ויהי יצחק זקן ותכהינה עיניו

יעבץ

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. האם מאן דהו לא משנה מי. מתחכש לכך שיש הבדל בין הגישות של חלק מהראשונים למדרשי חז"ל?
ספרים שלמים של גדולי האחרונים שנכתבו להקשות מהמדרש על הלכה מסוימת, וכן להיפך מישהו מתכחש לכך?
האם בעולם הישיבות החרדי נהוג ללמו דאת המשך חכמה שמביא לפעמים קושיות על מלך סדום...?
אפשר להתכחש לזה?
שאלה פשוטה.
שאלות טובות ויסודיות, אנסה לענות בקצרה ממש, למרות שראוי להאריך:
1. יש הבדלי גישות. ישנה גישה שאינה מקבלת את מדרשי חז"ל כחובה מוחלטת להאמין בהם כמדרשי ההלכה. בעולם החרדי כפי שאתה מכנה אותו מקובל לומר שנפסקה ההלכה שלא כשיטות אלו, וכך אמר הגרי"ש זצ"ל בפרשיה הידועה.
לגבי השאלה כיצד להבין את מדרשי חז"ל הגישה שונה בתכלית. אמנם מצאנו כאלו הנוטים לפרש מדרשי חז"ל יותר ע"פ פשוטם ויש להיפך, אבל וודאי לא נדחתה גישה אחת מפני השניה וע"ז נאמר אלו ואלו דא"ח, כך עולם הישיבות בנוי על ספרי מהר"ל, בכל ישיבה מכובדת יש את הסט של מכתב מאליהו, ובוודאי שלומדים את פירוש יפה תואר על המדרש (אגב יפה תואר, בפי' הנדפס בוילנא קיצרו אותו כדי שיוכל להכנס מפאת אורכו, וחלו בו ידים לאו דווקא של ת"ח, לכן לפני שציטטתי לעלי את פירושו בדקתי במקור דבריו שאכן מידו יצאו הדברים הנ"ל).
2. לגבי שאלה ממדרש על הלכה: יש כלל ידוע אין למדים מן ההגדות. במאמר שהבאת ולא קראתיו בעיון כפה"צ מראה כנראה הבדלי גישות בישום כלל זה, אבל בוודאי דברי החת"ס נחשבים ראויים בכל פרמטר חרדי שהוא, במחילת כבוד החת"ס זיע"א שאני נאלץ להגן על שיטתו.
3. ספרים ורעיונות של מה סבר מלך סדום ומח' משה ופרעה וכיו"ב הם דרשות נאות בד"כ, ולא באו לפי הפשט, כמובן.
בכלל לפעמים דיונים הלכתיים על מדרש אין פירושו שיש להבין את המדרש כפשוטו בדווקא, אלא שלולי הלכה כך וכך לא היה למדרש לנקוט משל זה. ולדוג' כתבו במדרשים שהבריח התיכון היה מקלו של יעקב, ובאשכול הגדול ע"ז כתבתי שע"פ אמת אין להקשות ע"כ מהלכה, וכך התפתח הדיון הארוך שם, שדבר כזה פשוט לכל צורב הפך לאמירה שנפסק שלא כמוה רח"ל. הנה למרות הכל אפשר לנהל דיון שאם אסור להשתמש עם מקלו של יעקב לא היה למדרש להביע את הרעיון כנ"ל, ועל זה לנהל דיון הלכתי. כאמור יש כלל שאין למדים מן ההגדות בד"כ, אבל לדרש אםשר להשתמש ברעיון הזה.
וכמובן יש עוד להאריך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
לא בהכרח שלגבי כל מדרש היה אומר החזו"א כך, ועוג מלך הבשן באמת היה ענק כמבואר בפסוקים "ערשו ערש ברזל" וכו'. הנפילים בני הענק. אבל לומר על מלאכים שיש להם דמעות מלוחות, מלבד דברי הרמב"ם הנ"ל, יש גם בזה חשש אפיקורסות משום הגשמתם.
אין שום חשש אפיקורסות בהגשמת מלאכים!
 

עורך תורני

משתמש רשום
חבל שהויכוח הפך לאישי :x
יש בזה שני כללים ברורים: מי שחושב שאגדות חז"ל הנדמות מנוגדות למציאות לא יכולות להיות כפשטם - הרי הוא כופר ואין לשתות מיינו, אבל אחרי שמאמינים שיתכן שהכל היה - כאן ניתן לחקור האם גם מדרש פלוני הוא כפשוטו או שזה רק רמז.
כלל נוסף: מה שהתקבל אצל בני ישראל בכל הדורות שהוא כפשוטו - לנו מעצמנו אסור לבוא לחדש שזה לא כפשוטו, כי אין בכוחנו לחלוק עם מסורת הדורות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עורך תורני אמר:
חבל שהויכוח הפך לאישי :x
יש בזה שני כללים ברורים: מי שחושב שאגדות חז"ל הנדמות מנוגדות למציאות לא יכולות להיות כפשטם - הרי הוא כופר ואין לשתות מיינו, אבל אחרי שמאמינים שיתכן שהכל היה - כאן ניתן לחקור האם גם מדרש פלוני הוא כפשוטו או שזה רק רמז.
כלל נוסף: מה שהתקבל אצל בני ישראל בכל הדורות שהוא כפשוטו - לנו מעצמנו אסור לבוא לחדש שזה לא כפשוטו, כי אין בכוחנו לחלוק עם מסורת הדורות
מצטרף בכל לב. והלואי שבפורום חרדי לא יחלחלו דעות אחרות.
 

