חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
שניאור אמר:
מסתמא הכוונה להזאת מי חטאת, אך לי הדבר לא ברור שהוא באמת נטמא, אם אפשר נא להביא מקור.
אכן לזה הכונה. כעת נשאר רק למצוא את המקור.
זה לשון הרמב"ם
הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו 
והרי צריך ש"נגע כל שהוא ממי הנדה בכל מקום מעור בשרו של טמא" כדי שתעלה לו הזייה, וא"כ הרי נגע במי חטאת.
ושמא יש לדון דמספק מיקרי "לצורך הזאה" ואינו נטמא, ומכל מקום מסתברא לי דנטמא.
 

אבי חי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אבי חי אמר:
שניאור אמר:
מסתמא הכוונה להזאת מי חטאת, אך לי הדבר לא ברור שהוא באמת נטמא, אם אפשר נא להביא מקור.
אכן לזה הכונה. כעת נשאר רק למצוא את המקור.
זה לשון הרמב"ם
הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו 
והרי צריך ש"נגע כל שהוא ממי הנדה בכל מקום מעור בשרו של טמא" כדי שתעלה לו הזייה, וא"כ הרי נגע במי חטאת.
ושמא יש לדון דמספק מיקרי "לצורך הזאה" ואינו נטמא, ומכל מקום מסתברא לי דנטמא.
אכן.

הלכה כרבנן דטהור שנפלה עליו הזאה טהור, אבל דעת ר"ע דטמאתו, כמו שציינתי ליומא יד א.
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
בשאוצנ אמר:
יושב אוהלים אמר:
בשאוצנ אמר:
אאאאאאאא"ת
אאאאאאאא"ת= אם אין אומרים א-ל ארך אפים אין אומרים תחנון.
וכן - אאאאאאאא"צ = אם אין אומרים א-ל ארך אפים אין אומרים צדקתך.
אכן
אני לא כ"כ מבין מה החכמה בזה
אני יכול לשאול חידה מה ר"ת עשדהעעהוהוג"ח, אתה יודע התשובה?

התשובה הוא על שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו', זה נקרא חידה?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
בשאוצנ אמר:
יושב אוהלים אמר:
אאאאאאאא"ת= אם אין אומרים א-ל ארך אפים אין אומרים תחנון.
וכן - אאאאאאאא"צ = אם אין אומרים א-ל ארך אפים אין אומרים צדקתך.
אכן
אני לא כ"כ מבין מה החכמה בזה
אני יכול לשאול חידה מה ר"ת עשדהעעהוהוג"ח, אתה יודע התשובה?

התשובה הוא על שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו', זה נקרא חידה?


זה שונה כי זה 8 פעמים א' ברציפות
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חידה:
ידוע ש 3 המילים הכי ארוכות בתנ"ך הן:

וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן (יחזקאל טז, מז),
וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם (יחזקאל כ, מד).
וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים (אסתר ט, ג) – (זו איננה מילה עברית במקורה, אלא מילה פרסית)

אמנם באמת יש מילים יותר ארוכות מהם , רק שאינם מופיעים בתנ"ך.
מה הם?
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמנם באמת יש מילים יותר ארוכות מהם , רק שאינם מופיעים בתנ"ך.
מה הם?
הן צריכות להופיע באיזה מקום?
אם לא - וְלִכְשֶׁהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים 
או - וְלִכְשֶׁתַּרְנְגוֹלוֹתֵיכֶם

(ובדורנו מסתמא יש גם אחשדרפניות... ולכשאחשדרפניותינו יבואו, תהיה זו מילה ארוכה)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
יושב אוהלים אמר:
אמנם באמת יש מילים יותר ארוכות מהם , רק שאינם מופיעים בתנ"ך.
מה הם?
הן צריכות להופיע באיזה מקום?
אם לא - וְלִכְשֶׁהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים 
או - וְלִכְשֶׁתַּרְנְגוֹלוֹתֵיכֶם

(ובדורנו מסתמא יש גם אחשדרפניות... ולכשאחשדרפניותינו יבואו, תהיה זו מילה ארוכה)

