ברוב המקומות אכן היה הנוסח ולמשומדים, אבל יש סידורים קדמונים מארם צובה שגורסים למינים ויש סידורים ישנים מרומניה [כמדומני] שגורסים למלשיניםמופרך מעיקרו.
הנוסח המקורי היה למשומדים/ולמשומדים בלבד, ולית דין צריך בשש.
הצג קובץ מצורף 52242
הצג קובץ מצורף 52243
אחר שכן הסכמת כל הראשונים וכמעט כל הנוסחים, וכתבו האחרונים שהשינוי הוא משום צנזורה, שפיר צריך לומר שגם איפה שמצאנו לשון מלשינים באי אלו נוסחים קדומים, הוא משום פחד האומות.ברוב המקומות אכן היה הנוסח ולמשומדים, אבל יש סידורים קדמונים מארם צובה שגורסים למינים ויש סידורים ישנים מרומניה [כמדומני] שגורסים למלשינים
ואמר 'ולירושלם' בוי"ו הנוסף, לרמוז על ירושלים של מעלה, כמו שדרשו חז"ל: 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר', אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלם של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה. וזמש"א 'ולירושלם'.
הראשונים [שבגיעו לידינו] לא היו מבני אר"צ או רומניהאחר שכן הסכמת כל הראשונים וכמעט כל הנוסחים, וכתבו האחרונים שהשינוי הוא משום צנזורה, שפיר צריך לומר שגם איפה שמצאנו לשון מלשינים באי אלו נוסחים קדומים, הוא משום פחד האומות.
אין זה ראיה ברורה שכך גרס האר"י, כי רח"ו רק מכנה את הברכה "ולמשומדים", ויתכן שכך היה הברכה מכונה במקומואחד מחבריי עשה בענין זה רעש בזמן האחרון, והראני שכך גירסת רבינו האר"י בכתי"ק מהרח"ו המקורי...
הנידון כאן איננו איך לנהוג, אלא מה הנוסח המקורי.הראשונים [שבגיעו לידינו] לא היו מבני אר"צ או רומניה
ויל"ע אם בדבר התלוי במנהג יש לנהוג כמו הראשונים [הראשונים כתבו שבענייני מנהגים א"צ לנהוג כמו התלמוד בבלי ואם נתפשט המנהג כהירושלמי או מסכתות קטנות וכו' כך יש לנהוג]
ואי משום האחרונים, כמובן רוב ככל האחרונים ל"ג למשומדים [וביניהם רבינו הגר"א באדרת אליהו פר' בלק מהדורה ו']
יש י"ב נוסחאות מקוריות, כידוע מהאר"יהנידון כאן איננו איך לנהוג, אלא מה הנוסח המקורי.
והרוצה להתעקש, יתעקש.
צודק אם כי הנוסח הנכון היה למשומדים אל תהי תקווה (בכל הנוסחאות מזמן שמואל הקטן עד לפני 400 ש')הנוסח המקורי היה למינים ולמלשינים, והשמיטו למינים משום איבה, וו' דולמלשינים לא זזה ממקומה.
אבל כן גם הגירסא בסידור רפ"ד שמתוכו התפללאין זה ראיה ברורה שכך גרס האר"י, כי רח"ו רק מכנה את הברכה "ולמשומדים", ויתכן שכך היה הברכה מכונה במקומו
שהרי גם בכתי"ק מהרח"ו הוא מכנה את ברכת שמע קולינו בשם "ברכת אבן הרחמן", אף שכתב להדיא שהאר"י גרס "שמע קולינו ה"א אב הרחמן רחם" כו'
[למען הדיוק, האר"י לא התפלל מסידור רפ"ד, רק מהרח"ו בחר להביא נוסח האר"י בצורת הגהות על סידור זה]אבל כן גם הגירסא בסידור רפ"ד שמתוכו התפלל
מישהו יודע מה היה מנהג הגריש''א לומר?הנוסח המקורי היה למשומדים/ולמשומדים בלבד,
הגריש"א היה אבי השיטה של "נתקדשה הטעות" בכל ענייני נוסח התפילה.מישהו יודע מה היה מנהג הגריש''א לומר?