יעבץ

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מבקש אמת אמר:
סבא אמר:
אעתיק עוד מספר מעשה איש ח"א עמוד רכ"א-
רבינו גרס בעקביות שאדם המסולף בדעות גרוע ממחלל שבת לטמא יין במגע. הג"ר שמריהו גריינימן זצ"ל שהעיד כך בשמו הוסיף וסיפר על התבטאות רבינו בתקופת וילנא. באותו זמן נהג להתארח אצלו בחור למדן מופלג שנהג לכבדו בבקבוק יין מדי יום שישי הוא היה מרבה לשוחח עם רבינו בדברי תורה, ופעם העלו את דברי חז"ל ב[highlight=yellow]עוג מלך הבשן שעקר הר כדי להשליכו על מחנה ישראל ונעשה נס שנמלים חררו את פסגתו ונתלה על ראשו כגלגל[/highlight], והעיר על כך הבחור מסתמא נאמרו הדברים בלשון מליצה והפלגה,[highlight=yellow]פניו של רבינו קדרו ואמר לו בחומרא לשבת הבאה אל תביא עמך יין...[/highlight]
האם זה נראה לך יותר מסתבר ממקלו של יעקב?


הבעיה בזה היא שהרשב"ר בביאורי האגדות כותב על מעשה זה בדיוק שודאי לא התרחש כפשוטו אלא מרמז לענינים שונים.
שוב ושוב ושוב...
הרשב"א שאתה ויעבץ ...מצטטים. ויש שציטטו רמב"ם ורה"ג וכיוצא בזה. זה נכון.
אבל שוב ושוב אל תתעלמו משיטות ראשונים ואחרונים שאחזו אחרת!!
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/vikuah/tokpam-2.htm
אשמח אם תצטט משם את המקור המדויק לכך שכל דברי חז"ל יש להבינם כפשוטו דווקא.
ממה שאני קראתי שם מצאתי רק את המשפט הבא:

"אף אחד מרבותינו אינו סובר שכל האגדות מחייבות כפשוטן ואין הכרח לומר שהרמב"ן הוא הראשון להמציא שיטה כה קיצונית ולא הגיונית".

וגם:

"בענייני אמונות ודעות יש להיזהר במיוחד מלהבין את דברי חז"ל בצורה מילולית. כמו שכתב הראב"ד על המדרשים שבהם תיאורים המאנישים או מגשימים , שיש שהסתבכו "ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות"
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
tkhvu אמר:
לא בהכרח שלגבי כל מדרש היה אומר החזו"א כך, ועוג מלך הבשן באמת היה ענק כמבואר בפסוקים "ערשו ערש ברזל" וכו'. הנפילים בני הענק. אבל לומר על מלאכים שיש להם דמעות מלוחות, מלבד דברי הרמב"ם הנ"ל, יש גם בזה חשש אפיקורסות משום הגשמתם.
אין שום חשש אפיקורסות בהגשמת מלאכים!
נכון אין זה אפיקורסות אלא טיפשות וכמו שכתב הרמב"ם ב"מורה"
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
נדיב לב אמר:
אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. האם מאן דהו לא משנה מי. מתחכש לכך שיש הבדל בין הגישות של חלק מהראשונים למדרשי חז"ל?
ספרים שלמים של גדולי האחרונים שנכתבו להקשות מהמדרש על הלכה מסוימת, וכן להיפך מישהו מתכחש לכך?
האם בעולם הישיבות החרדי נהוג ללמו דאת המשך חכמה שמביא לפעמים קושיות על מלך סדום...?
אפשר להתכחש לזה?
שאלה פשוטה.
שאלות טובות ויסודיות, אנסה לענות בקצרה ממש, למרות שראוי להאריך:
1. יש הבדלי גישות. ישנה גישה שאינה מקבלת את מדרשי חז"ל כחובה מוחלטת להאמין בהם כמדרשי ההלכה. בעולם החרדי כפי שאתה מכנה אותו מקובל לומר שנפסקה ההלכה שלא כשיטות אלו, וכך אמר הגרי"ש זצ"ל בפרשיה הידועה.
לגבי השאלה כיצד להבין את מדרשי חז"ל הגישה שונה בתכלית. אמנם מצאנו כאלו הנוטים לפרש מדרשי חז"ל יותר ע"פ פשוטם ויש להיפך, אבל וודאי לא נדחתה גישה אחת מפני השניה וע"ז נאמר אלו ואלו דא"ח, כך עולם הישיבות בנוי על ספרי מהר"ל, בכל ישיבה מכובדת יש את הסט של מכתב מאליהו, ובוודאי שלומדים את פירוש יפה תואר על המדרש (אגב יפה תואר, בפי' הנדפס בוילנא קיצרו אותו כדי שיוכל להכנס מפאת אורכו, וחלו בו ידים לאו דווקא של ת"ח, לכן לפני שציטטתי לעלי את פירושו בדקתי במקור דבריו שאכן מידו יצאו הדברים הנ"ל).
2. לגבי שאלה ממדרש על הלכה: יש כלל ידוע אין למדים מן ההגדות. במאמר שהבאת ולא קראתיו בעיון כפה"צ מראה כנראה הבדלי גישות בישום כלל זה, אבל בוודאי דברי החת"ס נחשבים ראויים בכל פרמטר חרדי שהוא, במחילת כבוד החת"ס זיע"א שאני נאלץ להגן על שיטתו.
3. ספרים ורעיונות של מה סבר מלך סדום ומח' משה ופרעה וכיו"ב הם דרשות נאות בד"כ, ולא באו לפי הפשט, כמובן.
בכלל לפעמים דיונים הלכתיים על מדרש אין פירושו שיש להבין את המדרש כפשוטו בדווקא, אלא שלולי הלכה כך וכך לא היה למדרש לנקוט משל זה. ולדוג' כתבו במדרשים שהבריח התיכון היה מקלו של יעקב, ובאשכול הגדול ע"ז כתבתי שע"פ אמת אין להקשות ע"כ מהלכה, וכך התפתח הדיון הארוך שם, שדבר כזה פשוט לכל צורב הפך לאמירה שנפסק שלא כמוה רח"ל. הנה למרות הכל אפשר לנהל דיון שאם אסור להשתמש עם מקלו של יעקב לא היה למדרש להביע את הרעיון כנ"ל, ועל זה לנהל דיון הלכתי. כאמור יש כלל שאין למדים מן ההגדות בד"כ, אבל לדרש אםשר להשתמש ברעיון הזה.
וכמובן יש עוד להאריך.
לא חושב שכאן זה המקום להעיר על דבריך בפרט בגישת החתם סופר שכל מי ששנה מעט בספריו מבין שדבריך לא מדויקים בלשון המעטה. אבל לא אכנס לזה.
נקודה אחת שלדעתי אתה וחבריך שוגים בה. המהר"ל ועוד אחרונים שפירושו את [highlight=yellow]הרובד הנוסף[/highlight] של דברי חז"ל אינו מהווה ראיה שדחו מלקבל את דברי חז"ל גם כפשוטם. אלא שדברי חז"ל יש בהם פשט דרש וכיוצא בזה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
נדיב לב אמר:
.


