנה יח א(, על בית עלי, בזבח ובמנחה לא יכופר, אבל בתורה ובגמילות חסדים יכופר, ועל כן הוכיחו מאחר שבאתם ממולאי, צריך אתם להתבונן בתורה ביתר שאת, שלא יהיו דברים ממולאים, ובזה תתכפר. וכל כהאי גוונא ישמע חכם ויוסיף לקח"


מבקש אמת
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 2040
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 211 פעמים
קיבל תודה: 721 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בבלאי טפשאי

שליחה על ידי מבקש אמת » 31 אוקטובר 2018, 01:29

כיהודה ועוד לקרא נראה לענ"ד להוסיף שכל עיקר הקושיא נובעת מהנחה שפירוש דברי חז"ל הוא כמובנם הפשוט בלשוננו. אך הרבה פעמים המעיין יווכח לראות ששפת חז"ל אחרת היא, ולפעמים אף בדברי חז"ל עצמם מוצאים שביטוי מסויים מתפרש בכמה אופנים (למשל כשדיברו על עסק התורה שלא לשמה במקום אחד כוונתם לשם כבוד ובמקום אחר כוונתם לקנטר, ונפק"מ עצומה ביניהם, כמבואר בתוס' ברכות יז,א ובעוד מקומות). ואביא בזה כמה דוגמאות:

א. בסנהדרין צח,ב אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח, וכן באלפא ביתא דרבי עקיבא איתא לא ברא הקב"ה את עולמו אלא בשביל שירה וזמרה שנא' הוד והדר לפניו עוז ותפאת במקדשו, ובבראשית רבה אמרו בראשית ברא אלקים בשביל ביכורים שנקראו ראשית, וכן עוד על דרך זה. ופשוט שאין הכוונה כמו שמובן מפשוטם של דברים שאין שום מטרה אחרת בבריאת העולם מלבד שירה וזמרה וכו', אלא הכוונה שיש בחינה מסויימת בדברים אלו שהם עיקר הבריאה.

ב. בנדרים כה,א אמרו שקולה ציצית כנגד כל המצוות, ובספרי פרשת ראה אמרו שקולה ישיבת א"י כנגד כל המצוות שבתורה, ובב"ב ט,א אמרו שקולה צדקה כנגד כל המצוות, ובמתני' דפאה אמרו ותלמוד תורה כנגד כולם וכן עוד ע"ד זה, והרי לא יתכן שכל אחת מאלו שקולה כנגד כולן, ובודאי מי שקיים כל המצוות חוץ מציצית או צדקה אין שכרו שווה למי שקיים רק מצוות אלו בלבד ולא שאר המצוות, אלא הכוונה שיש בזה צורה של כל המצוות (עיין בספרו של הגר"ש וולבה זצ"ל המצוות השקולות שהרחיב בזה)

ג. בעירובין כב,א אמרו אין ד"ת מתקיימין אלא במי שמשים עצמו אכזרי על בניו כעורב ומביא מעשה דרב אדא בר מתנא שעזב את אשתו בלא לדאוג למזונות לילדיו, ובודאי אינו כפשוטו שהרי חייב האדם לפרנסם בחיוב כתובה (ואף כשאינו חייב מכריזים עליו שהוא אכזרי יותר מעורב, עי' כתובות מט,ב) ומצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים דוחה ת"ת, אלא הכוונה כמ"ש בארחות צדיקים שער האכזריות שמרחם על בניו יותר מדי לפנקם ומתוך כך בא לידי ביטול תורה וגזל.

להבדיל גם בימינו מוצאים ביטויים וצורות התנהגות המקובלים במקום אחד ולא במקום אחר, למשל יש מקומות שאם אדם חושב שחבירו יכול להעזר בו הוא ישאל אותו האם אפשר לעזור לו ונחשב בזה בעל חסד, ואילו במקומות אחרים נחשב כהתערבות בוטה בחיי השני, וכן יש מקומות שנהוג להתבטא בביטויים חריפים מאד כגון לקרוא לדעה משובשת "כפירה" או לדבר שמתאמצים בשבילו "מסירות נפש" או לדבר שלא מתפשרים עליו "יהרג ואל יעבור", ואילו במקום אחר יסתכלו על המתבטא כך בתמיהה, וכן ע"ז הדרך.

וממילא גם בדברי חז"ל צריך לומר שהיה מקובל בזמנם לומר "טפשאי" כשרוצים לומר שאין דעתו או מנהגו נכונים, ואין זה כמו היום שנחשב עלבון, וכן שאר כיוצא בזה.



(נ.ב. מספרים שהגיעו כמה ת"ח מסאטמר להגר"מ פיינשטיין זצ"ל להתווכח עמו על היתרו של הזרעה מלאכותית מגוי, ונתווכחו עמו זמן רב והשיב להם על כל טענותיהם, ואחר שיצאו אמר "זיי רעדן ווי עםארצות", ואח"כ כששמע שנפגעו מהביטוי אמר שאצלו "עם הארץ" זה כמו אצל הסאטמר רב "אפיקורס"...)


פרלמן משה
משתמש ותיק
Articles: 0
הודעות: 731
הצטרף: 26 יוני 2017, 14:29
נתן תודה: 201 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בבלאי טפשאי

שליחה על ידי פרלמן משה » 31 אוקטובר 2018, 13:34

אכילה שאינה מוסיפה לבריאת הגוף אינה אלא אכילת תאוה וזוהי טפשות, כך אכילת אותו דגן בב' צורות הוא לצורך תאווני.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Google [Bot] | 1 אורח