נדיב לב אמר:עובד אבי ישי
הקפצהסתם איש אמר:חידה לחומש בראשית
שני אנשים שהם גם בנים וגם נכדים וגם נינים של אותו אדם.
סתם איש אמר:סתם איש אמר:חידה לחומש בראשית
שני אנשים שהם גם בנים וגם נכדים וגם נינים של אותו אדם.
הולד הוא גם נינו וגם בנו, היאך הוא נכדו??נדיב לב אמר:צריך לחפש אדם שהתחתן עם נכדתו.
במקרה שהוא בא על ביתו ונולדה לו ממנה בת שהיא גם נכדה, ואחרי זה הוא בא גם עליה ואז נולד בן ודוק.מבין ענין אמר:הולד הוא גם נינו וגם בנו, היאך הוא נכדו??נדיב לב אמר:צריך לחפש אדם שהתחתן עם נכדתו.
איני יודע, על איזה מהמקרים התכוונת שהתברר שלא היה גדול ,עכ"פ מתי שעיברו את החודש ,ברור שזה לא טעות שהתבררה אלא שזה נוצר למפרע ,שהרי קודם שעיברו היה רק אדר אחד, שהרי אין זה נכון לומר שכשעומד קודם שעיברו החודש ,אפשר להגדיר שזהו רק אדר ראשון עה"צ שלבסוף יעברו השנה .וכן כשהוזמו העדים אין זה נכון להתייחס לזה כטעות ,מכיון שהרי אין קידוש החודש חל בלי עדות ,אלא הוא חל ע"י שהב"ד מקדשין את החודש ע"פ העדים ,ואשר ע"כ בשלמא אם התברר שהעדים קטנים או פסולים ,הרי שנמצא שאין כאן עדים כלל ,אבל בהוזמו כיון שכל הדין שחל היום הוא לא לשמוע לעדותן ,הרי אתמול כן היה דין לשמוע לעדותן שהרי עדיין לא הוזמו.אחד התלמידים אמר:בכה"ג נמצא שמעולם לא היה גדול, ורק בטעות חשבו שהוא גדול.פך לקטן, או כיון שהגדיל הגדיל.יהודה1 אמר:קידשו את החודש על ידי עדים ונמצאו זוממים. וכן עיברו את השנה אחרי שהיגיע אדר שבו נולדו.
יו"ד קנ"ו ס"א וקפ"ב ס"ודרומאי אמר:חידה:
היכן מצינו בשו''ע שני דברים, שכ''א מהם בפני עצמו אסור לעשותו, ואילו אם עושה שניהם כאחד מותר.
אהייא קאי?סתם איש אמר:עמון ומואב זה לא נינים
כנראה שיש אנשים שצריכים לשלם על כל אות שהם כותבים... :roll:הכהן אמר:יו"ד קנ"ו ס"א וקפ"ב ס"ודרומאי אמר:חידה:
היכן מצינו בשו''ע שני דברים, שכ''א מהם בפני עצמו אסור לעשותו, ואילו אם עושה שניהם כאחד מותר.
לא ברור לי כוונתך, אבל כנראה היינו שבעברה החודש ושנה לא היתה שום טעות למפרע מאחר שפעלו ע"פ דין ולא ע"פ טעות. אבל אם זה הכוונה, זה אינו נכון. אין הכי נמי פעלו עד עכשיו כדין. אבל אחר שעברו השנה נתברר למפרע שהיה קטן,וא"א לומר שהיה גדול עד שעת העיבור.האחד בא לגור אמר:איני יודע, על איזה מהמקרים התכוונת שהתברר שלא היה גדול ,עכ"פ מתי שעיברו את החודש ,ברור שזה לא טעות שהתבררה אלא שזה נוצר למפרע ,שהרי קודם שעיברו היה רק אדר אחד, שהרי אין זה נכון לומר שכשעומד קודם שעיברו החודש ,אפשר להגדיר שזהו רק אדר ראשון עה"צ שלבסוף יעברו השנה .וכן כשהוזמו העדים אין זה נכון להתייחס לזה כטעות ,מכיון שהרי אין קידוש החודש חל בלי עדות ,אלא הוא חל ע"י שהב"ד מקדשין את החודש ע"פ העדים ,ואשר ע"כ בשלמא אם התברר שהעדים קטנים או פסולים ,הרי שנמצא שאין כאן עדים כלל ,אבל בהוזמו כיון שכל הדין שחל היום הוא לא לשמוע לעדותן ,הרי אתמול כן היה דין לשמוע לעדותן שהרי עדיין לא הוזמו.אחד התלמידים אמר:בכה"ג נמצא שמעולם לא היה גדול, ורק בטעות חשבו שהוא גדול.פך לקטן, או כיון שהגדיל הגדיל.יהודה1 אמר:קידשו את החודש על ידי עדים ונמצאו זוממים. וכן עיברו את השנה אחרי שהיגיע אדר שבו נולדו.
בנוגע לקו התאריך הדבר ברור שכמו שאם יצא באמצע שבת למקום שעדיין יום שישי פוסק משבתו ה"הנמי שחוזר לקטנותו
מבין ענין אמר:אני מתכוין מיציאת מצרים והלאה.
התשובה צריכה להיות מוכחת מפסוקים מפורשים, [הגם שמספר השנים לא פורש בכתובים] ולא ממאמרי חז"ל [כגון אבצן הוא בועז, או פנחס הוא אליהו וכדו'].