הבעיה בזה היא שהרשב"ר בביאורי האגדות כותב על מעשה זה בדיוק שודאי לא התרחש כפשוטו אלא מרמז לענינים שונים.
שוב ושוב ושוב...
הרשב"א שאתה ויעבץ ...מצטטים. ויש שציטטו רמב"ם ורה"ג וכיוצא בזה. זה נכון.
אבל שוב ושוב אל תתעלמו משיטות ראשונים ואחרונים שאחזו אחרת!!
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/vikuah/tokpam-2.htm
[highlight=yellow] אשמח אם תצטט משם את המקור המדויק לכך שכל דברי חז"ל יש להבינם כפשוטו דווקא.
[/highlight]ממה שאני קראתי שם מצאתי רק את המשפט הבא:

"אף אחד מרבותינו אינו סובר שכל האגדות מחייבות כפשוטן ואין הכרח לומר שהרמב"ן הוא הראשון להמציא שיטה כה קיצונית ולא הגיונית".

וגם:

"בענייני אמונות ודעות יש להיזהר במיוחד מלהבין את דברי חז"ל בצורה מילולית. כמו שכתב הראב"ד על המדרשים שבהם תיאורים המאנישים או מגשימים , שיש שהסתבכו "ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות"[/quote]
נו באמת זו הרמה?
שוב פעם אתה מתכחש. שיש גישות אחרות. תקרא את המאמר תקרא את ההודעות שהדגשתי את הדברים. שיש חלוקה ברורה בין גאוני ספרד לגאוני אשכנז. הדגתשי את הדברים בהודעות בצהוב. ובמאמר הוא מביא לזה מקורות. וכפי שכתבתי הלוך ושוב. בכל בית מדרש חרדי ידוע שהגישה האחרונה היא הגישה המקובלת. בשונה מהדתיים לאומים שכיום גישת הרמב"ם מקובלת ולא עליהם תלונתנו.
 