יורשה לי לדחוף גם לכאן את הידיעה שהאריז"ל התפלל ממחזור אשכנזים לפחות בחגים. ואף בימות החול כשהתפלל עם ספרדים, לא היה זה בגלל נוסחתם אלא בגלל מזמורים שנהגו להוסיף אצלם. והוא לעצמו סבר שכ"א צריך להתפלל כפי שבטו והוא היה משבט אשכנזים וע"כ נקרא "ר' יצחק לוריא אשכנזי" על שם שבטו. (כמובן שגם שם משפחתו "לוריא" אינו שם ספרדי).[למען הדיוק, האר"י לא התפלל מסידור רפ"ד, רק מהרח"ו בחר להביא נוסח האר"י בצורת הגהות על סידור זה]
כמדומה שבסידור רפ"ד שלפנינו יש הרבה שינויים ממה שידוע ממקורות אחרים [בשמונה שערים] כנוסח האר"י, ויתכן שאין זה הסידור שעליו כיון מהרח"ו
וכן לגבי ברכת על הצדיקים הנוסח שכתב מהרח"ו להגיה את הסידור הוא אותו נוסח של הסידור
ועדיין צריך אני לעיין בזה
אולי מכאן הנוסח שאין לו שום פירוש ע''ד הדקדוק אב הרחמן שמע קולינו ה' אלוקינו.אין זה ראיה ברורה שכך גרס האר"י, כי רח"ו רק מכנה את הברכה "ולמשומדים", ויתכן שכך היה הברכה מכונה במקומו
שהרי גם בכתי"ק מהרח"ו הוא מכנה את ברכת שמע קולינו בשם "ברכת אבן הרחמן", אף שכתב להדיא שהאר"י גרס "שמע קולינו ה"א אב הרחמן רחם" כו'
זה נכון לגבי התפילות עם הפיוטים אבל רוב ככל התפילה הייתה בנוסח ספרדי רפ"ד וכתוב בהקדמה לשעה"כ שלכל שבט יש נוסח ושער משלו אבל השער הי"ג הוא סדר תפילת מורי כמפורש בדף נב ולכן גדולי החסידות שיינו כ"א כהבנתו ומה שמצאו בכתביו לשנות מנוסח אשכנז הקדמון(רק שלא היה להם את השמונה שערים המדויקים)יורשה לי לדחוף גם לכאן את הידיעה שהאריז"ל התפלל ממחזור אשכנזים לפחות בחגים. ואף בימות החול כשהתפלל עם ספרדים, לא היה זה בגלל נוסחתם אלא בגלל מזמורים שנהגו להוסיף אצלם. והוא לעצמו סבר שכ"א צריך להתפלל כפי שבטו והוא היה משבט אשכנזים וע"כ נקרא "ר' יצחק לוריא אשכנזי" על שם שבטו. (כמובן שגם שם משפחתו "לוריא" אינו שם ספרדי).
וע"כ יש מתרצים שהכוונות בשער הכוונות נכתבו עבור תלמידו הספרדי המהרח"ו שלא התפלל בנוסח אשכנז כמו רבו בגלל שהיה צריך להתפלל עם שבט הספרדים כנ"ל
האריז"ל התפלל ממחזור אשכנזי שנוסחתו אשכנז גם בתפילות וגם בפיוטים.זה נכון לגבי התפילות עם הפיוטים אבל רוב ככל התפילה הייתה בנוסח ספרדי רפ"ד וכתוב בהקדמה לשעה"כ שלכל שבט יש נוסח ושער משלו אבל השער הי"ג הוא סדר תפילת מורי כמפורש בדף נב ולכן גדולי החסידות שיינו כ"א כהבנתו ומה שמצאו בכתביו לשנות מנוסח אשכנז הקדמון(רק שלא היה להם את השמונה שערים המדויקים)
הערת אגב מה שברור לכל מבין שנוסח אשכנז אינו מה שנקרא היום נוסח אשכנז וודאי שלא מה שנקרא נוסח ספרד וגם הנוסח הספרדי הקלאסי אינו המקורי אלא עם שינויי הבא"ח לפי קבלת האר"י ואכמ"ל
החיד"א מביא את זה בשם "גורי האר"י"שער הי"ג לא כתוב במהרח"ו אלא חידוש חסידי מאוחר.
כת' הר"י צמח תלמיד מהרח"ו בס' זר זהב: 'מאחר שאין לנו בירור איזה מספרד ואיזה מקטלוניה וכדומה, יכול כל אדם לאחוז בסדר שכתב הרב זלה"ה שהוא היותר ברור ונכון ומסודר באמיתות".אבל במהרח"ו כתוב שיש רק יב שערים, ואם כן הוא סובר שאין יג אלא יב.