ברכת המצוות עובר לעשייתן האם צריך שכל הברכה תהיה תחילה

[דוד חיים]

קיי"ל בפסחים ז, ב דברכת המצוות מברכים עובר לעשייתן, ומסברא נראה פשוט שיש צורך שכל הברכה תהיה קודם.
ויש להעיר לפי"ז דהנה הרא"ש בשבת קלז, ב ביאר הטעם דמברכים ברכת אקב"ו להכניסו אחר המילה דכיון שכל שמל ולא פרע כאילו לא מל עדיין הוי עובר לעשייתן, וכך פסק בשו"ע יו"ד הלכות מילה, ויש להעיר דהנה כמדומה שהמוהלים עושים את הפריעה מיד אחר המילה, ולא מחכים עד שיגמור את ברכתו, וא"כ עדיין ל"ה עובר לעשייתן.
והיודע בה דברים שכמ"ה.

[השפל באמת]

לא בדקתי אף פעם במילה, אך יתכן שרק עושים את החתך ללא הפריעה ודומה להנחת התפילין במקומם והידוק הרצועה כמעט לגמרי עד הברכה, ולהיפך הוא רק הידור ב"עובר לעשייתם" וכידוע שמעוררים בתפילין שלא ישלים ההידוק לפני סוף הברכה.

[דוד חיים]

לא בדקתי אף פעם במילה, אך יתכן שרק עושים את החתך ללא הפריעה

אכן, אך כמדומה שמיד עושים את הפריעה וכנ"ל, ולא מפסיקים זמן של אמירת הברכה ביניהם.

[דוד חיים]

הרא"ש בשבת קלז, ב ביאר הטעם דמברכים ברכת אקב"ו להכניסו אחר המילה דכיון שכל שמל ולא פרע כאילו לא מל עדיין הוי עובר לעשייתן,

עוד יש להעיר דהנה בברכת הגר מבואר גם בתוס' שם שמברך אחר המילה, ושם שייך רק הטפה וכמש"כ הרמב"ן שם דזה הטעם דבברכת הגרים הוסיפו דווקא דבר זה, וא"כ כאן ל"ש תי' הרא"ש.

[כמעיין המתגבר]

קיי"ל בפסחים ז, ב דברכת המצוות מברכים עובר לעשייתן, ומסברא נראה פשוט שיש צורך שכל הברכה תהיה קודם.
ויש להעיר לפי"ז דהנה הרא"ש בשבת קלז, ב ביאר הטעם דמברכים ברכת אקב"ו להכניסו אחר המילה דכיון שכל שמל ולא פרע כאילו לא מל עדיין הוי עובר לעשייתן, וכך פסק בשו"ע יו"ד הלכות מילה, ויש להעיר דהנה כמדומה שהמוהלים עושים את הפריעה מיד אחר המילה, ולא מחכים עד שיגמור את ברכתו, וא"כ עדיין ל"ה עובר לעשייתן.
והיודע בה דברים שכמ"ה.

ראשית זה מחלוקת גדולה אם אפשר לברך אף לאחר הברית, וזה מה שכתבתי בזה.
 

אם ברכת להכניסו בבריתו וכו' היא קודם המילה או לאחריה- הטור והב''י בסעיף א בד''ה ורשב''ם, הביאו מחלוקת בזה, והשו''ע כתב על פי דברי הרא''ש שיברך אחר המילה וקודם הפריעה, ויש להעיר דמדברי הרז''ה שהובאו בר''ן בשבת קנו ד''ה אבל יש, מוכח דס''ל שמברך קודם, וכ''כ היראים בסי' תב אות כ, בשם רש''י שמברך קודם המילה, וכתב דנראין דברי רש''י, ע''כ, ואפשר דהוא ט''ס ביראים וצ''ל רשב''ם כיון שהפוסקים ותוס' לא הזכירו כן בשם רש''י אלא בשם רשב''ם, ובתשובות הגאונים שערי תשובה סי' קצו, כתב רב האי דאם נתעכב ולא בירך לפני המילה יכול לברך קודם שפרע דחשיב עובר לעשייתן, ע''כ, ומבואר מדבריו דס''ל דבין אם מברך קודם המילה ובין קודם הפריעה שפיר דמי אלא שמוטב לברך קודם המילה, והמנהיג בהל' מילה סי' קכג, הביא את המחלוקת והביא דמנהג העיר פאס לברך לפני, ע''כ, והאשכול בהל' מילה ד''ה ברכות (קז:), כתב דבה''ג כתב דמקדים ברכת המל לברכת להכניסו, והכי שדר רב שר שלום דהכי נהוג בשתי הישיבות דאבי הבן מברך אחר המילה ומאידך הרי''ף בתשובה כתב דמברך קודם המילה ולא מהני לברך קודם הפריעה דחשיב כאילו כבר מל, ע''כ מהאשכול, והמנהיג שם, כתב דמברכים לאחר המילה וכן המנהג בב' הישיבות, ע''כ.

1378 עמודים

ספר אור חדש.pdf

לגוף שאלתך לכתחילה ודאי עדיף אבל בדיעבד יש לדון, דהא אם כבר פרעו לאחר שאמר חצי ברכה האם נימא ליה שלא יסיים? אולי זה דומה לתפילה שהתחיל לפני השקיעה וסיים לאחריה, ואביא מה שכתבתי בזה. ומ''מ מרוב הספיקות יש להקל אבל לכתחילה טוב להחמיר.