יעבץ

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יעבץ אמר:
נדיב לב אמר:
אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. האם מאן דהו לא משנה מי. מתחכש לכך שיש הבדל בין הגישות של חלק מהראשונים למדרשי חז"ל?
ספרים שלמים של גדולי האחרונים שנכתבו להקשות מהמדרש על הלכה מסוימת, וכן להיפך מישהו מתכחש לכך?
האם בעולם הישיבות החרדי נהוג ללמו דאת המשך חכמה שמביא לפעמים קושיות על מלך סדום...?
אפשר להתכחש לזה?
שאלה פשוטה.
שאלות טובות ויסודיות, אנסה לענות בקצרה ממש, למרות שראוי להאריך:
1. יש הבדלי גישות. ישנה גישה שאינה מקבלת את מדרשי חז"ל כחובה מוחלטת להאמין בהם כמדרשי ההלכה. בעולם החרדי כפי שאתה מכנה אותו מקובל לומר שנפסקה ההלכה שלא כשיטות אלו, וכך אמר הגרי"ש זצ"ל בפרשיה הידועה.
לגבי השאלה כיצד להבין את מדרשי חז"ל הגישה שונה בתכלית. אמנם מצאנו כאלו הנוטים לפרש מדרשי חז"ל יותר ע"פ פשוטם ויש להיפך, אבל וודאי לא נדחתה גישה אחת מפני השניה וע"ז נאמר אלו ואלו דא"ח, כך עולם הישיבות בנוי על ספרי מהר"ל, בכל ישיבה מכובדת יש את הסט של מכתב מאליהו, ובוודאי שלומדים את פירוש יפה תואר על המדרש (אגב יפה תואר, בפי' הנדפס בוילנא קיצרו אותו כדי שיוכל להכנס מפאת אורכו, וחלו בו ידים לאו דווקא של ת"ח, לכן לפני שציטטתי לעלי את פירושו בדקתי במקור דבריו שאכן מידו יצאו הדברים הנ"ל).
2. לגבי שאלה ממדרש על הלכה: יש כלל ידוע אין למדים מן ההגדות. במאמר שהבאת ולא קראתיו בעיון כפה"צ מראה כנראה הבדלי גישות בישום כלל זה, אבל בוודאי דברי החת"ס נחשבים ראויים בכל פרמטר חרדי שהוא, במחילת כבוד החת"ס זיע"א שאני נאלץ להגן על שיטתו.
3. ספרים ורעיונות של מה סבר מלך סדום ומח' משה ופרעה וכיו"ב הם דרשות נאות בד"כ, ולא באו לפי הפשט, כמובן.
בכלל לפעמים דיונים הלכתיים על מדרש אין פירושו שיש להבין את המדרש כפשוטו בדווקא, אלא שלולי הלכה כך וכך לא היה למדרש לנקוט משל זה. ולדוג' כתבו במדרשים שהבריח התיכון היה מקלו של יעקב, ובאשכול הגדול ע"ז כתבתי שע"פ אמת אין להקשות ע"כ מהלכה, וכך התפתח הדיון הארוך שם, שדבר כזה פשוט לכל צורב הפך לאמירה שנפסק שלא כמוה רח"ל. הנה למרות הכל אפשר לנהל דיון שאם אסור להשתמש עם מקלו של יעקב לא היה למדרש להביע את הרעיון כנ"ל, ועל זה לנהל דיון הלכתי. כאמור יש כלל שאין למדים מן ההגדות בד"כ, אבל לדרש אםשר להשתמש ברעיון הזה.
וכמובן יש עוד להאריך.
לא חושב שכאן זה המקום להעיר על דבריך בפרט בגישת החתם סופר שכל מי ששנה מעט בספריו מבין שדבריך לא מדויקים בלשון המעטה. אבל לא אכנס לזה.
נקודה אחת שלדעתי אתה וחבריך שוגים בה. המהר"ל ועוד אחרונים שפירושו את [highlight=yellow]הרובד הנוסף[/highlight] של דברי חז"ל אינו מהווה ראיה שדחו מלקבל את דברי חז"ל גם כפשוטם. אלא שדברי חז"ל יש בהם פשט דרש וכיוצא בזה.

למדת פעם מהר"ל?!

לגבי החת"ס זו בדיוק הנקודה, שזה שמפרשים מאמר מסוים כפשוטו אינו אומר שחובה לפרש הכל כפשוטו. ולכן מספיק מקום אחד שכותב במפורש שאין לבנות בנין על מאמרם שאסתר הייתה אשתו של מרדכי כדי לדחות אלף מקומות אחרים שמפלפל באגדה, ולומר שחובה לעשות כן. ופשוט.
ואכן בד"כ מותר לפרש דברי חז"ל כפשוטם... לא נראה לי שיש מחלוקת על זה. השאלה אם מותר אחרת, ובזה טעו פה לדעתי כמה וכמה מהת"ח טעות גדולה, וחשבו שאסור לפרש שלא כפשוטו, ומי שמפרש שלא כפשוטו אינו מרבותינו ושאר נוסחאות כאלו. וזו טעות מוחלטת וברורה.
למי מותר לפרש דברי חז"ל?! זו שאלה ונידון נפרד ואכ"מ.
 

