תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
משה נפתלי
הודעות: 3474
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 291 פעמים
קיבל תודה: 1797 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי משה נפתלי » 22 נובמבר 2021, 18:53

כט, א
אָמַר אַבַּיֵּי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, דִּכְתִיב 'קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי'.
.
יבואר על פי מה שכתב רבי יעקב מליסה בספר 'תעלומות חכמה' על פסוק 'לכל זמן ועת לכל חפץ':
לכל הדברים הנעשים בעולם הזה יש זמן קבוע למעלה קודם היותו, 'ועת לכל חפץ' – היינו אף לדברים התלויים בבחירה (כי 'חפץ' לשון בחירה), כגון חורבן בית המקדש וחטאים שעשו ישראל, אפילו קודם עשותן, כמו שכתב רש"י (בפרשת ברכה), שהראה הקב"ה למשה המציקין שעתידין להיות מציקין להן, והראהו בני דן עובדים עבודה זרה, גם הראה לו המאורעות שעתידין ליארע לישראל.
ובעניננו: יום תשעה באב היה מראש העת המזומנת לחורבן הבית; והואיל וחורבן הבית קשור בחטא המרגלים, לפיכך סיבב הקדוש ב"ה את שיבת המרגלים ליום זה. וכלשון התוספות: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מִשְּׁלשִׁים יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּכְלוּ הָאַרְבָּעִים יָמִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב.


כמעיין המתגבר
הודעות: 5008
הצטרף: 25 נובמבר 2020, 22:40
נתן תודה: 3473 פעמים
קיבל תודה: 1873 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי כמעיין המתגבר » 22 נובמבר 2021, 19:16

משה נפתלי כתב:
22 נובמבר 2021, 18:53
כט, א
אָמַר אַבַּיֵּי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, דִּכְתִיב 'קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי'.
.
יבואר על פי מה שכתב רבי יעקב מליסה בספר 'תעלומות חכמה' על פסוק 'לכל זמן ועת לכל חפץ':
לכל הדברים הנעשים בעולם הזה יש זמן קבוע למעלה קודם היותו, 'ועת לכל חפץ' – היינו אף לדברים התלויים בבחירה (כי 'חפץ' לשון בחירה), כגון חורבן בית המקדש וחטאים שעשו ישראל, אפילו קודם עשותן, כמו שכתב רש"י (בפרשת ברכה), שהראה הקב"ה למשה המציקין שעתידין להיות מציקין להן, והראהו בני דן עובדים עבודה זרה, גם הראה לו המאורעות שעתידין ליארע לישראל.
ובעניננו: יום תשעה באב היה מראש העת המזומנת לחורבן הבית; והואיל וחורבן הבית קשור בחטא המרגלים, לפיכך סיבב הקדוש ב"ה את שיבת המרגלים ליום זה. וכלשון התוספות: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מִשְּׁלשִׁים יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּכְלוּ הָאַרְבָּעִים יָמִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב.
ודאי דאין זו כוונת התוס', אלא אמרו כדי, דהיינו שאביי קאמר כך כדי שיהא בט' באב, ואטו מי שמילא את החודש עשה כן כדי שיחול בט' באב על פי נבואה?
ובפשטות מחמת שבכו בכיה של חנם במרגלים לפיכך נעשה בכיה לדורות אבל קודם שבכו היה ט' באב יום רגיל ולא היה בו פורענות מוקדמת.

(אגב באשכול אחר הקשית על מילה ביום שמיני, ורציתי להעיר דהיא ביום השמיני בדוקא ולא קודם לכן והמל קודם לכן הרי הוא כתוקע בשופר לפני ר''ה).
 


אמונה
הודעות: 521
הצטרף: 15 נובמבר 2021, 19:24
נתן תודה: 338 פעמים
קיבל תודה: 399 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי אמונה » 22 נובמבר 2021, 19:22

א.png
ב.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
משה נפתלי
הודעות: 3474
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 291 פעמים
קיבל תודה: 1797 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי משה נפתלי » 22 נובמבר 2021, 22:39