עד מתי אפשר להתפלל מנחה וכן אם התחיל קודם הזמן אם יכול לסיים לאחר הזמן- המשנ''ב בסעיף א בס''ק יד, נקט בפשיטות דצריך לגמור התפילה קודם שיעבור זמן תפילה, וזה אינו, דהאשכול בליקוטים מהל' תפילה ד''ה ונשאל (לט:), הביא תשובת רב האי ורב שרירא שכתבו להדיא דאף אם יודע שיעבור הזמן עד שיתפלל יתפלל ויגמור אפי' בלילה וכן כתבו גבי חזרת הש"צ, וכתבו דהכין מנהגא דרבנן כד דחקא העת, ע''כ, והכי נקטינן.   ולגבי אם אפשר להתחיל להתפלל בבין השמשות, המשנ''ב הביא בזה מחלוקת אחרונים, אמנם בתשובה הנ''ל מוכח להדיא דשרי להתחיל אף סמוך לצאת הכוכבים ולסיים בלילה, מלבד בערבי שבת יו''ט דצריך לסיים קודם צאת הכוכבים ועל כן אם אין לו פנאי יתפלל הביננו ואם אין לו פנאי כלל יתפלל ג' ראשונות בלבד, ע''כ מהתשובה הנ''ל, וכן משמע מדברי האשכול שם בד''ה מאן (מ.), דשרי להתפלל עד צאת הכוכבים, וכך יש לנהוג דאין לנו אלא דברי הגאונים.

 

[יעקב לב]

קיי"ל בפסחים ז, ב דברכת המצוות מברכים עובר לעשייתן, ומסברא נראה פשוט שיש צורך שכל הברכה תהיה קודם.
ויש להעיר לפי"ז דהנה הרא"ש בשבת קלז, ב ביאר הטעם דמברכים ברכת אקב"ו להכניסו אחר המילה דכיון שכל שמל ולא פרע כאילו לא מל עדיין הוי עובר לעשייתן, וכך פסק בשו"ע יו"ד הלכות מילה, ויש להעיר דהנה כמדומה שהמוהלים עושים את הפריעה מיד אחר המילה, ולא מחכים עד שיגמור את ברכתו, וא"כ עדיין ל"ה עובר לעשייתן.
והיודע בה דברים שכמ"ה.

וביותר יוקשה איך זה מתבצע פרקטית ע"פ מ"ש ב'אות שלום' בשם התשב"ץ לברך 'על המילה' בשעת החיתוך, דעובר לעשייתן (דברכת על המילה) הוא סמוך להפריעה, דהיא העיקר. וכן (יש) נוהגין למעשה. 

[משה נפתלי]

לברך 'על המילה' בשעת החיתוך. 

כלום מותר לעשות שום מעשה בשעה שמברכים ברכה?
 

[חימקו]

לברך 'על המילה' בשעת החיתוך. 

כלום מותר לעשות שום מעשה בשעה שמברכים ברכה?
 

ראה משנ"ב סג, יט.

[יחיה]

קיי"ל בפסחים ז, ב דברכת המצוות מברכים עובר לעשייתן, ומסברא נראה פשוט שיש צורך שכל הברכה תהיה קודם.
ויש להעיר לפי"ז דהנה הרא"ש בשבת קלז, ב ביאר הטעם דמברכים ברכת אקב"ו להכניסו אחר המילה דכיון שכל שמל ולא פרע כאילו לא מל עדיין הוי עובר לעשייתן, וכך פסק בשו"ע יו"ד הלכות מילה, ויש להעיר דהנה כמדומה שהמוהלים עושים את הפריעה מיד אחר המילה, ולא מחכים עד שיגמור את ברכתו, וא"כ עדיין ל"ה עובר לעשייתן.
והיודע בה דברים שכמ"ה.

שו"ת אגרות משה - יורה דעה חלק א סימן קנה:

ומצד ברכת להכניסו, הנה דעת ר"ת והרמב"ם והר"ן ועוד ראשונים שברכה זו א"צ עובר לעשייתן, אך לעצת הרא"ש, שכן איתא גם בש"ע, שיברך בין חתוך לפריעה, הא ג"כ המוהל אסור לו לחכות בהפריע' עד שיברך אבי הבן בט"ז /יו"ד/ סי' רס"ה סוף סק"א, אלא הוא רק שהתחלת הברכה יהיה עובר לעשייתן, וזה יכול גם כשחותך המוהל בב"א, כשיתחיל תיכף אחר ברכת המוהל, שתהיה התחלתו קודם גמר החתוך...

[יעקב לב]

לברך 'על המילה' בשעת החיתוך. 

כלום מותר לעשות שום מעשה בשעה שמברכים ברכה?

ראה משנ"ב סג, יט.

ולכאורה כן אתה מוצא בברכות המצוות גופא, בשו"ע הרב סי' ח סעיף ב.
(אף שאולי יש לדחוק שששם הוא בהפסק מפעולת עטיפתו למשך זמן הברכה). 
 

[איש מזרע אהרן]

כלום מותר לעשות שום מעשה בשעה שמברכים ברכה?

בברכת המצוות של ברכת כהנים מסתובבים לקהל באמצע הברכה

[פראנק]

להסתובב לא נחשב מעשה.