מלמד להועיל
משתמש ותיק
בשנים האחרונות זה מאד נכנס שנוסעים לחול לטיולים ולמלונות
האם יש לזה היתר מבוסס?
האם יש לזה היתר מבוסס?
כל אלו לצורך מצווה ולא שייטיה להכא. כל העם נהיה חולה בנפשו שצריך לטייל ולפוש בחו"ל ?אברך אמר:במג"א וכו 'וכו'
אמת, אדם שרוצה לצאת לחו"ל צריך לחשוב היטב ולהתיעץ עם דעת תורה לפני שהוא מגדיר את עצמו 'כמי שאין לו א-לוה'.שאר לעמו אמר:כל אלו לצורך מצווה ולא שייטיה להכא. כל העם נהיה חולה בנפשו שצריך לטייל ולפוש בחו"ל ?אברך אמר:במג"א וכו 'וכו'
אל נא יחרה אפו שליט"א. אני מכיר, ומסתמא עוד מכירים, תלמידי חכמים יראי השי"ת, שלעת הצורך נוסעים לנפוש בחו"ל.שאר לעמו אמר:כל אלו לצורך מצווה ולא שייטיה להכא. כל העם נהיה חולה בנפשו שצריך לטייל ולפוש בחו"ל ?אברך אמר:במג"א וכו 'וכו'
הלשון 'דומה כמי שאין לו אלו', נאמרה בגמרא (כתובות קי:) על הדר בחו"ל, לא על היוצא לחו"ל באופן עראי.מכון קול יוסף אמר:אדם שרוצה לצאת לחו"ל צריך לחשוב היטב ולהתיעץ עם דעת תורה לפני שהוא מגדיר את עצמו 'כמי שאין לו א-לוה'.
דבריי לעיל הם מדברי הפוסקים. והעולה מדבריהם שאף לסחורה או 'לראות פני חבירו' חשוב דבר מצוה, ונהגו להקל אף יותר מזה, כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידם.מכון קול יוסף אמר:למה להתעסק במיסטיקה, כל מי שמעיין בספרי הפוסקים יראה שהדבר לא פשוט בכלל, ובלי צורך אמיתי אין להתיר לנסוע בכלל ואסור בתכלית האיסור להתייחס לעניין בשוויון נפש כמו שמתייחסים לזה היום.
אברך אמר:במג"א סי' תקל"א סק"ז [הביאו להלכה במ"ב סקי"ד] כתב דלצאת לצורך לראות פני חבירו שרי, וכתב דמקורו מסו"ס רמ"ח. והתם מיירי בעניין לצאת בספינה או בשיירא תוך ג' ימים לשבת, וכתב הרמ"א דיש אומרים שאם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה, ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל. ועל כן נהגו בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים, כי חשובים הכל לדבר מצוה, ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי שיסמוכו, עכ"ד הרמ"א.
ואף דכתב המ"ב בסי' רמ"ח סקל"ו בשם הא"ר דבמקום שלא נהגו להקל אין כדאי להקל, די"א דבעינן מצוה גמורה, מ"מ כאן לעניין לצאת מהארץ לחו"ל לא הביא המ"ב זה.
ולכאו' עפ"ז יתכן דה"ה ביוצא לטייל במקום הצורך, וכגון שנצרך למנוחת הנפש, באופן שא"א לו להשיגו בא"י, חשיב דבר מצוה.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=38989#p38989מכל מלמדי השכלתי אמר:ראה אשכול: מותר לבקר בפירמידות?
לשון מושאלת, רק כדי להדגיש כמה העניין אינו פשוט.אברך אמר:הלשון 'דומה כמי שאין לו אלו', נאמרה בגמרא (כתובות קי:) על הדר בחו"ל, לא על היוצא לחו"ל באופן עראי.מכון קול יוסף אמר:אדם שרוצה לצאת לחו"ל צריך לחשוב היטב ולהתיעץ עם דעת תורה לפני שהוא מגדיר את עצמו 'כמי שאין לו א-לוה'.
לא נתכוונתי לדבריך שהם דברי הלכה מסולאים בפז, אלא למעשה רב ולמחלוקת בעניין ביאת המשיח שהזכירו כאן, שלמרות שאין לזלזל בעניינים אלו, אך לכל דבר יש את מקומו וכאן חייב לעורר היטב על חזון נפרץ זה שכל העם חושבים שהוא עניין של מה בכך, וכל אחד יעשה בחכמה ובעצה מרבותיו.אברך אמר:מכון קול יוסף אמר:דבריי לעיל הם מדברי הפוסקים. והעולה מדבריהם שאף לסחורה או 'לראות פני חבירו' חשוב דבר מצוה, ונהגו להקל אף יותר מזה, כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידם.מכון קול יוסף אמר:למה להתעסק במיסטיקה, כל מי שמעיין בספרי הפוסקים יראה שהדבר לא פשוט בכלל, ובלי צורך אמיתי אין להתיר לנסוע בכלל ואסור בתכלית האיסור להתייחס לעניין בשוויון נפש כמו שמתייחסים לזה היום.