אמונה כתב:
22 נובמבר 2021, 19:22
בספר 'רנת יצחק' כתב.
.
א. הרעיון שצוטט למעלה משם הגאון מליסה ('לכל הדברים הנעשים בעוה"ז יש זמן קבוע קודם היותו') מובע בדברי רבי יוסי שם בשׂיא החדות:
'וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלָיִם'. תָּנָא מִשֻּׁם רַבִּי יוֹסֵי: עֵת הִיא מְזֻמֶּנֶת לְפֻרְעָנוּת.
'בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ'. תָּנָא מִשֻּׁם רַבִּי יוֹסֵי: עֵת מְזֻמֶּנֶת לְפֻרְעָנוּת.
'בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ'. תָּנָא מִשֻּׁם רַבִּי יוֹסֵי, עֵת מְזֻמֶּנֶת לְטוֹבָה.
'וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם'. תָּנָא מִשֻּׁם רַבִּי יוֹסֵי: (עֵת הִיא) [יוֹם] מְזֻמָּן לְפֻרְעָנוּת.
'וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו'. תָּנָא מִשֻּׁם רַבִּי יוֹסֵי: עֵת מְזֻמֶּנֶת לְפֻרְעָנוּת.
 
ב. את המאמר הרביעי מפרש רש"י כך:
'וּבְיוֹם פָּקְדִי'. בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁבְּכָל (ה)שָׁנָה מֵאוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָמְדוּ בַּמִּדְבָּר:
יוֹם מְזֻמָּן לְפֻרְעָנוּת. בּוֹ חָזְרוּ מְרַגְּלִים, בּוֹ נֶחְרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה.
כלומר, יום הפקידה האמור כאן הוא יום ט"ב שבו מתו מתי המדבר (שגם חטא העגל נפקד עליהם).
ותשעה באב הוא יום מזומן לפורענות, כי בו חזרו מרגלים ובו חרבו שני בתי המקדש.
ולא ידעתי היכן ראה הרב בדברי רש"י 'דט"ב הוא יום מוכן לפורענות מאז ומקדם, ומשו"ה חזרו מרגלים בו ביום'.
 


בשלמא
הודעות: 4938
הצטרף: 21 אוקטובר 2020, 21:00
נתן תודה: 1390 פעמים
קיבל תודה: 3051 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי בשלמא » 22 נובמבר 2021, 23:07

שם משמואל:
ידוע דבית הסתרים אינו מקבל טומאה, ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה כי באשר כל ענין טומאה היא חיצונית אין להם שליטה אלא בדבר הנגלה. והנה ידוע שבזמן שאירע ח"ו צרה לישראל בכל שנה מתעוררין להצר לישראל ח"ו, וכענין דבש"ס תענית (כ"ט.) מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב, אך כתיב (נחום א') לא תקום פעמים צרה ופירש הרבי זצללה"ה מלובלין שהצרה איננה מתקיימת לשנים הבאות באותו זמן, ואף שבודאי כחות החיצונים רוצים להתעורר אז. וי"ל שע"כ עצת השי"ת היא להעלים את הזמן ויהי' כעין בית הסתרים שאין להם שליטה ואינם מתעוררין כ"כ. וע"כ חורבן ירושלים לא נגלה בכתובים בבירור באיזה יום הי'. אך צדקה שמביא על העולם מפורסמת, אף שקדושה שולטת בכל וא"צ לזמן נגלה, הטעם כדי שידעו מזה החיצונים ויכנעו, כי כל מהותם היא מצד הצמצום והסתרת פנים, וכשנודע צדקת ה' וחסדו שהוא היפוך מהסתרת פנים נתבטל כחם, וזהו ענין פרסומי ניסא שנזכר בגמ', שעי"ז נכנעין כחות הסט"א ביותר.


יחיה
הודעות: 1573
הצטרף: 26 אפריל 2021, 14:50
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 673 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי יחיה » 21 דצמבר 2021, 00:22

משה נפתלי כתב:
22 נובמבר 2021, 18:53
כט, א
אָמַר אַבַּיֵּי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, דִּכְתִיב 'קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי'.
.
יבואר על פי מה שכתב רבי יעקב מליסה בספר 'תעלומות חכמה' על פסוק 'לכל זמן ועת לכל חפץ':
לכל הדברים הנעשים בעולם הזה יש זמן קבוע למעלה קודם היותו, 'ועת לכל חפץ' – היינו אף לדברים התלויים בבחירה (כי 'חפץ' לשון בחירה), כגון חורבן בית המקדש וחטאים שעשו ישראל, אפילו קודם עשותן, כמו שכתב רש"י (בפרשת ברכה), שהראה הקב"ה למשה המציקין שעתידין להיות מציקין להן, והראהו בני דן עובדים עבודה זרה, גם הראה לו המאורעות שעתידין ליארע לישראל.
ובעניננו: יום תשעה באב היה מראש העת המזומנת לחורבן הבית; והואיל וחורבן הבית קשור בחטא המרגלים, לפיכך סיבב הקדוש ב"ה את שיבת המרגלים ליום זה. וכלשון התוספות: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ, וְעָשׂוּ אוֹתוֹ מִשְּׁלשִׁים יָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּכְלוּ הָאַרְבָּעִים יָמִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

