'תיקון חצות' בשנת השמיטה בארץ הקודש

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
האם אי אמירת תיקון חצות (תיקון רחל), בשנה השביעית בארצינו הקדושה, היא שיטה מוסכמת, או שיש בזה שיטות.

נשמח כולנו לשמוע מקורות וציטוטים.
 

אבר כיונה

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • קרני אור - חיי שרה תשפ''ב - תיקון חצות בשמיטה - ג.pdf
    5.3 MB · צפיות: 3
  • קרני אור - לך לך תשפ''ב - תיקון רחל בשמיטה - א.pdf
    4.8 MB · צפיות: 5
  • קרני אור - תולדות תשפ''ב - תיקון רחל בשמיטה - ד.pdf
    4.9 MB · צפיות: 5

לענין

משתמש ותיק
הנקודה היא שבבית מדרשו של הרש"ש אומרים תיקון חצות בגלל ירידת המלכות לבי"ע, ובברסלב זה פשוט המהות, חלק מהעבודה (שו"ר בזה בקבצים הנפלאים שצירפו).
כשהיו מבררים אצל מוהרא"ש על בחור בשביל שידוכים, הוא היה עונה 'מתפלל יפה מאד ארבע תפלות ביום, שחרית מנחה ערבית וחצות'...
מסתמא זה הסיבה (בעומק) שעומדת מאחורי מה שבברסלב אומרים גם בשבת תיקון לאה.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
אגב הנושא הנ"ל, ברצוני לעורר נקודה נוספת.
הלא בכיה [או: דאגה] על חורבן ביהמ"ק בשעות שמשתנה הלילה, ואולי היינו חצות (עי' מג"א ומחה"ש), הוא דין מפורש בש"ע סימן א' ומקורו מהרא"ש בברכות.
ולזה די בפרק אחד, על נהרות בבל או מזמור לאסף וכדו'.
וזה דין מפורש דכן ראוי לירא שמים לעשות, ואין מקורו דוקא ע"פ הסוד וכדו'.
וא"כ מי שנוהג לעשות כן עפ"ד הש"ע, פשוט שיש לו לומר אף בשנת השמיטה, דלכו"ע בנגלה אין חילוק בין שמיטה לשאר שנים. אלא דכהיום רובא דאינשי העושים תיקון חצות עושים כן משום דברי המקובלים, ומסתמא טענתם דהם אמרו והם אמרו.
אך מלבד הסוגיא של דברי הפוסקים והמקובלים שפסק במשנ"ב סי' כה מהכנה"ג דאזלי' בתר הפוסקים, ג"כ בין המקובלים אי"ז מבואר להדיא בדברי האר"י, ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים (כמובן אינני מדבר למקובלים עצמם, דתלמידי הקד' הרש"ש נינהו, אלא לכולי עלמא שמקפידין בזה משום דברי המקובלים, והם עצמם רק מקבלים).
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
הלא בכיה [או: דאגה] על חורבן ביהמ"ק בשעות שמשתנה הלילה, ואולי היינו חצות (עי' מג"א ומחה"ש), הוא דין מפורש בש"ע סימן א' ומקורו מהרא"ש בברכות.
ולזה די בפרק אחד, על נהרות בבל או מזמור לאסף וכדו'.
וזה דין מפורש דכן ראוי לירא שמים לעשות, ואין מקורו דוקא ע"פ הסוד וכדו'.
וא"כ מי שנוהג לעשות כן עפ"ד הש"ע, פשוט שיש לו לומר אף בשנת השמיטה, דלכו"ע בנגלה אין חילוק בין שמיטה לשאר שנים. אלא דכהיום רובא דאינשי העושים תיקון חצות עושים כן משום דברי המקובלים, ומסתמא טענתם דהם אמרו והם אמרו.
אך מלבד הסוגיא של דברי הפוסקים והמקובלים שפסק במשנ"ב סי' כה מהכנה"ג דאזלי' בתר הפוסקים, ג"כ בין המקובלים אי"ז מבואר להדיא בדברי האר"י, ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים (כמובן אינני מדבר למקובלים עצמם, דתלמידי הקד' הרש"ש נינהו, אלא לכולי עלמא שמקפידין בזה משום דברי המקובלים, והם עצמם רק מקבלים).

