סליחה על האריכות בדברים, אך לצורך העניין:
שו"ת באר משה סימן סה
תשובה2 להרה"ח וסופר נודע ביהודה, ובשיר השירים יהלל שמו בענין קדושת הארץ. ע"ד אשר דרש ממני כבודו להודיעו היכן המאמר חז"ל דרגיל בפי כל עתידה א"י שתתפשט בכל ארצות דחפש ולא מצא מזה דבר בש"ס3.
(א) הנה גם הגאון מלבי"ם בספרו ארץ חמדה (פ' במדבר) בחי' הפטורה הביא המאמר עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם ולא הראה מקור, ובס' עוללות הבציר (פ' תולדות) כתב ע"ד שאמרו בגמרא עתיד הבהמ"ק שיהיה כמו ירושלים וירושלים כמו א"י וא"י ככל העולם, ולא כתב ג"כ מקור4. ובאמת בש"ס לא נמצא מזה דבר רק בירושלים מצינו בש"ס ב"ב (עה ב) אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים אלף טפף וכו', (יעו' ג"כ למעלה מזה דאמר רבה אר"י עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה), ובמדרש תהלים (מזמור מח) על פסוק סבו ציון, ובילקוט שמעוני שם (סי' תשנו) ובפסחים (נ א) אמר ריב"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל יעו"ש, ובאמת לשון המורגל בפי כל אפשר יוצא מלשון הכתוב (זכריה יד י) יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים כו' וכפי שפירשו שם המפרשים היינו שכל מקום ההרים יתחילו להיות נהפכין לערבה ולמישור ויהיו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור, (יעו"ש ברש"י ורד"ק ויעו' בילקוט שמעוני שם (סי' תקפה), שהביא המדרש מה גבע ורימון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, כך כל הארצות עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, וכן הוא לשון התוספתא להדיא סוטה (פי"א סוף ה"ז) יעו"ש, א"כ אפשר כונת המאמר המורגל עתידה א"י שתתפשט היינו שכל הארצות יתפשטו לארץ מישור כנגב ירושלים, (בכדי שתראה ירושלים גבוה על הכל), וזה התפשטות א"י היינו דהתפשטות המישור מא"י יהי' ג"כ בכל הארצות ליעשות מישור כבא"י בנגב ירושלים, אכן רש"י שם בסוף הפסוק יקבי המלך מביא מדרש אגדה שתגיע ירושלים עד סוף כל העולם, וברש"י (זכריה ט א) הביא ג"כ ברייתא דספרי ומה אני מקיים ודמשק מנוחתו שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק כו', ובילקוט שמעוני שם (סי' תקעה) הביא סוף דברי הספרי הנ"ל מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה (יחזקאל מא ז) שעתידה א"י להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו כו' ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק5 כו' וגליות באות וחנות בתוכה יעו"ש. וכן בילקוט שמעוני (סי' תעב) הביא מדרש חז"ל על פסוק בעת ההיא כו' ונקוו אליה כל הגוים (ירמיה ג יז), א"ל ר' אלעזר לר"א המודעי מחזקת היא ירושלים א"ל עתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך (ישעי' נד ב) וכו', מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ומנוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרצי (ישעי' שם נד ג), הרי לרוחב לאורך מנין ממגדול חננאל עד יקבי המלך (זכרי' יד שם) ר' ברכי' אמר עד אוקינוס וכו', יעו"ש ובח"א (סי' רפו) ודברי אגדה זו מקור מקומו טהור של רבינו פרשנדתא (רש"י ז"ל), עכ"פ מבואר שם במדרש דגם א"י עתידה להיות מרחבת ועולה כתוכן מאמר המורגל אף שאין זה לשונו ממש.
