המצפה לישועת ה'
משתמש ותיק
האם אי אמירת תיקון חצות (תיקון רחל), בשנה השביעית בארצינו הקדושה, היא שיטה מוסכמת, או שיש בזה שיטות.
נשמח כולנו לשמוע מקורות וציטוטים.
נשמח כולנו לשמוע מקורות וציטוטים.
אגב, יש לשון דומה בא' מספרי הרמח"ל, כמדומה בדרך ה', שכותב כעי"ז.לענין אמר:ארבע תפלות ביום, שחרית מנחה ערבית וחצות
המצפה לישועת ה' אמר:אגב, יש לשון דומה בא' מספרי הרמח"ל, כמדומה בדרך ה', שכותב כעי"ז.לענין אמר:ארבע תפלות ביום, שחרית מנחה ערבית וחצות
בשובה ונחת אמר:הלא בכיה [או: דאגה] על חורבן ביהמ"ק בשעות שמשתנה הלילה, ואולי היינו חצות (עי' מג"א ומחה"ש), הוא דין מפורש בש"ע סימן א' ומקורו מהרא"ש בברכות.
ולזה די בפרק אחד, על נהרות בבל או מזמור לאסף וכדו'.
וזה דין מפורש דכן ראוי לירא שמים לעשות, ואין מקורו דוקא ע"פ הסוד וכדו'.
וא"כ מי שנוהג לעשות כן עפ"ד הש"ע, פשוט שיש לו לומר אף בשנת השמיטה, דלכו"ע בנגלה אין חילוק בין שמיטה לשאר שנים. אלא דכהיום רובא דאינשי העושים תיקון חצות עושים כן משום דברי המקובלים, ומסתמא טענתם דהם אמרו והם אמרו.
אך מלבד הסוגיא של דברי הפוסקים והמקובלים שפסק במשנ"ב סי' כה מהכנה"ג דאזלי' בתר הפוסקים, ג"כ בין המקובלים אי"ז מבואר להדיא בדברי האר"י, ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים (כמובן אינני מדבר למקובלים עצמם, דתלמידי הקד' הרש"ש נינהו, אלא לכולי עלמא שמקפידין בזה משום דברי המקובלים, והם עצמם רק מקבלים).
כיון שמדובר בסוגיא התלוי' בעניני 'סוד', מובן בהחלט שההכרעה בזה מסורה בידי חכמי הקבלה.בשובה ונחת אמר:ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים
לבי במערב אמר:וכ"כ ב'ים החכמה' הנסמן לעיל.
כיון שמדובר בסוגיא התלוי' בעניני 'סוד', מובן בהחלט שההכרעה בזה מסורה בידי חכמי הקבלה.בשובה ונחת אמר:ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים
וכשם שאזלינן בתר המשנ"ב (למשל), אף כשנטה [ב'לו יצויר'...] מדברי השו"ע והרמ"א, לפי שהוא בתראה - כ"ה בנדו"ד (מלבד כל המצוטט ב'ים החכמה' שם אודות מעלת הרש"ש וסמכות דבריו בקבלה).
כותב המאמרים בהמשכים הלא הוא המשפיע הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א מחבר סדרת הספרים "משנת ברסלב לעובדא ולמעשה", "שיחות חברים" ועו"ס.אבר כיונה אמר:ועוד מאמר בהמשכים (שאני לא יודע מי כתבו) בקבצים המצורפים:
קרני אור - וירא תשפ''ב - תיקון רחל בשמיטה - ב.pdf
כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".לענין אמר:אומרים תיקון חצות בגלל ירידת המלכות לבי"ע.
האמנם בחב"ד קיבלו את דבריו בצורה מוחלטת כמו שמובא שם?לבי במערב אמר:'ים החכמה' שם אודות מעלת הרש"ש וסמכות דבריו בקבלה
ועל אותו 'עסק גדול' הוא הנדון (כי מצד עצם הענין ה'פשטני', ניתן לקיימו אף בשנת השמיטה).שראלטשיק אמר:רק בסוד עשוי עסק גדול מזה
לא 'בצורה מוחלטת', אך בהחלט ראו את דבריו כמוסמכים (דבר שאינו מצוי ביחס לבני־דורו).אבר כיונה אמר:האמנם בחב"ד קיבלו את דבריו בצורה מוחלטת כמו שמובא שם?
המצפה לישועת ה' אמר:כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".
כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
מה המקורות?לבי במערב אמר:לא 'בצורה מוחלטת', אך בהחלט ראו את דבריו כמוסמכים (דבר שאינו מצוי ביחס לבני־דורו).
מן הסתם יוצאים ידי חובה גם בדברי געגועים למקדש ובתפילה על זה (ולאו דווקא בדברי קינה כבתיקון רחל), ואת זה יש גם בתיקון לאה.בשובה ונחת אמר:אגב הנושא הנ"ל, ברצוני לעורר נקודה נוספת.