נבשר

משתמש ותיק
יעויין במהר"ל נתיב העבודה נתיב אהבת ריע פרק ב' אני מצטט חלקים ואולי מישהו יעלה ע"מ להקל, שם מדבר על מעשה דר"ר ור"י במעשה דחרוב יוכיח אמת המים וכו', האם באמת קרה או לא, בתחילה כתב שודאי ביד ר"א לחדש בעולם, ואח"כ כתב "בכמה מקומות בארנו כי דברים אלו אף אם אינם נעשים במוחש מיד בדרך נס מ"מ היו נעשים", המשך "ואם לא היו יוצא לפועל הנגלה מיד מ"מ בסוף היה יוצא אל הנגלה" הרי שיש עוד דרגה שקורה לאח"ז ולא מיד, וצריך להבין, ואח"כ כתב "ואף אם תאמר כי לא נעשה שום שינוי במוחש כלל בכל אלו דברים, מ"מ היה כך מצד השכל לא במוחש הגשמי רק היה מצד השכלי בלתי גשמי אף שלא היה יוצא לפועל שיהיה במוחש הגשמי, אבל היה זה שכלי כמו שהיה בת קול שהיה בא מן השמים שהוא דבר שכלי, שכך היה מחייב השכלי וכו', וכך פי' בכמה מקומות שלא היו הדברים כמו אלו במוחש הגשמי רק שכלי, שמחייב דבר זה השכל, כאשר שמעו בת קול מן השמים, וחייב השכל שיהיה ג"כ וכו', וכך נראה מדברי חכמים במקום אחר כי דרך החכמים לדבר מצד השכל וכו'", הרי מפורש במהר"ל שלא רק רובד נוסף כפי שכתב נדיב לב אלא לא קרה במציאות, אלא א"כ תאמרו שדברי מהר"ל שלא כפשוטן ...
אבל ידוע בכוכבי אור שמדבר על ר"ה על אחד שהלך לישון בבית הקברות וכו', ומביא ששמענו מהגרי"ס שאפשר לפרש כפשוטו ממש.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מבקש אמת אמר:
סבא אמר:
אעתיק עוד מספר מעשה איש ח"א עמוד רכ"א-
רבינו גרס בעקביות שאדם המסולף בדעות גרוע ממחלל שבת לטמא יין במגע. הג"ר שמריהו גריינימן זצ"ל שהעיד כך בשמו הוסיף וסיפר על התבטאות רבינו בתקופת וילנא. באותו זמן נהג להתארח אצלו בחור למדן מופלג שנהג לכבדו בבקבוק יין מדי יום שישי הוא היה מרבה לשוחח עם רבינו בדברי תורה, ופעם העלו את דברי חז"ל ב[highlight=yellow]עוג מלך הבשן שעקר הר כדי להשליכו על מחנה ישראל ונעשה נס שנמלים חררו את פסגתו ונתלה על ראשו כגלגל[/highlight], והעיר על כך הבחור מסתמא נאמרו הדברים בלשון מליצה והפלגה,[highlight=yellow]פניו של רבינו קדרו ואמר לו בחומרא לשבת הבאה אל תביא עמך יין...[/highlight]
האם זה נראה לך יותר מסתבר ממקלו של יעקב?


הבעיה בזה היא שהרשב"ר בביאורי האגדות כותב על מעשה זה בדיוק שודאי לא התרחש כפשוטו אלא מרמז לענינים שונים.
שוב ושוב ושוב...
הרשב"א שאתה ויעבץ ...מצטטים. ויש שציטטו רמב"ם ורה"ג וכיוצא בזה. זה נכון.
אבל שוב ושוב אל תתעלמו משיטות ראשונים ואחרונים שאחזו אחרת!!
.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/vikuah/tokpam-2.htm

קראתי את המאמר שהפנית אליו ולא זו בלבד שאינו מראה שום סתירה לדברינו אלא אדרבה מוכיח שגם הרמב"ן מסכים שיש אגדות שמתפרשים שלא כפשוטן, שהרי לגבי תיאור הגיהנום כותב הרמב"ן בשער הגמול ש"דברים הללו וכיוצא בהן אין לתלות אותם במשל וחידה, שהרי הזכירו מקומו ומדתו ארכו ורחבו ודנו עליו לענין איסור והיתר, והוא מוזכר להם בענין הדינים" והרי שלגבי שאר אגדות בודאי מסכים שיש לפרשן שלא כפשוטן!

ובאמת גם המהר"ל שהוא גדול מפרשי אגדות חז"ל שנכנס לעובי הענין כדי להוציא מידי הכופרים הלועגים לדברי חז"ל כמ"ש בהקדמתו לבאר הגולה מפרש פעמים רבות שפשוט שאין כוונת חז"ל כפשוטו כיון שהוא נגד השכל, כגון לגבי המספרים שננקבו בחז"ל וכדומה, אלא הכוונה לרמוז לענינים שונים, וכל מי שבקי מעט בדבריו יודע שזו גישתו באופן שיטתי. ולא ידוע לי על אף שיטה שחולקת על דבריו. כל המחלוקת בין הרמב"ם וראב"ע וסייעתם לרמב"ן ורשב"א וסייעתם היא האם לדחות את דברי חז"ל מפני ההגיון, וכן עד כמה ההגיון מחייב לפרש כל דבר המוזכר בחז"ל שאיננו מסתדר עם הרציונליזם שלא כפשוטו, אבל כולי עלמא לא פליגי שיש הרבה דברים בחז"ל שאינן כפשוטן.

חבל שיש כאלו שמרוב רצונם לתקוף את הכופרים בדברי חז"ל עושים מדבריהם ז"ל לעג וקלס וגורמים שיאמרו כל הגויים "רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה".
 

