האם אפשר לסמוך על מכון צומת?

יח''ד

משתמש חדש
סבא אמר:
יח''ד אמר:
תלוי בסוג המיחם, עיין במצ"ב.

פשוט לי שאפשר לסמוך על מכון צומת בהבנת המציאות אך עם הפסיקות שלהם שלהם אפשר להתווכח.
איני יודע, מדוע הקטנת את המילים, [ואולי זה בא מענווה],
אבל הדברים ממש נשמעים מופקעים, אם אי אפשר לסמוך עליהם בפסקים, וכי ס"ד שמי שחשוד שמשום להיטותו להקל, [כדי להיות כ"בית הלל" ועוד סיסמאות מטופשותהמופרחות ע"י שכמותם], אינו חשוד לעוות את המציאות מאותה סיבה?
וכבר כתב @הפקדתי שומרים בזה"ל השאלה הגדולה כשיש ויכוח במציאות. ויש עכ"ל. ודי בזה למבחין.


הקטנתי המילים כי לא רציתי להכנס לזה אלא בעיקר להביא את הקובץ. ("כל משתמש שידון לגופם של אנשים...")
התכוונתי שאם לדוגמא הם פוסקים בדבר מסוים כגרש"ז ואתה סובר כגריש"א או כחזו"א אל תלך על פיהם, אבל אין בעיה של נאמנות וכמו שכתב יצחק.
גם שיש מחלוקת במציאות אין זה אומר שצד אחד משקר או מסלף.
 

מבין ענין

משתמש ותיק
יצחק אמר:
קשה לראות כאן פסילה של מכון צומת, תמיד היה נראה לי בפרסומים שלהם שהם מבררים את ההלכה ואת המציאות ממש כפי שעשו כל הדורות בלי סברות של "בית הלל" ושאר הזיות וגם בלי עקמימות בגוף הדיון,
אלא מאי, יש כאן שתי נקודות, א, הם נוטים לקולא יחסית וזה בהחלט לגיטימי. ב. הם אינם נשמעים לדעת הרבה גדולי ת"ח שסוברים שלפעמים צריך להחמיר בדברים שיש בהם משום "אוושא מילתא" וכיו"ב שצריכים לשמור על האוירה של השבת, אבל לא נראה לי שיש אצלם פסיקות הלכתיות שהם ממש "לא לגיטימיות" אצל תלמידי חכמים.
לדעתי אין סיבה שלא לסמוך על ההוראות שלהם.

הבעיה העיקרית עם כל המכשירים מבוססי ה"גרמא" למיניהם של מכון צומת, היא התוצאה ההכרחית של הפעולה. לדעת הגרי"ש אלישיב ועוד - כל פעולה שבהכרח תקרה - אפילו בסוף של רצף פעולות - הרי היא כפעולה בידיים, כיון שכך זה נבנה לכתחילה.
ניתן לראות כאן תשובה בענין - כולל דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שבטעות רבים חושבים שסומך על כל קולות מכון צומת - http://taamu.co.il/dwqa-question/כסא-גלגלים-חשמלי-בשבת/
 

סתם איש

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
[
אחרי שהתרמוסטט הדיגטלי ברגע שפותחים את דלת המקרר קיימת השפעה של הפתיחה על רמת הזרם שבתרמוסטט, .
הנידון שזה מגביר את הזרם שלטענת משמרת השבת יש בזה איסור דאורייתא הוא דעת יחיד כנגד דעתם של הגריש"א [כפי שמעיד הרב אפרתי והרב קארפ], והגרש"ז שסבר שאפילו איסור דרבנן אין בזה. ואיך כתב ע"ז ממש ר' משה פיינשטין כיון שאין בזה איסור ברור ואפילו לא ספק איסור ברור אי אפשר להורות בזה איסור.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
כדאי לקרוא את ההמשך.
ברגע שפותחים את דלת המקרר קיימת השפעה של הפתיחה על רמת הזרם שבתרמוסטט, וזו פותחת וסוגרת מעגלים חשמליים, דבר שגם נקלט ומעובד בפיקוד הממוחשב.
הרב אלישיב וכל הגדולים שהזכרת, כבר כתבנו לעיל שבמקררים ישנים אכן יש הרבה שהתירו מעיקר הדין, אם כי גם בזה יש שחששו וכפי שציינו.
אבל באופן שהשפעה על התרמוסטט פותחת וסוגרת מעגלים חשמליים בזה דעת הגריש"א לאסור.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
למכון "צומת" אין גיבוי אוטומטי של גדול כלשהו, וכל דבר בפני עצמו צריך בדיקה.

באופן כללי, לגבי חיישנים המצויים במזגנים חדישים, או מעליות שבת, או מקררים, דעת הגר"ע יוסף דלא חיישינן לחיישנים, ובנו הגר"י יוסף מביא זאת בהרחבה. בקצרה ניתן לסכם ששינוי עוצמת הזרם החשמלי היא דרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר (כמדומני שכך גם פסיקת מכון צומת, באופן עקרוני).