הלא בכיה [או: דאגה] על חורבן ביהמ"ק בשעות שמשתנה הלילה, ואולי היינו חצות (עי' מג"א ומחה"ש), הוא דין מפורש בש"ע סימן א' ומקורו מהרא"ש בברכות.
ולזה די בפרק אחד, על נהרות בבל או מזמור לאסף וכדו'.
וזה דין מפורש דכן ראוי לירא שמים לעשות, ואין מקורו דוקא ע"פ הסוד וכדו'.
וא"כ מי שנוהג לעשות כן עפ"ד הש"ע, פשוט שיש לו לומר אף בשנת השמיטה, דלכו"ע בנגלה אין חילוק בין שמיטה לשאר שנים. אלא דכהיום רובא דאינשי העושים תיקון חצות עושים כן משום דברי המקובלים, ומסתמא טענתם דהם אמרו והם אמרו.
אך מלבד הסוגיא של דברי הפוסקים והמקובלים שפסק במשנ"ב סי' כה מהכנה"ג דאזלי' בתר הפוסקים, ג"כ בין המקובלים אי"ז מבואר להדיא בדברי האר"י, ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים (כמובן אינני מדבר למקובלים עצמם, דתלמידי הקד' הרש"ש נינהו, אלא לכולי עלמא שמקפידין בזה משום דברי המקובלים, והם עצמם רק מקבלים).
אכן, וכפי שציינתי.בשובה ונחת אמר:זה הלא חידוש
שם אין כתוב כן אבל הוא בגרא במקום אחר מובא בספר "ערכי תורת הגר''א ולא הצלחתי להעלותפראנק אמר:המצפה לישועת ה' אמר:אגב, יש לשון דומה בא' מספרי הרמח"ל, כמדומה בדרך ה', שכותב כעי"ז.לענין אמר:ארבע תפלות ביום, שחרית מנחה ערבית וחצות
הגרא באמרי נואם תפילת השחר
לא זכיתי להבין להכין מעכ"ת חותר.בשובה ונחת אמר:מדוע הינך מתקשה בזה רק לגבי תיקון חצות, הלא כל התורה כולה מוסברת ומבוארת הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר, והטעמים ע"פ נסתר - כהיום - הינם מפורסמים לכל [וע"ז אמרו: אכשור דרא - בתמיהא], וא"כ כל העושה אדעתא דרבנן קעביד.המצפה לישועת ה' אמר:כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".
כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
תפוס לשון אחרון.המצפה לישועת ה' אמר:לא זכיתי להבין להכין מעכ"ת חותר.בשובה ונחת אמר:מדוע הינך מתקשה בזה רק לגבי תיקון חצות, הלא כל התורה כולה מוסברת ומבוארת הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר, והטעמים ע"פ נסתר - כהיום - הינם מפורסמים לכל [וע"ז אמרו: אכשור דרא - בתמיהא], וא"כ כל העושה אדעתא דרבנן קעביד.המצפה לישועת ה' אמר:כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".
כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
האם באת לומר שכל מצוה שיהודי מקיים רק מפני המימד ה'נסתר' שבה יש בה חסרון בעצם מהותה, (ולא רק ב'תיקון חצות'), או שמא באת לומר להיפך, שעצם הקיום מפני כל סיבה שהיא יש בו מעלה גדולה, ומתקיים בזה כל המימדים הקיימים, בין בנגלה ובין בנסתר.
ועליה אני דן.בשובה ונחת אמר:תפוס לשון אחרון.
וכוונתי לומר דכיון דכהיום כמעט בכל מצוה מתפרסם ענינה ע"פ סוד, ורבים עושים המצוה (גם?!) משום כך, קשה לומר שאין בזה קיום הנצרך ע"פ פשט, ומסתמא שייך לומר בזה דכל העושה אדעתא דרבנן קעביד. [ולהיפך מצינו דשייך לומר דעושה המצוה ע"ד המכוונים או העושים לשמה, ויש בזה ג"כ איזה קיום ע"פ סוד].
אבל אין שם אבלות על החורבןתרופת_פלא אמר:ע"י 'תיקון לאה' יקיים דברי השו"ע
מה אתה אומר על זה -אבר כיונה אמר:אבל אין שם אבלות על החורבןתרופת_פלא אמר:ע"י 'תיקון לאה' יקיים דברי השו"ע
הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱ'לֹהֶיךָ:
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱ'לֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
...
אוֹמְרָה לְאֵ'ל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱ'לֹהֶיךָ:
...
שָׁפְטֵנִי אֱ'לֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי:
כִּי אַתָּה אֱ'לֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
כתוב ד' זמנים ולא ד' תפילות !פראנק אמר:Screenshot_20211114-212606_HebrewBooksorg Mobile (Alpha).jpgמלך הבשן אמר:שם אין כתוב כן אבל הוא בגרא במקום אחר מובא בספר "ערכי תורת הגר''א ולא הצלחתי להעלותפראנק אמר:הגרא באמרי נואם תפילת השחר