עפ"י פשטות, תיבת "כדי" שבתלמוד וקדמונים, אין מובנו דווקא "בשביל" כמו בשפתינו, רק כעין המונח "עד", ומשמש רבות אצל מידות ושיעורים, דוגמת "כדי" אכילת פרס, ועוד הרבה.


פותח הנושא
משה נפתלי
הודעות: 3474
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 291 פעמים
קיבל תודה: 1797 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי משה נפתלי » 21 דצמבר 2021, 01:37

יחיה כתב:
21 דצמבר 2021, 00:22
א. תיבת "כדי" שבתלמוד וקדמונים, אין מובנו דווקא "בשביל".
ב. דוגמת "כדי" אכילת פרס.
א. מלת 'כדי' בביטויים 'כדי ל' ו'כדי ש' – הוראתה אחת: 'בשביל'.
ב. דוגמת 'כדי רשעתו'.
 


יחיה
הודעות: 1573
הצטרף: 26 אפריל 2021, 14:50
נתן תודה: 170 פעמים
קיבל תודה: 673 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי יחיה » 21 דצמבר 2021, 01:44

משה נפתלי כתב:
21 דצמבר 2021, 01:37
יחיה כתב:
21 דצמבר 2021, 00:22
א. תיבת "כדי" שבתלמוד וקדמונים, אין מובנו דווקא "בשביל".
ב. דוגמת "כדי" אכילת פרס.
א. מלת 'כדי' בביטויים 'כדי ל' ו'כדי ש' – הוראתה אחת: 'בשביל'.
ב. דוגמת 'כדי רשעתו'.

משנת ברכות ח, ז:
עד אימתי הוא מברך - עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו:


יראתי בפצותי
הודעות: 2059
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 807 פעמים
קיבל תודה: 1106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 21 דצמבר 2021, 01:59

משה נפתלי כתב:
21 דצמבר 2021, 01:37
יחיה כתב:
21 דצמבר 2021, 00:22
א. תיבת "כדי" שבתלמוד וקדמונים, אין מובנו דווקא "בשביל".
ב. דוגמת "כדי" אכילת פרס.
א. מלת 'כדי' בביטויים 'כדי ל' ו'כדי ש' – הוראתה אחת: 'בשביל'.
ב. דוגמת 'כדי רשעתו'.

כדי רשעתו תרגום כמיסת ופירושו כמידת רשעתו ולא בשביל / בעבור רשעתו.
 


פותח הנושא
משה נפתלי
הודעות: 3474
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
מיקום: ביתר עילית
נתן תודה: 291 פעמים
קיבל תודה: 1797 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי משה נפתלי » 21 דצמבר 2021, 06:20

יראתי בפצותי כתב:
21 דצמבר 2021, 01:59
כדי רשעתו תרגום כמיסת ופירושו כמידת רשעתו ולא בשביל / בעבור רשעתו.
אם ישנים - אין מגיבים.
 


עוגן
הודעות: 400
הצטרף: 03 אוגוסט 2019, 23:52
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 282 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי עוגן » 21 דצמבר 2021, 08:14

כדי - מורכב משני חלקים, אות כ' הוא כף הדמיון = כמו. די = מספיק.
וביחד = כמו (או כמה) שמספיק.


יראתי בפצותי
הודעות: 2059
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 807 פעמים
קיבל תודה: 1106 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוּיֵי מַלְּיוּהַּ

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 21 דצמבר 2021, 20:44

משה נפתלי כתב:
21 דצמבר 2021, 06:20
יראתי בפצותי כתב:
21 דצמבר 2021, 01:59
כדי רשעתו תרגום כמיסת ופירושו כמידת רשעתו ולא בשביל / בעבור רשעתו.
אם ישנים - אין מגיבים.

אולי נזכה להסבר על מה שכתבת? מה שברור שכדי אינו בעבור ולא כדבריך.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

חזור אל “תענית”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים