שמעת שיש הקלות מיוחדות לכהן באיסור ריבית ? (גיטין ל. תוד"ה כיון)

כותר

משתמש ותיק
למדתי תוספות, ונתקלתי בדבר מחודש שקשה לי להבנה.
הקדמה
בגיטין ל. הגמרא מתירה לכהן לפרוע הלוואה בפירות המעשרות, אפילו שיש איסור דרבנן לפסוק כשער הזול, כיון אם יהיה שידפון הוא יפסיד את הפירות.
ולעומת זאת בבבא מציעא דף סד. בפרדיסא רב אוסר למכור יין בשעה שעדיין הענבים בוסר במחיר מוזל, כיון שבשעת הבציר מחיר היין יתייקר, אפילו שיש אפשרות שהיין יתקלקל מגשם או שלג.
וע"ז כתבו תוס' בגיטין
כיון דכי לית ליה לא יהיב ליה כו'. והא דאסר רב בפרדיסא באיזהו נשך (שם דף עג.) אע''ג דאית ביה תיוהא הכא התירו משום תקנת כהן:
ולא הבנתי מה פתאום עושים תקנות לטובת כהן שלווה כסף, ולא מצאתי במהרש"א ובאחרונים בסוף המסכת מי שמדבר על תוס' זה.
בחיפוש שעשיתי, לא מצאתי בכל הש"ס עוד פעם שיש ביטוי כזה "תקנת כהן" או "תקנת כהנים".

אשמח אם מישהו יאיר את עיני בביאור הדברים.
 

חבלזון

משתמש רגיל
נראה לי שאין הכוונה תקנה מיוחדת לכהן, אלא תקנתו של הכהן ההוא, כיון שאין לו פרנסה וחייו הם מפירות מעשר, לכן זו הדרך שלו לפרוע את ההלוואה.
וכסברת "כדי חייו", כך זוהי תקנתו של הכהן שיוכל להתפרנס
 

חבלזון

משתמש רגיל
התירו לעשות עסקא בכסף יתומים, קרובים לשכר ורחוקים להפסד
להלוות בריבית קצוצה לגוי- אף שאסרו שמא ילמד ממעשיו התירו בכדי חייו
גם כאן התירו מחזי כריבית שהיא דרבנן, משום פרנסתו של הכהן
וההיתר שם הוא גם לגבי לוי ועני שיעשו כך ממעשרותיהם
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חבלזון אמר:
נראה לי שאין הכוונה תקנה מיוחדת לכהן, אלא תקנתו של הכהן ההוא, כיון שאין לו פרנסה וחייו הם מפירות מעשר, לכן זו הדרך שלו לפרוע את ההלוואה.
וכסברת "כדי חייו", כך זוהי תקנתו של הכהן שיוכל להתפרנס
נוכל להשתמש אם ההיתר הזה לכל עני, וכנאמר שם גם לגבי מעשר עני,
ולכל אברך שמתפרנס מאחרים, עפ"י הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד, אלא כל מי שנשאו ליבו לעזוב את עול חשבונות הרבים וכו' ".
 

חבלזון

משתמש רגיל
דוד ריזל (העיתונאי) אמר:
חבלזון אמר:
נראה לי שאין הכוונה תקנה מיוחדת לכהן, אלא תקנתו של הכהן ההוא, כיון שאין לו פרנסה וחייו הם מפירות מעשר, לכן זו הדרך שלו לפרוע את ההלוואה.
וכסברת "כדי חייו", כך זוהי תקנתו של הכהן שיוכל להתפרנס
נוכל להשתמש אם ההיתר הזה לכל עני, וכנאמר שם גם לגבי מעשר עני,
ולכל אברך שמתפרנס מאחרים, עפ"י הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד, אלא כל מי שנשאו ליבו לעזוב את עול חשבונות הרבים וכו' ".

אם נשים לב לדרך התקנה, הרי היא שהמלוה יפריש את המעשרות ויאכלם על חשבון הכהן או העני. כלומר, אין פה סתם קולא לפסוק בזול, אלא דוקא כאן. כאשר בעה"ב אינו מחויב ליתן דוקא לכהן הזה, וההסכם הזה גורם לכך שהוא יתן דוקא על חשבונו של הלווה. נמצא שזוהי תקנה מיוחדת, שגם מביאה אליו את הפרנסה, ולא רק קולא סתמית בדיני פסיקה.
אבל אם אתה מדבר למשל על אברך שרוצה לפסוק בזול, זה לא נוגע כלל משום שאין זוהי פרנסתו אלא שהוא דחוק. ולא מצאנו שהתירו בכהאי גוונא.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חבלזון אמר:
אם נשים לב לדרך התקנה, הרי היא שהמלוה יפריש את המעשרות ויאכלם על חשבון הכהן או העני. כלומר, אין פה סתם קולא לפסוק בזול, אלא דוקא כאן. כאשר בעה"ב אינו מחויב ליתן דוקא לכהן הזה, וההסכם הזה גורם לכך שהוא יתן דוקא על חשבונו של הלווה. נמצא שזוהי תקנה מיוחדת, שגם מביאה אליו את הפרנסה, ולא רק קולא סתמית בדיני פסיקה.
אבל אם אתה מדבר למשל על אברך שרוצה לפסוק בזול, זה לא נוגע כלל משום שאין זוהי פרנסתו אלא שהוא דחוק. ולא מצאנו שהתירו בכהאי גוונא.
אני מבין את דבריך כך,
שזה בין כה וכה ממון כהנים, ורק יש לו טובת הנאה ולכן בוחר לפרוע את חובו לכהן. ובממון כהנים הקילו.
 

חבלזון

משתמש רגיל
דוד ריזל (העיתונאי) אמר:
אני מבין את דבריך כך,
שזה בין כה וכה ממון כהנים, ורק יש לו טובת הנאה ולכן בוחר לפרוע את חובו לכהן. ובממון כהנים הקילו.
לא התכוונתי לכך, אלא לעובדה שההלוואה הזו היא בעצם מוציאה לפועל מראש את החיוב לתת את המתנות לכהן או ללוי או העני. זוהי תקנתו של הכהן והעני - שפרנסתם תלויה במתנות האלו, וכעת שאינם מקבלים, אין להם מקור פרנסה. לכן התירו להקדים להם את המתנות בצורה כזו של הלוואה מראש על חשבון המתנות אחר כך.
מה שהזכרת טובת הנאה, נראה לי שזו סברא מעולה לקולא, שאין כאן רווח של המלווה כיון שאין לו בעלות על הפירות, אלא רק טובת הנאה. יתכן שזה תנאי נוסף בהיתר הזה.
 
חלק עליון תַחתִית