יהודה1

משתמש ותיק
@סבא @נדיב לב @מבקש אמת נראה לי שהמעשה שהובא בשם החזו"א הוא דוגמא להרבה כעין זה. ברור ששם האגדה ראויה להתפרש שלא כפשוטה ועיין במהרש"א על הגמרא הנ"ל (ובאמת המ"ב בביאור הלכה כתב שאין צורך לזה) ומה היה הקצף של החזו"א? שאמר כמהרש"א שעליו אמר החזו"א עצמו שלא יפה עשו כשעזבו את לימודו. אלא עיקר טענת החזו"א לענ"ד היא על כך שאדם מייד מנסה לבדוק אם הדברים מתקבלים על דעתו, ואם לא מפרשם שלא כפשוטם. דבר זה גובל באפיקורסות שהרי עליך לדעת שייתכן שחז"ל יאמרו דברים שאתה לא מבין ולאחר העיון והבדיקה ייתברר שדבריהם נכונים.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אור זרוע אמר:
נדיב לב אמר:
דבר נוסף מה נאזרת בגבורה להקשות על דברי ולא על דברי הגר"ש בירנבוים...?
אתה יכול להביא ציטוט מדברי הגר"ש ברינבוים שהכוונה כפשוטו ממש?
[highlight=yellow]הגר"ש התייחס למשל, והמשל הוא כפשוטו ממש![/highlight]
לא כל כך הצלחתי להבין?


בהודעה אחרת הבאת את הכתב סופר תודה לך והזכירו עוד כמה מפרשים שהסבירו לא כפשוטו. והכל אמת, וגם השל"ה שכתב שדברי חז"ל כפשוטו הינם אמת.
כמו כן מלאכים מצאנו בעשרות מקומות שגופם התגשם, ולא פלא על הדמעות.
מה לא מובן? חז"ל הלבישו את דבריהם במשל ובמליצה, ולא כל מי שדן בדבריהם על פי המשל והמליצה סובר שהדברים כפשוטם.

אבל אני מתפלא עליך, הבאתי בנוגע לדמעות המלאכים דברים מפורשים מדברי האלשיך והכתב סופר, הרב @יעבץ הביא מפירושו של הפרי תואר, והם מגדולי ישראל המקובלים על כולם. לעומת זאת אתה לא הבאת אפילו מקור אחד שהכוונה כפשוטו ממש, על סמך מה אתה מתווכח?
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
לא קראתי הכל אבל נראה לי שהידיעה הבאה קשורה
לגבי אגדות דרבה בר בר חנה, יש שהביאו ראייה שהם כפשוטו מהגמ' בזבחים קיג, ב עיי"ש ועיין בבן יהוידע בזבחים שכתב של"ה כפשוטו והגמ' בזבחים לפלפול בעלמא וכר"ע שהיה מחדד התלמידים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
@סבא @נדיב לב @מבקש אמת נראה לי שהמעשה שהובא בשם החזו"א הוא דוגמא להרבה כעין זה. ברור ששם האגדה ראויה להתפרש שלא כפשוטה ועיין במהרש"א על הגמרא הנ"ל (ובאמת המ"ב בביאור הלכה כתב שאין צורך לזה) ומה היה הקצף של החזו"א? שאמר כמהרש"א שעליו אמר החזו"א עצמו שלא יפה עשו כשעזבו את לימודו. אלא עיקר טענת החזו"א לענ"ד היא על כך שאדם מייד מנסה לבדוק אם הדברים מתקבלים על דעתו, ואם לא מפרשם שלא כפשוטם. דבר זה גובל באפיקורסות שהרי עליך לדעת שייתכן שחז"ל יאמרו דברים שאתה לא מבין ולאחר העיון והבדיקה ייתברר שדבריהם נכונים.
כעת אני חושב שהסיפור של החזו"א היה בכלל אחרת. כי שם הפיקפוק גרם לומר שזה "גוזמה והפלגה" דבר הנראה כזלזול בחז"ל כאילו שהם מגזימים בדבריהם ללא צורך אל אם היה אומר שאינו כפשוטו אלא משל אולי לא היה אומר לו כן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
דוגמא נפלאה כיצד למד המהרח"ו את דברי חז"ל כפשוטם ממש, מתוך שער הגלגולים הקדמה י' (בשורה הראשונה יש ט"ס וצ"ל ילדים):
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏רח''ו שער הגלגולים הקדמה י.JPG
    ‏‏רח''ו שער הגלגולים הקדמה י.JPG
    49.4 KB · צפיות: 39

מבקש אמת

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
יהודה1 אמר:
@סבא @נדיב לב @מבקש אמת נראה לי שהמעשה שהובא בשם החזו"א הוא דוגמא להרבה כעין זה. ברור ששם האגדה ראויה להתפרש שלא כפשוטה ועיין במהרש"א על הגמרא הנ"ל (ובאמת המ"ב בביאור הלכה כתב שאין צורך לזה) ומה היה הקצף של החזו"א? שאמר כמהרש"א שעליו אמר החזו"א עצמו שלא יפה עשו כשעזבו את לימודו. אלא עיקר טענת החזו"א לענ"ד היא על כך שאדם מייד מנסה לבדוק אם הדברים מתקבלים על דעתו, ואם לא מפרשם שלא כפשוטם. דבר זה גובל באפיקורסות שהרי עליך לדעת שייתכן שחז"ל יאמרו דברים שאתה לא מבין ולאחר העיון והבדיקה ייתברר שדבריהם נכונים.
כעת אני חושב שהסיפור של החזו"א היה בכלל אחרת. כי שם הפיקפוק גרם לומר שזה "גוזמה והפלגה" דבר הנראה כזלזול בחז"ל כאילו שהם מגזימים בדבריהם ללא צורך אל אם היה אומר שאינו כפשוטו אלא משל אולי לא היה אומר לו כן.