להלן דבריו לגבי מעליות שבת, בשיעורו לפני כשנה, תולדות תשע"ח:

"כשבאים להחליט אם מעשה של פסיק רישיה מותר או אסור, יש לבדוק תחילה אם זה דאורייתא או דרבנן.... הגיע לביתו של מרן, הרב לוי יצחק הלפרין ראש מכון מדעי טכנולוגי להלכה, והביא בידו קונטרס עב כרס על דין מעלית אוטומטית בשבת... במוצאי שבת מרן הגיע לביתו וישב כל הלילה על החוברת, ולבסוף כתב שהוא מצטרף להתיר, והעתקנו את הדברים בילקוט יוסף שבת כרך ה (עמ' קצב).

מבחינת ההלכה יותר קל לעלות במעלית שבת, כיון שבלאו הכי המעלית צורכת הרבה חשמל להעלות את המעלית, אבל לרדת עדיף להחמיר. כשיורד במעלית המנוע עובד אוטומטי, אלא שכובדו מסייע למנוע לעבוד, וההיתר הוא משום שזה בגדר פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן... אפשר לאדם להחמיר לעצמו, אבל אסור לו לזלזל במי שמתיר. וכן חומרא טובה זה דוקא אם מחמיר לעצמו בדבר ששנוי במחלוקת, מה שאין כן דברים שלכל הדעות מותר, מי שמחמיר בזה הוא 'חמוֹר'..."

"המסקנא להתיר פסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן כדעת רוב האחרונים".

לגבי מדי מיים דיגיטליים, כתב בתשובה שהובא בקובץ בית יוסף:

"בנידון מדי המים המצויים כיום, יש לסמוך על רוב הפוסקים להקל בזה, וכיו"ב פסק הגאון רבי יצחק הכהן רפפורט בשו"ת בתי כהונה (סי' יח) שכל ששורש האיסור מדרבנן יש להתיר בו פסיק רישיה דלא ניח"ל. וכן העלה הגר"י אלחנן בשו"ת באר יצחק (סי' טו) ובמילואים שבסוף הספר. וכ"ד הגאון בעל שואל ומשיב (מהדו"ק סי' רי, ותליתאה ח"ג סי' ג'). וכ"פ בעל דברי מלכיאל בח"ב (חיו"ד סי' מב). והגאון מלובלין בעל תורת חסד (חאעה"ז סי' לח). ועוד ועוד.



וגדולה מזו הרבה מגדולי האחרונים הספרדים סוברים להתיר פסיק רישיה בדרבנן, כדעת התרומת הדשן, ומהם: הגנת ורדים, הרב נחפה בכסף, הרב יד מלאכי, מהר"י עייאש, ועוד. וכ"פ גם הגרעק"א בתשובה. וממילא במקום צורך עכ"פ יהיה אפשר לסמוך על המתירים, אך במקום שאפשר נכון להחמיר, והמחמיר תע"ב. ואף את"ל שלא יצאנו מידי ספק, דשמא יש בהוצאת ניצוצות אלו איסור מה"ת, מ"מ יש ספק ספיקא לקולא, שמא הלכה כמי שאומר דפסיק רישיה דלנח"ל אף בדאורייתא מישרא שרי, וכדעת הערוך וסיעתו, ואם תמצא לומר שאסור מדרבנן, שמא ניצוצות אלו אין בהם איסור מה"ת. והוה ליה פסיק רישיה דלא ניח"ל בדרבנן דשרי. ועכ"פ העיקר לדינא דבפסיק רישיה דלא ניח"ל באיסור תורה אין להקל, אלא א"כ בצירוף סניף נוסף להיתר".

מצ"ב דבריו גם בענין המקררים של ימינו (מסקנתו שצריך התקן שיכבה את האור, ותו לא).

מצ"ב עוד קובץ מאחד הרבנים שבירר את ענין המקררים של ימינו, ומסקנתו שהמקררים היום יותר קלים לדינא מהמקררים בדור הקודם, זאת ע"פ מחקר מעמיק עם טכנאים.
 

קבצים מצורפים

  • הרב יצחק יוסף חיישנים דיגיטליים מקררים בשבת.jpg
    הרב יצחק יוסף חיישנים דיגיטליים מקררים בשבת.jpg
    344.5 KB · צפיות: 128
  • מסקנות.jpeg
    מסקנות.jpeg
    133.5 KB · צפיות: 128
  • מקררים של ימינו.pdf
    1 MB · צפיות: 8

מבין ענין

משתמש ותיק
האם בכל המושגים הטעכניים הללו הרב הנ"ל מתייחס גם לצפצוף המתחיל לפעול לאחר פתיחה של המקרר לפרק זמן מסוים?
 

ברל

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
האם בכל המושגים הטעכניים הללו הרב הנ"ל מתייחס גם לצפצוף המתחיל לפעול לאחר פתיחה של המקרר לפרק זמן מסוים?
לי יש מקרר של סמסונג עם התקן שבת שאיני יודע מי התקינו אך בזמנו ביררת במכון הטכנולגי להלכה .
הצפצוף מתבטל מרגע שעובר למצב שבת
 

נדיב לב

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
למכון "צומת" אין גיבוי אוטומטי של גדול כלשהו, וכל דבר בפני עצמו צריך בדיקה.