אכן זה הכיוון אבל אפשר לעשותו הרבה יותר פשוט:
תיקח את המשפט הבא:
שלשת המילים וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן, ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם, ווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים במקורם בתנ"ך הם בני 11 אותיות, אבל בפעם הראשון שהוזכרו במשפט הזה שנים האחרונים הם יותר ארוכים באות אחת מוּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן, אבל לא בפעם השניה שגם לו הוספנו אות:
ואחרי שהוספנו את האות ו"ו או מ"ם להאריך אותם שוב נעשה מילה חדשה ואפשר שוב להוסיף לה עוד וי"ו ועוד מ"ם עד סוף העולם.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שלשת המילים וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם ווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים במקורם בתנ"ך הם בני 11 אותיות, אבל במשפט הזה שנים האחרונים הם יותר ארוכים מוּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן:
ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם וווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הם לא מילים תקניות, משא"כ מה שכתבתי.

(לראיה - כמו שאתה כותב ווהאחשדרפנים ואני כותב וווהאחשדרפנים, כך יבוא המגיב הבא ויכתוב ווווהאחשדרפנים, ואין לדבר סוף.
אפשר גם לומר שאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטאטא אינה מילה בעלת משמעות, והנה - כתבתי במשפט האחרון מילה ארוכה מאד)


יש"כ על החידה.

נו, ויחזור לתלמודו..

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם וווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הם לא מילים תקניות
ואיך כותבים את זה בצורה תקנית??
ובמ"ם בודאי היא תקנית - שמילה זו היא יותר ארוכה ממילה זו, הרי כמו שוהאחשרדפנים היא גם מילה תקנית, כמו כן מואחשדרפנים היא מילה תקנית.
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם וווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הם לא מילים תקניות
ואיך כותבים את זה בצורה תקנית??



ואיך כותבים בצורה תקנית שהמילה אטאטאטאטאטאטאטאטאטא היא חסרת משמעות?

לגוף השאלה - אפשר לכתוב בצורה של רשימה, כעין שכתב מר בהודעתו הראשונה.
אפשר גם לכתוב בתוספת מילת קישור, כגון: תיבת 'וכתועבותיהן', תיבת 'וכעלילותיכם', ותיבת 'והאחשדרפנים', הן התיבות היותר ארוכות במקרא.
בדוחק אפשר גם לכתוב בלשון קצרה: ו'וכעלילותיכם' ו'והאחשדרפנים', אבל זה לא נראה טוב, וסו"ס זו לא מילה תקנית. נ"מ כשמחפשים את המילה הארוכה ביותר, א"נ לקידושי אשה..
 

אבי חי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
אבי חי אמר:
ווְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם וווְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים הם לא מילים תקניות
ואיך כותבים את זה בצורה תקנית??
ובמ"ם בודאי היא תקנית - שמילה זו היא יותר ארוכה ממילה זו, הרי כמו שוהאחשרדפנים היא גם מילה תקנית, כמו כן מואחשדרפנים היא מילה תקנית.
לא. לפני ו' החיבור שום אות שימוש אינה יכולה להופיע.
עשויים להשתמש בזה, אבל תקני זה לא, ונ"מ כנ"ל בהודעה הקודמת.

 
 

אמונה

משתמש ותיק
אגב, לאחרונה מצאתי פסוק מעניין בתהלים, אשר התיבה הראשונה שבו הינה בת שתי אותיות, השנייה בעלת שלוש אותיות, השלישית בעלת ארבע אותיות, וכן מוסיף והולך עד סוף הפסוק.
הפסוק הוא: "על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם" (תהלים קכט, ג).
 
אבי חי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יושב אוהלים אמר:
ואיך כותבים את זה בצורה תקנית??
ובמ"ם בודאי היא תקנית - שמילה זו היא יותר ארוכה ממילה זו, הרי כמו שוהאחשרדפנים היא גם מילה תקנית, כמו כן מואחשדרפנים היא מילה תקנית.
לא. לפני ו' החיבור שום אות שימוש אינה יכולה להופיע.
עשויים להשתמש בזה, אבל תקני זה לא, ונ"מ כנ"ל בהודעה הקודמת.
 