חולין צ,ב:

תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא אמר רבי אמי דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן דברה תורה לשון הבאי (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הבאי (מלכים א א, מ) ותבקע הארץ לקולם אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
לא קראתי הכל אבל נראה לי שהידיעה הבאה קשורה
לגבי אגדות דרבה בר בר חנה, יש שהביאו ראייה שהם כפשוטו מהגמ' בזבחים קיג, ב עיי"ש ועיין בבן יהוידע בזבחים שכתב של"ה כפשוטו והגמ' בזבחים לפלפול בעלמא וכר"ע שהיה מחדד התלמידים.

אין ראיה ממעשה אחד לאחרים שהרי כמה מפרשים כתבו שחלק מהמעשיות הם כפשוטן וחלק לא.

מהר"ץ חיות בחבורו מבוא התלמוד פרק כח:

עין בקורת יודע להבחין, ולהכיר מן המאמרים בעצמם, איזהו מהם מוכרחים אנו לקחת על פשוטם, ואיזהו מהם יכולים להתפרש שהיו בחלום ובדמיון.

בן יהוידע ב"ב עג,ב:

"זאת המעשה אפשר להיות במציאות ולכן לא פירשתי בה רמז" (ד"ה דהוה) ובהמשך דבריו "גם דבר זה אפשר להיות במציאות".

ריטב"א ב"ב שם:

יש במעשיות שבפרק זה ענינים זרים לבני אדם לפי שלא הורגלו בהם, והם דברים קרובים מאד להיודעים בטבעם, כענין גודל הדגים שבים וגודל סערת גלי הים, ויש גם במעשיות אלו ענינים נרמזים שלא היו נראין להם במראית העין אלא במראה החלום, וזה כי כשהחכמים הולכים בים אוקיינוס ורואין שם נפלאות השם יתברך, וגם שהם שם מתבודדים ומחשבים בענינים נוראים ונפלאים, ובעת השינה יראה להם כענין הרהורים ענינים נפלאים מורים על הענין, והגאנים כתבו כי כל היכא דאמרינן הכא לדידי חזי לי במראה החלום היה כשהיה מהלך בים אוקיינוס

שלטי הגבורים בשם ריא"ז, ע"ז ו,א מדפי הרי"ף:

ולפי שראיתי מבני פריצי עמינו המלגלגין ובוזין בדברי חכמים, ומלמדין המדרשים לכומרי אומות העולם לתעתע ולהלעיג על תורתנו, באתי לבאר על ענין המדרשין, ומה היתה כוונת חכמי תורתנו בהם. דע והבן, כי המדרשים הם על שלושה דרכים, יש מהם שהן דרך גוזמא, כמו שאמרו בפרק גיד הנשה דברה תורה בלשון הבאי, דברו נביאים בלשון הבאי, דברו חכמים בלשון הבאי, כענין ערים גדולות ובצורות בשמים, וכן ותבקע הארץ לקולם, וכיוצא בהם, ויש מהם רבים, כדברי רבה בר בר חנה האמורים בפרק המוכר את הספינה, שהם בדרך גוזמא, שדרך בני אדם לדבר כן. וגם יש מן המדרשין שהם על דרך מעשה נסים, שמראה הקב"ה כחו וגבורתו לחסידיו, ומראה להם מעשים נוראים ומותמהים, כמו שנא' בדניאל וראיתי אני לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה, וכן יונה בן אמיתי שבלעו הדג והקיאו, ורבים כיוצא בהם. וכאלה יימצאו רבים בדברי חכמים, כמו שנאמר בפרק חזקת הבתים על ר' בנאה, שהיה מציין המערות, וכשהגיע למערת אברהם אבינו, מצא אליעזר עבד אברהם שהיה עומד לפני הפתח, וכל הענין האמור שם. ועוד אומר שם שהיה מגוש אחד שהיה חוטט מערות המתים, וכשהגיע למערת אחד מן החכמים תפשו החכם בזקנו, וכל אותם הענינים מעשה נסים, כמו שהיו נעשים ונגלים לנביאים, מה שאין כן לשאר בני אדם. ויש מאלה רבים, כמעשים שלרבה בר בר חנה, שהן דברים מותמהין שהיה מראה הקב"ה לחסידיו המאמינים בו בלב בר
 