המילה למפרע היא נכונה ,אבל הפרשנות שאתה נותן לה איננה נכונה .יש הבדל בסיסי בין טעות של חוסר מידע ,אפילו אם פעלו כדין ,כגון שלא היה דין לחשוש שהם קטנים ,שאז באמת היה אחרת ממה שחשבו ,לבין מקום שעוד לא התחדש הדין ,כגון שעיברו השנה או שהוזמו העדים ,שאז אף שלגבי הדינים דנים למפרע כמו שהתחדש ,מ"מ לגבי דברים שלא שייך בהם מציאות של ביטול למפרע הרי זה מתחדש ,ולגבי עיבור השנה הגמרא בסנהדרין אומרת מפורש שקטנה שנהיתה בת שלש ובביאה נשרו בתוליה ולאחר מכן עיברו את השנה בתוליה חוזרין הרי לך שינוי במציאות.אחד התלמידים אמר:לא ברור לי כוונתך, אבל כנראה היינו שבעברה החודש ושנה לא היתה שום טעות למפרע מאחר שפעלו ע"פ דין ולא ע"פ טעות. אבל אם זה הכוונה, זה אינו נכון. אין הכי נמי פעלו עד עכשיו כדין. אבל אחר שעברו השנה נתברר למפרע שהיה קטן,וא"א לומר שהיה גדול עד שעת העיבור.האחד בא לגור אמר:איני יודע, על איזה מהמקרים התכוונת שהתברר שלא היה גדול ,עכ"פ מתי שעיברו את החודש ,ברור שזה לא טעות שהתבררה אלא שזה נוצר למפרע ,שהרי קודם שעיברו היה רק אדר אחד, שהרי אין זה נכון לומר שכשעומד קודם שעיברו החודש ,אפשר להגדיר שזהו רק אדר ראשון עה"צ שלבסוף יעברו השנה .וכן כשהוזמו העדים אין זה נכון להתייחס לזה כטעות ,מכיון שהרי אין קידוש החודש חל בלי עדות ,אלא הוא חל ע"י שהב"ד מקדשין את החודש ע"פ העדים ,ואשר ע"כ בשלמא אם התברר שהעדים קטנים או פסולים ,הרי שנמצא שאין כאן עדים כלל ,אבל בהוזמו כיון שכל הדין שחל היום הוא לא לשמוע לעדותן ,הרי אתמול כן היה דין לשמוע לעדותן שהרי עדיין לא הוזמו.אחד התלמידים אמר:בכה"ג נמצא שמעולם לא היה גדול, ורק בטעות חשבו שהוא גדול.פך לקטן, או כיון שהגדיל הגדיל.
בנוגע לקו התאריך הדבר ברור שכמו שאם יצא באמצע שבת למקום שעדיין יום שישי פוסק משבתו ה"הנמי שחוזר לקטנותו
לגבי הוזמו עדי קידוש החודש, לכאורה פשוט שלא נתבטל קידוש החודש, מצד אתם אפילו מוטעים אפילו מזידים. אבל דומני שהרמב"ן מסתפק בזה.
שמא יהונתן בן גרשום?מבין ענין אמר:מבין ענין אמר:אני מתכוין מיציאת מצרים והלאה.
התשובה צריכה להיות מוכחת מפסוקים מפורשים, [הגם שמספר השנים לא פורש בכתובים] ולא ממאמרי חז"ל [כגון אבצן הוא בועז, או פנחס הוא אליהו וכדו'].
מישהו רוצה לנסות לפתור, או שאגלה?
אלימלך אמר:שמא יהונתן בן גרשום?מבין ענין אמר:מבין ענין אמר:אני מתכוין מיציאת מצרים והלאה.
התשובה צריכה להיות מוכחת מפסוקים מפורשים, [הגם שמספר השנים לא פורש בכתובים] ולא ממאמרי חז"ל [כגון אבצן הוא בועז, או פנחס הוא אליהו וכדו'].
מישהו רוצה לנסות לפתור, או שאגלה?
אולי נצרכים לדברי חז"ל [ירושלמי סנהדרין יא' ה']מבין ענין אמר:אבקש מכל מי שמביא ראיה - שינמק.אלימלך אמר:שמא יהונתן בן גרשום?
תודה
אלימלך אמר:אולי נצרכים לדברי חז"ל [ירושלמי סנהדרין יא' ה']מבין ענין אמר:אבקש מכל מי שמביא ראיה - שינמק.אלימלך אמר:שמא יהונתן בן גרשום?
תודה
אולי כונתך לרות שהרי את הפסוק שנאמר בשלמה "וישם כסא לאם המלך" דרשו על רות וא"כ האריכה ימים הרבה אלא שגם כאן נצרכים לחז"ל
אז כדאי שתכתוב רמז
מבין ענין אמר:אני מתכוין מיציאת מצרים והלאה.
התשובה צריכה להיות מוכחת מפסוקים מפורשים, [הגם שמספר השנים לא פורש בכתובים] ולא ממאמרי חז"ל [כגון אבצן הוא בועז, או פנחס הוא אליהו וכדו'].
בהחלט.חגי פאהן אמר:גם אני יכול לשאול חידות? איך ממספרים?
תלחץ על הלחצן למטה 'עורך מלא ותצוגה מקדימה'. בחלון נפתח, יש למעלה שורה 'נושא'. שם אפשר לשנות את הכותרת של ההודעה שלך, ולמספר.חגי פאהן אמר:איך ממספרים?