(ב) ובספר ארץ החיים על תהלים להגאון המקובל מהרא"ח כהן זצ"ל בן בנו של הסמ"ע, כתב ג"כ (במזמור מז) וא"ת אם כל העולם יהיה שלנו מה מעלה יהי' לא"י, אפ"ה יבחר לנו את נחלתנו כו' אך א"י יתרחב, וזש"ה ונחל ה' את יהודה חלקו על אדמת הקודש כו', ואפ"ה יהי' על אדמת הקודש האיך אפשר לומר ובחר עוד בירושלים, ירושלים יתרחב כ"כ כמו שהיא א"י עכשיו, וא"י יתרחב כמו כל העולם, וכדברים אלו כתב (במזמור קכו) ואף שמצינו בכל הנחמות שנשוב על אדמת הקודש, אך ירושלים יתרחב ככל א"י וא"י ככל העולם, וזש"ה ונחל ד' יהודה חלקו על אדמת הקודש ובחר עוד בירושלים, עכ"ד. ולא כתב מקור לזה אבל דבריו מתאימים לדברי מדרש חז"ל, וכגון דא צריכין למודעי דהשיב לר"א על מה שהקשה מחזקת היא ירושלים, דעתיד הקדוש ברוך הוא לומר לה הרחיבי אהלך קבלי אוכלוסיך כמש"ל, ומה"ט דרשו נמי חז"ל בב"ב שם (עה ב) ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה כו' פרזות תשב ירושלים מרוב אדם (יעו"ש בפרש"י מה פרזות הללו אין להן שיעור וכו' אף ירושלים כן), אר"ל עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלים כו', והיינו ג"כ מטעם הנ"ל בכדי שתחזיק כל הגוים שיתאספו לתוכה, (יעו"ש בח"א המהרש"א ד"ה ירושלים שהביא ג"כ מהמדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו כל ערי א"י דהשתא כו', ועפ"ז מפרש דברי הש"ס שם), וע"פ הנחה זו אמרו חז"ל ג"כ באבות דר' נתן (פרק לה ה"ט) רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל האומות וכל הממלכות שנאמר (ירמי' ג) ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהלן הוא אומר יקוו המים, מה קווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קווי האמור כאן לקבץ כל האומות והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגוים, וכתב ע"ז המפרש (הרב בנין יהושע) דעתידה ירושלים להרחיב בלי מדה כדכתיב פרזות תשב ירושלים כמבואר באורך ב"ב (עה ב).
ובהחפשי ראיתי כי מקור אגדות חז"ל שהביא הילקוט שמעוני הוא במדרש רבה (בראשית ה ויקרא י) בענין המקומות דקחשיב שהחזיק מועט את המרובה מסיים אף לעתיד לבוא כן שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים וכו', אלא דשם הגרסא ר' יוחנן סלק למשאל בשלמא דר' חנינא ואשכחיה דהוה עסיק בהדין פסוקא כו', אמר לו ומחזקת היא אותן, א"ל המקרא אומר הרחיבי מקום אהלך, וכן הוא במדרש רבה שיר השירים על פסוק צוארך כמגדל השן עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה כו' הרי לאורך לרוחב מנין ת"ל ממגדול חננאל עד יקבי המלך יעו"ש גרסא אחרת מבילקוט, ויעו' ג"כ ברבינו בחיי (פ' צו ח ד) על פסוק ותקהל העדה מ"ש ג"כ בשם המדרש בעניני המקומות שהחזיק המועט את המרובה.
(ג) ובהיותי בענין זה הנה בודאי כולנו מאמינים בני מאמינים ברור לנו כודאי הרחבת הנס בהמקומות שהחזיק המועט את המרובה, ובפרט לע"ל אשר נזכה לראות בגלוי נפלאות עד אין חקר, עכ"ז יש מקום לומר בענין זה גם ע"פ פשטן של דברים, כי מלבד הרחבת הארץ בדרך נסי ע"פ מאמר אדון הנפלאות, קדושת הארץ תתפשט בכל העולם אפי' בחוץ לארץ, ואפשר דלזה כוונו חז"ל במדרש רבה (שמות פט"ו) החדש הזה לכם יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך (משלי ה יז) אמר הקדוש ברוך הוא כו' ארץ ישראל לכם שנאמר לתת לכם את ארץ כנען ולא את ארץ ישראל בלבד אלא אפי' כל הארצות שנאמר (דברים יא כד יהושע א ג) כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם וכו', עכ"ד. ובודאי דבזמן הבית קדושת ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות (כלים פ"א מ"ו) ואף בזה"ז פלוגתא דתנאי אי קדושה ראשונה קדשה גם לעתיד לבוא (שבועות טז ערכין לב ב), אלא דקאי על ימות המשיח דכל מה יכבשו ישראל בכל הארצות תהיה כקדושת א"י, ומובן זה ביתר התבוננות ע"פ דברי הרמב"ם ז"ל (פ"א מהלכות תרומות ה"ג) שכתב הארצות שכש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אף על פי שמלך ישראל הוא וע"פ ב"ד הגדול הוא עושה אינו כארץ ישראל לכל דבר כו', ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים, ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר, ומקורו מדברי הספרי (פ' עקב יא כד) [ורש"י ביהושע (א ג) הביא ג"כ דברי הספרי ויעו' ג"כ תוס' גיטין (ח א) ותוס' ע"ז (כ א) ד"ה כיבוש] ודברי הירושלמי (פ"ב דחלה ז א).
ובפירוש הרדב"ז על הרמב"ם (שנדפסו מכת"י ברמב"ם דפוס ווארשא תרמ"ב בצירוף חבורי הקטן לשד השמן), כתב ע"ז ולבי מהסס בזה דדלמא דוקא לענין שנוהג בה תרומות ומעשרות מה"ת אבל לענין קדושת ארץ ישראל ממש לא וצ"ע6, עכ"ד הרדב"ז. אבל רבינו הרמב"ם בלשונו הזהב שכתב היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר מורה לנו דיש לזה קדושת א"י ממש. וכן נראה מלשון הרמב"ן פ' עקב שכתב, על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל, עכ"ד, יורה ג"כ דס"ל דיש לזה ממש קדושת ארץ ישראל. עכ"פ יש מקום לומר דרבותינו אלו האירו עינינו להבין המד"ר שמות בפסוק החודש הזה לכם, דכל הארצות אם תהיה הכבישה כסדר מצות ה' תהיה כארץ ישראל שלכם, ודוד המלך מפני ששינה הסדר לא היה לו קדושת א"י, אכן לעתיד אשר מלך המשיח לא ישנה דבר ה' (יעו' ברמב"ם (פ"ט מהלכות תשובה ה"ב) שכתב שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'), ויכבוש בתחלה ארץ ישראל, אזי גם כל הארצות שיכבשו ישראל אח"כ יהיה הכל ממש כקדושת ארץ ישראל.
(ד) ובהחפשי באוצר ספרי ראיתי להגאון מלמ"ל בפרשת דרכים שעמד (בדרוש ו) בתחלת מאמרו בדברי המדרש רבה (שמות פט"ו) ופלפל שם כדרכו דרך הקודש בשיטת הרמב"ם והראב"ד אבל סוף דבריו יתאימו לדברי, דזהו מה שאמרו ולא ארץ ישראל בלבד יש בה זאת הקדושה, אלא אפי' כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשם בקדושת ארץ ישראל לעתיד לבוא יעו"ש, (ויש לי לדון בדברי פלפולו אכמ"ל), היוצא מדברינו כי מה (שמובא בספרים) שאמרו חז"ל כי עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות יש מקום להבין ג"כ ע"פ פשטן של דברים, דכיון דהכיבוש יהיה כמאמר ד' בתחלה א"י אז תתפשט הקדושה גם על כל הארצות שיכבשו אח"כ.
ואם נתבונן נראה דגם המקובלים הקדושים נתנו בזה מקום גם לפשטן של דברים, דהנה בזוה"ק פקודי (רמ ב) מבואר, וכדין קב"ה יוקים לה לכנסת ישראל וכו' וכתיב הרחיבי מקום אהלך וגו', בגין דיתבלע סטרא אחרא ולא יקום לעלמין יעו"ש. נראה דמפרש ג"כ הכתוב הרחיבי על התרחבות הקדושה וביטול הטומאה, ויעו' ג"כ במגלה עמוקות להגאון המקובל מהרנ"ש זצ"ל (אופן קנה) שכתב אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך ותתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת ואז ימלא כבוד ד' את כל הארץ, וע"ז בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהיה לעתיד כו', ולכן אעברה נא ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד ואראה את הארץ, ר"ל האור של גילוי שכינה תתפשט בכל ארץ ישראל ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בית המקדש, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג יז) כי לא יהיה הגילוי השכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלם, (וע"פ ד"ק יתפרש המדרש הביא המהרש"א בב"ב דבהמ"ק יהיה גדול כירושלים וירושלים כא"י וכו', ג"כ ע"ד התרחבות הקדושה), הרי דמבואר ג"כ הרחיבי אהלך על התפשטות הקדושה והטהרה וכמו שאמר הנביא ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים.
וכ"ז ליתן מקום גם לפשטן של דברים (שהיא א' מחלקי פרד"ס), אבל באמת כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כי בכמה מקומות החזיק המיעוט את המרובה ע"פ נפלאות ד', כן בדבר ה' הרחיבי מקום אהלך אנו מאמינים באמונה שלימה שנזכה לראות נפלאות עד אין חקר ואין ערך ודמיון לשכל אנושי שיבין זאת בחקירתו, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים כי עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה הן בהתפשטות החומריות רוחב המקום והן ברוחניות ברוחב הקדושה והטהרה, וכמו שגם הגאון מגלה עמוקות בספרו על התורה (פ' מקץ) כתב הלא אנחנו בגלות זמן רב, וכשיבוא משיח אין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר, אבל יקוים הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהיה יום א' כמו שנה, ויקוים בנו שמחנו כימות עניתנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון שנזכה בקרב לראות נפלאות ד' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו.
כ"ד המצפה לישועת ד' ולהרמת קרן עמו ותורתו, משה נחום ירושלימסקי החופ"ק