יהודה1

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יהודה1 אמר:
יהודה1 אמר:
@סבא @נדיב לב @מבקש אמת נראה לי שהמעשה שהובא בשם החזו"א הוא דוגמא להרבה כעין זה. ברור ששם האגדה ראויה להתפרש שלא כפשוטה ועיין במהרש"א על הגמרא הנ"ל (ובאמת המ"ב בביאור הלכה כתב שאין צורך לזה) ומה היה הקצף של החזו"א? שאמר כמהרש"א שעליו אמר החזו"א עצמו שלא יפה עשו כשעזבו את לימודו. אלא עיקר טענת החזו"א לענ"ד היא על כך שאדם מייד מנסה לבדוק אם הדברים מתקבלים על דעתו, ואם לא מפרשם שלא כפשוטם. דבר זה גובל באפיקורסות שהרי עליך לדעת שייתכן שחז"ל יאמרו דברים שאתה לא מבין ולאחר העיון והבדיקה ייתברר שדבריהם נכונים.
כעת אני חושב שהסיפור של החזו"א היה בכלל אחרת. כי שם הפיקפוק גרם לומר שזה "גוזמה והפלגה" דבר הנראה כזלזול בחז"ל כאילו שהם מגזימים בדבריהם ללא צורך אל אם היה אומר שאינו כפשוטו אלא משל אולי לא היה אומר לו כן.

חולין צ,ב:

תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא אמר רבי אמי דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן דברה תורה לשון הבאי (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הבאי (מלכים א א, מ) ותבקע הארץ לקולם אמר ר' יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה
אני מכיר את זה, ולכן דקדקתי "שהם מגזימים בדבריהם ללא צורך" ובמה שהובא על כרחך יש לומר שיש טעם למה הגזימו. ושוב אין זה דברים שלי אלא של החזו"א. ומי שטוען אני רואה בגמרא ובראשונים את דרך הלימוד ואיני שומע למה שקבלנו בישיבה אין זו אלא התעקשות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
נראה שהמבין דברי חז"ל כביכול המלאכים הורידו כנחל דמעה כפשוטו, ושלכן הוצרכו השמים להפתח, כביכול כיס דמעות יש למלאכים ודמעותיהם מלוחות כדמעות אדם וכדו'. עליו כתב הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק וז"ל:
הכת הראשונה והם רוב אשר נפגשתי עמהם ואשר ראיתי חבוריהם ואשר שמעתי עליהם, מבינים אותם כפשטם ואינם מסבירים אותם כלל, ונעשו אצלם כל הנמנעות מחוייבי המציאות, ולא עשו כן אלא מחמת סכלותם בחכמות וריחוקם מן המדעים, ואין בהם מן השלמות עד כדי שיתעוררו על כך מעצמם, ולא מצאו מעורר שיעוררם, ולכן חושבים הם שאין כונת חכמים בכל מאמריהם המחוכמים אלא מה שהבינו הם מהם, ושהם כפשוטם, ואף על פי שיש בפשטי מקצת דבריהם מן הזרות עד כדי שאם תספרנו כפשטו להמון העם כל שכן ליחידיהם היו נדהמים בכך ואומרים היאך אפשר שיהא בעולם אדם שמדמה דברים אלו וחושב שהם דברים נכונים, וכל שכן שימצאו חן בעיניו. והכת הזו המסכנה רחמנות על סכלותם לפי שהם רוממו את החכמים לפי מחשבתם ואינם אלא משפילים אותם בתכלית השפלות ואינם מרגישים בכך, וחי ה' כי הכת הזו מאבדים הדר התורה ומחשיכים זהרה, ועושים תורת השם בהפך המכוון בה, לפי שה' אמר על חכמת תורתו אשר ישמעון את כל החוקים האלה וכו', והכת הזו דורשין מפשטי דברי חכמים דברים אשר אם ישמעום העמים יאמרו רק עם סכל ונבל הגוי הקטן הזה. והרבה שעושין כן הדרשנין המבינים לעם מה שאינם מבינים הם עצמם, ומי יתן ושתקו כיון שאינם מבינים מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה, או היה להם לומר אין אנו יודעים מה רצו חכמים בדברים אלו ולא היאך פירושו, אלא חושבים שהבינו, ומעמידים את עצמם להבין לעם מה שהבינו הם עצמם לא מה שאמרו חכמים, ודורשין בפני ההמון בדרשות ברכות ופרק חלק וזולתם כפשוטם מלה במלה.
ודאי יש בדברי חז"ל הללו דברים עמוקים כיצד על ידי בחינת דמעות המלאכים נסתמא יצחק וכו', אבל אין הדברים בהגשמה מוחלטת, שלכן נשאל איך נפתחו השמים ולשם מה, והאם נפתחו כדי חרק צר שיעור המספיק לדמעה לצאת, ואם נפתחו בדיוק מעל עיניו של יצחק, או שהרטיבו גם סביבותיו.
השואל שאל על פי מה שאמר הגר"ש בירנבוים שהיה משמע מדבריו שהמלאכים לא היה קשה להם איך ייתכן שיצטרך להרוג את יצחק אלא שהיו צריכים לראות זאת כדי להבין את הצער. ואילו בעשרה הרוגי מלכות נראה שכן מצינו שהמלאכים תמהים על גזירת ה'.
הגר"ש בירנבוים עצמו וודאי לא תמה משום שאיך נפתחים השמיים כדי שהדמעות יגיעו אלא משום שכך כתוב בחז"ל ועל זה שאל למה היה צריך לפתוח את השמיים וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית