כותר
משתמש ותיק
למדתי תוספות, ונתקלתי בדבר מחודש שקשה לי להבנה.
הקדמה
בגיטין ל. הגמרא מתירה לכהן לפרוע הלוואה בפירות המעשרות, אפילו שיש איסור דרבנן לפסוק כשער הזול, כיון אם יהיה שידפון הוא יפסיד את הפירות.
ולעומת זאת בבבא מציעא דף סד. בפרדיסא רב אוסר למכור יין בשעה שעדיין הענבים בוסר במחיר מוזל, כיון שבשעת הבציר מחיר היין יתייקר, אפילו שיש אפשרות שהיין יתקלקל מגשם או שלג.
וע"ז כתבו תוס' בגיטין
כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כו'. והא דאסר רב בפרדיסא באיזהו נשך (שם דף עג.) אע''ג דאית ביה תיוהא הכא התירו משום תקנת כהן:
ולא הבנתי מה פתאום עושים תקנות לטובת כהן שלווה כסף, ולא מצאתי במהרש"א ובאחרונים בסוף המסכת מי שמדבר על תוס' זה.
בחיפוש שעשיתי, לא מצאתי בכל הש"ס עוד פעם שיש ביטוי כזה "תקנת כהן" או "תקנת כהנים".
אשמח אם מישהו יאיר את עיני בביאור הדברים.
הקדמה
בגיטין ל. הגמרא מתירה לכהן לפרוע הלוואה בפירות המעשרות, אפילו שיש איסור דרבנן לפסוק כשער הזול, כיון אם יהיה שידפון הוא יפסיד את הפירות.
ולעומת זאת בבבא מציעא דף סד. בפרדיסא רב אוסר למכור יין בשעה שעדיין הענבים בוסר במחיר מוזל, כיון שבשעת הבציר מחיר היין יתייקר, אפילו שיש אפשרות שהיין יתקלקל מגשם או שלג.
וע"ז כתבו תוס' בגיטין
כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כו'. והא דאסר רב בפרדיסא באיזהו נשך (שם דף עג.) אע''ג דאית ביה תיוהא הכא התירו משום תקנת כהן:
ולא הבנתי מה פתאום עושים תקנות לטובת כהן שלווה כסף, ולא מצאתי במהרש"א ובאחרונים בסוף המסכת מי שמדבר על תוס' זה.
בחיפוש שעשיתי, לא מצאתי בכל הש"ס עוד פעם שיש ביטוי כזה "תקנת כהן" או "תקנת כהנים".
אשמח אם מישהו יאיר את עיני בביאור הדברים.