באופן כללי, לגבי חיישנים המצויים במזגנים חדישים, או מעליות שבת, או מקררים, דעת הגר"ע יוסף דלא חיישינן לחיישנים, ובנו הגר"י יוסף מביא זאת בהרחבה. בקצרה ניתן לסכם ששינוי עוצמת הזרם החשמלי היא דרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר (כמדומני שכך גם פסיקת מכון צומת, באופן עקרוני).

הצגת דעה אחת. האם כל פוסקי הדור התירו בשופי?
ידוע לי שחלקם סוברים שיש בזה איסור דאורייתא!
 

מבין ענין

משתמש ותיק
ברל אמר:
מבין ענין אמר:
האם בכל המושגים הטעכניים הללו הרב הנ"ל מתייחס גם לצפצוף המתחיל לפעול לאחר פתיחה של המקרר לפרק זמן מסוים?
לי יש מקרר של סמסונג עם התקן שבת שאיני יודע מי התקינו אך בזמנו ביררת במכון הטכנולגי להלכה .
הצפצוף מתבטל מרגע שעובר למצב שבת
את זה אני יודע. ברור שבמצב שבת הצפצוף מתבטל.
השאלה שלי היא על מה שכתב שם אותו חכם שהכל גרמא ושרי, האם דעתו שגם לצפצוף לא חיישינן?
 

גישה

משתמש רשום
סליחה שאני מעלה את השאלה כאן, אבל אני חדש ואין לי אפשרות לפתוח נושא חדש

מה הדין האם מעלית שבת? אני מדבר על המעליות של זממנו שיש להם איזהו פיקוח
מישהו אמר לי שבאורחות שבת חלק ג' עמוד פ''א כתוב בשם הגריש''א שמתיר. אצלי בספר לא כתוב כזה דבר. פשוט חסר את השורה הזאת
האם מישהו יש לו מידע על הדבר הזה עם המקורות של פוסקי זמנינו
תודה
 

חזק

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
משיב כהלכה אמר:
למכון "צומת" אין גיבוי אוטומטי של גדול כלשהו, וכל דבר בפני עצמו צריך בדיקה.

באופן כללי, לגבי חיישנים המצויים במזגנים חדישים, או מעליות שבת, או מקררים, דעת הגר"ע יוסף דלא חיישינן לחיישנים, ובנו הגר"י יוסף מביא זאת בהרחבה. בקצרה ניתן לסכם ששינוי עוצמת הזרם החשמלי היא דרבנן, ופסיק רישיה דלא ניחא ליה בדרבנן מותר (כמדומני שכך גם פסיקת מכון צומת, באופן עקרוני).

הצגת דעה אחת. האם כל פוסקי הדור התירו בשופי?
ידוע לי שחלקם סוברים שיש בזה איסור דאורייתא!

צריך עיון
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&p=120531#p120531
 

חלה

משתמש רגיל
לי ידוע על מכשירי שמיעה שמתירים בשבת כי זה הגברת זרם שמתכלה ומתירים דרבנן לצורך חולה, האם יש מישהו שחולק ע"ז?
 

איש הגבעה

משתמש רשום
האם מנורת שבת לקיר בהכשר מכון צומת אפשר להשתמש
לכאורה איזה שאלה יש בזה
 

עני בן פחמא

משתמש רגיל
יש במיחמים בעיה של מדיד מים, טבילת כלים, וטרמוסטט.
מדיד מים - דברו כבר.

טבילת כלים - העיקרון פשוט, הפתרונות יש כשרות של הרב מסין שעושה קנין לכלי הגוי עבור יהודי (כמו מכירת חמץ) ויש שעושים תיקון ע"י ישראל (המכון הטכלונוגי).
טרמוסטט - המכון הטכנולוגי ומשמרת השבת ומסתמא גם בד"ץ העדה"ח לא משווקים מיחם עם טרמוסטט.
צומת - כן מאשרים טרמוסטט, אבל א) יש מקום להתיר בזה, מטעם ספר פ"ר לשעבר וגרמא. ב) גם צומת עצמם יש להם מהדרין בלי טרמוסטט, אפשר לבדוק באתר שלהם אם המיחם הוא מהדרין בלי טרמוסטט או רגיל בלי טרמוסטט.

ולמה לומר סתם שא"א לסמוך על צומת בכלום, מי שכתב את זה יודע מהנידונים בכלל?? הפלטה והמיחם של רוב הכותבים פה בהכשר צומת, למה לקטרג על כל מי שלא במגזר?

נ.ב. האם אפשר למחוק את ה"דחוף" מהכותרת - לא רלוונטי כבר
 

יהודי

משתמש ותיק
ולמה לומר סתם שא"א לסמוך על צומת בכלום, מי שכתב את זה יודע מהנידונים בכלל?? הפלטה והמיחם של רוב הכותבים פה בהכשר צומת, למה לקטרג על כל מי שלא במגזר?
אם כוונתכם שלא צריך הכשר, זה לא נחשב שאפשר לסמוך עליהם.
 
חלק עליון תַחתִית