אברך אמר:במג"א סי' תקל"א סק"ז [הביאו להלכה במ"ב סקי"ד] כתב דלצאת לצורך לראות פני חבירו שרי, וכתב דמקורו מסו"ס רמ"ח. והתם מיירי בעניין לצאת בספינה או בשיירא תוך ג' ימים לשבת, וכתב הרמ"א דיש אומרים שאם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה, ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל. ועל כן נהגו בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים, כי חשובים הכל לדבר מצוה, ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי שיסמוכו, עכ"ד הרמ"א.
ואף דכתב המ"ב בסי' רמ"ח סקל"ו בשם הא"ר דבמקום שלא נהגו להקל אין כדאי להקל, די"א דבעינן מצוה גמורה, מ"מ כאן לעניין לצאת מהארץ לחו"ל לא הביא המ"ב זה.
ולכאו' עפ"ז יתכן דה"ה ביוצא לטייל במקום הצורך, וכגון שנצרך למנוחת הנפש, באופן שא"א לו להשיגו בא"י, חשיב דבר מצוה.
נכון שרהיטת הסוגיא שלהי כתובות נראה שזה דוקא על הדר בחו"ל, וממילא כאשר אנו משתמשים בלשון זו כלפי כל היוצא לחו"ל - זה רק מעין לשון מושאלת מחז"ל על הדר בחו"ל.מכון קול יוסף אמר:לשון מושאלת, רק כדי להדגיש כמה העניין אינו פשוט.אברך אמר:הלשון 'דומה כמי שאין לו אלו', נאמרה בגמרא (כתובות קי:) על הדר בחו"ל, לא על היוצא לחו"ל באופן עראי.
ויסוד זה מפורסם, כבר כתבו ברמב"ן עה"ת בהרבה מקומות, ובעיקר באורך בפר' אחרי (ויק' כח כה). וכן הוא באגרת תלמיד הרמב"ן שהודפסה כנספח לכו"פ הוצ' ביהמ"ד בהתיישבות. וכן הגר"א באד"א (דבר' ח א), וכן באד"א מכת"י שנדפס לפני איזה שנים (דב' ד ה), וכן ברמז בפירש"י פר' לך (ברא' יז יח).שאלת מה שאמרו כל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו אלוה.
תשובה לפי שארץ ישראל נקראת נחלת ה' דכתיב כי גר'שוני היום מהסתפח בנחלת ה'. והוא יתברך נקרא אלהי הארץ ומיוחדת לו ולא לשרי מעלה כדכתיב בכותיים 'כי לא ידעו את משפט אלהי הארץ'. ועל כן קרא לע"ז אלהי נכר הארץ. וכתיב 'תמיד עיני ה' אלהיך בה'. ועיקר מצות התורה כולן בארץ הן עד כי כמה מצות אין נוהגות כלל אלא בארץ. כמו שאמרו במדרש הציבי לך ציונים. ועל כן כשבירך יצחק את יעקב שלא מדעתו ונתן לו את הברכות דכתי' 'ויתן לך האלהים מטל השמים' וגו' מיד זכה יעקב בברכת אברהם שהיא ירושת הארץ. ולא היה יכול ליתנה לעשו והוא אמרו 'ולך איפוא מה אעשה בני'. עכ"ל
יש להוסיף, שהרי המקור הוא ממה שאמר דוד המלך כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה לאמר לך עבוד אלהים אחרים. והרי שם הוא לא גר בחוץ לארץ אלא לזמן קצר, וגם הוא הלך לצורך פיקוח נפש, ובכל אופן הוא אמר על עצמו שהוא נחשב כעובד עבודה זרה.שאר לעמו אמר:נכון שרהיטת הסוגיא שלהי כתובות נראה שזה דוקא על הדר בחו"ל, וממילא כאשר אנו משתמשים בלשון זו כלפי כל היוצא לחו"ל - זה רק מעין לשון מושאלת מחז"ל על הדר בחו"ל.מכון קול יוסף אמר:לשון מושאלת, רק כדי להדגיש כמה העניין אינו פשוט.אברך אמר:הלשון 'דומה כמי שאין לו אלו', נאמרה בגמרא (כתובות קי:) על הדר בחו"ל, לא על היוצא לחו"ל באופן עראי.
אלא שאין כן פני הדברים, ולהאמת כל היוצא מחו"ל שלא לצורך מצוה, אף אם יוצא למעט זמן - קראו הכתוב וקראוהו חז"ל 'כמי שאין לו אלוה' (ואמנם אף במצוה קלה התירו - שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות. והוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה).
והטעם לזה כמו שהביא הפני יהושע כתובות קי: בשם תשובות הרשב"א (ח"א, קל"ד) שביאר דברי הגמ' כל היוצא לדור בחו"ל כמי שאין לו אלוה:
ויסוד זה מפורסם, כבר בתבו ברמב"ן עה"ת בהרבה מקומות, ובעיקר באורך בפר' אחרי (ויק' כח כה). וכן הוא באגרת תלמיד הרמב"ן שהודפסה כנספח לכו"פ הוצ' ביהמ"ד בהתיישבות. וכןהגר"א באד"א (דבר' ח א), וכן באד"א מכת"י שנדפס לפני איזה שנים (דב' ד ה), וכן ברמז בפירש"י פר' לך (ברא' יז יח).שאלת מה שאמרו כל הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו אלוה.
תשובה לפי שארץ ישראל נקראת נחלת ה' דכתיב כי גר'שוני היום מהסתפח בנחלת ה'. והוא יתברך נקרא אלהי הארץ ומיוחדת לו ולא לשרי מעלה כדכתיב בכותיים 'כי לא ידעו את משפט אלהי הארץ'. ועל כן קרא לע"ז אלהי נכר הארץ. וכתיב 'תמיד עיני ה' אלהיך בה'. ועיקר מצות התורה כולן בארץ הן עד כי כמה מצות אין נוהגות כלל אלא בארץ. כמו שאמרו במדרש הציבי לך ציונים. ועל כן כשבירך יצחק את יעקב שלא מדעתו ונתן לו את הברכות דכתי' 'ויתן לך האלהים מטל השמים' וגו' מיד זכה יעקב בברכת אברהם שהיא ירושת הארץ. ולא היה יכול ליתנה לעשו והוא אמרו 'ולך איפוא מה אעשה בני'. עכ"ל
נמצא לפי יסוד זה שמי שיצא לחו"ל אפילו לזמן קצרצר אבל קיים שם מצוה שדאו' שחלה עליו ולא קיימה בא"י, הרי הוא נחשב כמי שאין לו אלוה, כדוגמא קרא ק"ש בוקר וערב, או ברך ברכת המזון.
ואמנם לצאת לזמן קצר ברכב לחו"ל בלא שמבטל מצוה, אינו איסור, אף שהפליגו חז"ל בעצם מצוות השהייה בארץ (כתו' קיב.), שכל הדר בה שרוי בלא עוון, וכל המהלך ד"א מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
במחילה מכבוד תורתךשאר לעמו אמר:היכן המקור לזה? זה תלוי ברצון המלך המשיח אם יאבה לכבשה אחרי שיכבוש א"י כולה.
לא מצאתי בחז"ל שא"י תתפשט לכל העולם. כתוב על ירושלים שתגיע עד דמשק.יוסף יוסף אמר:במחילה מכבוד תורתךשאר לעמו אמר:היכן המקור לזה? זה תלוי ברצון המלך המשיח אם יאבה לכבשה אחרי שיכבוש א"י כולה.
על מה שאלתך בדיוק?! למה בדיוק אתה מחפש מקור?
ואיך נכנס לכאן מלך המשיח?
באר דבריך ונוכל לדון בהם
שאר לעמו אמר:לא מצאתי בחז"ל שא"י תתפשט לכל העולם. כתוב על ירושלים שתגיע עד דמשק.יוסף יוסף אמר:במחילה מכבוד תורתךשאר לעמו אמר:היכן המקור לזה? זה תלוי ברצון המלך המשיח אם יאבה לכבשה אחרי שיכבוש א"י כולה.
על מה שאלתך בדיוק?! למה בדיוק אתה מחפש מקור?
ואיך נכנס לכאן מלך המשיח?
באר דבריך ונוכל לדון בהם
וכתוב בהל' מלכים שהמלך המשיח יוכל לכבוש על העולם אם ירצה
וע"ע מנחת חינוך מצוה תקכלפי שעתידה א"י שתתרחב ותתארך בכל הישוב שהוא מהלך קס"ו שנה וח' חדשים לאדם בינוני שהוא עשר פרסאות ליום
ונראה אף דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהיה לכל העולם דין א"י כמו שמבואר בר"מ פ"א מה' תרומות ובפ"ה מה' מלכים דמלך ישראל שכובש מדינות אחרים אחר שכובש א"י כולם יש להם קדושת א"י וזה מהספרי ובודאי מלך המשיח כתורה יעשה ויכבוש קודם א"י האמורה בתורה ואח"ז יכבוש בודאי כל העולם וע"ז אמרו בגמ' עתידה א"י שתתפשט בכל העולם היינו דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהי' לכל העולם דין א"י לכל הקדושות שבא"י מ"מ א"צ להפריש רק עוד שלשה ככתוב בתורה והוא גזה"כ כי מצד הסברא לא יצטרכו לערי מקלט לע"ל כי רק שלום ואמת וטוב יהיה בימי המלך המקוה ב"ב רק גזה"כ לעשות המצוה הזאת וגזה"כ שיהיה ס"ה תשעה כ"נ