שאלות טובות ויסודיות, אנסה לענות בקצרה ממש, למרות שראוי להאריך:נדיב לב אמר:אני רוצה לשאול שאלה פשוטה. האם מאן דהו לא משנה מי. מתחכש לכך שיש הבדל בין הגישות של חלק מהראשונים למדרשי חז"ל?
ספרים שלמים של גדולי האחרונים שנכתבו להקשות מהמדרש על הלכה מסוימת, וכן להיפך מישהו מתכחש לכך?
האם בעולם הישיבות החרדי נהוג ללמו דאת המשך חכמה שמביא לפעמים קושיות על מלך סדום...?
אפשר להתכחש לזה?
שאלה פשוטה.
1. יש הבדלי גישות. ישנה גישה שאינה מקבלת את מדרשי חז"ל כחובה מוחלטת להאמין בהם כמדרשי ההלכה. בעולם החרדי כפי שאתה מכנה אותו מקובל לומר שנפסקה ההלכה שלא כשיטות אלו, וכך אמר הגרי"ש זצ"ל בפרשיה הידועה.
לגבי השאלה כיצד להבין את מדרשי חז"ל הגישה שונה בתכלית. אמנם מצאנו כאלו הנוטים לפרש מדרשי חז"ל יותר ע"פ פשוטם ויש להיפך, אבל וודאי לא נדחתה גישה אחת מפני השניה וע"ז נאמר אלו ואלו דא"ח, כך עולם הישיבות בנוי על ספרי מהר"ל, בכל ישיבה מכובדת יש את הסט של מכתב מאליהו, ובוודאי שלומדים את פירוש יפה תואר על המדרש (אגב יפה תואר, בפי' הנדפס בוילנא קיצרו אותו כדי שיוכל להכנס מפאת אורכו, וחלו בו ידים לאו דווקא של ת"ח, לכן לפני שציטטתי לעלי את פירושו בדקתי במקור דבריו שאכן מידו יצאו הדברים הנ"ל).
2. לגבי שאלה ממדרש על הלכה: יש כלל ידוע אין למדים מן ההגדות. במאמר שהבאת ולא קראתיו בעיון כפה"צ מראה כנראה הבדלי גישות בישום כלל זה, אבל בוודאי דברי החת"ס נחשבים ראויים בכל פרמטר חרדי שהוא, במחילת כבוד החת"ס זיע"א שאני נאלץ להגן על שיטתו.
3. ספרים ורעיונות של מה סבר מלך סדום ומח' משה ופרעה וכיו"ב הם דרשות נאות בד"כ, ולא באו לפי הפשט, כמובן.
בכלל לפעמים דיונים הלכתיים על מדרש אין פירושו שיש להבין את המדרש כפשוטו בדווקא, אלא שלולי הלכה כך וכך לא היה למדרש לנקוט משל זה. ולדוג' כתבו במדרשים שהבריח התיכון היה מקלו של יעקב, ובאשכול הגדול ע"ז כתבתי שע"פ אמת אין להקשות ע"כ מהלכה, וכך התפתח הדיון הארוך שם, שדבר כזה פשוט לכל צורב הפך לאמירה שנפסק שלא כמוה רח"ל. הנה למרות הכל אפשר לנהל דיון שאם אסור להשתמש עם מקלו של יעקב לא היה למדרש להביע את הרעיון כנ"ל, ועל זה לנהל דיון הלכתי. כאמור יש כלל שאין למדים מן ההגדות בד"כ, אבל לדרש אםשר להשתמש ברעיון הזה.
וכמובן יש עוד להאריך.