אז יש מילה תקנית:
ומשהאחשדרפנים
 

אבי חי

משתמש ותיק
בשאוצנ אמר:
אבי חי אמר:
יושב אוהלים אמר:
ובמ"ם בודאי היא תקנית - שמילה זו היא יותר ארוכה ממילה זו, הרי כמו שוהאחשרדפנים היא גם מילה תקנית, כמו כן מואחשדרפנים היא מילה תקנית.
לא. לפני ו' החיבור שום אות שימוש אינה יכולה להופיע.
עשויים להשתמש בזה, אבל תקני זה לא, ונ"מ כנ"ל בהודעה הקודמת.
 
אז יש מילה תקנית:
ומשהאחשרדפנים
אבי חי אמר:
וְלִכְשֶׁהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים 
וְלִכְשֶׁתַּרְנְגוֹלוֹתֵיכֶם

(ובדורנו מסתמא יש גם אחשדרפניות... ולכשאחשדרפניותינו יבואו, תהיה זו מילה ארוכה)

 
 
אבי חי אמר:
ובדורנו מסתמא יש גם אחשדרפניות... ולכשאחשדרפניותינו יבואו, תהיה זו מילה ארוכה
בחומש תורת חיים אסתר ג' י"ב
מובא בשם הר"מ מלאכי
בשם רבי יוסף קמחי
שאחשדרפנים נוטריקון
אחש (לשון גדלות בארמית) דרי פני
-הרואים פני המלך תמיד
וא"כ אין מילה "אחשדפניותינו"
 ​
 

שניאור

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
שניאור אמר:
מסתמא הכוונה להזאת מי חטאת, אך לי הדבר לא ברור שהוא באמת נטמא, אם אפשר נא להביא מקור.
אכן לזה הכונה. כעת נשאר רק למצוא את המקור.
כנראה לא הבנת על מה אני מחפש מקור, אני יודע שמי שנוגע שלא לצורך הזאה נטמא, אבל הרי הבן אדם הוא ספק טמא, וא"כ הוא נוגע לצורך הזאה.
בשלמא לדעת הרמב"ם שספיקא דאורייתא לחומרא הוא רק דרבנן, יכול להיות שזה נקרא שלא לצורך, אבל להרשב"א שספיקא לחומרא הוא דין דאורייתא, הרי הוא מחוייב מן התורה להזות, וא"כ מנ"ל שזה נקרא שלא לצורך?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אבי חי אמר:
שניאור אמר:
מסתמא הכוונה להזאת מי חטאת, אך לי הדבר לא ברור שהוא באמת נטמא, אם אפשר נא להביא מקור.
אכן לזה הכונה. כעת נשאר רק למצוא את המקור.
כנראה לא הבנת על מה אני מחפש מקור, אני יודע שמי שנוגע שלא לצורך הזאה נטמא, אבל הרי הבן אדם הוא ספק טמא, וא"כ הוא נוגע לצורך הזאה.
בשלמא לדעת הרמב"ם שספיקא דאורייתא לחומרא הוא רק דרבנן, יכול להיות שזה נקרא שלא לצורך, אבל להרשב"א שספיקא לחומרא הוא דין דאורייתא, הרי הוא מחוייב מן התורה להזות, וא"כ מנ"ל שזה נקרא שלא לצורך?
 
הצעיר שבחבורה אמר:
ושמא יש לדון דמספק מיקרי "לצורך הזאה" ואינו נטמא, ומכל מקום מסתברא לי דנטמא.
 

שניאור

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
שניאור אמר:
ר' @הצעיר שבחבורה עם סברא א"א להתווכח, אתה מבין כך ואני מבין אחרת.
השאלה אם יש מקור לזה, כי אם לא אין זו חידה כלל...
קצת ראיה עכ"פ איכא, מכהן גדול..
זה רק רמז ולא ראיה, כי ברור שהכה"ג לא היה ספק טמא, דאל"כ הוא לא היה יכול להקריב.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
רציתי שמישהו ידע את התשובה, ולא רק ינחש שהפרש ארבעה ימים זה הזאת גו"ז. ניחא...
לא יכולתי לדעת דבר שאין על זה מקור, האם יש לך מקור ברור שספק טמא נטמא ע"י ההזאה?
כה"ג אינו מקור כי הכה"ג ודאי טהור, וההזאה היא רק מעלה.
 
חלק עליון תַחתִית