ראיתי באיזה מקום (לא זוכר איפה) שהרב יעקב הלל כותב שגם בימים שלא אומרים (ע"פ הסוד) תיקון רחל - צריך (ע"פ הפשט) להתפלל ו/או להיות מיצר ודואג על החורבן, ולכן להגיד איזו קינה וכדו' אבל לא מהמזמורים של תיקון רחל
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וכ"כ ב'ים החכמה' הנסמן לעיל.
 
בשובה ונחת אמר:
ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים
כיון שמדובר בסוגיא התלוי' בעניני 'סוד', מובן בהחלט שההכרעה בזה מסורה בידי חכמי הקבלה.
וכשם שאזלינן בתר המשנ"ב (למשל), אף כשנטה [ב'לו יצויר'...] מדברי השו"ע והרמ"א, לפי שהוא בתראה - כ"ה בנדו"ד (מלבד כל המצוטט ב'ים החכמה' שם אודות מעלת הרש"ש וסמכות דבריו בקבלה).
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וכ"כ ב'ים החכמה' הנסמן לעיל.
 
בשובה ונחת אמר:
ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים
כיון שמדובר בסוגיא התלוי' בעניני 'סוד', מובן בהחלט שההכרעה בזה מסורה בידי חכמי הקבלה.
וכשם שאזלינן בתר המשנ"ב (למשל), אף כשנטה [ב'לו יצויר'...] מדברי השו"ע והרמ"א, לפי שהוא בתראה - כ"ה בנדו"ד (מלבד כל המצוטט ב'ים החכמה' שם אודות מעלת הרש"ש וסמכות דבריו בקבלה).

אין אנו דנין בסוגיא התלוי סוד 

דברים הללו הם פשוטים לכל בר דעת שצריך לקונן על חורבן ירושלים תמיד וכן הוא בנגלה בגמ' ושו"ע לא קשיר כלל לסוד, רק בסוד עשוי עסק גדול מזה (גם בש"ס עשו עסק ולכן שמו אותו כבר במשנה ראשונה בש"ס ומיד בתחילת הגמ' ועוד מקומות).

ויותר נכון לאמר שהיות אין אנו מדברים בענין "הלכה פסוקה" והגם שכתוב בשו"ע אין כאן הלכה רק הנהגה הראוי לכל יר"ש, יש לאמר שמי שנוהג ע"פ קבלה ובפרט שהוא מכוון כוונתיהם שיכול לסמוך עליהם בזה, ואין כאן "ביטל" של איזה דבר שאסור לבטל. 
 

נפתולי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
ועוד מאמר בהמשכים (שאני לא יודע מי כתבו) בקבצים המצורפים:
קרני אור - וירא תשפ''ב - תיקון רחל בשמיטה - ב.pdf
כותב המאמרים בהמשכים הלא הוא המשפיע הרה"ח ר' יעקב נתן אנשין שליט"א מחבר סדרת הספרים "משנת ברסלב לעובדא ולמעשה", "שיחות חברים" ועו"ס.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענין אמר:
אומרים תיקון חצות בגלל ירידת המלכות לבי"ע.
כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".

כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
רק בסוד עשוי עסק גדול מזה
ועל אותו 'עסק גדול' הוא הנדון (כי מצד עצם הענין ה'פשטני', ניתן לקיימו אף בשנת השמיטה).

 
אבר כיונה אמר:
האמנם בחב"ד קיבלו את דבריו בצורה מוחלטת כמו שמובא שם?
לא 'בצורה מוחלטת', אך בהחלט ראו את דבריו כמוסמכים (דבר שאינו מצוי ביחס לבני־דורו).
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".

כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.

מדוע הינך מתקשה בזה רק לגבי תיקון חצות, הלא כל התורה כולה מוסברת ומבוארת הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר, והטעמים ע"פ נסתר - כהיום - הינם מפורסמים לכל [וע"ז אמרו: אכשור דרא - בתמיהא], וא"כ כל העושה אדעתא דרבנן קעביד.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לא 'בצורה מוחלטת', אך בהחלט ראו את דבריו כמוסמכים (דבר שאינו מצוי ביחס לבני־דורו).
מה המקורות?
זה הלא חידוש, כי בחב"ד לא הקפידו שלא להביא אפי' מתלמידי/כתבי האר"י שלא עברו אצל מהרח"ו, כהמשנת חסידים [שאף סמכו עליו ביותר] ותלמידי מהר"י סרוג, ובאופן כללי קבלת חכמי אירופא (כהשל"ה ודומיו) שקיבלה הרבה מהעמק המלך והרמ"ע מפאנו.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
אגב הנושא הנ"ל, ברצוני לעורר נקודה נוספת.
הלא בכיה [או: דאגה] על חורבן ביהמ"ק בשעות שמשתנה הלילה, ואולי היינו חצות (עי' מג"א ומחה"ש), הוא דין מפורש בש"ע סימן א' ומקורו מהרא"ש בברכות.
ולזה די בפרק אחד, על נהרות בבל או מזמור לאסף וכדו'.
וזה דין מפורש דכן ראוי לירא שמים לעשות, ואין מקורו דוקא ע"פ הסוד וכדו'.
וא"כ מי שנוהג לעשות כן עפ"ד הש"ע, פשוט שיש לו לומר אף בשנת השמיטה, דלכו"ע בנגלה אין חילוק בין שמיטה לשאר שנים. אלא דכהיום רובא דאינשי העושים תיקון חצות עושים כן משום דברי המקובלים, ומסתמא טענתם דהם אמרו והם אמרו.
אך מלבד הסוגיא של דברי הפוסקים והמקובלים שפסק במשנ"ב סי' כה מהכנה"ג דאזלי' בתר הפוסקים, ג"כ בין המקובלים אי"ז מבואר להדיא בדברי האר"י, ומה מקום יש לזה למול דברי הפוסקים (כמובן אינני מדבר למקובלים עצמם, דתלמידי הקד' הרש"ש נינהו, אלא לכולי עלמא שמקפידין בזה משום דברי המקובלים, והם עצמם רק מקבלים).
מן הסתם יוצאים ידי חובה גם בדברי געגועים למקדש ובתפילה על זה (ולאו דווקא בדברי קינה כבתיקון רחל), ואת זה יש גם בתיקון לאה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
זה הלא חידוש
אכן, וכפי שציינתי.

התייחסות מפורשת אין (ככל הידוע לי), אך הוא דבר הלמד מענינו בהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב מליובאוויטש נ"ע (על גליון סדור 'תורה אור' שלו), וכפי שציין ב'ים החכמה' שם.
הגהות אדנ''ע בסי' תו''א.JPG הגהת אדנ''ע בסי' תו''א.JPG

- 'ידוע' זה אינו ממסורת אדמו"רי חב"ד, שהשמ"ש הגיע לידם רק בדורו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע... אלא ע"פ דברי הרש"ש.

יש לזכור כי רבים מכתבי הרש"ש לא היו בידי כ"ק אדמו"רי חב"ד (ראה למשל באג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ג ס"ע תקמד. ח"ד ע' יא).
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

מלך הבשן

משתמש רגיל
פראנק אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
לענין אמר:
ארבע תפלות ביום, שחרית מנחה ערבית וחצות
אגב, יש לשון דומה בא' מספרי הרמח"ל, כמדומה בדרך ה', שכותב כעי"ז.



הגרא באמרי נואם תפילת השחר 
שם אין כתוב כן אבל הוא בגרא במקום אחר מובא בספר "ערכי תורת הגר''א ולא הצלחתי להעלות
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשובה ונחת אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".

כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
מדוע הינך מתקשה בזה רק לגבי תיקון חצות, הלא כל התורה כולה מוסברת ומבוארת הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר, והטעמים ע"פ נסתר - כהיום - הינם מפורסמים לכל [וע"ז אמרו: אכשור דרא - בתמיהא], וא"כ כל העושה אדעתא דרבנן קעביד.
לא זכיתי להבין להכין מעכ"ת חותר.
האם באת לומר שכל מצוה שיהודי מקיים רק מפני המימד ה'נסתר' שבה יש בה חסרון בעצם מהותה, (ולא רק ב'תיקון חצות'), או שמא באת לומר להיפך, שעצם הקיום מפני כל סיבה שהיא יש בו מעלה גדולה, ומתקיים בזה כל המימדים הקיימים, בין בנגלה ובין בנסתר.

 
 

פראנק

משתמש ותיק
מלך הבשן אמר:
פראנק אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, יש לשון דומה בא' מספרי הרמח"ל, כמדומה בדרך ה', שכותב כעי"ז.



הגרא באמרי נואם תפילת השחר 
שם אין כתוב כן אבל הוא בגרא במקום אחר מובא בספר "ערכי תורת הגר''א ולא הצלחתי להעלות
Screenshot_20211114-212606_HebrewBooksorg Mobile (Alpha).jpg
 
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
בשובה ונחת אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
כעין מה שהעירו לעיל, יש לדון אם יהודי שאומר 'תיקון חצות' רק מפני הענין הנ"ל של תורת הנסתר, האם מקיים בכך את ההלכה בשו"ע (א' ג') "ראוי לכל ירא שמים, שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש".

כמובן שבעומק שני הענינים כרוכים ומשולבים זב"ז, אך כשהעסק הינו רק מהמימד הנסתר, ולא מהפן הפשטני, יש בכך לכאורה קצת חסרון.
מדוע הינך מתקשה בזה רק לגבי תיקון חצות, הלא כל התורה כולה מוסברת ומבוארת הן ע"פ נגלה והן ע"פ נסתר, והטעמים ע"פ נסתר - כהיום - הינם מפורסמים לכל [וע"ז אמרו: אכשור דרא - בתמיהא], וא"כ כל העושה אדעתא דרבנן קעביד.
לא זכיתי להבין להכין מעכ"ת חותר.
האם באת לומר שכל מצוה שיהודי מקיים רק מפני המימד ה'נסתר' שבה יש בה חסרון בעצם מהותה, (ולא רק ב'תיקון חצות'), או שמא באת לומר להיפך, שעצם הקיום מפני כל סיבה שהיא יש בו מעלה גדולה, ומתקיים בזה כל המימדים הקיימים, בין בנגלה ובין בנסתר.
תפוס לשון אחרון.
וכוונתי לומר דכיון דכהיום כמעט בכל מצוה מתפרסם ענינה ע"פ סוד, ורבים עושים המצוה (גם?!) משום כך, קשה לומר שאין בזה קיום הנצרך ע"פ פשט, ומסתמא שייך לומר בזה דכל העושה אדעתא דרבנן קעביד. [ולהיפך מצינו דשייך לומר דעושה המצוה ע"ד המכוונים או העושים לשמה, ויש בזה ג"כ איזה קיום ע"פ סוד].
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשובה ונחת אמר:
תפוס לשון אחרון.
וכוונתי לומר דכיון דכהיום כמעט בכל מצוה מתפרסם ענינה ע"פ סוד, ורבים עושים המצוה (גם?!) משום כך, קשה לומר שאין בזה קיום הנצרך ע"פ פשט, ומסתמא שייך לומר בזה דכל העושה אדעתא דרבנן קעביד. [ולהיפך מצינו דשייך לומר דעושה המצוה ע"ד המכוונים או העושים לשמה, ויש בזה ג"כ איזה קיום ע"פ סוד].
ועליה אני דן.
שמא המימד הנסתר, אשר מושך במסתריו את הלב ואת הנפש, כובש את כל-כולו של הלב היהודי כשבא לקיים את המצוה שלפניו, ולא נותר בו עוד מקום לטעם הנגלה והפשטני שבמצוה.
 

תרופת_פלא

משתמש רגיל
גם על פי סוד ותלמידי הרש"ש נ"ע צריך לומר 'תיקון לאה'.
ואם כן ע"י 'תיקון לאה' יקיים דברי השו"ע (שאגב, לא נזכר שם חצות, אלא בשעה שמשנות המשמרות, כי ענין חצות שייכא בדווקא ע"פ הסוד), וע"י אי אמירת 'תיקון רחל' יקיים דברי המקובלים.
 

ובכן

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
תרופת_פלא אמר:
ע"י 'תיקון לאה' יקיים דברי השו"ע
אבל אין שם אבלות על החורבן
מה אתה אומר על זה -
הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱ'לֹהֶיךָ:
אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱ'לֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג:
... 
אוֹמְרָה לְאֵ'ל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:
בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱ'לֹהֶיךָ:
...
שָׁפְטֵנִי אֱ'לֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי:
כִּי אַתָּה אֱ'לֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:  
 

מלך הבשן

משתמש רגיל
פראנק אמר:
מלך הבשן אמר:
פראנק אמר:
הגרא באמרי נואם תפילת השחר 
שם אין כתוב כן אבל הוא בגרא במקום אחר מובא בספר "ערכי תורת הגר''א ולא הצלחתי להעלות
Screenshot_20211114-212606_HebrewBooksorg Mobile (Alpha).jpg
כתוב ד' זמנים ולא ד' תפילות !
במקור שאני ראיתי כתוב ד' תפילות
 
 
חלק עליון תַחתִית